א וישתחו ישראל על ראש המטה. איתא בזוה"ק (ויחי רכה:) מאן ראש המטה דא שכינתא. הענין הוא, כי מטה רומז על נייחא וישוב הדעת, כי כל הפעולות שהגוף עושה הם מטרידים את האדם לבל יראה גאות ה', כי באמת יש בעומק לב ישראל בקביעות ההכרה לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וגו' (ד"ה א כט), … להמשך קריאה
א וישתחו ישראל וגו'. איתא בהאר"י הקדוש זצ"ל שאצל משה רבינו נאמר גם כן וימהר משה ויקד ארצה וישתחו, אך משה מלגאו ויעקב מלבר, כדאיתא בתיקוני זוה"ק (תיקון יג דף כט.). הענין הוא, כי משה היה מצד השי"ת, כדאיתא בגמרא (סנהדרין קיא.) מה ראה ארך אפים ראה, היינו כי מקודם היה נדמה למשה רבינו אשר … להמשך קריאה
א ויאמר השבעה לי וישבע לו. להבין מה צורך להשביע ליוסף על דבר זה, וכי ישנה ח"ו בקשת יעקב בלא שבועה. אכן הענין הוא, שבעת אשר הדברי תורה הם לנוכח פני אדם ויאמרו לו זה הדרך ילכו בה, ויש לו בחירה למאוס ברע ולבחור בטוב, אז האדם יכול לקיים רצון השי"ת בבחירה ובחשך. אך לפי … להמשך קריאה
א ויאמר השבעה לי וגו'. להיות שלא כיוון יעקב אבינו לפי שעה בלבד אלא על כל הששת אלפים שנה. כי ענין קבורה כתב האר"י הקדוש ז"ל (לקוטי תורה) שהוא העלם שרומז שנכנס להתעלם. וזה שצוה יעקב אבינו אל נא תקברני במצרים, היינו שלא יהיה בישראל מעשה כזה שיצטרך השי"ת להכניס אותו בהעלם של מיחוש ראש … להמשך קריאה
א ויאמר השבעה לי וישבע לו וגו'. היינו שצוה לו שיבטיח אותו מעומק חייו, וזהו השבעה לי, כי לשון שבועה מורה על התקשרות בשורש מקור החיים, היינו שמקשר חייו, כמו שאמר והיה העולם, כי אם לא הבטיח לו על זה האופן לא היה באמת בכחו לקיים הבטחתו אחר כך. כדאיתא בגמרא (סוטה לו:) כל לישנא … להמשך קריאה
א ויאמר אנכי אעשה כדברך ויאמר השבעה לי. להבין מה שלא הספיק ליעקב אבינו הבטחתו של יוסף שאמר אנכי אעשה כדברך, וכי לא יקיים יוסף הצדיק את דבריו גם בלא שבועה, ולמה זה אמר לו השבעה לי וגו'. אמנם יעקב אבינו פעל בזאת השבועה ההתקשרות לעולמי עד, כי בשביל זה הם נקראו אבות העולם, להורות … להמשך קריאה
א ויאמר אנכי אעשה כדברך ויאמר השבעה לי וישבע לו וגו'. הענין שלא השביע אותו יעקב אבינו מיד, רק אחר שאמר אנכי אעשה כדבריך אז ויאמר השבעה לי. כי הנה כתיב (דברים ל״ב:ו׳) הלוא הוא אביך קנך, היינו שאורו ית' שוכן בתוך ישראל בבחינת אביך וגם בבחינת קנך. אביך מורה על החכמה המבוררת הנמצא בעומק … להמשך קריאה
א ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם וגו'. איתא בזוה"ק (קדושים פו.) קב"ה קרא ליעקב אל הה"ד (ישעיהו מ״ג:י׳) לפני לא נוצר אל. היינו שמדתו של יעקב היה, אשר אם הבחין והרגיש באיזה עבודה שהוא רצונו ית' כעת, הקדים וחטף הפעולה מיד להקדים רצונו של הקב"ה טרם שנצטווה עליו. וזהו דאיתא במדרש רבה (ויחי … להמשך קריאה
א אל נא תקברני במצרים. הענין שהקפיד יעקב אבינו כל כך על הקבורה שלא תהיה במצרים ועל המיתה לא הקפיד. החילוק שבין מיתה לקבורה הוא, כמו שאנו רואים שעיקר הטומאה הוא רק כל עוד שהגוף מונח, כדאיתא בזוה"ק (אמור פח:)קהוזה לשון הזוהר הקדוש (אמור פח:): וכל כמה דגופא לא אתקבר, צערא הוא לנשמתא, ורוח מסאבא … להמשך קריאה
