דרישה, אורח חיים קע״ג:ג׳

א

כתב בה"ג שהאוכל בשר מותר לאכול אחריו גבינה וכו' פרק כל הבשר אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה אכל גבינה מותר לאכול בשר. ותו איתא התם אמר מר עוקבא אנא בהא מילתא חלא בר חמרא דאילו אבא כד הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכיל גבינה עד למחר כי השתא ואנא בהאי סעודתא לא אכילנא בסעודתא אחריתא אכילנא ופי' ה"ג שמ"ש רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה בלא נטילה וקינוח אבל בנטילה וקינוח שרי. אכל גבינה מותר לאכול בשר אף בלא קינוח ונטילה ומר עוקבא שלא אכל גבינה עד סעודה אחרת מחמיר על עצמו היה א"נ בלא קינוח ונטילה מותר מסעודה לסעודה וה"ג כתב דלדידהו מ"ש מסעודה לסעודה היינו לאלתר אם סילק ובירך מותר והתוס' דהרא"ש הקשו שם ע"פ הגמרא מסוגיא דגמרא וכתבו דצ"ל דמ"ש ה"ג דאכל גבינה מותר לאכול בשר בלי הדחה וקינוח ר"ל שלא צריכין תרווייהו אבל הדחה מיהא צריך וכן דעת רבינו מ"ש בשם בה"ג בלא קינוח והדחה דר"ל דא"צ קינוח והדחה ומש"ה שינה וכתב בלא קינוח תחלה קודם הדחה לאשמועינן דהאי לא אקינוח קאי ומיהו גם מ"ש בלי הדחה הוא א"ש וכגון שאוכלים ביום דא"צ הדחה וכמ"ש ג"כ רבינו אפילו לפי המנהג והשתא א"ש דלא כ"כ לעיל בדברי בה"ג ומיהו לפירוש זה נצטרך לומר דהאוכל בשר תחלה צריך הדחה אפילו ביום ומשום דנדבק יותר וזה לא איתפרש בהדיא בדברי הפוסקים אם לא ממה שכתבו זה הדין דאכל ביום אאם אכל גבינה תחלה ולא כ"כ אאכל בשר תחלה. ומ"ש הרא"ש שהעולם נהגו להחמיר היינו שמפרשים מסעודה לסעודה כמשמעה מסעודת שחרית לסעודת ערבית ומ"ש רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה פי' אלא צריך להמתין מסעודה לסעודה ומ"ש אכל גבינה מותר לאכול בשר פירשו ע"י קינוח והדחה לאלתר. מעתה העולם תופשים פירוש זה עיקר וממילא שהאוכל גבינה אסור לאכול בשר רק ע"י קינוח ונטילה וא"צ להמתין. ממילא אם אכל בשר ואח"כ גבינה צריך להמתין ו' שעות ע"ז כתב הילכך אין לאכול גבינה אחר בשר וכו' ר"ל מאחר שלא נהגו כה"ג להתיר מסעודה לסעודה מיד ע"י קינוח והדחה הילכך אסור כו' ומ"ש רב נחמן אבל אם אכל אחר התבשיל של בשר הגבינה בעין חובה הוא ליטול. מתפרש שאם אכל מין א' אחר תבשיל של מין שני איזה שיהיה דינו כאוכל בשר בעין אחר גבינה בעין להצריך הדחה ונטילה ואע"ג דר"ת וה"ג פירשו בין תבשיל לגבינה שלאחריו. הפוסקים ס"ל דה"ה לגבינה שקודם לתבשיל אלא שלרבותא נקטיה לאשמועינן דאפילו בנטילה שלאחריו סגי בקינוח והדחה: