א רפואה שאין לה קצבה היא כמו מזונות כו' עמ"ש בפרישה אבל קשה דבא"ע סימן קי"ד כתב רבינו בשם הרא"ש דדוקא במחייב לזון בת אשתו אמרו דרפואה שאין לה קצבה בכלל מזונות משום דאכלה בתנאי ב"ד אבל המקבל עליו לפרנס חבירו אין הרפואה בכלל ע"ש (והוא מפסקיו דכתובות דף קמ"ח) ואם כן דברים אלו שבתשובה … להמשך קריאה
א וראובן ידע בזה כו' בתשובה כלל פ' דין ח' כתוב וראובן לא ידע ועיין בב"י מה שהקשה על גירסת וראובן ידע ואף שהרא"ש השיב בקיצור הדין עמו כי כאשר כתב כאן ובסימן צ"ג בקיצור כ"כ ג"כ שם בתשובה ואפשר שמטעם שתיקה כהודאה השיב כן ומ"ש לפני זה שהיה נראה תועלת כו' טענתו דראובן היא … להמשך קריאה
א מת אחד מהשותפים כו' כיוצא בזה כתב רבינו לקמן סימן שכ"ט בהמקבל שדה מחבירו ומת והרא"ש כתב שני הדינין בפ' המקבל: ומש"ר וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל לדעת ב"י הנ"ל בסכ"ג שס"ל שלהרא"ש דוקא קבלנים אינם יכולים לחזור ולחלוק תוך זמן השותפות אבל שותפים דעלמא יכולים לחלוק מתי שירצו נ"ל דמש"ר וכ"כ הרא"ש לא קאי … להמשך קריאה
א ול"נ שלא חלק כו' ז"ל ב"י מ"ש דל"נ לי' לא נהירא לי כו' [ע' ל' ב"י בב"ח] ואני אומר דדברי ב"י הם המה לא נהיר ולא בהיר דאין הנדון דומה לראיה דהתם שינה וקנה סחורה מה שלא הסכימו עליו מתחילה ומחמת השינוי ההוא בא לו הפחת ולכן הדין שכל הפחת עליו אבל כאן דלא … להמשך קריאה
א אבל אם שמו מעות כו' עד או לג' שהם ב"ד ודוקא בשותפות דרוצה ליטול ממון שלו ס"ל דבהכי סגי אפי' תוך הזמן אבל במקבל עיסקא מחבירו דכל הממון של חבירו ונתנו בידו למחצית שכר פשיטא דא"י לומר אתעסק בהחצי שהוא בידי בתורת הלואה וליקח לי הריוח וחצי השני שהוא בתורת פקדון בידי אניח בב"ד … להמשך קריאה
א שתבע אחד לאחד מהן צ"ע דלעיל סימן קכ"ב מביא הב"י ס"ז מחודשים בשם מרדכי ע"ש [וקצת מנהו בב"ח כאן] צ"ל דהמרדכי איירי בשאר תביעת ממון דמחוסר גוביינא אבל מידי דלא מחוסר גוביינא ודאי היה יודע שכשיתחייב חבירו יצא ההוא מידי מידו ולא הו"ל למשתק. אבל אין לתרץ ולומר דהמרדכי מיירי כשיש להא' תביעה עליהן … להמשך קריאה
א ואלמלא שאין לי להכריע ק' כו' [כמו בב"ח בסכ"ט]. וע"ק דבי"ד סימן ר"מ ורמ"ב משמע דוקא בפניו אסור להכריע אבל שלא בפניו מותר. וע"ק דשם כתב הרמ"ה דוהו סתירת אביו מיקרי ולא הכרעה. ונראה לפרש דלא מאיסור קאמר רבינו שאין לו להכריע אלא ה"ק לולי שאין בידי ובהבנת שכלי להכריע ולהשיב על דבריו הייתי … להמשך קריאה
א היה זמן ידע לאותה כו' נראה שלמד כן מהאי מימרא דרבא שכתבתי בסמוך דהני בי תרי כו' וס"ל להרמב"ם דאיכא לפרושי מילתא דרבא בקבעו זמן לשותפות והוא עדיין בתוך הזמן ואיכא נמי לפרושי דמיירי בלא קביעת זמן לשותפות ושתפו סתם אך שיש זמן ידוע למכור סחורה זו ובשניהם אמר רבא דדינא הוא דמעכב וכפירושא … להמשך קריאה
