א אכול עמי מה שהאכלתני כו' וז"ל רמ"א בביאוריו וצ"ע לפי' ב"י מאי הופכין דקאמר ועוד דלפי דבריו טעות במ"ש רבינו ובירושלמי היו הופכין ולכן נ"ל לפרש דר"ל דאינו אסור אלא כשאמר בא ואכול עמי שהאכלתני דמיחזי כפרעון על מה שאכל עמו ואסור משום הלוואת סאה בסאה ואית ביה משום ריבית אבל בירושלים היו הופכין … להמשך קריאה
א שנים שיושבין על השלחן הגדול פושט ידו תחלה אין להקשות פשיטא כיון שכתב רבינו בסימן קס"ו דשנים שיושבין להסב הגדול שבהן בוצע משם למדנו ג"כ דהבוצע מברך וכיון שבוצע פשיטא דהוא הפושט ידו תחלה ולפירש"י דהניזקין לק"מ אבל לפי' רבינו קשה וכמ"ש שם די"ל דעיקר דין זה משום סיפא הוא דהשולח ידו בפני הגדול … להמשך קריאה
א ולא יביא ב' כוסות בסעודתו מ"ש ולא יביא כתב הב"י שלשון רבינו אינו מכוון כלשון הברייתא דהכי תניא במסכתא ד"א תניא לא ישתה אדם שני כוסות בבת אחת בסעודתו ויברך ברכת המזון מפני שנראה כגרגרן נראה שרבינו בכיון הגיה הברייתא כן או גרס הכי בספריו וזהו גירסא נכונה דאי כגירסת הספרים שלא ישתה שני … להמשך קריאה
א ולא ישתה כוסו בבת אחת מיירי בסתם כוס בינוני וראיה מר' ישמעאל בר' יוסי בס"פ כיצד צולין לא אמרו בכוסך קטן ויינך מתוק וכריסי רחבה. הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה
א כל מה שיאמר לך ב"ה עשה כו' בפרק כיצד צולין איתא שם נמי כל מה שיאמר בעל הבית עשה ולא נאמר שם חוץ מצא כרוב הספרים וכן ג"כ בכאן במסכת ד"א ליתא לחוץ מצא ולקצת ספרים שאיתא שם יש ליישבו דה"ק חוץ מצא שאם יאמר לו ב"ה שיצא מביתו א"צ לשמוע משום דגרסינן בערכין … להמשך קריאה
א לא יאכל אדם תרין וכו' כתב הב"י לא ידעתי למה כתבו רבינו אם דעתו לחלוק על התוס' שכתבו דהאידנא אין לחוש לזוגות א"כ היה לרבינו לכתוב כל החילוקים ויש ליישב שרבינו לא בא לחלוק והא שכתב דין זה הוא דל"ת מ"ש בגמרא לא יאכל תרין הוא כעין שאמר לא יביא שתי כוסות בסעודה שפירושו … להמשך קריאה
א שנים ממתינין זה לזה בקערה כתב הב"י ונ"ל דה"ק כשהאחד מסלק ידו מן הקערה כדי לשתות וגם כאן יש לתמוה מ"ש נ"ל והוא פי' ר' יונה פ' ג' שאכלו שכתב ז"ל כלומר מיירי בשעה ששותה הא' או חותך לחם כו' ממתין עד שיתנו לו מן הפרוסה של המוציא ובכאן לא דברו אלא מפני זאת … להמשך קריאה
א פת הבאה בכיסנין כתב ב"י בשם הרי"ף דכי אכיל ליה שלא בקביעות אינו מברך לאחרים ולא כלום נראה משום דס"ל שהוי כמו פחות משיעור שאין מברכין ברכה אחרונה כמו שיתבאר בסימן זה וע"ל בסימן ר"י דלא קי"ל הכי. כתב ב"י והמרדכי מסתפק בהם לפי שהם רכים יותר מדאי והיה נוהג ר"י שלא לאוכלם אף … להמשך קריאה
א פת טמאה וטהורה. אע"ג דאין זה שכיח אצלינו שאין אנו אוכלין טהרות ומש"ה השמיטוהו קצת הפוסקים אפ"ה כתבו רבינו מאחר שנלמד ממנו דין פת ישראל קיבר ופת של כותי נקייה ודין נזהר ואינו נזהר כתבו אפת של כותי. ומ"ש וכן פת כותי בב"י כתב ומיהו המרדכי כתב אם אינו נזהר מפת של כותי אבל … להמשך קריאה
