א כגון שלא יסרהב בחבירו שיסעוד כו' נלע"ד מדקתני בברייתא יסרהב שהוא ל' הפצרה וכן לא ירבה לו בתקרובת כו' משמע דוקא בהפצרה ובהרבה תקרובת הוא דאסור משום גניבת דעת [אבל] לומר לחבירו פעם אחת בוא לאכול עמי אע"פ שיודע בו שלא יאכל עמו אין בו משום גניבת דעת משום שדרך העולם הוא לדבר כך … להמשך קריאה
א וקבלן יראה שיש בו אונאה ז"ל המ"מ דעת המחבר כיון שאין זה שכירות ימים כשאר פועלים יש בהן אונאה וכבר כתבתי דעת המפרשים החולקים על זה גם ק"ל דקיי"ל דאין אומן קונה בשבח כלי וקבלנות הרי הוא כשכירות לענין בל תלין כדאיתא בפי"א דשכירות עכ"ל ונ"ל ליישב דנהי נמי דהוא לא קנה הכל מ"מ … להמשך קריאה
א וכשם שאין אונאה לקרקע כך כו' ז"ל הגמרא בפ' הזהב בעי ר' זירא שכירות יש לו אונאה או אין לו אונאה ממכר אמר רחמנא אבל לא שכירות א"ד ל"ש א"ל מי כתיב ממכר לעולם ממכר סתמא כתיב והאי נמי ליומיה ממכר הוא ע"כ נראה פשוט מזה דקודם דידעינן דשכירות ליומיה ממכר הוא מסתבר לומר … להמשך קריאה
א ובחטין שזרען כו' כגון שמכר לחבירו כו' ל' הרמב"ם אינו כן אלא ז"ל פי"ג שכרו לזרוע לו קרקע ואמר זרעתי בה זריעה הראויה כו' וכתב בכ"מ נראה ששכרו בקבלנות ואע"פ שכ"ר שקבלן יש לו אונאה ה"מ בקבלן דמטלטלין אבל לא בקבלן דקרקעות וזה ששכרו לזרוע לו קרקע מספקא לן אם הוא בקבלן דקרקע או … להמשך קריאה
א וכתב הרמב"ם כו' ור"ת פסק דדוקא כו' מקור פלוגתתן מהא דאמרינן בב"מ דף נ"ז אר"נ הדר אמר רב חסדא פשיטא לר' אמי אונאה אין להם ביטול מקח יש להם וכתב הרי"ף ז"ל ומסתבר לן דהאי מימרא דר' אמי ליתא משום דחזינן לר"נ דהוה בתראי ס"ל דאין אונאה לקרקעות כלל ואפילו שוה ק' בר' כדאמרינן … להמשך קריאה
א ואלו דברים שאין להן אונאה כו' ע"ש בב"מ דף נ' דמני בהדייהו ג"כ הקדשות ויליף לה בגמרא מדכתיב אחיו ולא הקדש והרי"ף והרא"ש אף שהביאו ל' המשנה כצורתה כו' דקתני בה והקדשות מ"מ בגמרא השמיטו להאי לימוד ואינו מתמעט הקדש ונראה דה"ט משום דס"ל דהקדש דמיירי מינה המשנה הוא הקדש דבדק הבית דאילו הקדש … להמשך קריאה
א וי"מ דאפילו לא אמר לו כו' ול"ד למש"ד בסכ"ה דאפילו אמר ע"מ שאין לך עלי אונאה יש לו אונאה משום דאמר לא ידעתי שיהיה בו אונאה דהתם קונה החפץ מן המוכר בתורת מקח וממכר מש"ה יכול לומר כן אבל כאן שלא קנה כלום ממנו אלא חייב עצמו לעמוד במקומו ולשלם כמו שקנאו הוא להכי … להמשך קריאה
א הכנעני עובד כוכבים אין לו אונאה וכנעני שאינה לישראל כו' וא"ת כיון דמדכתיב לא תונו איש את אחיו ילפינן לה כמ"ש בפרישה כנעני שאינה לישראל ג"כ ליפטר כמו שפריך בגמרא גבי שור של ישראל שנגח שור של כנעני בב"ק דף ל"ח ע"א ואע"פ ששם תירצו בגמרא אמר ר' אבהו אמר קרא עמד וימודד ארץ … להמשך קריאה
א אבל אם פירש ואמר חפץ זה כו' לדעת הרמב"ם דס"ל דאין אדם מקנה ומוחל דבר שאין לו קצבה דוקא קתני הברייתא דמזכיר סך דידע הלה כמה מחיל (וכמש"ר בהדיא בסימן רל"ב ס"ו) אבל לדעת רבינו דס"ל דמקנה דבר שאין לו קצבה ל"ד קאמר דאף באומר חפץ זה אני מוכר בכך וכך ואומר אני לך … להמשך קריאה
