א וכמה שיעור רוחב הדרך כו' אם אינו מסוים במחיצות כו' עפ"ר שכתבתי שם שיש שתי גירסאות ויש לתמוה איך הניח רבינו כל הנך רבוותא ועמהן אביו ורבו ולא הזכירם כלל אף שנראה שהדין משתנה לפי גירסתם ותפס גירסת רשב"ם ודינו לחוד וב"י הקשה גם כן קושיא זו והניחה בתימה על רבי'. ולי היה נראה … להמשך קריאה
א וי"א שגם בפתיחת דלת קונה כו' ועיין בהרא"ש פ' הזורק שסתר ראיות הי"מ מכח ב' טעמים וכתב ב"י ומתירוץ שני שכתב הרא"ש דנעילה לחוד לא מוכחא שיהיה לשום קנין כו' יש ללמוד דהקונה בית שהוא דר בתוכה לא קנה עד שינעול ויפתח וע"פ זה אפשר לומר שמפני כך כתב הרמב"ם וחזר ופתחו שאם אינו … להמשך קריאה
א ונעל פי' רשב"ם שתיקן המנעול כו' שם בדף נ"ג אהך מימרא דשמואל הנ"ל כתב ז"ל וגם נעל כל שהוא נמי איכא לפרושי כה"ג שסתם פתח סתימה כל שהוא דמעיקרא עיילי ליה ברווחא והשתא עיילי ליה בדוחקא א"נ שקבע מנעול בדלת דהיינו בנין אבל סגר הדלת ונעל במפתח בנכסי הגר אינה חזקה דאין זה אלא … להמשך קריאה
א כיון שנעל או גדר כו' משנה היא בפ' חזקת ובגמ' שם דנ"ג וכמה כ"ש כדשמואל דאמר שמואל גדר גדר והשלימו לעשרה ופרץ פרצה כדי שיוכל ליכנס בתוכה ה"ז חזקה ע"ש פירושיה דשמואל ועי' בפי' רשב"ם [וקצת מנהו בב"ח]: וכתב הרמב"ם שצריך ג"כ שמתחילה כו' הב"י כתב ז"ל הרמב"ם פ"א דמכירה כתב המחזיק בגדר כיצד … להמשך קריאה
א בשטר כיצד כו' בקידושין [עב"ח לשון הגמרא] ופי' רש"י רב אשי אמר הך מתני' בנותן מתנה איירי וכולה חדא הוא ולאו או או קתני אלא כך וכך כתב לו שדי מכורה לך ונתונה לך ליפות כחו שאם יגבנה ב"ח של נותן ממנו ישוב עליו לתבוע ממנו הדמים המפורשים עכ"ל. וכ"כ הר"ן דרב אשי לאו … להמשך קריאה
א אלא שבזה יש חילוק במטלטלין אם הוא דבר שאינו ראוי ליחלק. כגון שמכר לו חמור כו' ז"ל הגמרא פ' האומנין סוף דף ע"ז ההוא גברא דזבין ליה חמרא לחבריה ופש ליה חד זוזא וקא עייל ונפק אזוזי יתיב רב אשי וקא מעיין בה כה"ג מאי קני או לא קני א"ל רב מרדכי לרב אשי … להמשך קריאה
א אבל אם הוא בענין שאם היה רוצה לטרוח כו' וכתב הרמב"ם לפיכך כו' דע שלא אהאי דינא כתב הרמב"ם כן אלא ז"ל כו' [עב"ח שמביא לשון הרמב"ם] ורבינו נמשך אחר גירסתו שכ"כ האיבעיא וכן הוא בספרי הגמרא שבידינו וסיים עליה כדברי הרמב"ם כמ"ש לפי גירסתו בגמרא בהאיבעיא וגם המ"מ כתב שם שגירסת הרמב"ם לא … להמשך קריאה
א אי עייל ונפיק אזוזי כו' עד וכנגד המעות שנתן כו' אלא שהחוזר בו כו' כבר כתבתי בפרישה דעיקרא דהאי מילתא ס"פ האומנין וגם כתבתי שם לשון הרא"ש דס"ל דהמקח נתבטל אפילו כנגד המעות שכבר נתן אלא שיד החוזר על התחתונה ואחריו נמשך רבינו וכמ"ש ביאורו בפרישה באר היטב בס"ד ע"ש. אבל להר"ן בפ"ק דקידושין … להמשך קריאה
א בד"א שלא נתן כו' אלא אמר ליה הנה לך ערבון כו' ז"ל הגמרא פרק הזהב (בבא מציעא דף מ"ח ע"ב) הנותן ערבון לחבירו וא"ל אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך והלה אומר אם אני אחזור בי אכפול לך ערבונך נתקיימו התנאים דברי רבי יוסי ר"י לטעמיה דאמר אסמכתא קניא ר' יהודה אומר דיו … להמשך קריאה
