א מים ראשונים מצוה ומים אחרונים חובה. כתב בא"ח מנ"מ לבטולי הני מקמי הני כו' עיין בב"י שהביאו ריש סי' קנ"ח ודבריו תמוהין ושם ביארתיהו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה
א אני יי' אלהיכם זו ברכה ר"ל ברהמ"ז. אין להקשות מנא להו לרז"ל לדרוש אותו על בה"מ טפי מעל שאר ברכות דילמא קודם כל הברכות קפיד קרא לטהר עצמו. י"ל משום דאין שום ברכה דאורייתא כ"א ברהמ"ז ועוד שאר ברכות אין הידים מזוהמות עד שנצטרך כ"כ תיקונים אלא שלפי זה היינו צריכין תיקונים הללו אם … להמשך קריאה
א והייתם קדושים אלו מים האחרונים כי קדוש אני זה שמן הטוב פי' שמושחין הידים להסיר הזוהמא נראה כיון דבא להסיר הזוהמא דהיו מושחים הידים קודם הנטילה במים אחרונים והיו מושחין בשמן במקום בורית שקורין זיי"ף בל"א שרוחצין בזיי"ף תחלה ואח"כ רוחצים במים להעביר הזוהמא והזיי"ף נתלכלך הכל יחד כן היו נוהגין בימיהם בשמן ואח"כ … להמשך קריאה
א ולאחר שגמר וכו' ויש שנוהגין להסיר השלחן וכו' ומביאים ראייה מההיא דרבא ור' זירא וכו' צריך טעם למנהגם אף שי"ל שלא היו נוהגין כן מצד החיוב אלא אדרבה לטובתם עשו לפנות את החדר והראייה היא על ההיתר והרשות שיש רשות לסלק הלחם מעל השלחן מלפני המברך אף שאינם מקפידים בהכי אבל הל' דרבינו שכתב … להמשך קריאה
א אלא פי' אסור לשתות ולאכול עד שיברך עליו תחלה דכיון שנטל ידיו כדי לברך הסיח דעתו מלאכול כו' כתב ב"י ויש לדקדק בדברי רבינו שנראה מדבריו שאע"פ שנטל ידיו יכול לאכול ולשתות קודם ברכת המזון והוא שיברך עליו תחלה ואינם מכוונים דהא מדברי הרא"ש בפרק כ"מ לא משמע הכי שהרי כתב ולית הלכתא הכי … להמשך קריאה
א פירש"י עד שיברך ברכת המזון בפרק ערבי פסחים (פסחים דף ק"ג ע"ב) פי' כן רש"י ז"ל דמייתי שם עובדא דתלמידי דרב הוה יתבי בסעודה והוי קאי עלייהו רב ייבא סבא אמרו ליה הב לן ונבריך לסוף א"ל הב לן ונשתי א"ל הכי אמר רב כיון דאמריתו הב לן ונבריך איתסר לכו למשתי מ"ט דאסחיתו … להמשך קריאה
א כתב הר"ר יום טוב אדם שנזכר בתוך הסעודה שלא התפלל כו' עיין בב"י שכתב וז"ל ונראה דאע"פ שהרי"ף בפרק ע"פ נראה שהוא חולק אהרא"ש וכתב שצריך לברך בפה"ג על כל כוס וכוס של ד' כוסות כיון שכל חד מצוה בפני עצמה ומדמי זה לברכת המזון וכיסוי הדם כיון דה"נ א"א למישתי ולמיקרי הגדה בהדדי … להמשך קריאה
א אבל אם שינו מקומן בחדר אחד מזוית זו לזוית אחרת א"צ לברך. כתב הר"ן אע"ג דגבי אין קידוש אלא במקום סעודה מסקינן דאפילו מפנה לפנה [נמי לא] היינו טעמא משום דקביעות סעודה לא הוי אלא במקום סעודה ממש שאין דרך בני אדם לקבוע סעודה בכל הבית אבל גבי שתיית יין אין אדם מייחד מקום … להמשך קריאה
א בני חבורה וכו' יסוד אלו הדינים הוא בפרק ע"פ דף ק' וק"א יתיב רב חסדא וקאמר משמיה דרב הונא הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך לא שנו אלא מבית לבית אבל ממקום למקום לא. ומשמיה דנפשיה אמר רב חסדא הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך לא אמרן אלא בדברים שאינן טעונין ברכה לאחריהם במקומם … להמשך קריאה
