א ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי וגו'. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה להיות שהרבה עקרות נפקדו עמה כדאיתא במדרש לזה אמרה שירה כל השומע היינו מי שישמע היטב לעומק השמחה יראה אשר כל הצחוק הוא שלי בשביל יצחק. והענין הוא כי איתא בגמרא (ברכות לג) למה נקראו גבורות גשמים מפני … להמשך קריאה
א ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה' וגו'. בזוה"ק (אמור שם) מאן דחדי למסכנא אמר יצחק גבור בארץ יהיה זרעו וגו'. הנה המדות שהעמיד השי"ת כמו שנאמר לך ה' הגדולה והגבורה וגו' אינם מתנגדים ח"ו זה לזה אלא ענינם הוא כדאיתא בזוה"ק (נשא קלב.) על הפסוק אל גבור וגו' אל … להמשך קריאה
א ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים וגו' מי מלל לאברהם וגו'. הנה עיקר צחוק גבי האדם הוא כאשר מנהיר השי"ת לעיניו במה שהיה נראה לו מלפנים שכבר נאבד מאתו ועכשיו נתוודע לו שגם למפרע לא נאבד ממנו כלום כענין שמצינו בירוש' מדוע צהבו פניך והשיב לו תוספתא עתיקתא מצאתי היינו שהיה נראה לו מקודם … להמשך קריאה
א איתא בגמרא (סוכה נא.) מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו וכו' ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה וכו' חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בפניהם באבוקות של אור וכו'. הנה עיקר השמחה של בית השואבה היה מהאור שהאיר להם השי"ת שמעולם לא נפסק מהם החיבור מהשי"ת כי באמת … להמשך קריאה
א ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה' וגו' (בראשית כ״ו:י״ב). הנה הענין מהזריעה של יצחק אבינו שהכתוב משבח אותה כל כך הוא להורות שיצחק הכיר עוד בההתחלה תיכף בשעת הזריעה כל הצמיחה שיצמח ממנה אח"כ היינו שראה מפורש שאין שם סבלנות גבי ישראל שלא יצמח להם ממנו גודל ישועה כדכתיב … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' בזוה"ק (ויחי רכ:) אבל בהאי יומא וכו' דאברהם שרי למחפרי בירי דמיא פרי עץ הדר דא בירא דיצחק דיצחק אהדר ליה לקב"ה וקרא ליה עץ הדר פרי דהאי עץ ידיעא וכו'. באור הענין כי הראשון לחפירת הבאר היה אאע"ה ואותו הבאר שהתחיל אאע"ה לחפור חפר בה … להמשך קריאה
א ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים וגו' איתא בזוה"ק (מדרש הנעלם וירא קטו.) ואזי השחוק בעולם דכתיב אז ימלא שחוק פינו וגו' ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים וכו'. הנה כל הצחוק והשמחה שיהיה לעתיד בתחיית המתים יהיה מזה שיראה השי"ת אז שגם הפעולה הגשמי של ישראל האיר למעלה ממש כמו עבודת צבא מעלה … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. איתא בזוה"ק (צ"ו ל"א) ת"ח הני שבע קלין תליין במלה דפומא בשאר יומי שתא והשתא לא תליין אלא בעובדא ואנן עובדא קא בעינן ולא מלה בגין דבזמנא דא מברך לכל שתא וכו' ובזוה"ק (תצוה קפ:) בגין דאית שמהן קדישין עילאין דקיימין ברעו דרוחא ולבא בלא מלולא … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וגו'. איתא במדרש רבה (לך פ' מ"א) צדיק כתמר יפרח מה התמרה הזו וכו' מה תמרה וארז יש להן תאוה וכו' מעשה בתמרה אחת וכו' אמר תמרה זו צופה מיריחו וכו'. היינו שע"י הרשימה מצורת אדם הנמצא בה אינה מתבטלת ועל זה רומז כפת תמרים … להמשך קריאה
א ויזרע יצחק וגו'. הנה כל עסקו של יצחק אבינו היה זריעה כדאיתא במדרש רבה (קהלת) ומדרש רבה (שיר) יצחק שנא את הניר היינו שכל עסק עבודתו היה לזרוע בעומק כי אמר כל מה שהזריעה היא יותר בעומק אז הצמיחה אשר יעלה משם תהיה יקרה ביותר וזה היה כונתו שחפץ לברך את עשו כי אמר … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (סוכה נג.) א"ל רב חסדא לההוא מדרבנן וכו' מי שמיע לך הני חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרם דוד וכו' בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן אי הכי חמש עשרה מעלות יורדות מבעי ליה וכו' הכי אתמר בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא … להמשך קריאה
א ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה וגו' הלשון צחוק נופל על דבר הנאבד מדעת אדם ואפס ממנו תקוה וכשמראה השי"ת אח"כ לזה האדם שמעולם לא נאבד ממנו כלום. ישועה כזו נקרא צחוק עשה לי אלהים וכן הישועה של תחיית המתים נקרא צחוק כדאיתא … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'. בזוה"ק (פנחס רנח:) אלין מים דרשימין הכא ביומי דחג וביומא תניינא וביומא שתיתאה ושביעאה וסימן ב'ו'ז יבוזו לו וגו'. הענין הוא כי בזה היום מראה השי"ת רצונו שחפץ רק בישראל כי המה מהשורש ע"ד מאמרם ז"ל ישראל עלו במחשבה וכמו דאיתא במדרש (בראשית רבה) ויהי ערב ויהי בוקר יום … להמשך קריאה