א אמר המוכר ללוקח תן הכסף כו' מקור דין זה בקידושין [עב"ח שמביא ל' הגמרא עד וצריכא ועפ"ר] וצריכא דאי אשמועינן קידושין משום דאשה ניחא לה בכל דהו אבל ממונא אימא לא ואי אשמועינן ממונא משום דאתייהיב למחילה אבל קידושין אימא לא צריכא. ופירש"י וכן לענין ממונא הך שמעתא דרבא דילפינן קידושין מדין ערב ומדין … להמשך קריאה
א אבל אשה ועבד כו' הב"י כתב ע"ז ז"ל כ"כ הרמב"ם בפ"ב מהל' שלוחים וכתב עוד דאפילו א"א נעשית שליח ונ"ל שלמד כן מדתנן בפ' חלון מזכה אדם ע"י בנו ובתו הגדולים וע"י עבדו ושפחתו העברים ועל ידי אשתו אבל אינו מזכה ע"י בנו ובתו הקטנים ולא ע"י עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידם כידו והזיכוי … להמשך קריאה
א היה השער ידוע וקצוב כו' דברי רבינו סתומים קצת. בטעם פלוגתת ר"ת ור"י לכן אעתיק מקור הדברים כתובות דף צ"ה משנה אלמנה שמכרה שוה ק' בר' כו' נתקבלה כתובתה ע"כ וז"ל הגמרא ולמה אמרינן דנתקבלה כתובתה הא יכולה למימר אנא ארווחנא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כאן שנה רבי הכל לבעל המעות … להמשך קריאה
א נתנם לו למחצית שכר כו' כן הוא בב"ק דף ק"ב ומכאן כתבו התוס' בשם ר"י והרא"ש והר"ן והמרדכי גם כן (בי"ד סימן קע"ז) בשמו שיכול אדם להלוות לחבירו למחצית שכר ויהיה רחוק להפסד והוא שיאמר לו מתחילה שילוה המעות דוקא על מטבעות כסף וזהב ויטמנם בקרקע ומעתה אם הלוום בע"א אם פחתו פחתו לו … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם הורו מקצת המורים שאם קנה כו' פ"ז דמכירה וכתב המ"מ ז"ל דעת אלו בעלי ההוראה מכח שמועה דהגוזל עצים גבי הנותן מעות לשלוחו ליקח בהם חיטים כו' וכבר האריך הרשב"א להוכיח כן מ"מ הפריזו על מדותיהם במ"ש שהוא נאמן בדיבורו הקל דודאי כשיש עדים ששלח בהם יד לעצמו או שאמר לפניהם שחזר … להמשך קריאה
א לקחה השליח לעצמו כו' בקידושין רבה ב"ב חנה יהיב ליה זוזי לרב אמר זבין ניהלי להאי ארעא אזל וזבנה לנפשיה (ומפורש בדברי הרמב"ם והר"ן דהמעשה היה דזבנה במעותיו) והתניא מה שעשה עשוי אלא שנהג בה מנהג רמאות באגא דאלמי הוי לרב נהגו ביה כבוד לרבה בב"ח לא הוה נהגו ביה כבוד ופירש"י באגא דאלמי … להמשך קריאה
א והפירות שאכל כו' בי"ד ס"ס קע"ד כ"ר ג"כ וכ"כ בקיצור פסקי הרא"ש פא"צ ע"ש ותימה הלא מגמרא ומדברי הרא"ש לא משמע הכי וכאשר אציע לפניך כי מקור דין זה מעובדא דאיתא בב"מ דף ס"ז ז"ל ההיא איתתא דאמרה ליה לההוא גברא זיל זבין לי ארעא מקריבי אזיל זבין לה א"ל אי הוי לי זוזי … להמשך קריאה
א א"ל מכור לי משדי [כו'] בית סאתיים כו' עד סוף הסעיף דברי רבינו סתומים מאוד בטעם חילוקי הדעות ובב"י הקשה עליו ד' ה' קושיות ע"כ נקדים לך שיטת הגמרא עם דעת הפוסקים ומתוכן יתבארו ויתיישבו דברי רבינו על נכון. בכתובות דף צ"ט א"ל זבין לי ליתכא ואזל וזבין ליה כורא לא תיבעי לך דהוסיף … להמשך קריאה