א ואין אחד יכול ליטול חלק לא בקרן כו' נראה שלמד כן מדגרסינן בהמקבל כו' [עיין תחילת הגמרא בב"ח] אי א"ל הב לי פלגא דרווחא א"ל רווחא לקרנא משתעבד ואי אמר ליה הב לי פלגא רווחאי וקרנאי א"ל עיסקא לבהדי הדדי משתעבד ואי א"ל נפלוג הכל ואי מטי לך פסידא דרינא בהדך א"ל לא מזלא … להמשך קריאה
א אחד מהשותפין שבא לישן נראה שלמד כן מדתני פרק כל הגט רי"א בג' פרקים מוכרין התבואה כו' למאי הלכתא אמר רבה ואיתימא ר"פ לשותפים וז"ל הרא"ש שם פי' רש"י כו' ור"ח פי' וכן נ"מ כו' וכמש"ר מבואר מלשונו דרש"י ור"ח ל"פ לדינא אלא כ"א ביאר הגמרא בפי' אחר וק"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם המשתתף עם חבירו כו' ברפ"ה דהל' שותפין כ"כ וכתב עוד שם ולא יתעסק בסחורה אחרת וכתב ב"י וז"ל מדהשמיט רבינו דין זה מל' הרמב"ם נראה שדעתו שיכול להתעסק בסחורה אחרת כו' אפילו לכתחילה דדוקא גבי מושיב חבירו בחנות אמרו בפרק א"נ שלא יעסוק באומנותו לפי שאין עיניו על החנות אבל בכה"ג לא … להמשך קריאה
א ומסתברא כפי' הרמ"ה ז"ל ק"ק למה ואיך דוחה דברי רש"י ור"י בלא טעם אבל אחר הדקדוק לק"מ דהא נתבאר לפנינו מדברי הרא"ש הנ"ל דמ"ש דאפי' הרויחו ע"י עסק כדי שיווי מטבע הטובה אפ"ה חולקין בשוה היינו דוקא להי"מ דס"ל דשור לחרישה דוקא קאמר רב המנונא ולדידהו ק' למה לא מוקי ר"ה למתני' בקנו שור … להמשך קריאה
א דוקא כשלקחו שור לחרישה כו' הנה אציע לפניך הגמ' ודעת הפוסקים בקיצור עם טעמיהן בפ' מי שהיה נשוי (כתובות דף צ"ג ע"ב) אמר שמואל שנים שהטילו לכיס זה ק' וזה ר' השכר לאמצע א"ר מסתברא מילתא דשמואל בשור לחרישה ועומד לחרישה אבל בשור לחרישה ועומד לטביחה זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו … להמשך קריאה
א והראב"ד השיג כו' ז"ל מהרי"ק שורש קס"א ל' הראב"ד בתשובה שותפים שהתנו אפי' בלא קניין התנאים קיימים כל זמן שלא חזרו בהן כלומר שאם הרויחו וחזרו להם כל מה שהרויחו צריכים לנהוג בו כפי תנאם ולא מהני חזרתו אלא למה שהרויחו מכאן ואילך ומה שהצריך קניין בהשגה היינו שלא יחזור בו כלל וכתב עוד … להמשך קריאה
א וכן אם עירבו פירותיהן כו' ז"ל כ"מ פ"ד משלוחין קשה מה קניין יש בעירוב הפירות [עיין בב"ח שהביאו] ר"ל שעירבו הפירות יחד בתורת שותפות כמו הטלת ממון לכיס וגם הגבהה אבל פי' דחוק בעיני חדא דא"כ פשיטא וכי ס"ד דפירות גריעי ממעות ועוד דא"כ מאי וכן אם עירבו הא (כשהוא) [כ"ש הוא] ועוד דמ"ש … להמשך קריאה
א שכירות כתב הרמב"ם כו' בפי"ב משכנים כ"כ וכבר כתבתי בפרישה דעת רבי' בפי' דבריו והמ"מ כתב ז"ל השכירות אין בו דין בן המצר זה לא מצאתי מבואר אבל נ"ל ק"ו ממשכנות וכמו שיתבאר עכ"ל וכתב ב"י ובדין משכונא כתב הרמב"ם בסמוך הממשכן מקום ואח"כ מכרו לזה שהוא ממושכן בידו אין בו משום דדב"מ וא"כ … להמשך קריאה
א אבל אם אין הלוה חפץ לקנותה כו' כתב ב"י ז"ל כ"כ המ"מ בפי"ב דשכנים בשם הרשב"א וכ' ומדברי הרמב"ם שכתב הרי טען הלוקח כו' (ורבי' הביא לעיל סעיף ס"ה) משמע בהדיא שהשוכר קרקע או שהוא ממושכן בידו ונמכר קרקע הסמוך לו אין לשוכר או למי שהוא ממושכן בידו דין בן המצר להוציאו מיד הלוקח … להמשך קריאה
