א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר, אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר (ישעיהו נ״ח:י״ג). אם תשיב משבת רגלך, היינו שהאדם יצמצם את … להמשך קריאה
א חזון עובדיה וגו' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וגו' ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וגו' (עובדיה א׳:כ״א). הענין בזה, כי אש בלא להבה אינו שולט למרחוק, ויעקב הוא בבחינת אש שבכחו להתגבר ולבטל את כל מי שיאמר שיש לו הון, כי אש לא אמרה הון (משלי … להמשך קריאה
א ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו. ומה שאצל אברהם כתיב ויעל אלהים מעל אברהם ולא כתיב במקום אשר דבר אתו. הענין בזה הוא, כדאיתא במי השלוח (ח"א לקוטי תהלים (פה) ד"ה אשמעה) שדוד המלך ע"ה הטה אזן לשמוע במה עוסק השי"ת בינו לבין עצמו, ושמע שכל רצונו יתברך הלא אך להיטיב לישראלקפהוכן הוא … להמשך קריאה
א ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך וגו'. זה השם שד"י הוא המגביל גבולים כדאיתא בש"ס (חגיגה יב) שדי אני הוא שאמרתי לעולמי די, ובזה השם נתברך ברכה של גלות כדאיתא במדרש (רבה וישלח עה), והוא שיהיה בו כח לירד מצרימה בתוך חשכת הגלותקפבעיין הרחבת ביאור הדברים לעיל … להמשך קריאה
א והארץ הנה רחבת ידים. איתא ע"ז בהאר"י הק' (לקוטי תורה וישלח) ראשי תיבות רחב"ת הוא רבי חנינא בן תרדיון. הענין בזה הוא, כי שכם הוא אתר דדינא קשיא בגודל הסתרה, שם ענו את דינה שם נמכר יוסף שם נחלקה מלכות בית דוד כדאיתא בש"ס (סנהדרין קב.), ושם אמר יהושע ברכות וקללות, וכמעט שלא יוכל … להמשך קריאה
א ויקן את חלקת השדה וגו' מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה. איתא במס' ראש השנה (דף כו.) אמר רבי עקיבא כשהלכתי לאפריקי היו קורין למעה קשיטה, למאי נפקא מינה, לפרושי מאה קשיטה דאורייתא. והענין בזה הוא, כי מה שהונח לקרות זו המטבע מעה הוא מלשון (ירמיה לא) המו מעי, מעי מעי אוחילה (ירמיה … להמשך קריאה
א ויחן את פני העיר. מי היו אז פני העיר שכם וחמור, והם נשאו חן בעיני יעקב אבינו ע"ה, מפני שהיה להם איזה שייכות עמו, מפני שבאמת היה להם חן ביותר מכל האומות, כי לא רצו להתחתן בבנות הארץ רק חשקה נפשם בבת יעקב, וכמו שביאר בזה האר"י הק' (לקוטי תורה וישלח) שאחר כך נתגלגל … להמשך קריאה
א כי טוב סחרה מסחר כסף (משלי ג׳:י״ד). הענין בזה הוא, כי דברי תורה הם בהיפך מעניני עוה"ז, שעניני עוה"ז הוא הטוב בעיני אדם כשיש לו בידו וכבר גמר פעולתו, ודברי תורה הם בהיפך שכל זמן שהשי"ת עוסק עוד בנתינה זהו עיקר הטובה, כי אז השגחת השי"ת מעליהם לא סרקסחמבואר במי השלוח ח"ב משלי (ג) … להמשך קריאה
א ויעקב נסע סכתה וגו'. על כן קרא שם המקום סכות. סוכה היא דירת עראי ואינה קבועה, וכמו שאמר אאמו"ר זללה"ה (מי השלוח ח"א בכורות (ח:) ד"ה בני) שזה רומז שמקומו של יעקב אבינו הוא באוירא דעלמא, היינו שתמיד הוא תלוי ברצון השי"ת, וסוכה הוא באוירא דעלמאקסדכדאיתא בסוד ישרים סוכות אות יב בסוף דבריו: כי … להמשך קריאה
