אור לשמים, סוכות

א

ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג, מ). ודרשו חז"ל (תנחומא אמור כב) ראשון לחשבון עונות, וכבר נאמר ע"ז פירושים רבים, ואענה אנכי ג"כ, דהנה אנו אומרים בתפילת יוה"כ (סדר וידוי) אנו מלאי עון ואתה מלא רחמים, ולכאורה יפלא השייכות להדדי מלא עון למלא רחמים, עיין בפי' האר"י זלה"ה על פסוק (מיכה ז, יט) יכבוש את עונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם, וכשאדם מעלה עצמו ומתקן עצמו ממעלה כל שיעור קומתו עד שיעור קומת עליון, והנה עון במילואו בגימטריא רמ"ח, על פי דברינו ע"י שמתקן עצמו בתשובה ניתקן רמ"ח איבריו ומאירים עד למעלה עד שיעור קומה דלעילא, וז"פ אנו מלאי עון – שאנו אוחזים עצמינו בתשובה, והקב"ה נושא עון ונעשה ממנו רמ"ח אותיות רח"ם, וזה מלאי עון – פירוש המילואים של עון כנ"ל, ועי"ז אתה מלא רחמים – ע"י שאנו מתקנים רמ"ח אברינו ועי"ז אתה מלא רחמים עלינו.
והנה מר"ה עד יום הראשון של חג (י)היה העבדות ביראה בחינת שמאלו תחת לראשי (שה"ש ב, ו), וביום הראשון של חג נתעורר הימין בחינת וימינו תחבקני (ע' פע"ח ש' ר"ה פ"א). וזפ"ה ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עונות, שאנו חושבים שעון במילואו בגימטריא רמ"ח, ועי"ז הוא מלא רחמים עלינו, כי אז נתעורר הימין, ודו"ק:

ב

(מה שאמר בלילה ראשונה של חג):

ג

בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות (ויקרא כג, מב). נ"ל, דהנה איתא (ת"ז ת' ו' כב:) סוכה בגימטריא הוי"ה אדנ"י, ובסוכות משמע תרי, ב' פעמים הוי"ה אדנ"י, דהיינו יחוד לעילא ויחוד לתתא, וזה הי' בחינת יעקב אבינו ע"ה, שעבודתו הי' בדרך זה להאיר העולמים התחתונים וכאשר פי' על פסוק (בראשית כט, יח) אעבדך שבע שנים, והעולמים התחתונים יהיו דבוקים ומקושרים בעולמים העליונים, ומי שהולך בדרך זה זוכה שבאים אליו כל האשפוזין קדישין עילאין לסייעו.
וזפ"ה בסוכות, דהיינו שעושה יחוד עליון, ויחוד תחתון ג"כ, שרואה להמשיך לעולם המעשה כל טוב לישראל. תשבו שבעת ימים, זוכה להשיג הארה משבעה אושפיזין עילאין. ועוד זוכה, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, כל פירוש הכולל הכל, רומז לאור המקיף, האזרח – שזורח לכל, ישבו בסוכות – שזוכה להמשיך הארה וקדושה מאור המקיף:

ד

ואברהם זקן בא בימים (בראשית כד, א). ולכאורה קשה, כי מי דבר מקודם מזקנים ששייך אחריו ואברהם נמי זקן. ונקדים לפרש הפסוק (תהלים פט, ג) אמרתי עולם חסד יבנה, והפשוט הוא דהיינו שהשי"ת ברא עולם שיתנהג במדת החסד, ולזה כתיב עולם חסד יבנה, כי נמצאים בני אדם שהם מחויבים ועל פי התורה לא נמצא להם זכות, והשי"ת ברוב רחמנותו גדולה מכולם חותר חתירה ומקבלו בתשובה ונוטה אליו חסד נעלם, עין לא שזפתו, וזה עולם חסד יבנה, עולם הוא לשון העלם, יבנה אותיות בינה, כי הולדות העולמות התחיל מבחינת בינה, ולזה כל השפעות הולכים דרך בחינת בינה. שמים תכין אמונתך בהם, שמים נק' הצדיק שהוא בחינת שמים, שמקושר למעלה בעולמות העליונים להמשיך משם שפע לעולמות התחתונים, וז"פ שמים תכין – שהכנת הצדיק שעל ידו נמשך זאת, אמונתך בהם – ע"י הצדיק נמשך אמונת אלהי עולם לעמו ישראל, כמו שמצינו (שמות יד, לא) ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ע"י משה עבדו (חסר סיום המאמר):

ה

ויעקב נסע סכותה (בראשית לג, יז). כי סוכה נקרא יעקב, כי הסוכה מחברת הדפנות המרוחקים בסוד (דברים כב, ו) והאם רובצת על האפרוחים, כתפארת אדם לשבת בית (ישעיה מד, יג). והנה בהסוכה הוא בנין החסדים (פע"ח ש' חג הסוכות פ"ג), וידוע כי קשה לקבל ריבוי חסד כי תכופים זה לזה, וזה ויעקב נסע סכותה, כי יעקב הוא בחינת מטי ולא מטי, כמשפט האב הרחמן שאינו מראה פתאום אהבה עצומה לבנו לבל יחרד, ויעקב בא לסוכות של ישראל. ויבן הוא מספר לולב ומספרו חיים, לו בית – לאיש ולביתו בא חיים האמיתיים ותיקן הנפשות בשלימות, כי נק' סוכת שלם. [ו]למקנהו – גם לעניני גשמיות וצרכי עוה"ז, עשה סוכות – גם זאת יעשה בנ"י. קרא שם המקום, הוא יחוד הוי"ה אדנ"י, סוכות הוא ג"כ יחוד, וז"פ האזינו השמים (דברים לב, א) כי אזן הוא בחי' סוכה (חסר סיום המאמר):