א אל נא תקברני במצרים וגו'. הנה אברהם ירד למצרים ועלה. יצחק לא הורשה לירד, שכל המצות יוצאים ממדת הגבורה שהיא מדת יצחק ומצות צריך להיות באגר שלים, כדאיתא בזוה"ק (תרומה קכח.) למנדע ליה לקב"ה במלה דתליא בעובדא צריך למקני ליה באגר שלים, היינו מבורר מאד, שלא יהיה נראה בו שום גאות מצד האדם לומר … להמשך קריאה
א ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים וגו'. הנה כמו שנמצא בנפש אדם מדרגות שונות, לפעמים מאיר אצלו הבחירה בשלמות, ואז מתנהג האדם עם כל הדברים באור הדעת, היינו שאינו מקבל אלא מה שמבין בדעתו שלא יסתיר את האור, ויש בכח בחירתו לעזוב מה שאינו לפי כחו, כי בעומק לב ישראל יש זאת … להמשך קריאה
א שים נא ידך תחת ירכי וגו'. בזוה"ק (ויחי רכב:) תאנא אמר ר' יוסי במה אומי ליה יעקב ליוסף דכתיב שים נא ידך תחת ירכי, אלא בההוא אות קייימא דהוה רשים בבשריה וכו' והאי ברית רזא דיוסף איהו וכו'. תחת ירכי, כלומר בההוא אתר דרמיזא בשמא קדישא וכו' תו מ"ט הכא שים נא ידך תחת … להמשך קריאה
א אם נא מצאתי חן בעיניך וגו'. הענין שאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך, וכי לא שמר יוסף מצות כיבוד אב אף בלא מציאת חן. אלא, משום שיש מקומות בדברי תורה אשר בפשטותם בלעדי עומק הפנימי שבהם אינם מעוררין את האדם, והאדם המביט רק לפשטותם הם נגדו כמו גוף בלא חיים, שאין בכחו להתנועע … להמשך קריאה
א ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים. הנה כל פעולה שהוא רק בדמיון בלתי חיים, היינו בלי דעת ואור הבחירה להימין או להשמאיל, זה הוא כמו טומאת מת, שנתפרד הרוח מהגוף, והרוח ישוב אל האלהים, ולא נשאר בו … להמשך קריאה
א איתא בזוה"ק (פנחס רמד.) ומאן גרים לאסתלקא ישראל דכתיב לא יעקב יאמר עוד שמך וגו' דיהוי ישראל עיקר לאפרשא בינייהו. היינו כי בעת שנקרא יעקב אז אין יכולין להתאחד שני המדות באחדות גמור, רק כשהוא במדה זו אינו יכול להיות באחרות, אבל בשם ישראל שם נעשין כל המדות בהתאחדות גמור, וזהו לאפרשא בינייהו. והוא … להמשך קריאה
א איתא שם עוד בזוה"ק (ויחי רכב:) ויקרבו ימי ישראל למות ודאי בלא כסופא בשלמותא בחדוותא שלים, ובגיני כך ימי ישראל דהוה שלים יתיר מיעקב. ואי תימא והא כתיב ויעקב איש תם גבר שלים, שלים הוה ולא שלים בדרגא עילאה כישראל וכו'. היינו כמו דאיתא בהאר"י הקדוש ז"ל (ספר הליקוטים פרשת ויחי ד"ה ויחי) ישראל … להמשך קריאה
א ויקרבו ימי ישראל למות וגו'. בזוה"ק (ויחי רכא:) התם בקיומיה יעקב והכא במיתתיה ישראל וכו'. הנה כמו שיש בנפש אדם פרטי אברים עם כחות חלוקים, כי כל אבר יש בו כח מיוחד, כגון העינים, יש בהם כח הראיה, ובאזנים, כח השמיעה וכדומה בכל פרטי כחות. אכן בכלל הוא נפש אחת, כי הכח החיים הוא … להמשך קריאה
