באר מים חיים, דברים י״ז:ז׳

א

יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה וגו'. כי בהצדיקים האלה השלימים אשר מקיימין אותות האלה בשלימותן בקדושה ובטהרה בכוונה הראויה ונכונה. ועליהם מאירים האורות העליונים המופלאים ומופלגים שלמול האותות האלה בבחינת (שיר השירים ח', ו') שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך. שרישום החותם מאיר בהם למטה כאשר למעלה בחותמו של הקב"ה כביכול, ואז הראה אותותם לכל רואי אותם, ולכולם חיל ורעדה יאחזון ומתבהלים ומתפחדין באימה וחלחלה. בראותם למי זאת נרשמת למי הפתילים ולמי החותמות (פתילים הוא מלשון (במדבר י"ט, ט"ו) צמיד פתיל. לפי שהאותות האלה המה כצמיד פתיל על ישראל לכסותם מבית ומבחוץ להסתירם בסתר כנפיו יתברך. וגם החותם רומז לזה כי חותם הוא אותיות חומת, חומת בת ציון. שהמה כחומה על ישראל מכל סביבם שלא יקרב זר בהיכלם והמה טמונים וחתומים תחת צל כנפי השכינה בחותם תוך חותם על ידי החותמות. ואפשר שגם עבור זה צריך להיות דוקא שני חותמות תמיד בכדי שיהיו מחותמים בחותם תוך חותם. חותם אחד מבפנים והוא בבשרם וחותם אחד מבחוץ בתפילין או בשבת קודש. והוא סוד שני החותמות הנעשים בשנה. אחד, בנעילה ביום הכפורים שנעשת החתימה ואומרים וחתמנו. והשני, בהושענא רבה כנודע מדברי הרב ז"ל בכוונות. והכל הוא לחתום את ישראל בחומת אש סביבם מבית ומבחוץ שלא יגע בהם ערל וטמא כחומה זו אשר סביב העיר להגן מפני האויבים שלא יכנסו בה. ועל כן ודאי למי הפתילי"ם ולמי החותמו"ת). ואצליהם ודאי עדים גמורים הם שמעידים עליהם שהם מחותמים בחותם המלך (ונגד זה יש שני עדים אחרים מה שאנו מעידין על יחודו ואחדותו בקריאת שמע פעמים בכל יום. שהע' של שמע היא ע' רבתי והד' של אחד הוא ד' רבתי כידוע להורות על מלת "עד" שאיש ישראלי הקורא את שמע הוא עד שהוא יחיד בעולמו כלומר שאין בכל העולמות עליונים ותחתונים ושפלים ורמים כי אם כוחו אורו שפעו וחיותו לא זולתו. והוא מאמר משה רבינו ע"ה שאמר (דברים ד', ל"ה) אין עוד מלבדו. כלומר שאין בכל העולמות ובכל הבריאה כולה כי אם כביכול הוא בעצמו המחיה ומהוה את כל הבריאה תמיד בכל רגע ורגע מאין ליש ואלמלי יצוייר העדר שפעו וחיותו מן כל הנמצאים שבעולם אף על רגע אחת היו כל העולמות כלא היו והיו לאפס ואין כאשר ביארנו במקום אחר בסוד היחוד).

ב

ונחזור לענין כי את ה' האמרת היום וה' האמירך וגו', שהקב"ה וברוך שמו חתם אותנו בחותמו בשני עדים גמורים שאנחנו עמו ונחלתו, ואין לזר אתנו. ועל ידי זה במה שאנו רואין כי יראה ורעד יבוא בהם מלגשת אל רשומו הנרשם מאתו וזר לא יקרב בהיכלו, אנחנו מעידים על יחודו ואחדותו בשני עדים פעמים בכל יום בקריאת שמע ערב ובוקר שאין בעולם כי אם הוא כוחו וכו' ואין אחר עמו ח"ו. וזה הכל בצדיקים בשלימות גמור. ובהמוני העם הכל נעשה על ידי התקשרותם ודביקותם בצדיקי הזמן שעולין עמהם ולוחמים מלחמתם עמהם ועל ידי זה הם מצליחים גם כן אם הוא בכוונת אמת, כי הדבק לשחוור וישתחוו לך (ספרי דברים א', ו'). ולזה אמר יד העדים המה הצדיקים גמורים שהמה עדים גמורים מכל הצדדים הן עבור אור החותמות שמאיר עליהם ומעידין עליהם שהם עבדי המלך. והן שהמה על ידי זה עדים ממש על יחודו ואחדותו יתברך. הוא תהיה בו בראשונה להמיתו פירוש, בהמת הנזכר המה ממיתין אותו בראשונה לבטל כוחו וממשלתו. ויד כל העם המה המוני עם פחותי ערך, באחרונה. כי המה באחרונה יבואו אחריהם להמיתם בכחם הגדול. וגמר אומר ובערת הרע מקרבך מורה באצבע על הדבר האמור שאינו מדבר כי אם מהמת הידוע הוא תוקף הרע והקליפה, ובזה ובערת הרע מקרבך מכל וכל.