א איתא בזוה"ק (פנחס רנח:) ובחמשה עשר יום וגו' ר"א פתח ותנח התבה בחדש השביעי וגו' ת"ח כל הני יומין אזלת אמא על בנייא בגין דלא ישלוט ס"א עלייהו ובגין לשזבא לון כיון דאשתזיבו בנהא והא יתבין בסוכות מתנטרין בנטורא יומא קדמאה ויומא תניינא פקדת לון לישראל למעבד סעודתא לממנן דשאר עמין ואיהי לא שריא … להמשך קריאה
א איתא בגמרא (סוכה נג) חמש עשרה מעלות יורדות מבעי ליה וכו' בשעה שכרה דוד את השיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא אמר דוד ומי איכא דידע וכו' כתב שם אחספא ושדי לתהומא ונחית תהומא וכו' אמר חמש עשרה מעלות ואסקיה וכו' ואוקמי באלפא גרמידא. אמר עולא ש"מ סומכא דארעא אלפי גרמידי. ענין השיתין שכרה … להמשך קריאה
א והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים וגו'. איתא בפרקי דר"א הבאר שכרה אברהם אבינו הוא הבאר שחפר יצחק והוא הבאר שפגע בו יעקב ומשה והוא הבאר שהיה לישראל במדבר ועליו נאמר והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני וגו'. הענין מזה הבאר … להמשך קריאה
א איתא בגמרא (סוכה נא.) מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו וכו' על ט"ו מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתהלים וכו'. ובזוה"ק (תולדות קמב:) ת"ח שיר המעלות אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני כמה שירין ותושבחן אמר דוד מלכא קמי קב"ה וכלא בגין לאתקנא דרגיה … להמשך קריאה
א ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה וגו'. איתא בזוה"ק (יתרו פג.) אסתכל ר' אבא ואמר השתא אשתמע כלא ואשתכח דברכתא דיצחק עלאה ממאי דחשבינא תאנא מי ימלל גבורות ה' מי ימלל מי ידבר מבעי ליה אמר ר' חייא כד"א וקטפת מלילות בידך וגו' … להמשך קריאה
א ליל ב דסוכות ב ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה' וגו'. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצ"ל שכל עסק עבודתו של יצחק אבינו היה זריעה שמסר הכל בחזרה להשי"ת ובזה החג הנקרא זמן האסיף מתחיל השי"ת לחזור וליתן כל הטובות שזרע אותם האדם מקודם יהיה מוסר אותם להשי"ת ולזה הוא … להמשך קריאה
א הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך וגו'. כי הנה יש להבין מאחר שהשי"ת שופע חיים בכל רגע ורגע וחפץ להיטיב לבריותיו א"כ איך יתכן שיהיה בעולם גם ההיפך מן הטוב ומהיכן נסתעף כל ענין השחתה בעולם אמנם זה הוא כמו שמבואר לעיל מצד שהעמיד השי"ת בעולם אילנא דטוב ורע בכדי שיהיה מקום לעבודת … להמשך קריאה
א הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך וגו'. היינו שכל הפירוד וההירוס שהציב השי"ת בזה העולם מזה בעצמו יתברר כל הרע מישראל ויהיה נשאר אצלם רק חיבור ולזה פתח הזוה"ק בזה הפרשה ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים וגו' שזה מורה על גודל הפירוד לזה רומז בזוה"ק שם בהפתיחה מזה הפסוק שכל המכוון … להמשך קריאה
א הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך וגו'. היינו שתכלית הגמר מכל הנפרדים הוא שיפריד אותם השי"ת לגמרי ועצם הוייתם יהיה נשאר גבי ישראל וזהו שנאמר וחולק שללך בקרבך היינו שינחיל השי"ת כל מיני טובות לישראל משום שמצמצמים א"ע עבור כבוד שמים וכל כמה שקובע האדם בעצמו מעשה המצות בזה העולם כך נקבע בו … להמשך קריאה
א הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך וגו'. בזוה"ק (שם) פתח בזה הפסוק את הפרשה ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה וגו'. והענין הוא כי איתא בזוה"ק (אמור קב:) ובחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו' ר' יוסי שאל לר"א הני חמשה עשר יום מאי קא מיירי וכו' ובכל אתר בעשור … להמשך קריאה
א הפטרה ב כתיב הנה יום בא לה' וחלק שללך בקרבך וגו'. בזוה"ק (מצורע נד.) ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה וגו' ר' חייא פתח ואמר (זכריה י״ד:א׳) הנה יום בא לה' וחלק שללך בקרבך האי קרא הכי מבעי ליה הנה יום יבא מאי הנה יום בא אלא שכבר בא עד … להמשך קריאה
א וענין הד' רוחות ביאר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שהם נגד גזול. יבש. אשרה. עיר הנדחת. דרום הוא נגד גזול כי דרום מורה על מדת החסד שהשי"ת נותן בטובת עין מאוד וגזול מורה להיפך שנראה להאדם שהוא בעצמו נוטל זאת וצפון הוא נגד יבש כי צפון מורה על כל הצמצומים שהעמיד השי"ת בעוה"ז שהאדם יהיה מצמצם … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. איתא בזוה"ק (נח סג) שאלו ארבעה מינים המה ברזא דארבע אתוון דשמא קדישא וכו'. היינו כי אלו ארבעה מינים המה מעולם התיקון. כי כמו שהיה בכלל הבריאה שעל ידי הגערה והסבלנות מהמבול התחיל לבנות עולם התיקון. כן נבנה עולם התיקון בכל שנה מהסבלנות שנה שעברה כי … להמשך קריאה