חיים וחסד ל״א

א הרצוניות נקרא ההתחדשות, שיוכל לחדש תמיד. ונקרא ירחי קדם, שכל המחשבות עוברים בתוכו: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות … להמשך קריאה

חיים וחסד ל׳

א מי מדד בשעלו מים (ישעיה מ, יב). 'מי' נקרא בינה (זהר ח"ב קיז.), שנקרא ה' עילאה (שם ח"א כז:), שיש בה ה' חושים שהם מחשבות, ונקרא 'מי' כשבא לחלק ולשער החכמה ולמדוד נק' חכמה אב ומשפיע: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

חיים וחסד כ״ט

א הדעת הוא המחבר בין חכמה לבינה ונקרא קו היושר: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

חיים וחסד כ״ח

א איש אמו ואביו תיראו (ויקרא יט, ג). פירוש שיש אנשים שמצד נשמותיהן הם טובים ורוצים להתחבר בשרשם, אך הצד הגשמיות שיש לו מאביו ואמו שכוונו להנאתם והוא מצד הנחש, הם ממשיכין גם כן לצד הגשמיות. לזה אמר 'איש אמו ואביו תראו', כלומר גם אותו חלק שיש לך מאביך ואמך, צריך להתגבר בתגבורת אחר תגבורת … להמשך קריאה

חיים וחסד כ״ז

א טובה חכמה עם נחלה ויותר לרואי שמש (קהלת ז, יא). פירוש 'חכמה' הוא השפע הקדוש ושכליות קדושות שיורד לאדם מהשי"ת. 'עם נחלה', פירוש 'נחלה' – נחיל, מקום צר דרך צמצום, וזהו מחמת שהוא עדיין תחת הזמן והטבע, על כן היה צריך השי"ת לצמצם ולמדוד השפע מכלי אל כלי עד שמגיע לאדם, כי גלוי וידוע … להמשך קריאה

חיים וחסד כ״ו

א כי אין מחסור ליראיו (תהלים לד, י). פירוש למה צריך בתחילה יראה מהשי"ת, כדי שלא יפול בגשמיות מלחטוא, כדי שלא יהיה נחסר מאי"ן, כלומר שיהא נכלל בהאי"ן, על כן צריך הוא להיראה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה

חיים וחסד כ״ה

א האתיות הוא כמו כלי שקורין שפאקטיוו, והוא נקרא אספקלריא המאירה שמביטין בו למרחוק. כן הרוצה לראות הבורא יתברך יראה אותו על ידי האותיות, דהיינו שישים כח אין סוף שהוא יראה ואהבה בתוך האותיות: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

חיים וחסד כ״ד

א ועל דמות הכסא (יחזקאל א, כו). פירוש כסא הוא מלשון כסות ולשון הלבשה, פירוש האבות המה כסא לו יתברך, שהוא שוכן בתוך האדנות. וזהו סוד 'ועל דמות' לשון דמיון, פירוש האדם שממשיך עליו האדנות השי"ת ועל ידו ניכר שהשי"ת הוא האדון ומושל כמו שהיה ברצונו, ונמצא האדם עצמו הוא 'כסא' לבוראו. ואז (שם) 'כמראה … להמשך קריאה

חיים וחסד כ״ג

א הנה הדיבור חושק תמיד להתקרב לשרשו הוא השכל והחכמה, ואימתי יכול להתקרב לשרשו, כשהאם רובצת על האפרוחים (דברים כו, ב), פירוש האם נקרא החכמה והבינה, וכשמדבר דיבור וחופף עליו את החכמה אז הדיבור פורח וחוזר לשרשו, ובחכמה משפר את הדיבור שהוא נקרא הולדה. וזהו (שמות א, טו וברש"י) 'שפרה' – שמשפרת את הולד, דהיינו … להמשך קריאה

חיים וחסד כ״ב

א איתא (ילקו"ש פי"ב קפז) אמר ר' יצחק לא היה לו להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, אלא משום (תהלים קיא, ו) כח מעשיו הגיד לעמו. דהנה כתוב (במדבר לא, ג) החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין וגו'. דהנה תדע כי הצדיק מקושר באין סוף ומעלה כל הניצוצות הקדושות שבקליפות, כי הצדיק נקרא … להמשך קריאה

חיים וחסד כ״א

א השונה ומפסיק ממשנתו (אבות פ"ג מ"ז). פירוש אף ששונה וחוזר, רק שלומד שלא לשם שמים, הוא גורם שבלימוד ההוא לא התחבר עם השי"ת. וזה שאמר 'ממשנתו' – מלימוד שלו שלא לשם שמים: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה

חיים וחסד כ׳

א כתיב (דברים כג, כה) כי תבא בכרם ריעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן. יעקב נטל חלק עולם הבא ועשו עולם הזה (תדב"א זוטא פי"ט), ואין אנו יכולים ליטול חלקינו אלא אם כן אנו עוברין דרך עולם הזה תחלה, ואכילה שצריך לשבוע לבד זה אתה רשאי ליטול אבל לתיאבון ולתאוה אסור, וכליך … להמשך קריאה

חיים וחסד י״ט

א הדיבור נקרא כלה, משני טעמים, א' מטעם שהוא סוף כל המדרגות באדם אחר כל השכליות, והב' שהוא חושקת תמיד לדבק בשרשה בהחכמה. וז"ש (שה"ש ח, י; פסחים פז.) אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, ככלה שהיא צנועה בבית חמיה והלכה להגיד שבחה בבית אביה, ועיין זה היטב: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה … להמשך קריאה