א ויקרבו ימי ישראל למות וגו'. איתא בזוה"ק (ויחי רכא:) התם בקיומיה יעקב והכא במיתתיה ישראל דכתיב ויקרבו ימי ישראל. אמר ר' יוסי הכי הוא ודאי דהא לא כתיב ויקרב יום ישראל אלא ימי וכי בכמה יומי מית בר נש והא בשעתא חדא ברגעא חדא מית ונפיק מעלמא, אלא הכי תאנא, כד קב"ה בעי לאתבה … להמשך קריאה
א ויקרבו ימי ישראל למות וגו'. היינו שביום האחרון האירו וזרחו לפניו כל מעשיו שעשה כל ימיו בהיקף אחד, וכדאיתא בזוה"ק (ויחי ריד) דעביד ליה לבוש מהנך יומין, היינו כמו שאורגין בגד מכמה נימין ומתחבר ונעשה לבוש אחד מפרטים רבים. והנה איתא בזוה"ק (ויחי רכא:) התם בקיומיה יעקב והכא במיתתיה ישראל דכתיב ויקרבו ימי ישראל … להמשך קריאה
א ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה וגו'. זהו שאמר הכתוב, כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו (תהילים קל״ה:ד׳). להיות שהלשון בחר נופל על דברים המשתווין שאינו ניכר ההבדל ביניהם, כענין דכתיב (מלאכי א׳:ב׳) הלא אח עשו ליעקב וגו'. היינו קודם שכל אחד … להמשך קריאה
א ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה וגו'. הענין בזה, למה בכולם כתיב מספר הגדול קודם למספר הקטן, וכאן נאמר מספר הקטן קודם. דהנה השי"ת נותן לאדם מתחלה הכלל ואח"כ הפרט, כמו בראש השנה, נותן אז השי"ת לאדם את הכלל מה יעבור עליו בכל … להמשך קריאה
א ויחי יעקב בארץ מצרים. ענין ארץ מצרים שהיא ערות הארץ שהוא מקום היותר פרוץ מכל העולם, לפי שאין שם שום גוון מיראת ה' ואפילו יראת עונש. כי בכל הארצות צריכין למטר, ויש להם יראה פן ימנע מהם, אבל ארץ מצרים אין צריכה למטר מפני שהנילוס עולה ומשקה, ולכן זרמת סוסים זרמתם שמתפשטים בכל התאוותסהעיין … להמשך קריאה
א ויחי יעקב. כתיב (תהילים קל״ה:ד׳) כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו. הנה כאשר בוחרים דבר מדבר, בודאי גם להנשאר מהנבחר יש השתוות מה להנבחר, וזה שאמר הכתוב (מלאכי א׳:ב׳) הלוא אח עשו ליעקב. היינו שהוא אחיו ונדמה לו. אמנם לאיזה דבר יש לו השתוות, זהו רק להשם יעקב, אבל להשם ישראל אין לו … להמשך קריאה
א ויחי יעקב וגו'. כתיב (ישעיה נד) אם תשיב משבת רגלך וגו'. רגלים רומזים לתחתית ושפל המדרגות והלבושים היותר מרוחקים, וזהו אם תשיב משבת רגלך. אם תשיב, היינו אם תסיר את העסקים מזה העולם מפני שבת, אז תבין בהרגלים של שבת כי יש רגלים דקדושה ג"כ כמו שבת, דמעלי שבתא הוא בחינת רגלים לשבתא דיומא. … להמשך קריאה
א ויחי יעקב. קומי אורי כי בא אורך וגו' (ישעיהו ס׳:א׳). אורי הוא האור מד"ת אשר בתמידות בלב בני ישראל. כי בא אורך, היינו ביתר שאת וביתר עז כי גבוה מעל גבוה ומדרגות רבות וחלוקים רבים יש מעלה מעלה בד"ת. למשל, כמו בעניני עוה"ז יש דברים כמו אכילה ושתיה שהם מכלכלים ומקיימים את הגוף אשר … להמשך קריאה
א איתא שם בזוה"ק (ויחי רטז:) ויחי יעקב בארץ מצרים אמאי פרשתא דא סתימא וכו' רבי שמעון אמר, מה כתיב לעילא וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד, וכתיב ויחי יעקב, דלא אתחזי לאפרשא בין דא לדא, מה אינון קיימי בתפנוקין דמלכין וקבילו ענוגא וכסופין לגרמייהו, אוף יעקב נמי קיים בתפנוקי … להמשך קריאה