חיי אדם

א הגוזזהגוזז צמר או שער מן בהמה וחיה בין מן החי או מן המת ואפילו לאחר שהופשט חייב אבל התולש שער מבהמה חיה פטור דאין דרך גיזה בכך (ואף על גב דדומה נמי למלאכת קוצר דהא עוקר דבר מגידולו כמו שכתבנו במלאכת קוצר מ"מ אין דרך קצירה בעור אלא דוקא בכלי) מהתולש שער מעורות המת … להמשך קריאה

א האופה (סי' שי"ח):האופה את הפת או המבשל את המאכל או סממנים או מים וכל דבר אפי' נאכל כשהוא חי כגון פירות וחלב והמתיך שעוה וחלב וזפת וכיוצא בהן או א' ממיני מתכות שהתיך אותה כמו שמהתכין בכלי עד ששופכין אותו כמים ועושין מהם כלים כידוע וכן כלי של טיט שנתנו בתנור ונעשה כלי חרס … להמשך קריאה

א (הלש סי' שכ"א ושכ"ד)הלש בגרוגרת חייב ובפחות מזה אסור מה"ת כדין כל חצי שיעור דאסור מדאורייתא שאינו חייב עד שיגבל. ודוקא בדבר שהוא בר גיבול כגון קמח ועפר וטיט אבל דבר שאינו בר גיבול כגון אפר וחול תיכף משנתן בו מים זהו גיבולו וחייב וי"א דאפי' בקמח וכיוצ' בו חייב תיכף משנתן בו מים … להמשך קריאה

א (המרקד)המרקד כדי להוציא הפסולת חייב משום מרקד ולכן צריך למחות ביד הנותנין מספוא לסוסים שנותנין השבולת שועל בכברה וכוברין להוציא המוץ ולנקותו דזהו מלאכה דאורייתא ואם מרקד מצה טחונה וכיוצא בו שצריך עכשיו לאכול מעט מן הקמח הדק חייב משום מרקד דהחתיכות הגדולות נחשבין כפסולת: ב אין אין בו פסולת כלל כגון קמח ממצה … להמשך קריאה

א הטוחן (שכ"א):כל השוחק תבלין וסממנים במכתשת ה"ז טוחן וחייב (רמב"ם פ"ח) ולפיכך הצריך לדוך פלפלין וכיוצא בהם ליתן לתוך המאכל בשבת ה"ז כותש ביד הסכין וכיוצא בו ואפ"ה לא יניחם במכתשת דהוי עובדא דחול כיון דדרכו בכך בחול אלא יניחם בקערה וכיוצא בו וידוכם בקתא של סכינא דהוי שינוי גמור וכן מלח הגס אסור … להמשך קריאה

א (הבורר שי"ט)הבורר פסולת מתוך האוכל אם האוכל מרובה על הפסולת חייב אפילו בורר בידו לאכול לאלתר דזה הוא מלאכת ברירה ממש לברור המועט מתוך המרובה וכשם שאסור לבשל לאכול לאלתר כך אסורים כל המלאכות אפי' לאכול לאלתר ואם היה הפסולת מרובה על האוכל אסור לברור הפסולת לכ"ע דהא עכ"פ הפסולת אסור בטלטול. ודעת רוב … להמשך קריאה

א (הזורה)הזורה ברחת לרוח חייב ולכן אסור לרוק לרוח שהרוח יפזר אותו ודומה לזורה (שי"ט): הסבר על זכויות יוצרים חיי אדםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

א הדש (סי' שי"ט וש"כ ושכ"א)הדש כגרוגרות חייב ובפחות מזה אסור מדאורייתא ככל אסורין שבתורה דקיי"ל חצי שיעור אסור מה"ת ואין דישה אלא בגדולי קרקע מלאכת הדישה ידוע שהיא לפרק האוכל ולהפרידו מן השבלין והשרביטין וכן כל דב' שדרך לפרק ולהבדילו מדבר שנבלע בו חייב ולכן אסור לפרק הפולין שקורין באבעס מן השרביטין אפי' מה … להמשך קריאה

א המעמראין עימור אלא בגדולי קרקע. וענין העימור הוא שמאסף שבלים או פירות או עצים במקום גדולן ועושה אותם צבור א' כמו שדרך לעשות בתבואה אבל שלא במקום גדולן אע"פ שהן גדולי קרקע מותר לקבצם דלא אתי למטעי להתיר אף במקום גדולן דמקום במקום לא מחליף (סי' ש"מ) ולכן מותר לקבץ פירות שנתפזרו בבית או … להמשך קריאה

