א עוד אפרש לך הנך ג' לשונות שתיקנו לומר בהודא' רבת וכו' דנת וכו' נקמת וכו' ובודאי לא דבר ריק הוא (עמש"ל) ואקדים לך דהנה כתיב ויבא יעקב שלם דרשו חז"ל (והובא ברש"י ז"ל) שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו ע"כ וכתב הרב הק' מהר"ש מאוסטורפאליי' הי"ד דכתב במור' דשבע' ככבי לכת שצ"ם חנכ"ל ד' … להמשך קריאה
א עוד יתפרש לשון עמד"ת להם וכו' ע"פ מה שפירשנו פי' התפלה בר"ה (והוא מאנשי כנה"ג) היום יעמיד במשפט וכו' אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים אם כעבדים עינינו לך תלויות וכו' והנה החלוק' דאם כעבדים אינו מובן והנראה שהוא ע"פ דברי חז"ל במעשה דשמעון בן שטח בעבדים דינאי מלכא דקטל גברא ואמר שמעון … להמשך קריאה
א ובזה תמצא טעם נכון להדין שכתבו הגאוני' (והוא ג"כ במדרש תנחומא) מה שנשתייר מן השמן ביום השמיני עושה מדור' ושורפו במקומו ולפי הנ"ל הוא הטעם כיון שהוא מסוד אותו האור שהבדילו הקב"ה לע"ל אסור להשתמש בו בחול עד בוא יום המקוו' לי"י והיה לך י"י לאור עולם ואלקיך לתפארתך: הסבר על זכויות יוצרים בני … להמשך קריאה
א ובזה תמצא טוב טעם ודעת מה שהנס הזה לא ניתן לכתוב כיון שהוא מן סוד או"ר הגנו"ז אור הראשון שהבהיק מאור מעטה לבושו ונגנז לצדיקים והגניזה הוא בתורה באותיותי' ע"כ הנס הזה כיון שהוא מהבהקת הלבוש כביכול קודם הגניזה ע"כ לא נכתב באותיות שהוא קודם להתגלות האותיות ע"כ גם אנחנו אין מזכירין הנס הזה … להמשך קריאה
א ועתה הסכת ושמע הנה נשתנה הנס הזה דנרות מכל הניסים שכל הניסים היו לצורך הישועה המצטרכת בעת ההוא משא"כ זה הנס דנרות היה אחר הישועה והנה עם היות מאד עמקו מחשבותיו ואין מבוא לנברא להבין מחשבותיו ית' אעפ"כ המצוה עלינו לחקור בנפלאותיו ית"ש להוציא ע"פ יעודי התורה טעמים כפי שכלינו כמד"א שיחו בכל נפלאותיו … להמשך קריאה
א ע"פ דברינו הנ"ל הנני אומר לך דבר נאה ומקובל הנה תקנו במצוה זו מהדרים הנה לא קראום מדקדקי"ם או ותיקי"ן רק מהדרי"ם נ"ל שהוא ע"פ המדר' ר"ש בן יהוצדק שאל לרשב"ג א"ל מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהיכן נבראת האור"ה א"ל מלמד שנתעטף הקב"ה בשלמה (לבינ"ה גירסת הילקוט) והבהיק זיו הדר"ו מסוף העולם … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד עמד"ת להם וכו' לשון עמיד"ה מהו. הנה אפרש לך בדרך דרש ע"פ מה שפירשנו בפסוק קרוב מצדיקי מי יריב אתי נעמד"ה יחד מי בעל משפטי יגש אלי הדקדוקים יעויין במפרשים בשגם הפסוק בעצמו אין לו ביאור מוטעם ונבאר בקיצור ע"פ מה שהקש' הר' עיר וקדיש מהרמ"ע זלה"ה בס' בע"מ על הא דקי"ל … להמשך קריאה
א ויתבאר עוד אומרו לשון עמיד"ה ואגב יתבאר אומרו בלשון בע"ת צרת"ם וגם יתבאר אומרו בג' לשונות רבת. דנת. נקמת. ויתבאר ע"פ מש"ל סי' ס"א אומרו ולהעביר"ם חוק"י רצונ"ך מהו הנרצ' שרצו היונים להעביר' החוק"ים דייקא וגם אומרו רצונ"ך משמע שהש"י רוצה ביותר בקיום החוקי"ם מן שארי המצות וכתבתי לך בשם דודי זקיני סבא קדיש' … להמשך קריאה
א עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם (סו) עמד"ת להם וכו' לבאר לשון עמיד"ה לדעתי הוא ע"פ המאמר בזהר פ' חיי דף קכ"א ע"ב. ויעמו"ד הי"ם מזעפ"ו הי"ם עילאה (מלכו"ת שמי"ם) מאי ויעמ"ד דקאים בקיומא כדקא יאות בעמיד' איהו כד רוגזא שכיך בשעתא דדינא שרייא בעלמא כצ"ל ההוא … להמשך קריאה