א איתא בזוה"ק (בהעלותך קמט:) ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו כו' אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו כו'. הענין בזה הוא, שבזה שנתלבשו הדברי תורה היקרים מפז ומפנינים במלין דהדיוטין, הראה השי"ת לעמו ישראל רב טובו … להמשך קריאה
א ויאמר אליו אדני יודע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן, יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני וגו'. הענין בזה הוא, שיעקב אמר לו לעשו, שאי אפשר לו לילך עמו בדרך אחד. כי לעשו ניתן דעה רחבה בעסקים גדולים, שלא ישגיח לפי … להמשך קריאה
א ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך וגו' יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי וגו' עד אשר אבא אל אדני שעירה. הענין בזה הוא, כי זאת ידע עשו שהוא עם יעקב אחיו הם כלל כל העולם כולו, ויש להם כח להתחלק בינם את כל העולם, וזהו שאמר עשו ליעקב נסעה ונלכה ואלכה לנגדך, לחלק … להמשך קריאה
א מנחה יביאו לא נאמר אלא מנחה ישיבו, מלמד שכל הדורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבא כו' (רבה וישלח עח). הענין בזה הוא, שכל הסבלנות שיש להם לישראל הן בגוף והן בממון הוא מהעסק שהיה ליעקב אבינו ע"ה עם עשו. הסבלנות מממון הוא מהמנחה ששלח לעשו, והסבלנות מעניני … להמשך קריאה
א קח נא את ברכתי אשר הבאת לך. איתא ע"ז במדרש (רבה וישלח עח) חד עם דארעא אמר ליה לרבי אושעיא אין אמרית לך חדא מילתא טבא את אמרת בציבורא מן שמי. אמר ליה מה הוא, אמר ליה כל אותן הדורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבא, מה טעמיה … להמשך קריאה
א ראיתי פניך כראות פני אלהים. איתא ע"ז במדרש רבה (וישלח עח) מה פני אלהים ולא יראו פני ריקם, אף את ולא יראו פניך ריקם. הענין בזה הוא, דהנה ענין הקרבת הקרבן מה הוא שמקריבין בהמה גשמיי שתתעלה לעולם העליון, הלא העולם העליון אין בו שום שייכות לדבר גשמיי. אכן ענין הקרבן הוא, כגוונא דזריעה … להמשך קריאה
א ויאמר עשו יש לי רב וגו' ויאמר יעקב וגו' וכי יש לי כל. הענין בזה הוא, כי כל השפעת טובה שהשי"ת משפיע לאומות עובדי כו"ם הוא למותר ולרב להם למען יאבדו, כענין דכתיב (ואתחנן ח) ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, לכן משפיע להם רוב טובה יותר מכפי כח הכלי קיבול שלהם. וכענין דאיתא בזוה"ק … להמשך קריאה
א ענין המלחמה שהיה ליעקב אבינו ע"ה עם המלאך הוא, שכל אחד התפאר את עצמו והראה את כחו הגדול מי הוא שיכול לקבל עליו מלכות שמים ביותר ולהעלות לשורש העליון ביותר. כי מלאך מרמז על יראה מופלגתקמהעיין לעיל פרשה זו אות ח בהערה סח שם., וכדכתיב (דניאל י׳:ה׳) והנה איש אחד לבוש הבדים וגו' ולא … להמשך קריאה
א ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל. הענין בזה הוא, כי כל התחלות קשות, אבל כאשר רק עבר את פנואל זרחה לו השמש שמרפא בכנפיה. ואיתא ע"ז במדרש (רבה וישלח עח) כך היתה השמש מרפאת באבינו יעקב ומלהטת בעשו ואלופיו. אמר ליה הקב"ה את סימן לבניך כו' כך בניך תהא השמש מרפאת בהן ומלהטת … להמשך קריאה
