א יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם. כי הנה א"א ראה השלשה מלאכים המה המרכבה העליונה והנה בהשתלשלות העולמות יש מרכבה למרכבה וגם יש רגלין למרכבה אשר שם יש אחיזת החיצונים והם נקראים עולמות הנפרדים וזהו ורחצו רגליכם דהיינו שתרחצו רגליכם מן האבק ר"ל שלא יהי' בכם שום אחיזת החיצונים ולא שום ענין אבק הרגלים … להמשך קריאה
א בפסוק ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו וגו'. אפשר לפרש ע"ז רמז כי נודע שהשכינה הק' היא נקודה קטנה וכל כוונת הצדיק בתפלתו ובתורתו ועבודתו ית"ש היא כדי לבנותה ולעשות' בנין שלם. וזהו ויבן שם מזבח לה' דהיינו כשבא לא"י בנה את השכינה שתהיה קומה שלימה ויעתק משם ההרה דהיינו שבא כבר לשלש ראשונות. … להמשך קריאה
א ותבא אליו היונה וגו'. פרש"י טרף לשון מאמר אמרה יהיו מזונותי וכו'. ביאור דברי רש"י ז"ל ר"ל כי הקב"ה לא נתן בעופות כח הדבור זולת שהעלה זית שלקחה היונה לפיה היה מליץ המשמיע כי כן עלה ברעיונה ממה שבחרה עשב המר מכל העשבים וזהו אמרה ר"ל כאלו אמרה בפועל ויש להסמיך ע"ז מה דאמרי … להמשך קריאה
א לקוטים חדשים אשר נודע לי מאנשים אשר כדאי לסמוך עליהם ששמעו מפיו הק' של המחבר זצלה"ה: ב במדרש רבה זה ספר תולדות אדם. בן עזאי אומר זה כלל גדול בתורה ר"ע אומר ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה עכ"ל. נראה דהנה סיפא דקרא זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלהים את האדם בצלם … להמשך קריאה
א בשם דודו הרב הגאון הגדול זללה"ה: ב בגמ' ברכות א"ר חלבו א"ר הונא לעולם וכו' בתפלת המנחה. שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה. שנ' ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו גו' ענני ה' ענני גו' ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים היא עכ"ל הגמ'. והנה כל העובר ע"ז משתומם למה … להמשך קריאה
א אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה. במדרש עתידין צדיקים לומר שירה לע"ל. דהנה הש"י משבח את הכנ"י היאך הוא דבוקה בו ביחוד וזיווג עליון בשני בחי'. בבחי' כל"ה. וגם אח"כ כשבאה הכנ"י אל התגלות והויה. דהנה באמת השתעשע הקב"ה בנשמות ישראל קודם בריאתם. ומיד כשעלה ברצונו ובמחשבתו הקדומה לברוא העולמות בשביל … להמשך קריאה
א אריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנא' להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. ע"כ. וידוע קושיית התוי"ט. למה כפל ואמר לכל צדיק וצדיק. גם מהו לשון להנחיל. הי"לל ליתן שהוא לשון מתנה. גם למה נקט בדוקא מספר זה ש"י. גם למה מביא המשנה סוף הפסוק ואוצרותיהם אמלא כי מראש הפסוק היה די … להמשך קריאה
א בתנא דבי אליהו. מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף בישראל (שופטים ה, ח) מכאן ארבעים אלף מישראל שנתקבצו יחד ויש ביניהם זוג אחד של תלמידי חכמים אינם צריכים לא למגן ולא לרומח עכ"ל והוא תמוה. ויש להבין המאמר הזה עפ"י דברי קדשו של הרב הקדוש וכו' מוה' אפרים מ"מ דק' בראד שהקשה בפסוק הזה … להמשך קריאה
א טעם לקריאת שם שבת הגדול. הקדמונים בקשו טעם לזה זה בכה. וזה בכה. ונפלאתי מאוד על בקשת הטעמים. ונאמר כי בעת גאולת מצרים התחילו מוחין דגדלות להאיר בהעולמות והם חיות העליון. וכל שבת ושבת אזי מתנוצץ האור העליון ממוחין דגדלות להעולמות וכל ימי השבוע מקבלין שפע עילאה משבת קודש וכל שבתות השנה מקורן ומבוען … להמשך קריאה
א יראת ה' ראשית דעת. במדרש ש"ט. לא הסכימה דעתו לדעת אביו שאמר ראשית חכמה יראת ה'. והוא תמוה. וכדי לבאר זאת לך. נקדים לך קושית הזוה"ק ע"פ. ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה'. וכי כמה ראשין אית לה לסיהרא ואמאי כתיב ובראשי לשון רבים. והנה ידוע דברי המדרש תנחומא. בראשית ברא אלהים א"ר יצחק לא … להמשך קריאה
א בקראי ענני אלהי צדקי. במדרש. א"ר יהודה כך אמר דוד בקראי כו' ראוי לך להצדיקני הואיל שאני משבט יהודה. וכתיב שמע ה' קול יהודה כו' ובהעיר לב י"ל דהנה יהוד' הודה ולא בוש ואמר צדקה ממני. וע"י דיבורו הזה פעל לעצמו שיהא דיבורו נשמע בכל עת שירצה. כי נתקשר בעולם הדיבור. כי באמת כשאדם … להמשך קריאה
א כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר. הנה כל דבר בעולם קודם שבא לידי השבירה וביטול המציאות אז עדיין לא נגמר שלימות הכלי כי עומדת בכל יום להשבר ולבוא לידי הפסד וכליון אבל כשבא כבר לידי ביטול ושבירה ואז נכנס הדבר בבחי' מ"ה ומזה המ"ה בא התחדשות הארה חדשה להכלי ההוא וזהו שמקיים … להמשך קריאה
א זרעו לכם לצדקה. הנה הצדקה נמשל לזריעה ממש דכמו שאנו רואין דרך בני אדם כשרוצים לזרוע לוקחים תבואה ומטמינים אותה בארץ עד שנרקבה וחוזרין וצומחין למעלה וכשנגמר גידולה קוצרין אותה ומוצאין אז כמה וכמה פעמים כמו שהוציאו בהזריעה ומי הוא הפתי יסור הנה ויאמר בלבו מה לי לצרה הזאת להפזיד תבואתי שהוא כבר בעין … להמשך קריאה
א יפתח ה' לך את אוצרו הטוב גו'. כי השם הגדול שבאוצר של יראת שמים הוא בלי ניקוד. וכאשר יאיר מנתיב העליון מיראה עילאה הגדולה מאהבה ובחכמה יסד ארץ. ויהי' מנוקד ג"כ בנקודת פתח וזהו יפתח ה' כו' את השמים. זהו הנקוד נק' שמים שהוא וא"ו והוא צורת ת"ם החקוקה בכסא שמשתטחות בכל הד' עולמות … להמשך קריאה
א ארבעה מינים שבלולב. הם נגד ד' אותיות הוי"ה. בניקוד קמץ ושם זה הוא שם של חסד. רק שאין להחסד התפשטות וזהו סוד וקמץ הכהן. וחג שמיני עצרת הוא נגד ד' אותיות השם הק' הוי"ה בנקודת פתח. היינו שבחג הזה יש להחסד התפשטות בכל האורות העליונים ובכל העולמות העליונים ובכל הכוחות עליונים ותחתונים. וכ"ז ע"י … להמשך קריאה
א ויהי איש אחד גו' ושמו אלקנה גו' אפרתי ולו שתי נשים שם האחת חנה גו'. ואומר כי בכאן נרמז סודות נוראים ונפלאים והוא כי איש אחד. הוא אחד המיוחד שם הוי"ה ב"ה וב"ש הקדוש הנכבד והנורא. וכשנחשוב השם הזה בהכאה. היינו יו"ד פעמים יו"ד, ה' פעמים ה', ו' פעמים ו', ה' פעמים ה', ס"ה … להמשך קריאה
א גמ' (חגיגה טו.) יצאה ב"ק ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר. והוא תמיה גדולה לעיני כל בר דיעה כי הלא ידוע ומפורסם שאין לך דבר בעולם שעומד בפני התשובה וכמו שקיבל השם יתברך תשובת מנשה. הגם שהכעיס בוראו מאוד. אך באמת נראה לי דאין הכוונה דגם אם היה שב בתשובה לא היה הקב"ה מקבלו … להמשך קריאה
