בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ע״ה

א

עוד אפרש לך הנך ג' לשונות שתיקנו לומר בהודא' רבת וכו' דנת וכו' נקמת וכו' ובודאי לא דבר ריק הוא (עמש"ל) ואקדים לך דהנה כתיב ויבא יעקב שלם דרשו חז"ל (והובא ברש"י ז"ל) שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו ע"כ וכתב הרב הק' מהר"ש מאוסטורפאליי' הי"ד דכתב במור' דשבע' ככבי לכת שצ"ם חנכ"ל ד' מהם מורים על הטובה והם חנצ"ך (עשה למען נצח"ך כנ"ל) וג' להיפך שבתאי (לגוף) לבנ' (לתורה) מאדים (לממון) וז"ש ויבא יעקב של"ם נוטריקון ש"בתאי ל"בנ' מ"אדים וזהו שאמרו רז"ל נגד ש"בתאי של"ם בגופו נגד ל"בנ' של"ם בתורתו נגד מאדים שלם בממונו ע"כ דברי קדשו והנה תראה צונו הש"י לקדש החודש ואמר החדש הזה לכ"ם מסור בידכם אפי' שוגגין מוטעין מזידין והנה הוראת הלבנה כפי המולד באתה זמן הוא והנה הגם שהמולד הוא ביום זה ובשע' זאת מותר לב"ד להקדים או לאחר התחלת החדש כפי הנראה להם. זא"ת עולת חדש. זאת היא התורה כמד"א וזא"ת התור"ה א"כ הגם שהיראת' לפעמים מורה על איזה היזק בתורה כיון שע"פ התורה הוא מסורה בידינו הנה אדרבא הוא מסייעת אותנו אל התורה לא איברי סיהר"א אלא לגירסא וכן מאדי"ם שהוראתו על הזיקו' הממון הנה ע"י מצות המיל"ה דמי"ם תרתי משמע ע"י הדמים מבטלים ההיזק של הדמי"ם היינו ממון שהוא הוראת מאדי"ם וכן שבתא"י שהוראתו היזק הגופות הנה מה שנתן הש"י שב"ת לישראל וציוה לענג הגו"ף הנה מבטלים הוראת שבתא"י:

ב

ומעתה תבין מה שנמצא לרז"ל במדרשם שהיונים היתה גזירתם בתחיל' לבטל ג' מצות אלה חד"ש שב"ת מיל"ה היינו כי כוונתם היה שבביטול ג' מצו' אלה (המורים על ביטול ג' ככבים אלה) הנה ח"ו ישלטו ג' ככבים אלה על שונאי ישראל לרעה וישלטו הם בגופם וממונם ותורתם הבן הדברים האלה שכל מחשבתם היה על הכלל כלו וע"י ג' אלה בקשו לעקור את הכל וזה שיש לפרש בהודאה כשעמד' מלכו' יו"ן הרשע' על עמך ישראל (היינו הגופות) להשכיחם תורתך (היינו התורה) ולהעבירם חקי רצונך (ע"י היזק הממון כי עניות מעביר על דעת קונו) וז"ש ואתה ברחמיך הרבים וכו' רבת את רבם נגד מה שעמדו על ממונם כי רי"ב שייך בדיני ממונות כי יהיה רי"ב בין אנשים ונגשו וכו' דנת את דינם נגד מה שעמדו על גופותם שזה דיני נפשות נקמת את נקמתם נגד מה שעמדו על תורתם חרב נקמ"ת נקם ברי"ת והתור' נק' ברי"ת כמד"א אלה דברי הברי"ת הבן הדברים והוא דבר נחמד: