אור לשמים, תולדות: ואלה

א ואלה תולדות יצחק בן אברהם (כה, יט). ונ"ל דאיתא בגמרא (תנדבא"ר פכ"ה) חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, והיאך אפשר להיות אבות הקדושים.אבל באמת הוא, אע"פ שבעצם אי אפשר להיות כאבות הקדושים, אבל עכ"פ כל אחד לפי ערכו צריך להמשיך על עצמו קדושת האבות, וכך שמעתי מכאדמו"ר מוהרי"י זצללה"ה במה שאדם עוסק … להמשך קריאה

אור לשמים, חיי שרה

א ויהיו חיי שרה וכו' (כג, א). פירש רש"י בת מאה כבת כ' בלא חטא. והקשו המפ(ו)רשים, חדא דבן מאה כאילו עבר וכו' (אבות פ"ה מכ"א) ומה רבותיה. ועוד דהול"ל בת מאה כבת ז', הא מכל שכן שלא חטאה. ובדרך פשוט נ"ל, כי שרה אמנו חזרה לנערותיה (בר"ר מז, ב), וז"פ בת מאה כבת כ', … להמשך קריאה

אור לשמים, וירא: וירא

א וירא אליו ה' באלוני ממרא וכו' (יח, א). נ"ל דהנה יש נשמות אשר נבזים ושפילים בעיניהם, ועי"ז אינם יכולים להנשא להאיר נשמתם, ומה עושה השי"ת ב"ה מאיר אורו בתוכם כדי שיוכלו לדבק עצמם ולקשר עצמם למעלה, וכאשר פי' פירוש הפסוק (תהלים לז, כז) סור מרע ועשה טוב, דהיינו בזה התנועה שאדם עושה שמואס ברע … להמשך קריאה

אור לשמים, לך לך: ויאמר

א ויאמר ה' אל אברם לך לך (יב, א). נ"ל דהנה אנו אומרים (ברכת מעריב ערבים) בחכמה פותח שערים ובתבונה משנה עתים, דהנה השי"ת ב"ה ברא באדם זיי"ן שערים דהיינו שני אזנים כו', וצריך כל אדם לתקן ולהאיר זיי"ן שעריו, ועיקר תקונו ע"י מדת אין, שהוא אפס ואין ושפל בעיניו, כ"כ בעולמים העליונים הפנימיות והחיות … להמשך קריאה

אור לשמים, נח: אלה

א אלה תולדות נח נח איש צדיק וכו' (ו ט). ונ"ל דלכאורה תיבת חד נח מיותר. ונ"ל, ונקדים פי"ה (שמות כה, ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, מהראוי היה לכתוב ושכנתי בתוכו.ונ"ל דהנה אנו אומרים (ברכת יוצר אור) ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, ואיתא בגמרא (חגיגה יב., ע' זח"א השמטות רסד.) אור של … להמשך קריאה

אור לשמים, בראשית: בראשית

א בראשית ברא אלהים וכו' (א, א). ונ"ל כי כתיב (תהלים קכב, ב) עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, כי האדם צריך לחשוב תמיד שיעלה עצמו עד מקור מחצב נשמתו עד ראשית עליון, כמו בשעה ששיעור כביכול ית"ש נקודת ירושלים.והנה כתיב (תהלים קיא, ו) ראשית חכמה יראת ה', כי עיקר הכל הוא היראה, אבל צריך להיות … להמשך קריאה

דילוג לתוכן