באר מים חיים, דברים א׳:ד׳

א

אחרי הכותו וגו'. שהיה מוכרח להתעכב בתוכחתו שלא יאמרו מה לזה עלינו מה היטיב לנו וכו' אינו בא אלא לקנתר וכו' ולפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג כמאמר חז"ל (בספרי פרשה זו). ואולם שלא יקשה הלא כבר לחם מלחמתן במלחמת עמלק. ולזה אמר את סיחון מלך האמורי וגו' כלומר מלך קשה והמדינה קשה כמאמר חז"ל (שם) וזה הוא חידוש יותר על כן התעכב עד כה. ועוד כי כאן נאמר אחרי הכותו שהכה אותו ממש. ושם נאמר ויחלוש יהושע לא עשאן אלא חלשים (עיין שמות רבה מ"א, א' ואסתר רבה ז', י"ג). וגם כי שם ויבוא עמלק הוא התחיל במלחמה בחנם בלא דבר, והאלהים יבקש את הנרדף ועל כן נפל לפני בני ישראל. מה שאין כן בסיחון אשר יושב בחשבון ישב שקט שאנן ולא התחיל במלחמה עד אחר שלוח משה אליו ואף על פי כן נתנו ה' בידו ובזה ודאי יאמינו בה' ובמשה עבדו שהיה בנס מופלג. ועוד שכאן כתיב וירשו את ארצו מארנון וגו' והוא הטבה שלימה, כבישת מדינה וערים לשבת. מה שאין כן בעמלק שלא הרגישו טובה בזה יותר מיציאת מצרים וקריעת ים סוף וכדומה ואף על פי כן לא נחשב זה כי אם להצלת נפשם מיד שונא. ולא טובתם בהטבה.

ב

עוד יאמר אחרי הכותו וגו'. כלומר אחר מעשה מפורסם שהיה בהכותו לסיחון שעמדה לו חמה במלחמתו כמאמר חז"ל (עבודה זרה כ"ה.). ומי לא יקבל מוסר ממי שיעשה טובה גדולה כזו בנסים מופלאים ומופלגים שלא בשום טבע כלל וכלל. ומה שאמר אשר יושב בחשבון ולא אמר סתם מחשבון או מלך חשבון, לרמוז דברים בגו, גבורה על גבורה. כי חוץ ממה שהיה מלך חשבון, הנה בחר לו דוקא לשבת בחשבון ולא בשאר ערי הממלכה מפני שכל מלכי כנען העלו לו מס ושכרו אותו לישב על הספר לשמרם מכל אשר יבוא להזדווג אליהם. ועתה ראה מופתי גבורתו יותר מכל מלכי כנען ביחד. שממה שהם פחדו ורעדו הושיבו אותו לבד ואף על פי כן הכה אותו משה ונתן ארצו לנחלה לישראל. ואחרי זה ודאי ראוי לקבל מוסרו הטוב אחרי קבלת טובתו העצומה והמופלגה.

ג

ואת עוג מלך הבשן וגו'. נודע מה שאמרו חז"ל (בבא קמא מ"א:) רבי שמעון התימני היה דורש כל אתין שבתורה וכו' כי כל את רבויא הוא שבא לרבות איזה דבר מה שלא נכתב. וכאן נמצא להיות שואלין ודורשין בהאי את מה בא לרבות. כי היה יכול לכתוב ועוג מלך הבשן. והנראה שבא לרבות את המבואר בזוה"ק (חלק ג' קפ"ד.) בפסוק (במדבר כ"א, ל"ד) אל תירא אותו אל תירא מאות שלו. כי היה נחתם באות ברית מילה לפי שהיה עבד קנין כסף בבית אברהם ומל אותו כמה שנאמר (בראשית י"ז, כ"ז) וכל אנשי וגו' ומקנת כסף נימולו אתו. ומזה נתיירא משה שלא יעמוד לו זכות הברית. והשיבו הקב"ה אל תירא אותו, מאות שלו, כי כבר חילל בריתו. והנה מלת ואת הוא אות. וזה שבא הכתוב כאן לרבות שהיה בו חוץ ממה שהיה בסיחון, המלך קשה והמדינה קשה והוא גם הוא קשה כמוהו. וחוץ לזה היה נחתם באות ברית שמל אברהם אותו, ואף על פי כן לא היה יכול לעמוד בפני משה והכה אתו ואת כל עמו עד בלתי הותיר לו שריד. ובחוש ראו בזה גבורת משה שהוא לבדו הכה את עוג בעצמו כמאמר חז"ל (ברכות נ"ד:). ומי יתיצב לפני בני ענק אם לא משה עבד ה'. ואחר כל זה ודאי מהראוי להטות אוזן לשמוע מפיו תוכחה ומוסר דברי אלהים חיים ומלך עולם.