א הבוצע פושט ידו תחלה לקערה כתב רא"ם בהגהותיו בפ' הניזקין פירש"י הבוצע כגון בעל הבית שהוא מברך המוציא ואפי' הוא קטן הוא פושט ידו לקערה תחלה ללפת את פרוסת המוציא ועיין לקמן בסי' ק"ע כי שם מוכח כפירש"י עכ"ל ור"ל בסי' ק"ע מש"כ רבינו שנים שיושבים על השלחן הגדול פושט ידו תחלה כו' ומכאן … להמשך קריאה
א ואם פת נקייה היא אין צריך וכן כתב ר"ח והרמב"ם כתב הב"י וז"ל לשון רבינו קשה בעיני מ"ש וכ"כ תוספות והרמב"ם דאי אעיקר מילתא קאי דלא יבצע עד שיביאו לפניו לפתן ל"ל למימר שכן כתב ר"ח והרמב"ם הרי תלמוד ערוך הוא. ואי קאי למ"ש פת נקיה אינו צריך הרי לא כתב הרמב"ם הטעם מפני … להמשך קריאה
א שנינו במסכת ברכות ראה קראתי בשם בצלאל אמר הקב"ה למשה הגון לפניך בצלאל כו' כך בסעודה בני ההסיבה בוחרים החשוב לברך והוא אומר ברשות רבותי כלומר זה אני יודע שאם אתם מסכימים שהש"י מסכים עמכם והם משיבים ברשות שמים כלומר לכך אנו מסכימים שיסכימו מן השמים שנאה והגון אתה לפנינו ומברך ובוצע. שבולי לקט. … להמשך קריאה
א ושני לו למעלה ממנו עיין בפרישה ומ"ש שם שלגירסא הנדחית יש סעד היינו שבגמרא אמרינן שא"ל ר"ג לרב ששת שהפרסיים בקיאין בצרכי סעודה יותר מרבנן וכשמסובין בשנים הגדול מיסב בראש ושני לו למעלה ממנו ואקשי ליה רב ששת וכי בעי אשתעויי בהדיה מתרץ תרוצי ויתיב פי' שאי אפשר לדבר עם מי שאחורי ראשו אלא … להמשך קריאה
א דאי בנטילה אחת יברך אשר יצר ואח"כ על נט"י הוי הפסק בין הנטילה לברכת נט"י ולא כתב איפכא דהוי הפסק אם היה מברך ענט"י והדר אשר יצר. שזהו מילתא דפשיטא והפסקה מרובה שהוא מפסיק בין ברכת נט"י לברכת המוציא. אבל אין זה הפסק מה שמפסיק בין הנטילה לברכת אשר יצר חדא משום דברכת אשר … להמשך קריאה
א נוטל אדם ידיו שחרית. התוספות מקשים בפרק כ"ה מהא דאמרינן בע"פ הנוטל ידיו לא יקדש משום דקידוש מפסיק בין נטילת ידים לסעודה ואמרינן בפרק אלו דברים מוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים משום דתיכף לנט"י סעודה. והשתא הא מועיל תנאי אפי' כל היום ואר"ת דה"מ כשמתנה שחרית. ועי"ל דאע"ג דמועיל תנאי לרב אף שלא … להמשך קריאה
א ואח"כ ישפשפם ז"ל ב"י וממ"ש רבינו ואחר כך ישפשפם משמע דהנוטל ידיו צריך לשפשפם וכ"כ הרמב"ם בפי"א דמקואות וכ"כ הכלבו בשם הראב"ד וכ"כ הסמ"ג בשם התוספתא ור"ש כתב תוספתא זו בפ"ב דמסכת ידים וז"ל הנוטל ידיו צריך לשפשף שפשפה בחבירתה טמאה בראשו או בכותל טהורה כו' ופי' צריך לשפשף כלומר לקנח מים שעל ידיו … להמשך קריאה
א גרסיגן בפ"ק דסוטה א"ר חייא בר אשי א"ר מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה וסי' לדבר וינטלם וינשאם אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה תניא נמי הכי כו' הנה שיטה זו נתפרש על ארבע דרכים לפי' הפוסקים והביאו הב"י א' לא' ולא נתפרשו מפי הב"י כל הצורך וגם בקצת נלע"ד מוכרח היפך מפירושו והנה שיטת … להמשך קריאה