א אם אכל מהם תחלה מעט בלא פת אם יש לברך עליהם כו' כתב ב"י וז"ל משמע מדברי רבינו דוקא כשאוכל מהם תחלה בלא פת הוא שיש להסתפק בקובע סעודתו על הפירות אם יברך עליהם ובכה"ג גופיה הוא דפשיטא לון היכא דאין עיקר סעודתו עליהם שצריך לברך עליהם אבל היכא שאוכל בתחלה מן הפירות עם … להמשך קריאה
א אמר רב פפא הלכתא דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם כגון בשר ודגים וביצים כו' דע לך דפי' זה כתבו התו' והרא"ש והר"ר יונה אבל רש"י פי' המימרא דרב פפא בע"א וז"ל דברים הבאים מחמת הסעודה ללפת בהן את הפת אין טעונין ברכה דהוו להו טפלה הילכך … להמשך קריאה
א ולאו דוקא הביאו להם מחדש אלא ה"ה אם היה לו תחלה כו' כתב ב"י כ"כ ג"כ הר"ר מנוח אבל המרדכי כתב בפ' הרואה בשם אבי העזרי שאם הביאו לו יין רע ויין טוב כאחד וכו' יש לתמוה על ב"י דנראה מפשט דבריו כאילו יש מחלוקת בין הטור ובין המרדכי ובאמת אינו כן דהא אפשר … להמשך קריאה
א כתב הב"י ויש לתמוה על רבינו שלא כתב הסברות מכוונות כאשר כתובות בתוס' ובמרדכי דהא משמע מדבריו דלרשב"ם אם יודע בודאי שהשני משובח מן הראשון דווקא הוא מברך הטוב והמטיב אבל אם הוא מסופק אינו מברך ולתוס' במסופק נמי מברך אבל אם הוא יודע שהשני גרוע ממנו אין מברך ומשמע מדבריו אפי' אינו גרוע … להמשך קריאה
א ואותו שמברך על היין שלאחר המזון הוא מברך על המוגמר כו' משנה בפרק כ"מ והוא אומר על המוגמר ופירש"י דקאי אאותו שבירך על היין שלאחר המזון והר"ר יונה פי' בשם הגאונים דקאי אאותו שבירך המוציא ומיירי כשהביאו באמצע הסעודה והקשה הר"ר יונה לפי דעת הגאונים ז"ל דמפרשי שבאמצע הסעודה מיירי היאך יברך האחד באמצע … להמשך קריאה
א ואם הביאו להם גם שאר משקים כו' בפ' כיצד מברכין כללו של דבר כל היכא דיין פוטר שאר משקין מברכה שלפניה כגון שהיה לפניו יין ושאר משקין מדיין פוטר כל מיני משקים מברכה שלפניה ה"נ פוטרתו מברכה שלאחריה מק"ו ומה דברים הבאים שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה שפת אין פוטרתם מברכה שלפניהן אפ"ה פת … להמשך קריאה
א ושאר כל הדברים אפילו לדידהו א' פוטר את חבירו אפילו בישיבה לחוד תנן היו יושבים לאכול כל א' מברך לעצמו הסיבו א' מברך לכולם וגרסינן בגמ' אמתני' אמר רב לא שנו אלא פת דבעי הסיבה אבל יין לא בעי הסיבה ור' יוחנן אמר אפי' יין צריך היסבה א"ד אמר רב לא שנו אלא פת … להמשך קריאה
א הילכך בכל ענין כל א' מברך לעצמו ק"ק דאכתי לא יברך אלא א' ויאמר סברי ואז יפסיקו מלאכול ויענו אמן ואין לחוש וא"ל דס"ל להרא"ש דאף אם יאמר סברי אנו חוששין דלא יפסיקו מלאכול דא"כ קשה למה סתר דברי הי"א בזה וגם אין לומר דמהני אמירת סברי להרא"ש דהא סיים רבינו וכתב הילכך בכל … להמשך קריאה
