א עובדא בא לפני, והמעשה שהיה כך היה, שאיש אחד הרחיק נדוד מביתו זו אשתו, והיא הלכה לבית אביה בעבר הנהר ווייסיל, ואח"כ היתה משרתת באיזה מקום, ובבוא האיש לביתו שמע שהעבירו קול על אשתו שזינתה הרה וילדה, והלך אליה לעבר הנהר ווייסיל אל המקום אשר היתה שם, ושאל אותה הגד נא לי האמת, והודית … להמשך קריאה
א בגמרא דבבא מציעא (דף ב' בתוס' בד"ה וזה נוטל רביע), וא"ת יהא נאמן שחצי שלו במיגו דאיבעי אמר כולה שלו. ותירצו, דמיגו להוציאו לא אמרינן. וההיא דחזקת הבתים (ב"ב לב:) דגחין ולחיש ליה לרבה אין שטרא זייפא הוא ומיהו שטרא מעליא הוה לי ואבד, והמניה רבה להוציא במיגו, יע"ש מה שתירץ התוס' על זה.עוד … להמשך קריאה
א בסדר הגדה, ונצעק אל ה' אלהי אבותינו כמה שנאמר (שמות ב, כג) ויהי בימים הרבים ההם וכו' ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים, וישמע ה' את קולינו כמה שנאמר (שם כד) וישמע אלהים את נאקתם. לכאורה נראה מיותר, כי כבר הביא הפסוק ותעל שועתם אל אלהים, וזה ראיה שנשמע תפלתם. וי"ל כי יש עשרה לשון … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג, מ). ודרשו חז"ל (תנחומא אמור כב) ראשון לחשבון עונות, וכבר נאמר ע"ז פירושים רבים, ואענה אנכי ג"כ, דהנה אנו אומרים בתפילת יוה"כ (סדר וידוי) אנו מלאי עון ואתה מלא רחמים, ולכאורה יפלא השייכות להדדי מלא עון למלא רחמים, עיין בפי' האר"י זלה"ה על פסוק (מיכה ז, יט) יכבוש … להמשך קריאה
א תורה ציוה לנו משה מורשה קהיל(ו)ת יעקב (לג, ד). ונקדים לפרש הפסוק (בראשית א, כז) ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו, ויש לדקדק כפל הלשון, ויברא אלהים את האדם בצלמו ותו בצלם אלהים ברא אותו. דהנה כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את האדם היה יכול להנתן בו כל אלהותו ית"ש בלי [מ]סך, … להמשך קריאה
א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (לב, א). ונ"ל דאצל השמים כתיב האזינו בלשון רבים, ואצל הארץ כתיב ותשמע בלשון יחוד. ונ"ל על פי מה דאיתא בזוה"ק (ח"ב קעו:) מיתקלא דלא הוי, זה היה קודם התיקון, אבל אחר שהתחיל התיקון נקרא עלמא דמיתקלא, שלא יהי' בבחינת אנא אמליך. וז"פ (ע' ויקרא יט, לו) … להמשך קריאה
א ויכתוב משה את התורה הזאת (לא, ט). דהעיקר עבדותינו ליחד כנסת ישראל עם דודה, ובזה היו רצון משה רבינו ע"ה דקשר את ישראל ולהיות דבוקים בו ית"ש ויהיו עבדות שלהם בהתרוממות, ושיהי' תמיד תשוקתם ליחד כנסת ישראל עם דודה כנ"ל. וזפ"ה ויכתוב משה, תמן כו' תמן בת, וזהו את התורה הזאת – ודבר זה … להמשך קריאה
א אתם נצבים היום וכו' (כט, ט). נ"ל דאיתא בזוה"ק דהאדם יוכל להשיג גדולה וממשלה ע"י עובדין טבין שעושה להשי"ת, ומה שמשיג ע"י התורה הוא גדולה יותר מכולם, וז"פ המשנה (פאה פ"א מ"א) ותלמוד תורה כנגד כולם, וזהו ג"כ פ"ה (בראשית י, י) ותהי ראשית ממלכתו בבל – ראשית של המלוכה בבל, ע"י תלמוד בבלי. … להמשך קריאה
א והיה כי תבוא אל הארץ וכו' (כו, א). ונקדים לפרש המשנה (ר"ה פ"א מ"א) בא' בתשרי ראש השנה לשנים. דאיתא בסה"ק (עמק המלך ש' שעשועי המלך פ' א-ג) כשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולם להיטיב לברואיו לא היה יכול להיות גילוי העולם מחמת התפשטות אור א"ס ב"ה, והוצרך להיות צימצום אור, וזה נקרא שעשועי דמלכא, … להמשך קריאה