א והרשב"א כתב בפרק כל הבשר יש מי שאומר דצואה שתחת הציפורן חוצץ בין בטבילה בין בנטילת ידים כו' תימא הא איתא בתוספתא דמקואות והביאה ב"י בשם הסמ"ג לפני זה ז"ל צואה שתחת הציפורן שלא כנגד הבשר והטיט והבצק שתחת הציפורן אפילו כנגד הבשר הרי אלו חוצצין. וא"כ במאי איירי הרשב"א כאן במ"ש יש מי … להמשך קריאה
א דתנן מי רביעית נוטלין לאחד אף לשנים מחצי לוג אף לג' או לד' מלוג לה' לי' אף למאה וכו' עד שמספיקים קשה א"כ היה לו לכתוב כן אף ברביעית ובחצי לוג כל זמן שמספיקין שערך מאה ללוג שלם או פחות ממאה כל זמן שמספיקין המים הוא פחות מעשרה לחצי לוג וא"כ למה אמר דוקא … להמשך קריאה
א כתב ב"י כתב המרדכי אהא דמיבעיא לן אי קפדינן אחזותא וצ"ע דקי"ל יין עד שלא נתן לתוכו מים נוטלים לידים וכתב הרא"ש דנראה לו פי' הראב"ד דמה שהתירו בגמרא נטילה ביין עד שלא נתן בתוכו מים היינו לנוגע טהרות לנקיות בעלמא ולא לאכילה דלאכילה אין נטילת ידים בשום משקה לפי שעשו נט"י כטבילה לתרומה … להמשך קריאה
א היתה מוטה בארץ על צדה הלשון משמע שהיתה מוטה לא ע"י אדם שהטה אותה אלא ע"י שום סיבה דומה למ"ש או שעומדת והמים יוצאים דרך נקב שבשני הנדונים אין לאדם התחלה בו פסולים מיהו דחוק מאחר שפוסק כר' יוסי דפוסל אפילו כשהטה אדם מתחלה ואחר כך הלך לו וישב ונטלה אחר כך ממנו אדם … להמשך קריאה
א ואי בזיע דוולא כו' ופשוט הוא בעיני דבבזיע דוולא אף שאין בצינור ארבעים סאה כשר מטעם דנצוק מחברו למימי היאור שיש בו שיעור מקוה וכן כתב ב"י אלא שמסיק ב"י וכתב ז"ל אלא שרבינו ירוחם כתב פי' ואם יש באריתא מ' סאה טובלין בה את הידים כו' עכ"ל ולענ"ד דודאי לא עלתה על דעת … להמשך קריאה
א ואי מקרב ידיה לגבי דוולא כו' עיין מה שכתבתי בפרישה ולפי זה נראה דלפי מנהג שלנו שנוטלין הידים מתוך כלי שיש בו ברזל הנקרא תרנגולת צריך לפתחו ולסוגרו הרבה פעמים בכל נטילה כדי להיות כח גברא המים שיצאו ממנו ומאוד צריך דקדוק בברזות הקטנים ופיהם צר. ומ"מ יוצאים בהם כשפותחין וסוגרין הרבה פעמים אע"פ … להמשך קריאה
א וה"מ שנוטל דרך פיו למעלה וכו' ראיתי ונתתי אל לבי לבאר דברי רבינו במקום זה בענין השוואת נטילה לדיני טומאה רק שאעתיקו על דברי הרמב"ם כיון שהוא יסוד לפירוש הדברים האלה וכתב רבינו וז"ל כתב הרמב"ם ז"ל כלי שנשבר שבירה המטהרתו מידי טומאתו אין נוטלין ממנו לידים מפני שהוא שבר כלי עכ"ל קשה בכאן … להמשך קריאה
א אם ניקב בכונס משקה ז"ל ב"י וכתב מהרי"ק בשורה כ"ה דכונס משקה הוא נקב רחב כמו עדשה אחת ונ"ל דדוקא לענין מקוה כתב כן וכדי לחוש למה שכתבו התוס' בפ' בא סימן דהא דאמרינן אי בזיע דולא בכונס משקה מילף לייפי ומטבילין בו איירי שהנקב גדול עד שהמים מקלחים ע"כ אבל לפסול כלי לנטילת … להמשך קריאה
א ומיהו במחנה ההולכים במלחמה בא"ח למד מזה דה"ה להולך במדבר או שיש לו סכנה שאוכל בלא נטילת ידים. והתוס' מקשים מדאמר ר' עקיבא מוטב אמות מיתת עצמי וכו' ותירצו דמחמיר על עצמו היה. הב"י כתב ע"ש אורחות חיים מים ראשונים מצוה אחרונים חובה למאי נפקא מינה לבטולי הנך מקמי הנך שאם אכל עכשיו כו' … להמשך קריאה