א הקוצרהקוצר דבר ממקום גדולו בין שקצר ביד או בכלי חייב ובפיו אסור ואפי' אינן מחוברין לקרקע אלא שגדלין על עצים התלושים כמו כמהין ופטריות שקורין שוועמליך וכן עשבים הגדלים על הדלי ששואבין בו מים וכן צרור שעלו בו עשבים התולש מהן חייב (סי' של"ו): ב כלי מנוקב אפי' מן הצד (רש"י שבת צ"ה) שיש … להמשך קריאה

א הזורע (בסי' של"ו)כונת הזורע להצמיח ולכן כ"ד שכוונתו להצמיח הוא תולדה דזורע וחייב ואפילו אין כונתו לכך כגון השופך מים ע"ג זרעים וכונתו רק ליטול ידיו וכיון דהוא פסיק רישיה דבודאי יצמיח ולכן אם הוא בגנה שלו דניחא ליה חייב ובגנה של חבירו אע"ג דלא איכפת ליה עכ"פ אסור כמבואר לעיל כלל ט' ולכן … להמשך קריאה

א החורשהוא האב וכיון שכונת החורש לרפויי ארעא דאז טוב לזריעה וגם כוונתו להשוות הגומות וליפותו כדי שיהיה המקום שוה ולכן החופר בשדה או שעשה חריץ או שהיה שם תל קטן והשפילו או שהיה שם מקום נמוך והשוה אותו וכן כל המשוה גימות במקום הראוי לזריעה חייב משום חורש וכן כל מה שעושה ליפות הקרקע … להמשך קריאה

א דין ל"ט מלאכות בכלל ובאיזו ענין חייב עליהן:צוה בוראנו ויוצרנו שלא לעשות מלאכה ביום השבת כדכתיב ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה וקבלו חז"ל שלא נקרא מלאכה אלא אלו שהיו במשכן שהיו צריכין למלאכת המשכן והם הזורע והחורש והקוצר והמעמר והדש והזורה והבורר והטוחן והמרקד והלש והאופה או מבשל וכל מלאכות … להמשך קריאה

א דין הבדלה (מסי' רצ"ג עד סי' ש"ו):מאחרין תפלת ערבית כדי להוסיף מחול על הקודש ואסור לעשות שום מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים רצופים ולא מפוזרים שאין אנו בקיאין בבינונים ורצופים מטעם תוספת שבת ואם הוא יום המעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו (רצ"ג): ב מי שהוא אנוס יכול להתפלל של מוצאי שבת בשבת … להמשך קריאה

א דין ג' סעודות ותענית. (רס"ג רע"ד):כל אדם מישראל בין איש או אשה חייבים לאכול בשבת ג' סעודות וסמכו אקרא דכתיב ג' פעמים בפ' המן היום דהיינו א' בלילה וב' ביום ואם נאנס בלילה ולא אכל יוכל להשלים ביום וגדול עונש המבטל אחד מהן (סימן רצ"א): ב וחייב אדם לבצוע בכל סעודות שבת אפילו אוכל … להמשך קריאה

א דין ליל שבת וקידוש (סימן רע"א ע"ב ע"ג):דין תפלת מעריב נתבאר לעיל בהל' תפלה כלל ל"ד. וכבר נתבאר שם סי' ח' שאף שנוהגין כל ימי החול להתפלל מעריב בזמנו מ"מ מי שתאב לאכול ופשיטא משום שלום בית יכול להקדים בליל שבת להתפלל עם הצבור מפלג המנחה ואילך. ומותר לקדש ולאכול מבע"י דכיון דמצוה להוסיף … להמשך קריאה

א דין הדלקת נרות סימן רס"ב רס"ג:יזהר לקבל שבת מפלג המנחה ולמעלה שהוא שעה ורביע קודם הלילה כל יום אחר שעותיו ומי שמחמיר על עצמו לקבל ב' שעות מן היום קודם הלילה (וכדעת ר"מ דבין השמשות מתחיל קודם משתשקע החמה) אשרי לו וקדוש יאמר לו אבל אם קיבל עליו קודם לזה אין בקבלתו כלום. וכל … להמשך קריאה

א דין הפליג בספינה מע"ש (סי' רמ"ח):אין מפליגין בספינה על הים פחות מג' ימים קודם שבת דהיינו מיום ד' ואילך שכל ג' ימים ראשונים יש להם צער גדול כמש"כ יחוגו וינועו כשכור ועי"ז יתבטל מעונג שבת. ודוקא לדבר רשות אבל אם מפליג לדבר מצוה מותר אפי' בע"ש דקיי"ל העוסק במצוה פטור מן המצוה ומ"מ צריך … להמשך קריאה

