אור לשמים

א וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר (כה, א). ופירש רש"י, מה ענין שמיטה אצל הר סיני. ולבאר כ"ז נקדים לפרש הפסוקים שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קמז, ה) גדול אדונינו ורב כח, ושוב אמר (תהלים מח ה, קמה ג) גדול ה' ומהולל מאוד, דהנה האדם הרוצה לתקן עצמו ולהאיר נשמתו צריך לזכור תמיד … להמשך קריאה

א אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם וגו' (כא, א). פירש רש"י אמור ואמרת, להזהיר הגדולים על הקטנים. נ"ל בכוונת רש"י ז"ל להורות לנו, גם אם איש טינף נפשו חלילה בעבירות גדולות ח"ו, אף על פי כן בהתקשרותו אל הצדיק רוחץ ומטהר נפשו מכל חטא ואשמה, כי הצדיק מבקש ממנו ית"ש שיומחל לזה האיש … להמשך קריאה

א קדושים תהיו כי קדוש אני ה' (יט, ב). ופירש רש"י פרשה זו נאמרה בהקהל. ונ"ל כי כל נפש תשוקתה לעלות למעלה לשורשה כי כל העלול משתוקק להעילה, אבל באמת כוונת בעל הרצון הי' שהאיש יהא מקושר בכח מחשבתו בעולמים העליונים ולא יהיה בביטול מציאות ח"ו רק יעיין ויסתכל ג"כ בעולם המעשה, כי האדם צריך … להמשך קריאה

א בזאת יבא אהרן אל הקודש וכו' (טז, ג). נ"ל דאיתא בגמרא (ברכות ח.) לעולם יכנס אדם שיעור ב' פתחים ויתפלל, ושיעור ב' פתחים נקרא יראה ואהבה (ע' זח"ג ח:). וזפ"ה בזאת יבוא אהרן אל הקודש – בזאת תבוא להקדושה, בפר בן בקר לחטאת – רומז על מדת אהבה בחינת אברהם (זח"ב רנו:), ואל הבקר … להמשך קריאה

א והעמיד הכהן המטהר וכו' (יד, יא). ונקדים לפרש הגמרא (ע' יומא לח:) הבא לטהר מסייעין אותו, ויש לדקדק דהול"ל הרוצה לטהר, מה[ו] הבא. נ"ל דהנה האדם הרוצה לתקן ולהאיר נשמתו, בלתי אפשרי בענין אחר רק ע"י הצדיק, כי כן צוה הש"י שכל התיקונים והשפעות יהי' ע"י הצדיק, וז"פ הגמרא הבא לטהר – דהיינו שבא … להמשך קריאה

א וביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב, ג). ויש לדקדק דלכאורה הוא"ו של וביום מיותרת, והל"ל ביום וכו'. ונ"ל דהנה כל אדם צריך להסיר ולהשליך הרע מעליו ולהמשיך על עצמו מאור הצפון, כי ע"י שהנחש הטיל זהומא גרם מסכים המבדילים בינינו ובין קונינו, וצריך האדם לשבר הרע ולהסיר המסכים ושיופיע האור הקדוש עלינו בלי שום … להמשך קריאה

א ויהי ביום השמיני קרא משה וכו' (ט, א). ונקדים לפרש הפסוק (תהלים קמט, ט) הדר הוא לכל חסידיו הללויה, ואיתא במשנה (זח"ג רכב:) איזה[ו] חסיד המתחסד עם קונו, ואיתא (ר"ה לב.) בעשרה מאמרות נברא העולם והלא אינם אלא ט' אלא בראשית נמי מאמר הוא, וקשה דה"ל לכתוב בפירוש ויאמר. אבל נ"ל, דאיתא (פרד"א פ"ג) … להמשך קריאה

א והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה וכו' (ו, ג). ונקדים לפרש הפסוק (שמות יט, ו) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, דאיתא בגמרא (ע' מכות יב., וע' פיה"מ להרמב"ם תרומות פ"ח מ"א) על פסוק בירך ה' חילו ופועל ידיו תרצה (דברים לג, יא), ודרשו חז"ל כהן חלל שעבד עבודתו כשירה, וזה נרמז בפסוק … להמשך קריאה

א ויקרא אל משה (א, א). אלף זעירא (זח"א רלד:), כי עיקר העבדות להיות שפל ונכנע בפני כל אדם, כי מי לנו גדול ממשה רבינו עליו השלום שהתורה מעידה עליו (במדבר יב, ג) והאיש משה עניו מאוד מכל האדם וכו', והשפלות צריך להיות חביב ונחמד בעיני האדם כי זה חפץ השי"ת מאת האדם לחפוש תמיד … להמשך קריאה