א כי תצא למלחמה על אויביך (כא, י). ונקדים לפרש הגמרא (חגיגה יב:) כל הלומד תורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום שנאמר וכו'. ולכאורה תיבת חוט הוא שפת יתר, והול"ל חסדים משוך עליו. ויבואר על פי מה שפירש כאדמו"ר מוהרי"י זצללה"ה מלובלין פירוש הפסוק (ישעיה נ, י) אשר הלך חשכים ואין נוגה לו, … להמשך קריאה
א שופטים ושוטרים תתן לך וכו' (טז, יח). דהנה הבורא ב"ה ברא זיי"ן שערים בעולם ובשנה ובנפש (ספ"י פ"ד מ"ד), וצריך האדם להשגיח על עצמו בלי לפגום ח"ו בזיי"ן שעריו שלו, רק להאיר אותם ולקשרם בז' שערים העליונים ולעשות בהם רצון הבורא. וז"פ שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, דהיינו שידמה לאדם כאילו שופטים ושוטרים … להמשך קריאה
א והקללה אם לא תשמעו וכו' וסרתם מן הדרך וכו' ללכת אחרי וכו' (יא, כח). וי"ל כפל הלשון וסרתם מן הדרך וכו' ללכת אחרי וכו'. אבל נ"ל פירוש הפסוק כך הוא, כי אין לך דבר שעומד בפני התשובה (ירושלמי פאה פ"א ה"א, זח"ב קו.), וזפ"ה והקללה אם לא תשמעו, ואח"כ וסרתם מן הדרך הרע שבחרתם, … להמשך קריאה
א והיה עקב תשמעון וכו' (ז, יב). דהנה כתיב (זכריה יד, ד) ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, דהנה עתה בדור הזה צריכים אנחנו לתקן רגלים דא"ק, ועיקר התיקון תלוי שיהי' אהבה ואחוה ודביקות בין אומה הישראלית, ודבר זה צריך לפרסם, אע"פ שהדור הזה נוכל לומר עליו שהוא דור דעה, אבל כל אחד אינו … להמשך קריאה
א ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר (ג, כג). דאיתא בסה"ק (של"ה הק' פ' שמות תורה אור) פירוש על הגמרא צדיקים אומרים שירה לעתיד לבוא, היינו שאמונת אלהי עולם תקועה בלבם כשצריכים להתפלל על איזה דבר מתפללים בלשון שירה, מחמת שמובטחים שבודאי יענה להם השי"ת והרי הוא להם כאלו כבר נתקיים אותו הדבר, ע"כ. וזה … להמשך קריאה
א אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וכו' (א, א). ויש לדקדק לכאורה דהול"ל דברים. והנה רבותינו למדו (שבת ע.) ט"ל מלאכות מאלה הדברים (שמות לה, א), וא"כ ה"נ מה בא התורה ללמדנו בזה. ונ"ל דהנה כתיב (בראשית א, א) בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, וכתיב (ירמיה ב, ג) קודש ישראל … להמשך קריאה
א ויסעו בני ישראל מרעמסס וכו' (לג, ה). ג"כ פירושו כנ"ל בפסוק ראשי המטות וכו' (עמ' רפג-רפד), כי סוד השתחויה להעלות ניצוצין, וזפ"ה ויסעו בני ישראל – שיהיה עליה להניצוצות שנקראים בני ישראל, ותיבת ויסעו מלשון התנשאות. מרעמסס נקרא הקליפות, לשון רע מסס, כי אצל ישראל כתיב (ישעיה סו, י) שישו אתה משוש וכו', ואצלם … להמשך קריאה
א וידבר משה אל ראשי המטות וכו' (ל, ב). נ"ל דאיתא בזוה"ק (ח"א קכב:) מאן דזעיר הוא רב ומאן דרב הוא זעיר, נמצא צריך האדם להשפיל דעתו לפני המקום ב"ה, ובד"ז ילך כל הימים ואז ישכיל ויצליח, כי הוא דרך סלולה לעבודתו ית"ש, להדבק במדותיו כתיב – כי כמו שהשי"ת ברא והמציא עולמו יש מאין … להמשך קריאה