חיים וחסד י״ח

א איתא (שבת קיח:) יהי חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוצאי שבת בציפורי, טבריא יושבת בעמק וציפורי בהר. ואיתא (שם) דרבינו הקדוש לא הניח ידו למטה מטיבורו, פירוש השכליות (י"ה) הקדושות שבמוח האדם המה מגיעים רק עד הלב, ומהלב ולמטה מתחילין הגשמיות הוא מקום טבור, ונקרא טבור הארץ, ועל כן רבינו הקדוש לא הניח ידו למטה … להמשך קריאה

חיים וחסד י״ז

א יש באדם ז' ימים והם הז' מדות, ביום א' שכל האהבה, ביום ב' שכל היראה, וכן כולם (ז"ח כי תשא נה.). וכתיב (שמות טז, ד) הנה אנכי ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו, כי השכל לאדם הוא כמו לחם, ועל זה הלחם אדם נידון בכל יום ובכל רגע, ועל … להמשך קריאה

חיים וחסד ט״ז

א כשהאדם משפיל את עצמו למדרגה התחתונה מסתלק ממנו השכל והחכמה וזהו מיצר לו מאוד, ועל כן יראה להגביה את עצמו ממדרגה זו: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן … להמשך קריאה

חיים וחסד ט״ו

א נ' שערים יש בלב האדם שעל ידם ישער האיך לעבוד הבורא יתברך שיהיה לו תפיסה בהשי"ת. ומחמת רחמנות השי"ת שולח לו שכל באותו שיעור, ונקרא נ' שערי קדושה, ואם חס ושלום להיפוך נקרא נ' שערי טומאה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

חיים וחסד י״ד

א תשובה נקרא על שם שמשיב הדיבור לשרשו, וצריך לחזור כל הששה מדות לשרשן על ידי החכמה והבינה, שהם יכולין להחזיר כל הדברים לשרשם אל האין, ועל ידי זה יומשך לו חיות אחרים: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה

חיים וחסד י״ג

א אז ישיר משה וגו' (שמות טו, א). הנה בשעת קריעת ים סוף היתה הקריעה ע"י אורות גדולים שירדו מאת הקב"ה, והיה משה רוצה להחזיר את האורות לשרשן, ואי אפשר להחזיר אלא ע"י הדיבורים ואותיות. אותיות א"ז, א' חכמה, ז' מלכות, מדרגה הז', ומשה היה דבוק ומקושר באין, והיה יכול להוריד השפע למטה במדריגה הז', … להמשך קריאה

חיים וחסד י״ב

א מי יקום יעקב כי קטן הוא (עמוס ז, ב). פירוש המנהג של יעקב להיות מקטין את עצמו לפני השי"ת, ואז השי"ת מודד מדה כנגד מדה ומצמצם את עצמו לפי קטנותו ומשפיע לו כדרך האב לבנו קטן. אבל אם אינו מקטין את עצמו, אז השי"ת גם כן בגדלות, ואז אי אפשר שיהא לנו בו תפיסה, … להמשך קריאה

חיים וחסד י״א

א מאי שבת שמא דקוב"ה (זהר ח"ב פח:). כי שבת יש לו בחינת אין סוף, שאין שייך אצלו תנועה מחמת שהוא אין סוף, ושבת הוא גם כן נייחא דכולא (שם קכג.), ואין לנו שום תנועה במלאכות: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

חיים וחסד י׳

א מ"ש בספרים אי"ן, הוא נקרא מה שאי אפשר לתפוס בשכל מפני שלא ניתן במדידה ושיעור, ויש מדות שנתנו בכלים ושיעורים. ואי"ן נקרא 'מצח הרצון' (ע"י זהר ח"ג קכט. רפח:), כי על המצח אין שם שערות, ר"ל שיעורים: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה

חיים וחסד ט׳

א הנה יש משכיל והוא נקרא קדמות השכל, והוא החכמה, והוא 'פורת', שממנו פרים ורבים שכליות לאדם. והנה כל העולם נברא בכ"ב אותיות ע"י צירוף האותיות, ועל כן נקרא החכמה 'כל', שכוללת כל העולם, כמ"ש (תהלים קד, כד) כולם בחכמה עשית. ויכול האדם להמשיך מהמשכיל מחשבות חדשות שהם צירופי אותיות, על מנת שיכלל את עצמו … להמשך קריאה

חיים וחסד ח׳

א כתיב (שה"ש ג, יא) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וגו'. הנה כלל גדול שיש עין טובה, פירוש שהוא רואה רק עין הטוב, שיתקשר הכל בשרשו. וזהו 'צאינה' מן הגשמיות. 'וראינה בנות ציון', ציון הוא לשון אות וסימן. 'במלך שלמה', הוא השי"ת, שיקשר את הכל לשורשו ע"י הבינה … להמשך קריאה

חיים וחסד ז׳

א הנה יש אבות בקדושה ואת זה לעומת זה בקליפה. ואבות הקדושה הם אהבה ויראה ותפארת (זהר ח"ג קעט:), ובקדושה הם כולם אחדות גמור, במקום האהבה שם הוא יראה, וגם שם הוא רחמנות, אבל בקליפה הם מפורדים, כי במקום אהבה לא תמצא שם יראה, וכן להיפך. והנה יש גם בחינת בנים (תקו"ז פו:), שהם נצח … להמשך קריאה

חיים וחסד ו׳

א תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב (דברים לג, ד). ואמרו רז"ל (ביצה כה:) מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהם עזים, פירוש הקושיא הוא כך, כי אמרו ז"ל (יומא כח:) קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא נתנה, ולהבין זאת, כי כתיב (דברים לב, ט) כי חלק ה' עמו, שהנשמה הוא חלק … להמשך קריאה

דילוג לתוכן