א
ויהי אחר הדברים האלה וגו'. כתיב נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה ענין שנסמכה פרשת העקדה אחר מעשה אבימלך כי אבימלך היה מפציר לאאע"ה שיכרות עמו ברית כי אמר לו אלהים עמך בכל אשר אתה עושה ומזה מוכח שהשי"ת הוא דרכו להיטיב לכל מי שמתנהג כמוך ע"כ רצה לכרות עמו ברית לכן היה א"א ע"ה מוכרח לכרות עמו ברית שאל"כ היה נראה כצרות עין וזה הצר לו מאד ולדחותו בזה שיאמר לו כמו שהוא באמת שיש הבדל גדול ביניהם בהפנימיות של עומק לבבם ג"כ לא יתכן מאחר שאינו ניכר זה ההבדל על הגוון כי אם בהפנימיות א"כ מאן מפיס ע"כ השיב לו אאע"ה אנכי אשבע וגו' היינו אני מצדי אכרות עמך ברית רק אתה תראה שלא יהיה מצדך מניעה מלקבל זה הברית אכן אחר שכרת עמו ברית נתעורר מזה קטרוג על אאע"ה שאבימלך הוא ג"כ במדרגה כמוהו לכן נסמך תיכף הנסיון מהעקדה שהראה השי"ת שזה יכול להתיצב נגד הנסיון הזה משא"כ אבימלך אי אפשר לו לעמוד בנסיון כזה והוא יען שא"א ע"ה יש בעומק לבבו פנימיות טוב לכן יוכל לעמוד בנסיון ובשורת הדין מגיע לו שיכרות השי"ת עמו ברית אבל בלב אבימלך אין בו שום פנימיות טוב לכך אין בכחו לעמוד בנסיון כי ענין נסיון הוא רק במקום שיש קושיא על השי"ת וישראל יכולין לעמוד בזה ובוטחים בהשי"ת שבוודאי אין שום קשיא עליו ית' משא"כ או"ה אינם יכולין לעמוד בזה בשום אופן כי אין הפירוש ממלת נסיון עבודה כי עבודה נמצא באוה"ע ג"כ עבודות חזקות כ"כ כדכתיב כי גם את בניהם וגו' וכמו שמצינו גבי מלך מואב שנאמר עליו אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי וגו' אלא עיקר הנסיון הוא במקום שיש קושיא ועל זה אינם יכולים לעמוד ולכן בכל מקום שרוצה השי"ת להראות לעיני כל איך שהם משוללי פנימיות מראה להם גוון מקושיא עליו ובזה אינם יכולים לעמוד בשום אופן כדאיתא בגמ' (ע"ז ב) שהבירור האחרון יהיה מצוה קלה יש לי וסוכה שמה ומוציא הקב"ה חמה מנרתיקה וכו' והם בעוטי מבעטי וכו' וכן היה כאן הבירור בין אאע"ה לאבימלך בזה הנסיון מהעקדה שא"א היה יכול לעמוד בו אף שהיה לו קושיא על השי"ת אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע כמבואר במדרש וזהו נמי שקורין פרשת העקדה ביום ב' דר"ה כי ביום הראשון אז מנהיר השי"ת לישראל בהפנימיות וביום ב' מנהיר בהלבושים שהפנימיות יצא בהתגלות על הלבושים ועל הלבושים יכול להתעורר קטרוג מה נשתנה אלו מאלו לכן קורין בזה היום העקדה שמראה בזה השי"ת החילוק וההבדל כי הרי ישראל מזה שיכולין לעמוד בנסיון אף במקום שיש קושיא על כביכול ית' מזה נתברר הפנימיות טוב הנמצא בעומק לבבם וממילא הוא השורת הדין להשפיע להם כל מיני טובות משא"כ עכו"ם ויען שאי אפשר להאדם שהוא בהגוף הגשמי לילך תמיד במ"נ לכן מראה השי"ת זה הכח שיש לישראל בהפנימיות פעם אחת בשנה בקריאת זאת הפ' מהעקידה ומחמת זה אפילו אם יכנסו אח"כ לכמה טרדות שוב ילך אתם זה הכח מהפנימיות שלהם וזה נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה היינו שמראה השי"ת הפנימיות מישראל לעיני כל:
הסבר על זכויות יוצרים
סוד ישרים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.