א אלה פקודי המשכן משכן העדות (לח, כא). דהנה כתיב (מל"ב ד, י) נעשה נא עלית קיר קטנה, פירוש נעשה נא עליות עולמות עד מקור עליון. וזה נעשה נא, פירוש עליות עולמות. קיר, פירוש מקור, כאשר פירשו חז"ל (ברכות י:) על פסוק (ישעיה לח, ב) ויסב חזקיה[ו] פניו אל הקיר, שהתפלל מקירות לבו, וזה קיר … להמשך קריאה

א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל (לה, א). נ"ל ע"פ מה ששמעתי מכאדמו"ר מוהרי"י זצלה"ה פירוש על פסוק (ע' במדבר י, ז) ובהקהיל את העם תתקעו ולא תריעו, כי צריך האדם להתפלל שתהיה הגאולה מתוך הרחבה, וזפ"ה ובהקהיל את העם, דהיינו מי שמתפלל על הגאולה, תתקעו – יתפלל שיהיה הגאולה במדת חסד, כי … להמשך קריאה

א כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם וכו' (ל, יב). ר"ת כת"ר והאלוף רומז על שם אהי"ה כידוע (ת"ז הקדמה ו:), וצריך להעלות הכנסת ישראל שתהיה בבחינת כתר, וכמו ששמעתי בשם הרב הצדיק דק"ק נעשחוז זצללה"ה על פסוק נזורו אחור (ישעיה א, ד), נזורו לשון עטרה וכתר, היינו לעשות מאחוריים דברי הגשמיים, להעלות אותם … להמשך קריאה

א ואתה תצוה את בני ישראל וכו' (כז, כ). ואיתא (זח"ג רמו.) בשביל שאמר משה רבינו ע"ה מחני נא מספרך אשר כתבת (שמות לב, לב), בשביל זה לא הוזכר שמו בפרשה זו. וקשה, בשביל לבבו הנאמן שמסר עצמו בשביל ישראל יהיה זה שכרו. ונ"ל דאיתא בסה"ק פירוש הפסוק (שמות יז, ז) היש ה' בקרבנו אם … להמשך קריאה

א ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו וכו' (כה, ב). ויש לדקדק דהל"ל ינדבו לבו, כי השורש הוא לשון נדבה, ויותר שפיר היה לכתוב ינדבו לבו, ומה מרמז לנו התורה בזה. ונ"ל על פי מה דאיתא בזוה"ק (זח"ב קסא.:) באורייתא איסתכל הקב"ה וברא עלמא, כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולם להיטיב לברואיו, … להמשך קריאה

א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (כא, א). נ"ל כי ישראל מונין ללבנה (סוכה כט.), ונבין מה בין בחינת ירח לבחינת לבנה, על פי מה דאיתא בזוה"ק (ע' ח"ב לח:) על פסוק ליל שמורים (שמות יב, מב), עד דלא קבילת דכר ליל, מדקבילת דכר לילה. כמו כן נוכל לומר כאן, עד דלא קבילת דכר, היינו … להמשך קריאה

א וישמע יתרו כהן מדין חתן משה (יח, א). נ"ל על פי מה שפירשנו הפסוק (במדבר לא, מ) ונפש אדם ששה עשר אלף, דהנה השי"ת ב"ה האציל שם הק' חב"ו היוצא מפסוק (איוב כ, טו) ח"יל ב"לע ו"יקיאנו, והשם הקדוש הזה מסוגל מאוד להעלאות ניצוצין (פע"ח ש' העמידה פי"ט), וז"פ ונפש אדם – שאתה רוצה … להמשך קריאה

א ויהי בשלח פרעה את העם וכו' (יג, יז). נ"ל דהנה האדם השב בתשובה לפניו ית"ש, אזי מעלה עצמו מעומק הקליפות שהיה נשתקע שם, ומוציא עצמו לחירות. ואיתא בגמרא (מנחות כט:) מ"מ תליא כרעיה דה"י, דאי בעי ליעול בהא, וליעול בהך, לא מסתייע מילתא – מחמת שבאותו דרך חטא, וצריך לדחוק עצמו ולהעלות עצמו בתשובה … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה (י, א). והדיקדוק איתא בזוהר (ח"ב לד.) דהל"ל לך אל פרעה. ונ"ל בהקדם פירוש הפסוק (תהלים קלו, טז) למוליך עמו במדבר, דהנה כתיב (בראשית כז, כב) הקול קול יעקב, דהיינו שהמלוכה והממשלה של ישראל הוא עולם הדיבור והתנהגות העולם הוא ע"י דיבורים טובים שלהם, וז"פ למוליך עמו, … להמשך קריאה

א וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' (ו, ג). וי"ל מה הכפל. ופירושו כך הוא כי משה צ"ל בכל דור ודור, אע"פ שהתורה מעידה (ע' דברים לד, י) לא קם כמשה, אעפי"כ בחינת משה צ"ל, וראיתי בסה"ק (זח"ג רעח:, ע' מג"ע אופן קנט) שבזמן הגלות אין לו גדפין ואין לו עליה כ"כ, וג[ד]פין … להמשך קריאה

א ואלה שמות בני ישראל וכו' (א, א). ובהקדם נפרש הפסוק (תהלים קמז, ד) מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא, ואיתא בכוונות על זה (ע' לק"ת ושעה"פ עה"פ, סידור האריז"ל פסד"ז) דעת דנוקבא. ולהבין זאת נ"ל, דאיתא בזוה"ק (ח"ג רכ:) ששאל חד מחברייא. היכא רזא דחושבנא, וא"ל עיניך בריכות בחשבון על שער בת רבים (שה"ש … להמשך קריאה

א ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה וכו' (מז, כח). ונקדים לפרש הפסוק (ישעיה נח, ח) אז יבקע כשחר אורך וכו', דהנה האדם צריך לתקן הארבעה יסודות שלו שמרומזים נגד ד' אותיות הוי"ה ב"ה (ע"ח ש"נ פ"י), וצריך האדם שלא לפגום בהם ח"ו, ויקשרם בהקדושה, ושכל אחד מד' יסודות יהיה דבוק ומקושר באות הוי"ה … להמשך קריאה

א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני (מד, יח). ובהקדם לפרש הפסוק (תהלים צח, ח) נהרות ימחאו כף, דהנה בדרא בתראה העיקר לתקן העקבות משיחא, ובזה שבני ישראל מתיחדים ומתאספים יחד אצל הצדיק מתקן עקבות משיחא, ועי"ז נזכה לחבר יחד התרין משיחין, ויהיה הגאולה במהרה. וז"פ נהרות לשון קיבוץ כמ"ש (ישעיה ב, ב) ונהרו אליו … להמשך קריאה

א ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם וכו' (מא, א). ויש לדקדק, דהל"ל חלם פרעה. ונ"ל, שהתורה מרמז לנו בזה, שמי שזוכה לסיום התורה הן בכתיבה או במילולא, שהוא קדומה אלפים שנה לבריאת עולם (בר"ר ח, ב), אפי' ח"ו כשהוא ניתפס בקליפה כמו פרעה, בזכות מצוה הזאת יוצא ממנו לחירות. וז"פ ופרעה זוכה לילך לנקודת … להמשך קריאה

א וישב יעקב בארץ מגורי אביו וכו' (לז, א). וי"ל דהל"ל וישב ישראל, כי כבר קרא לו השי"ת שמו ישראל. נ"ל דהנה כתיב (דברים יא, כב) ולדבקה בו, הדבק במדותיו מה הוא רחום כו' (ע' שבת קלג:, סוטה יד., תנחומא וישלח י), וצריך האדם להמשיך על עצמו קדושתו ית"ש, שיהא האדם דוגמא של א"ק ויהיה … להמשך קריאה

א וישלח יעקב מלאכים (לב, ג). לפירש"י מלאכים ממש. נ"ל דאיתא בגמרא (ע' חולין ה:, תוס' בכורות מד: ד"ה שלא) אין העולם מתקיים אלא במי שמשים עצמו כבהמה, שנאמר (תהלים לו, ז) אדם ובהמה תושיע ה'. ולכאורה יתפלא היאך ישים אדם עצמו כבהמה, שיש בו דעה להבין ולהשכיל. אלא הפירוש הוא כך, שהאדם הרוצה ליכנס … להמשך קריאה

א ויצא יעקב מבאר שבע וכו' (כח, י). נ"ל כי האדם הוא דוגמא דלעילא, ומה שעושה האדם דלמטה עובדין טבין כמו כן הוא מעורר דוגמתו למעלה בעולמות העליונים ונפתחו אורות קדושים. והנה כשאדם רוצה להעלות נשמתו והניצוצות שלו מעומק הקליפות, שנתהווה דבר זה מעת שהיה שבירה בזיין מלכין קדמאין (לקוטי תורה תהלים נ), צריך האדם … להמשך קריאה