א ואינו מודה שלקחה ז"ל ב"י ברי"ף כתב אע"ג דלא קמודה דזבנה מיניה וכן כתבתי בעיטור והרא"ש לא כתב אע"ג וכן כתב רמב"ם רפי"ג ואחריהם נמשך רבי' ומ"מ נ"ל שכוונתם כאילו אמרו אע"ג דהא ודאי כי קמודה שלקח נמי שייך טעמא דחזקה דאין אדם מקבל עליו אחריות יותר מדמי המכר שקיבל וכן דעת הר"ן שכתב … להמשך קריאה
א לפיכך איזה מהם כו' דברי רבי' מבוארים ברא"ש פ' המקבל וגם הרי"ף כתב שכ"א מעכב על חבירו וכתב ב"י וא"ת לדברי הרא"ש אי אית ליה זכותא בארעא כו' ע"ש שהאריך בקושיות ובתירוצים והיותר נ"ל כמ"ש בפרישה דאעובי דקרקע קאי ובזה מיושב ג"כ הכגון דכתב הרי"ף וק"ל: אבל אם אין לו כח כו' כ"כ הרא"ש … להמשך קריאה
א וכן שכן ות"ח כבר כתבתי בפרישה דר"ל דא' שכן עמו בבתים או בשדה והוא מצרן ג"כ לשדה הנמכרת וא' ת"ח ואינו שכן עמו כלל אבל הוא מצרן דאס"ד דר"ל שכן שיש לו שדה הסמוכה לזו אחורי ביתו ובזה הוא ג"כ מצרן והת"ח אינו שכן בעיר אבל הוא מצרן דא"כ הול"ל שכן סתם דמשמע אפי' … להמשך קריאה
א ופירש"י כו' עד ור"ת פי' כו' ל' ב'"י הרשב"א בתשובה כתב שהראשונים פי' דשכני העיר דהיינו שכנים בבתים קודם לבן המצר שבשדה משום דבשכן העיר איכא הישר והטוב טפי לפי שהוא שייך בהדיה טפי. ומשמע דר"ל אפי' שכן שבעיר אינו מצרן לשדה הנמכרת הוא קודם למצרן וזהו דלא כמ"ש הרמב"ן וכתב רבינו בריש הל' … להמשך קריאה
א ואפשר שגם הרמב"ם ז"ל כו' עיין בב"י שכתב שלא נהירא ליה חילוק זה וע"ש שהאריך ורבי' לא ח"ל סברת הב"י כדי להשוות דעת הרמב"ם לתשובת הגאון ומ"ש ב"י אע"פ שזה יפה כו' ק"ל הא בסעיף שלפני זה כתב בשם העיטור ומסתברא רע הידוע ויפה הידוע קאמר שהוא ניכר לכל אבל רע לזה ויפה לזה … להמשך קריאה
א לא קנסו לבן אחריו כו' עיין בב"י שצידד אי קאי דוקא לדעת הרא"ש דמיחייב אפי' לא קיבל כל אונסא או אי מיירי בקיבל ואפ"ה פטור ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה
א אבל משמתינן ליה כו' וכתב הרא"ש לכך משמתינן מהשתא ולא ממתינן ליה עד שיבוא לו היזק משום שהחמירו חכמים עליו לקנסו כדי שיקבל עליו ויכתבו שטר על נכסיו מהשתא ויהא שיעבוד הניזק על נכסיו מהשתא וכתב ב"י משמע מדבריו שאם לא קיבל עליו לשלם ליה כל אונסא דמתייליד ליה ובא לו נזק מהעכו"ם שח"ל … להמשך קריאה
א ולא אמרינן שהלוקח כו' כ"כ הרא"ש בפרק המקבל ופי' הטעם משום דלית ליה לב"מ זכותא בהאי ארעא אלא במאי דאית ליה בארעא (צ"ל בארעי') אילו זבנה אינש מעלמא לארעא מי לא מצי ב"מ לסלוקי ללוקח ועוד אני אומר דקנין המצרן אינו אלא סילוק ומחילה שמוחל ללוקח זכות שתקנו להם חכמים משום ועשית הישר והטוב … להמשך קריאה
א ומתוך ל' משמע כו' ז"ל כ"מ ול"נ שא"א לפרש כן דברי הרמב"ם כו' [עיין לשונו בב"ח] ובפרישה כתבתי דאין מכאן סתירה לפי' הרא"ש ע"ש ומ"ש שכן פי' הריב"ש כן משמע ממ"ש בסי' תק"א והביאו ב"י ג"כ בסנ"ב ז"ל כל הרוב תלוי אם בא לב"ד בן המיצר מיד שידע או שנתפרסמה המכירה כ"א ידע בן … להמשך קריאה