א ומיהו מדת חסידות הוא כו' עד ובלבד שתצא ע"י הדחק כו' ז"ל הרמב"ם פי"ב ממכירה הנותן כו' [עב"ח שהביא ל' הרמב"ם] יכול להחזירה וכתב המ"מ ז"ל מל' המחבר נראה שדעתו שהמשנה שנתנה זמן עד ע"ש היא דוקא ביכול להוציאה אבל באין יכול להוציאה אף ע"י הדחק כגון שהיתה חסירה כ"כ חייב להחליפה אפילו לאחר … להמשך קריאה
א ולא עוד אלא שחייב ליתן סלע האחד להלוקח כו' כתב ב"י בפ' הספינה כתב הרא"ש ואם אין הלוקח רוצה לחזור בו אלא תובע אונאתו מן המוכר י"א שצריך להחזיר לו אונאתו דכיון שאם תבע קודם שהוקרו היה צריך להחזיר לו אונאה גם עתה כשהוקרו ברשות דידיה אייקור והר"י ז"ל כתב שאין יכול לתבוע אונאתו … להמשך קריאה
א (ז) היתה האונאה יותר כו' כ"כ הרי"ף כו' אבל הר"י כתב כו' הנה אעתיק לפניך ל' הגמרא ודברי הרי"ף והרא"ש ומתוכן יתבאר לך מש"ר כאן ובסמוך סי"ב. בב"ב דף פ"ד אמר רב חסדא מכר לו כו' [עב"ח שהביאו] וכתבו התוספות והרי"ף והרא"ש ע"ז דאנן לא קי"ל כר"ח בהא דאמר במכר לו שוה ה' בו' … להמשך קריאה
א כגון שמכר שוה ס' דינר בנ' דינר ופרוטה כו' כל' הזה כתב גם כן הרמב"ם פי"ב דמכירה וכתב עליו המ"מ ז"ל היתה אונאה פחות מזה כו' כגון שוה ס' בנ' ופרוטה זה נמצא בספרי הרב ז"ל ואני תמה בזה אחר שפסק דשוה שבעה בששה הוא אונאה ובודאי שכן הוא היאך פסק דשוה ס' בנ' … להמשך קריאה
א ואין לוקין עליו לפי שבכלל לא תגזול הוא ק"ק למנ"מ כתב רבינו ואין לוקין עליו והלא אין עסק רבינו בחיבורו לכתוב מלקיות ומיתות וטומאות ודברים שאינן נוהגין בזמנינו ונראה דרבינו כתבה כאן להקדמה ולהצעה למה שיכתוב בסמוך בשם הרא"ש דס"ל דיש דין אונאה בשוה פרוטה ובכלל לא תגזול הוא וכמ"ש בפרישה ומש"ה הקדים וכתב … להמשך קריאה
א ראובן שמכר קרקע כו' ל' הגמרא והרא"ש כבר כתבתי בפרישה ודע שהרא"ש כתב עוד שם אהא דאמרו מכי דייש אמצרי ז"ל פי' שהלך סביב השדה לראותו לעמוד על ענין השדה שכך נהגו הקונים לקיים המקח לאלתר באחד מהקניינים ומעכב המעות בידו עד שילך לראות ענין השדה אם הוא באותו ענין שא"ל המוכר ומתוך שנגמר … להמשך קריאה
א דנהי שלא קיבל ראובן אחריות כו' כבר כתבתי בפרישה מה שנ"ל שרבינו תפס גירסת הרי"ף ופירושו דהרמ"ה לעיקר אבל הרמב"ם היתה לפניו ג"כ גירסת הרי"ף ופירשה בע"א כי ז"ל הרמב"ם ספי"ט ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות וחזר ולקחה משמעון באחריות ובא ב"ח של ראובן לטרוף אותה ממנו אינו יכול לחזור על שמעון שאע"פ … להמשך קריאה
א אבל אונס ניסוך דלא שכיח לא אסקו אדעתייהו וא"ת אדרבה נאמר כיון דלא שכיח לא קבלו המוכר עליו כמש"ר בסימן זה ס"ד ודוחק לומר דלא שכיח כ"כ כמו שבירה ושפיכה אבל מ"מ שכיח הוא קצת וי"ל דע"כ לא קאמר לעיל דאין המוכר מקבל עליו אחריות בזה אלא כשאין הלוקח מתנה בהדיא איני רוצה לקבל … להמשך קריאה
א המוכר לחבירו כו' חייב באחריות כו' הנ"י כ' שם בפ"ק דב"מ ז"ל ג' מיני אחריות הן אחריות דנפשיה אחריות דמחמתיה אחריות דעלמא אחריות דנפשיה כההוא דפרק מי שהיה נשוי כו' (וכתבו רבינו סימן שאחר זה בס"ג ע"ש) אחריות דמחמתיה כגון דב"ח דידיה אחריות דעלמא כגון נמצאת שדה שאינו שלו ולפיכך כתב רבינו האי דנהי … להמשך קריאה