א פ[י]נחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל (כה, יא). ונקדים לפרש מה דאיתא בתיקוני זוהר (ת"ז ת' ה' יט.) בראשית ב' ראשית, דהנה שמעתי אומרים בשם הרב הגאון וכו' מוה' שמעון זצלה"ה שפירש מה שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו, והול"ל אשר קדשנו במצוה. ופירש הוא ז"ל, כי לכל דבר … להמשך קריאה
א כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו וכו' (כג, ט). כי הנה האדם המואס בתאות העולם השפל הזה ויט שכמו לסבול עול התורה ועבודה באמת ותמים בלתי שום פניה, רק כוונתו ומחשבתו להוציא נפשו משחת ולתקן רוחו ונשמתו, האומנם כי טוב מאוד לעבוד בבחינה זו אולם לא מעיקר הוא ושורש הדברים הוא כי האדם צריך … להמשך קריאה
א זאת חקת התורה (יט, ב). נ"ל כי מצות פרה אדומה נוהגת גם כן בזמן הזה, הגם שהמצוה בפועל אין לנו אבל ר[ו]חניות מצוה זו ואורה מה שטהרה יש לנו גם עתה, כמו מצות הקרבנות שאין לנו עתה בפועל וכנגד זה יש לנו התפילה שהיא במקום קרבן (במ"ר יח כא, זח"ב כ:). והנה הפרה אדומה … להמשך קריאה
א ויקח קרח בן יצהר וכו' (טז, א). נ"ל כי איתא בזוה"ק (ח"ג קכז:) שאמר רשב"י, עד אימתי ניתיב בקיימא דחד סמכא, דעיקר העבודת הצדיקים הוא שיהיה עולם התיקון, וז"ש רשב"י עד אימתי ניתיב בקיימא דחד סמכא, שלא היה עדיין עולם בתיקון. ויעקב אבינו ע"ה היה מובחר שבאבות (בר"ר עו, א) והבריח מן הקצה אל … להמשך קריאה
א שלח לך אנשים (יג, ב). נ"ל דהנה אנו רואים שהטבע של האדם נמשך שימלא חפצו, אבל צריך לשער בעצמו, הלא השי"ת ב"ה דרכו להיטיב לכל הנבראים, ויותר ממה שהעגל רוצה לינק וכו' (פסחים קיב.), ובודאי שיער בשכלו הפשוט כביכול שהד"ם יזיק לו ח"ו להאדם ובשביל זה מונע החפץ מהאדם. והנה עיקר הדרך להעבדות השי"ת … להמשך קריאה
א בהעלותך את הנרות (ח, ב). איתא ברבה (במ"ר טו, ב) זש"ה ה' חפץ למען צדקו יגדיל וכו' (ישעיה מב, כא). נראה לפרש מקודם הפסוק (תהלים לג, יח) הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו, ולכאורה קשה וכי יראים לא מיחלים לחסדו ח"ו, ולמה כפל הלשון. נ"ל כי מעשה התחתונים גורם שפע בעליונים, אם טוב … להמשך קריאה
א נשא את ראש בני גרשון גם הם וכו' (ד, כב). ועוד נבאר הפסוק בפרשה הקודם (ד, ב) נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי. ונקדים לפרש הפסוק (שמות כח, ז) שתי כתיפות חוברות יהיה לו וכו'. דהנה ידוע שהשם י"ה רומז לאו"א (ת"ז בסופו ת' ה' קמג.) נקרא תרין כתפין, ונקרא תרד"מ לעלמין … להמשך קריאה
א וידבר ה' אל משה במדבר סיני וכו' (א, א). ונקדים לפרש הפסוק (תהלים קלו, ג) הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו, כי איתא בזוה"ק (ע' זח"א יא:, וע' ת"ז הקדמה ה:) אית יראה ואית יראה, כי העיקר הוא שיהיה לאדם יראת רוממות, כי היא עיקר היראה, אבל האדם צריך שלא יעזוב ג"כ היראה תתאה … להמשך קריאה
א אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמורו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם כו' והשיג לכם דיש את בציר כו' וישבתם לבטח בארצכם (כו, ג-ה). ויש לדקדק דהל"ל בחוקי תלכו. ונקדים לפרש מה שאמר רשב"י בתיקוני זוהר (ת' ה' יט.) בראשית ב' ראשית נקודא בהיכל', ונ"ל כוונתו מה ששייך לנו לעבודתינו, כי כל האותיות יש להם … להמשך קריאה