א ויקרא יעקב שם המקום פניאל. הענין שמתחלה קרא שם המקום פניאל בי' ואח"ז קורהו הכתוב פנואל בו'. והוא כי יש דברים בעולם שמותרים אף באכילה, ויש דברים שבאכילה אסורים ובהנאה מותרים, וזה רומז שמותר לאדם ליהנות בזה שיפרוש עצמו מלאכלם ומזה ינוח דעתו. ויש דברים שאסורים אף בהנאה שאין לו לאדם אף זו הנייחא. … להמשך קריאה
א ויאמר למה זה תשאל לשמי. תשובת המלאך היה, שלא יהיה לו שום עזר וסיוע מידיעתו זאת. והוא, כי זה המלאך היה מהמקטרגים על בריאת האדם מה אנוש כי תזכרנו (מדרש רבה בראשית ח), ועד היום הוא מקטרג ובא ורוצה בהשחתת עולם, שהוא היצר והוא השטן יורד ומסטין עולה ומקטרג, והוא המלאך המות כדאיתא בש"ס … להמשך קריאה
א וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך. הענין בזה הוא, דהנה בשמו של אדם נכלל כל המהות שלוקלזעיין זוה"ק נח דף ס. ובזוהר חדש רות פט:., ולכן כשקוראין לאדם בשמו הוא מתעוררקלחכתב מרן רבי צדוק זי"ע בקומץ המנחה ח"ב אות ע"ט וזל"ק: השם בכל מקום הוא כח הדבר וקיומו וחיותו, כמ"ש (בראשית ב׳:י״ט) וכל אשר … להמשך קריאה
א ויגע בכף ירכו וגו'. איתא ע"ז בש"ס (חולין צא.) דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל. דבר שלח ביעקב, זה גיד הנשה, ונפל בישראל, שפשט איסורו בכל ישראל. הענין בזה, שאף שגיד הנשה הוא רק ירכין דלבר מגופא, אכן מפני שהם תמכין דגופא חשובים ככל הגוף. ובזה המקום נגע שרו של עשו, שהתמכין דגופא מרמזים … להמשך קריאה
א וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו וגו'. איתא ע"ז בזוה"ק (וישלח קע:) בגיד הנשה בזיניה ביצה"ר דאיהו זיניה ואתריה וכו'. הענין בזה הוא, כי מזה המקום מזריח באדם יראה מופלגת שלא בהדרגה, שזה המקום מרמז על קליפת אדום שמסתיר מישראל כל הטובות, ושמו ג"כ מרמז על הסתר המסתיר מעיני אדם כל הטובות … להמשך קריאה
א ויעבר את מעבר יבק ויאבק איש עמו וגו'. יב"ק הוא גימטריא שני שמות הוי"ה אלהי"ם וכדאיתא בלקוטי תורה להאר"י הק' (פ' וישלח ד"ה ויעבר), וזה מרמז שהשם של רחמים צפון וגנוז בהשם אלהים, כמו שמש ומגן דאיתא בזוה"ק (פקודי רכד:) ששמש מרמז על השם יקו"ק שהוא שם של רחמים ומגן מרמז על השם אלהי"םקכטכמו … להמשך קריאה
א ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו. בזו המתנה נכללו כל הסבלנות שישראל סובלים בימי גלותם הן בממונם והן בנפשות. יש דברי תורה שיכולים לקנותם בלא כסף ובלא מחיר, ודברי תורה התלויים במעשה לא יוכל אדם לקנותם רק באגר שלים, וכדאיתא בזוה"ק (תרומה קכח.). ולזה כשרצה יעקב אבינו ע"ה לכנוס לא"י, שזה מרמז על … להמשך קריאה
א ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו. ברש"י ז"ל מביא ע"ז שמתחלה לקח מעשר, ואח"כ שלח לו דורון מהמבורר שבידו בלי עירוב שום ספק. והוא, כי יש לפעמים השפעת טובה שאינה מבוררת כגון חוצפא כלפי שמיא דמהני כדאיתא בש"ס (סנהדרין קה.). אבל יעאע"ה היה לו השפעת טובה מבוררת, וממנה שלח מנחה לעשו. והוא מפני … להמשך קריאה