א וכתב הראב"ד ז"ל שכן הדין כו' אבל א"א הרא"ש ז"ל כו' ז"ל בהשגה א"ת באמת כך הוא דרך הגמרא אלא שק"ל כיון שאנו אומרים כל שינוי שהשליח משנה לעיוות מקחו ומכרו בטל בכל שהוא למה חייבו ר"נ לאותו שליח לקנותו לעצמו שלא באחריות ולחזור הוא למכרו למשלח באחריות יהיה מקחו בטל הואיל שטעה בשליחות … להמשך קריאה
א עבר השליח כו' וחילק הרמב"ם כו' טעה וקנה כו' עשאו שליח לקנות לו קרקע כו' בריש פ"א דשלוחין כ' הרמב"ם דינים הללו זא"ז דהיינו הראשון עבר על דעת המשלח הב' טעה וקנה ביוקר הג' קנה שלא באחריות ובתרתי בבי קמייתא כ' סתם חוזר שהרי הוא אומר לתקוני שדרתיך כו' ובבבא ג' דהיינו בקנה שלא … להמשך קריאה
א הדיר א' מהן אחד מן השוק כו' ג"ז משנה שם היה אחד מן השוק מודר הנאה מא' מהן אסור ליכנס לחצר ראב"י אומר יכול הוא לומר לתוך של חבירך אני נכנס ואיני נכנס לתוך שלך ע"כ והמשנה מוקי לה שם בגמרא באין בה דין חלוקה וכמ"ש לעיל וכתב הר"ן שם ז"ל ומיהו כתב הרשב"א … להמשך קריאה
א אבל אסורין להעמיד רחיים כו' כן הוא ל' המשנה פ"ה דנדרים וכ' הר"ן שם וז"ל ואע"ג דאמרי' בפ' חזקת שותפין אהעמדה כדי לא קפדי מ"מ אי קפדי יכולין לעכב זע"ז ואף ע"פ שדרכן לוותר ויתור אסור במודר הנאה עכ"ל והביאו הב"י והוסיף תיבה א' וכתב ויתור גמור והנה דבריו צריכים ביאור ואציע לפניך ל' … להמשך קריאה
א וכתב הראב"ד ז"ל כו' כ"כ בשמו בעה"ת שער מ"ט דין י"ו והביא ראיה לדבריו מההיא דהבית והעלייה שנפלו וכן כתב נ"י בב"מ דף קל"ו וכבר נתבאר לעיל סימן קנ"ז בטוען האחד השלימות דידי והשבורות דחבירו ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה
א דבר הידוע שהוא משל השותפות כו' ואפילו נשתהה זמן רב כו' בפ"ק דב"ב שותפין שבנו כו' לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם פשיטא ל"צ דנפל לרשותו דחד מינייהו א"נ דפנינהו חד לרשותיה מ"ד ליהוי אידך המע"ה קמ"ל וכ' הרי"ף ש"מ מילתא דידיעא לתרי שותפי אע"ג דאיתי' השתא ברשותא דחד מינייהו לא נפק … להמשך קריאה
א רצה אחד מהשותפין ל' ב"י ודין זה כו' [עב"ח שמביאו] ודבריו דחוקין דכיון דרבי' התחיל בסימן זה באחין השותפין לא הול"ל בכאן שותפין סתם לכ"נ עיקר כמ"ש בפרישה ולק"מ: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה
א חלה אחד מהן באונס כו' כבר העתקתי ל' המשנה וז"ל הגמרא שם שלח רבין כו' כל זה כ' הרא"ש בפסקיו ואח"כ כ' תוספתא ארשב"ג כו' [עיין בב"ח שמביא ל' הגמרא והתוספתא] וכ' ב"י וז"ל מלישנא דתוספתא משמע כו' [עיין ל' ב"י בב"ח] ואני אומר דיש לתמוה על הב"י דהמדקדק בל' התוספ' יראה שכוונתו כדעת … להמשך קריאה
א אחין השותפין כו' בפ' מי שמת תנן האחין השותפין שנפל א' לאומנות נפל לאמצע חלה ונתרפא נתרפא לעצמו וכתב הרמב"ן בתשובה סי' נ"א ז"ל האחין השותפין גרסי' ול"ג והשותפין בוי"ו דדין זה באחין השותפין בלבד לפי שאנו רואין האחין כל זמן שלא חלקו תפוסת הבית כאלו כולן א' וכאילו היה האב קיים בנכסים שירשו … להמשך קריאה