א משנה סוף תענית (תענית כו:). ארשב"ג לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוה"כ שבהם בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולין כדי שלא לבייש את מי שאין לו. ואמרינן בגמ'. ט"ו באב מאי הוא. אר"י אמר שמואל יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה. ויש לתת לב לדעת ולהבין מדוע יגדל היום הזה ליו"ט גדול … להמשך קריאה
א וביום הביכורים גו'. כל מלאכת עבודה לא תעשו. ולכאורה תיבת בשבועותיכם אין לו ביאור כלל כמובן לכל בעל מדע. גם יש להבין למה נק' יום חג הק' הזה יום הבכורים. גם למה נק' מנחה חדשה. והכל צריך טעם: ב ובהעיר לב י"ל כי הנה כתיב בני בכורי ישראל. ויש לדעת למה נק' בנ"י בשם … להמשך קריאה
א בזוה"ק ותלכנה שתיהן וגו'. ותלכנה שתי ההי"ן. ולהבין זה נ"ל. כי נעמי הוא סוד ה' עילאה קדישא. עלמא דבינה נע"ם. יו"ד. שהוא התקשרות נעימות העולמות העליונים קדישין. כי עיקר התקשרות העולמות הוא בסוד ה'. ורות הוא בסוד ה' תתאה קדישא סוד המלכות. וזהו שאחז"ל למה נק' שמה רו"ת שיצא ממנה דוד שריווה להקב"ה בשירות … להמשך קריאה
א טעם אמירת פרקי אבות. בין פסח לעצרת הוא. כי בימים האלו מחויב כל איש ואיש מישראל לטהר א"ע בימי הספירה כמו שנטהרו ישראל מאז מטומאת מצרים. כנודע מהזוה"ק. שבעה שבועות כענין ז' ימי הנדה הם. ולכך אומרים אז מס' אבות. כדי לראות ולהבין כל המדות טובות הנזכרים שם. ולכסוף ולהשתוקק מתי אעשה כן גם … להמשך קריאה
א הצירוף מחודש אייר הוא יוצא מהפסוק כ"א בזאת י"תהלל ה"מתהלל ה"שכל ו"ידוע אותי. ולהבין מה שייכות יש זה הפסוק לזה הצירוף ולזה החודש. י"ל בהעיר לב ושום שכל. כי מיום א' דספי"הע עד ר"ח אייר. הוא שני שבועות. ובשבוע א'. הוא בסוד מוחין דחכמה. ובשבוע ב' הוא בסוד מוחין דבינה. ועתה מיום א' דר"ח … להמשך קריאה
א טעם למה שמנקדין אז הלחם משנה במפתח דוקא. מנהג אבותינו ודאי הוא תורה. ות"ל אמרתי בזה כמה טעמים נפלאים. אמנם עוד יש לאלוה מילין. והנה י"ל ע"ד הכתוב פתחי לי אחותי רעיתי. ידוע מאחז"ל שהש"י מבקש מהכנ"י. פתחי לי כחודו של מחט. ואני אפתח לכם כפתחו של אולם וידוע דהכנ"י כלה קרואה בנעימה. בחי' … להמשך קריאה
א ויושע ה' ביום ההוא וגו' מיד מצרים ונו'. שורש הדבר שיש שני מיני הנהגות מהש"י שמנהיג בהם את עולמו. כאשר ביארנו כמה פעמים. והוא הנהגה א' מה שהעולם צריך לזה והוא מלך במשפט יעמיד ארץ. לתת לאיש כגמולו אם טוב הכל מתנהג ע"פ המשפט והגם שכשהאדם עושה טוב מה טובה מגיע מזה להשי"ת. וכן … להמשך קריאה
א ענין טל הנה כתיב הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך. וידוע דרשת חז"ל כל מי שמשים א"ע שכן לעפר בחייו בעולם הזה. הקב"ה מקיצו לעוה"ב ונראה כוונת חז"ל בדרשתם זאת. כי צריך האדם לדמות א"ע לעפר שהכל דשין עליו ופרנסת כל הברואים יוצאים דוקא מהעפר כמ"כ צריך כל איש מישראל להתנהג עצמו … להמשך קריאה
א בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע וגו'. הענין הוא כי יצמ"צ היה שיצאו מת"י הקליפות ונעשו בני חורין. וכבר ביארו זה במדרש תהלים. ע"פ ומארצות קבצם. כשם שהצפור נתונה ביד הצייד אם מבקש ממיתה. ואם מבקש חיה כך היו ישראל משוקעים במצרים שנ' וארד להצילו מיד מצרים א"ר אבהו בר' אחא בשם רבינו … להמשך קריאה