א כגון שלקח הבהמה כו' ומצא נקב בבית הכוסות ל' הברייתא נקט הרא"ש והביאה הגמרא שם דמיירי בבית הכוסות ומחלק בין ניקב לצד אחד לניקב לב' צדדים ושם נקט בית הכוסות לדקדוק א"נ לרבותא כמ"ש התוספות בפא"ט ע"ש דף נ' ע"ב ואגב נקטא ג"כ בסיפא אבל הרא"ש הומ"ל כאן בקיצור אם ניקב א' מאברים הפנימים … להמשך קריאה
א כתב רי"ף שאם היה עומד כו' אבל א"א הרא"ש ז"ל כתב כו' עיקרא דהך מלתא בפרק המדיר (כתובות דף ע"ז) אר"י אמר שמואל המחליף פרה בחמור כו' על בעל החמור להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעת משיכת פרה כו' עד מיתיבי מחט שנמצא בעובי בית הכוסות כו' עד לא הוגלד פי המכה המע"ה ואי … להמשך קריאה
א ואם יש עסק שבועה ביניהם כו' עד משאיל"מ מדסתם רבינו וכתב סתם משלם משמע שגם העבד שטען עליו איני יודע צריך לשלם וכמ"ש בפרישה. וא"ת למה לא נדמה זה למש"ר לעיל ס"ס צ"ד ובסימן ע"ה כתב רבינו סתם כדעת הרא"ש דבשבועה שמגלגלין לא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם וה"נ כיון דעיקר שבועה אינו … להמשך קריאה
א על הלוקח להביא ראיה אפי' אם אין כו' בפ' השואל דף ק' [עב"ח שהביא ל' המשנה והגמרא] ופסקו כל הפוסקים הרי"ף והרא"ש גם הרמב"ם בפ"ט מנזקי ממון כחכמים דסומכוס דס"ל המע"ה גם הביאו כולם הך תירוצא דרבא דאמר לעולם כי אמר סומכוס בשמא ושמא כו' וכתבו התוס' דל' הא מני סומכוס היא נראה מדלא … להמשך קריאה
א שנים שחלוקין על המקח כו' בפרישה כתבתי לשון הגמרא ושיטת פי' הרי"ף ור"ח שכתב הרא"ש שתי תשובות נצחות לדחות דברי הרי"ף ועבורם כתב ז"ל הילכך נראה כפי' ר"ח כו' ויש לתמוה על רבינו דכתב דברי הרי"ף ודברי ר"ת ולא סיים לכתוב לבסוף שהסכמת הרא"ש היא כפי' ר"ח כדרכו דרבינו בכל מקום לכן באתי לכתוב … להמשך קריאה
א ואם מכר סתם פירות השובך כו' וכ' הרמב"ם כו' בפרישה כתבתי לשון הגמ' ופי' רשב"ם וביאור דברי הרמב"ם בקיצור ועתה באתי להוסיף ומתוכו יבוארו לך דברי רבינו בטוב בפרט בביאור דברי הרמב"ם שהביא. ומתחלה אקדים שברי"ף לא כתב הנוסחא הא לה הא לאמה אלא הא בה הא באמה וז"ל אמר רב כהנא לא קשיא … להמשך קריאה
א וכן נמי איפכא ז"ל הרא"ש בתוספתא קתני מכר דבורים מכר כוורת מכר יונים מכר שובך לפי שאין דרכן של בני אדם למכור כל הדבורים כשדעתו לשייר את הכוורת כדמוכח במתניתין דקתני הלוקח פירות כוורת נוטל ג' נחילין וזה שפי' שמכר כל הפירות בלא שיור מכר גם הכוורת וכן נמי בשובך תנן הלוקח פירות שובך … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם האומר לחבירו ראש עבד כו' עיין בב"י שהקשה עליה מברייתא דריש ערכין דתניא ראש עבד כו' [עב"ח שהביאו] ופרש"י ל' שומא כלומר מישומו אותו עבד שמכר לאיזה מלאכה הוא ראוי ולפי שוויו יטול ע"כ ותירץ אפשר דהוא ז"ל היה גורס בברייתא כמ"ש הוא א"נ היה גורס כגירסת ספרינו ואפ"ה חילק בין מוכר … להמשך קריאה