א ולפי הנ"ל תמצא טוב טעם למה שאמר הרב הקדוש מהר"פ מקארעץ זצלה"ה שבכל הלילות יש לסתום את החלונות בתחילת הליל' דאיתא בזהר שבליל' תרעין דג"ע סתומין ותרעין דלבא דאינין עיינין מסתתמין (רצ"ל העיני' הם שערי הלב כמו שאמרו שורייקי דעינא בליבא תלי ע"כ אז בליל' נופל שינה על האדם והעינים שהם שערי הלב מסתתמין … להמשך קריאה
א ויש לרמז הדברי' הללו בפסוקי' שכת' הר' הק' מהר"ש מאוסטרופאליע זלה"ה גם כי אלך בגי"א צלמו"ת ללא אירא ר"ע כי את"ה עמדי וקאי על העברת הצדיק דרך גיהנ"ם נחקק עליו הארת שם את"ה וכן בנס דפורים וכמו שאומרים בנוסח ההודאות בשניהם ואת"ה ברחמך וכו' הנה נרמז הדבר ג"כ במזמור הנ"ל אומרו תערך לפני שלחן … להמשך קריאה
א ואתה ברחמיך הרבים (סג) ואת"ה הי' סגי לשיאמר וברחמ"ך הרבי' ואומרו ואת"ה יש לפרש ע"פ מ"ש בפליא' תת"ן חדרים יש בגיהנם וכשהצדיק עובר דרך הגיהנם הנה תק"ף חדרים (יש להם לממונים אשר שם יש להם עדיין בוש' מת"ח ובעלי תור' וזקנים. ע"כ אין פחד כ"כ להצדיק משא"כ בחדרים האחרים הן ר"ע חדרים (שאין שם … להמשך קריאה
א עוד אבאר לך אומרו חוק"י רצונ"ך הנה מצאתי בס' דבש לפי להרב הגדול מ' חיד"ח זלה"ה בשם ס' אש"ד הנחלי"ם חוק הוא התשוב"ה עיי"ש והגם שאיני יודע מהיכא קא נפקא לי' עכ"ז נאמן רוח הוא ובודאי נפקא לי' מאיזה מדרש חז"ל) ולפ"ז הן הן הדברי' הנאמרי' בהודאה דהנה בזמן מרדכי ואסתר הגם שנתחייבו שונאיהן … להמשך קריאה
א חוקי רצונך (סא) חוקי רצונך מהראוי לתת לב וכי על החוקים בלבד רצו להעבירם ואם הוא כן באמת צריך להבין מה היתה כוונת הקליפה להשתדל להעבירם על החוקים דייקא ולא על המצות שיש בהם טעם וגם מהראוי להתבונן מה שתיקנו הלשון לומר חוק"י רצונ"ך משמע שהחוקים דוקא הם רצון הש"י הלא כל המצות הם … להמשך קריאה
א ועפ"י הנ"ל פירשנו בטוב טעם הא דת"ר במס' סופרים מזוזה בימין ונ"ח בשמאל לקיים מה שנאמר מה יפית ומה נעמת מה יפית במזוזה ומה נעמת בנ"ח הנה אין בפסוק הזה שום רמז ורמיזה למזוז"ה ונ"ח והנראה ע"פ הנ"ל דהנה יפי"ת הוא יופ"י הנרגש ע"י חושי הראות כי חוש הראות מכיר ביופי נעמת נעימ' הוא … להמשך קריאה
א ועפי"ז נבא לבאר מאמר מתמי' בשאילתות והוא מ"ד בימין הואיל ואיתעביד בי' מצו' חדא וכו' ומ"ד בשמאל כדי שתהא מזוזה בימין וכו' הלכתא מאי ת"ש ושמרתם מצותי ועשיתם אותם ובאו חכמים ופירשו ועשו סייג לתור"ה והנה לית נגר ובר נגר דיפרקיני' גם הגאון מהרי"ב הניח בצ"ע ועפ"י הנ"ל מובן דהנ' ושמרת"ם מצות"י לא יתכן … להמשך קריאה
א ולהעבירם מחקי רצונך (נח) ולהעבירם מחקי וכו' הנה תקנו בתור' לשון שכח"ה ובמצות לשון העבר"ה והנה להבין כ"ז אקדים לך: ב אמרו חז"ל בפסק הלכ' נר חנוכ"ה בשמאל (הפתח) ומזוז' בימין והנה באמת איפלגו בזה אמוראי ופסקו בגמ' להלכ' כמ"ד בשמאל והכרעתם הוא מבואר בגמ' כדי שתהא מזוז' בימין ונ"ח בשמאל (רצ"ל ויהי' מסובב … להמשך קריאה