א באיזה ענין מותר ליתן מלאכה לנכרי בע"ש (סי' רמ"ד רמ"ה רמ"ו רנ"ב):אסרו חכמים להניח לנכרי לעשו' מלאכת ישראל בשבת וסמכו זה על פסוק כל מלאכה לא יעשה בהם משמע אפילו ע"י נכרי ודוקא למסור לו המלאכה בשבת או עפ"י אופנים שנבאר אבל ליתן לו מע"ש מותר ולכן פוסק אדם עם הנכרי על המלאכה בע"ש … להמשך קריאה

א דין איזה מלאכה מותר להתחיל בע"ש:מותר להתחיל במלאכה בע"ש סמוך לחשיכה אע"פ שאינו יכול לגומרה מבעוד יום והיא נגמרת מאליה בשבת ודוקא בדבר דליכא למגזר בו שיבוא לידי מלאכה דאורייתא ולכן מותר ליתן צמר לצבוע ביורה סמוך לחשיכה אם היורה אינו על האש והיא טוח בטיט אבל אם היא על האש אסור שמא יחתה … להמשך קריאה

א דין הכנסת שבת מערב שבת (רמ"ט):שבת קודש הוא האות הגדול והברית שנתן הקב"ה לישראל. למען ידעו כי ששת ימים עשה ה' כל מה שברא בשמים ובארץ ושבת ביום השביעי והוא יסוד האמונה לידע שהעולם הוא מחודש וכיון שברא הכל הוא אדון על הכל ואנחנו עבדיו ומחוייבים לעשות רצונו ולעבדו בכל גופנו ונשמתנו וממוננו כי … להמשך קריאה

א דין קימה והידור בפני חכם ובפני זקן:ישתדל לקיים מ"ע לקום מפני כל חכם אפילו אינו זקן אלא יניק שאינו אפילו בן י"ג שנים אלא שהוא מופלג בחכמה משאר העם אע"ג שאינו מופלג מחכמים שבדור אלא כיון שמופלג בחכמה משאר העם והוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו: ב וכן מ"ע לקום מפני שיבה דהיינו בן … להמשך קריאה

א דין תנאים שצריך ליזהר בכל מצוה ומצוה:קיי"ל אין מעבירין על המצות ר"ל מצוה שתבא לידו תחלה יעשנה ולא יניחנה מפני שרוצה עכשיו לעשות אחרת ואח"כ יעשה זו וכ"ש שיניחנה לגמרי כדי לעשות אחרת והוא איסור מה"ת שנאמר ושמרתם את המצות קרי ביה המצות בחירק שלא תחמיץ ותיישן (כ"כ תוס' ביומא לג בהדיא ועיין מ"ש … להמשך קריאה

א הלכות כבוד אב ואם (י"ד סימן ר"מ):אם יש לו אב או אם ישתדל לעסוק בצרכיהם שהוא מ"ע מ"הת והוא חמורה שבחמורות (כדאי' בירושלמי ריש פאה) וצריך האדם שיכבד אביו ואמו וירא מפניהם וצריך ליזהר מאד בכבודם ובמוראם שהוקש כבודם ומוראם לכבוד ומורא של המקום ב"ה דשם כתיב כבד את ה' מהונך ה"נ כתיב כבד … להמשך קריאה

א דין חינוך הקטן בא"ח שמ"ו:אם יש לו בנים קטנים יחנכם במצות והיא מ"ע מדברי קבלה כמ"ש חנוך לנער ע"פ דרכו ומאד הזהיר שלמה בספר משלי על חינוך הבני' ואם לא יוסר בדברים יכנו בשבט כמ"ש שם פסוקים הרבה אך לא יכנו מכות אכזריות כמו השוטי' אלא בשבט ורצועה ואע"פ שמה"ת אין הקטן בכלל עונשים … להמשך קריאה

א דין ברכות פרטיות וברכת שעשה לי נס והגומל וברכות גשמים:הנכנס להקיז דם אומר יהר"מ ה' אלהי שיהיה עסק זה לי לרפואה. כי רופא חנם אתה וכן קודם שיאכל או ישתה איזה דבר לרפוא' יתפלל תפלה זו ולא יחשוב שתהיה איזה דבר לו לרפואה אלא ע"י הבורא ית"ש ולכן על ידי תפלה זו ישים בטחונו … להמשך קריאה