א יין שלפני המזון פוטר ג"כ היין שלאחר המזון ז"ל אוהל מועד ואיזה נקרא שלאחר המזון כל שסח הרבה לאחר הסעודה קודם ברהמ"ז ומרוב השיחה צמא לשתות אבל אם צמא מחמת האכילה אפי' לזמן מרובה אחר שהפסיק אכילתו אם לא בירך עדיין ברהמ"ז כל יין שישתה אותו יין שבירך עליו בתוך המזון פוטר אותו דלשרות … להמשך קריאה
א ואם אין לו אלא כוס א' מניחו עד לאחר ברכת המזון משנה פרק ואלו דברים בא להם יין לאחר המזון ואין שם אלא אותו כוס בש"א מברך על היין ואח"כ על המזון ובה"א מברך על המזון ואח"כ מברך על היין וקי"ל כב"ה ופירש"י והרי דפלוגתא תליא בזה דב"ש ס"ל ברכת כמזון א"צ כוס וב"ה … להמשך קריאה
א או שיאכל כ"א על מפה שלו מ"ו מהרש"ל רצה להוכיח מכאן שיכולים לאכול על מטפחת שכבר אכלו עליו בשר שהרי לא אסרו כאן אלא מטעם שמא יאכלו זה עם זה וליכא להוכיח מכאן די"ל דאיירי במטפחת חדשה או כבוסה שלא אכלו עליה עדיין לא בשר ולא חלב: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א ואחר הקינוח ידיח פיו וידיו ביין ובמים ב' פעמים ס"א אינו האי ב' פעמים וגם בי"ד סי' פ"ט לא כתב כן אלא סתמא וז"ל שם ואח"כ ידיח ביין או במים ויש נוהגין לשרות פת ביין או במים ולאוכלו והוא עולה בשביל קינוח והדחה ויותר טוב להיות כל א' בפני עצמו עכ"ל ולכאורה היה נראה … להמשך קריאה
א חוץ מקמחא דשערי בפרק כל הבשר אמר דאין מקנחין בפת שערי וכו' פירש"י הטעם שנתפררה ואינו נדבק ומסיק והילכתא בכל מקנחין חוץ מקמחא תמרי וירק ונפל טעות בקצת ספרים לגרוס דשערי דאיתמר אצל פת מתחלה אקמחא שכתב רבינו והוא טעות שאצל קמח אין חילוק וכדמסיק בגמ' סתם קמח אין מקנחין בו גם בי"ד ליתא … להמשך קריאה
א הילכך אין לאכול כו' ובשר אחר גבינה כו' פי' דהא בהא תליא לה"ג דס"ל דגבינה מותר אחר בשר בקינוח והדחה ממילא בשר אחר גבינה אפילו בלא קינוח ולהרא"ש דס"ל דגבי חלב אחר בשר צריך שיהיה זמן ממילא גבי בשר אחר חלב בעי מיהא קינוח והדחה וזהו שכתב רבינו הילכך כו': הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א כתב בה"ג שהאוכל בשר מותר לאכול אחריו גבינה וכו' פרק כל הבשר אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה אכל גבינה מותר לאכול בשר. ותו איתא התם אמר מר עוקבא אנא בהא מילתא חלא בר חמרא דאילו אבא כד הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכיל גבינה עד למחר כי השתא ואנא בהאי … להמשך קריאה
א דחמירא סכנתא מאיסורא קשה דהא לא החמיר בנטילה זו יותר מבנטילת איסור וע"ק דהא בי"ד סי' קט"ז כתב בשמו שהיה נוהג לשרות פתו ביין ולאוכלו בין דג דבשר ולמה היקל בדג ובשר טפי מבין בשר וחלב דכתב בסמוך דלא סגי אלא בקינוח והדחה כל אחד בפני עצמו ועוד לרא"ש באיסור צריך המתנה שש שעות … להמשך קריאה
א אבל בין תבשיל לגבינה חובה כבר כתבתי בפרישה דאין מברכין עליהן וז"ל התוס' בפרק כל הבשר וא"ת מים האמצעיים כגון בין גבינה לבשר שהם צורך מצוה יהיו טעונין ברכה. וי"ל דאין זה כ"א הכשר אכילה כמו ניקר חלב ומליחת בשר והרשב"א בת"ה כתב טעם אחר לפי שאין זו מצוה קבועה שאילו אוכל ביום אוכל … להמשך קריאה