א להשכיחם תורתך (נז) להשכיחם תקנו לומר להשכיח"ם ולא אמרו לבטל"ם או להפר"ם וכיוצא והנה לבאר כ"ז נקדים מ"ש במדרש רבה דרשו בזה הלשון והארץ היתה תהו וכו' ר"ש בן לקיש פתר קרייא במלכות תה"ו זה מלכות בב"ל שנאמר ראיתי את הארץ והנה תה"ו (יש לפרש תה"ו היינו שהחריבו את הבית שעמד ת"י שנה והחריבו … להמשך קריאה
א ואפשר לומר כפשוטו עפ"י מ"ש הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה בשם המפרשים פירוש הפסוק מה טובו אוהליך יעקב (יעקב נק' הגוף הישראלי ואמר הדברים הנוגעים לגוף יהיה ארעי כאהל) משכנותיך ישראל (ישראל הוא נשמת הישראלי ואמר שהדברים הנוגעים אל הנשמ' יהי' דרך קבע) ולפ"ז בדקדוק גדול אמרינן בנוסח ההודא' כשעמדה מלכות יו"ן על עמך … להמשך קריאה
א ואבאר לך עוד את הנמצא כתוב ביתר שאת ממש"ל והוא דהנ' אמרז"ל זהב זה מלכות בבל כסף זה מלכות מדי נחושת זו מלכות יו"ן וכ"ה בחלום נבוכדנצר והנה הוא בבחי' ת"ת שבקליפה והנה כבר ידעת במרכבה הקדוש' מדת תפאר"ת היא עיקר שיעור קומ' ועול' עד למעל' ומתפשט בכל הקצוות ומדת ת"ת בקדוש' נק' ישרא"ל … להמשך קריאה
א ויתפרש מה שתקנו כאן בהודא' כשעמדה וכו' ע"ל עמ"ך ישרא"ל משא"כ בהודא' דפורי' כשעמד עליה"ם היינו על אבותינ"ו שאומרים בעל הניסים והוא דהנה המן הרשע עמד לאבד הגופות ח"ו והנה עדיין לא היינו אנחנו בעולם רק אבותינו ועמד על אבותינו משא"כ מלכות יו"ן עמדו לבטל תורה ומצו' והנה הגם שלא היינו בעולם כבר היה … להמשך קריאה
א ואבאר לך עוד טעם מה שתקנו בהודא' הזאת לומר כשעמדה מלכות וכו' על עמך ישרא"ל ובנוסח ההודאה דפורים לא נזכר שם ישראל אבל להיות יו"ן הוא בחי' ת"ת דקליפה (כמש"ל סימן מ"ד) ניגוד לתפארת ישראל בקדושה לזה בדקדוק תקנו כשעמדה מלכות יו"ן על עמך ישראל דייקא וע"כ קמו להשכיח"ם תורתיך דייקא שהוא ת"ת ישראל … להמשך קריאה
א ובזה תבין ג"כ הא דקי"ל להלכ' הדלק' עושה מצוה ולא הנח' כי הנח"ה היא מעשה האדם משא"כ ההדלק"ה האדם אינו עושה כלום בדבר הנדלק רק האור נאחז מאליו ושלהבת עולה מאליה וכן הי' ענין הנ"ס שלא היו יכולין לעשות מעשים לאיתערותא דלתתא וכביכול נתגלה אור הנס מאליו ע"כ נעש' הנס במנורה וכמש"ל ע"כ הדלקה … להמשך קריאה
א עפ"י הדברים הנ"ל תבין בהעלות"ך את הנרו"ת מתרגמינן באדלקות"ך והנה אפקי' להדלק' בלשון בהעלות"ך והנ' דרשו רז"ל דבעינן שתהא שלהבת עול' מאלי' והנה טרם נדבר מובן עפמש"ל להיות שורש המנור"ה נגד המאמר הראשון באין אותיות עדיין ואז הספיק מחשבתן של ישראל הגם שלא עשו מע"ט עדיין הנה כביכול התנוצץ נצוצי אור' לברירת האותיות מאליו … להמשך קריאה
א אשובה עוד לבאר לך הענין ביתר שאת ובסמיכות הדברים על דברי חז"ל ובתוספת ביאור הענין כנ"ל: ב אמרז"ל בגמ' למה נמשל' אסתר לאילת השחר מה אילת השחר סוף הלילה אף אסתר סוף כל הניסים (רצ"ל קודם זמן ביאת המשיח דבימי המשיח ב"ב הנה כתיב כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות) ומקשו והאיכא חנוכ' ומשני ניתנה … להמשך קריאה
א על עמך ישראל וכו' עד ואח"כ באו בניך וכו' (מט) על עמך ישראל הנה מהראוי להתבונן בנוסח ההודאה דפורים תקנו כשעמד עליהם המן וכו' ולא תקנו לומר כשעמד המן הרשע על עמ"ך ישרא"ל כי הוא באמת כעין שפת יתר דבאומרו כשעמד עליהם קאי על שלמעלה שאומרין על הניסי"ם וכו' שעשית לאבותינו וכו' בימי מרדכי … להמשך קריאה