א ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו. באותיות מנחה האות ם' ן' מאותיות ם'ן'ץ'ף'ך'. וח' ה' גם כן מתחלפים באותיות ף' ן'קטזנראה פרושו בחילוף א"ב בסדר אי"ק בכ"ר וכו' ומבואר סדרם בזוהר חדש אחרי מות (פ.), ומקורם באותיות דרבי עקיבא הובא ענינו בכפתור ופרח פרק כ"ה. מאותיות ם'ן'ץ'ף'ך' שהם אתוון מצד שמאלא וכדאיתא בלקוטי … להמשך קריאה
א ואתה אמרת היטב איטיב עמך. הענין בזה הוא, דאיתא בתקוני הזהר (תיקון יג דף כט.) יעקב איהו מסטרא דעמודא דאמצעיתא מלבר ומשה מלגו. והוא, כי מדת יעקב אבינו ע"ה הוא, שיפרוש אדם את עצמו מעניני עוה"ז, ולהיות בתמידות רק בעבודת ה' כל הימים. וזה הוא יעקב מלבר, שחוץ מזה שהוא דבוק בהשי"ת, הוא עובד … להמשך קריאה
א ואתה אמרת היטב איטיב עמך. איתא ע"ז בזוה"ק (וישלח קסט:) עד הכא סידורא דשבחא דמאריה כו' לאחזאה לכל בני עלמא דאצטריך ליה לב"נ לסדרא שבחא דמאריה בקדמיתא ולבתר יבעי בעותיה כו' ת"ח דוד מלכא אמר יהיו לרצון אמרי פי, אלין מלין דאתפרשן והגיון לבי אין מלין דסתימן כו' וכלא כחדא איהו כו'. והוא, שזה … להמשך קריאה
א ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם וגו' קטנתי מכל החסדים וגו' ואתה אמרת היטב איטיב עמך. הענין בזה הוא, כדאיתא בזוה"ק (תולדות קמב.) אשרי אדם עוז לו בך כו' לא יתתקף בר נש דיימא קב"ה ישזבינני כו' אבל ישוי תוקפיה ביה בקב"ה דיסייע ליה כד איהו אשתדל בפקודין דאורייתא כו' דכיון דאתי ב"נ לאתדכאה מסייעין … להמשך קריאה
א ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק וגו' קטנתי מכל החסדים וגו' ואתה אמרת היטב איטיב עמך. כאן נכלל כל סדר התפלה, אלהי אברהם הוא ברכת אבות. אלהי יצחק וגו' קטנתי וגו' הוא גבורות, ויעקב עצמו הוא קדושת ה'. ואתה אמרת היטב איטיב עמך, הוא סיום התפלה, במקום יהיו לרצון אמרי פי והגיון … להמשך קריאה
א ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק וגו' קטנתי מכל החסדים גו'. הענין בזה, שבתחלה התפלל תפלתו להשי"ת, שבזכות כיבוד שכיבד עשו את אביו יצחק יעמוד לו לעשו שלא יעשה הרע בעיני השי"ת, שלא יעשה שום דבר רע ליעקב, ואח"כ האיר ה' לנגד עיניו שישלח לו מהונו ורכושו, לכן שלח לו כל אותו … להמשך קריאה
א ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה. הענין בזה, אחר שראה יעקב שלא נתברר עוד בשלימות לנגד עשו, עלה בלבו להתפלל על מחנה אחת, וקיים בעצמו מאמר חכז"ל בש"ס (קידושין מ.) לעולם יראה אדם עצמו מחצה זכאי ומחצה חייב. וידע שמחנה אחת תנצל וישארו בחיים וביקש על השניה, כי … להמשך קריאה
א ויירא יעקב מאד וגו'. הענין בזה מפני מה נתיירא. דהנה מה כתיב לעיל מינה ויפגעו בו מלאכי אלהים, וממלאך אלהים בא יראה לאדם, מאחר שמלאך אלהים הוא ההיפך לגמרי מעלמא דין. בעוה"ז הוא עיקר שמחת האדם מה שמטריד דעתו ומבלבלת אותו שישכח ויסיר מלבו כל הרפתקאות וסבלנותיו שעברו עליו, כגוונא דיין שמשמח לבב אנשים … להמשך קריאה
א וירא יעקב וגו' קטנתי מכל החסדים וגו' כי ירא אנכי וגו' ואתה אמרת היטב איטיב עמך. הענין בזה, דהנה יעקב אבינו הכניס עצמו בסכנה זו, כדאיתא במדרש רבה (וישלח עה) דמיך הוה ועוררתני, ולכן נתיירא כדאיתא בש"ס (שבת לב:) אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס ואם … להמשך קריאה
א ויירא יעקב מאד ויצר לו וגו'. במדרש (רבה וישלח עו) איתא, מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעוה"ז, וקודם זה אומר שם, עד כאן היו התנאים, כי כל דברי הקב"ה על תנאי הם. הענין בזה הוא, שאין במאמרי השי"ת פירוש מוגבל, שיאמר לך אדם עליו ראה זה הוא אמיתת פירוש הדבר ולא יסבלו הדברים פירוש אחר … להמשך קריאה
א ויירא יעקב מאד ויצר לו וכו' כי במקלי עברתי את הירדן הזה וגו' הצילני נא מיד אחי מיד עשו. הענין בזה, דהנה נמצא קדושת אבות, וקדושה שאדם קונה לעצמו בפעולתו הטוב. קדושת אבות הוא קביעא וקיימא בלי שום השתנות, ובירושה באה לאדם אף בלי שום פעולה מצדופזעיין מי השלוח ח"ב פ' וישלח ד"ה ויבן, … להמשך קריאה
א ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה וגו'. הענין בזה, כדכתיב (תהילים פ״ד:י״ב) כי שמש ומגן ה' אלהים, שמש הוא ברזא דשם יקו"ק ומגן הוא ברזא דשם אלהים, כדאיתא בזוה"ק (פקודי רכד:). שמש, מרמז על בהירות האור מהשי"ת, כי בטבע לא ירצו הברואים להתכלל זה בזה, מפני שיראים פן יגיע להם היזק והפסד עי"ז, … להמשך קריאה
א ויהי לי שור וחמור. בזוה"ק (וישלח קסו:) שור וחמור אינון תרין גזרי דינין דכד מתחברן תרוויהו כחדא לא מתחברן אלא לאבאשא עלמא כו'. הענין בזה, דהנה נמצא שור וחמור דקדושה, ולעומת זה נמצא בההיפך ג"כ שור וחמור. שור דקדושה, מרמז על הכח קדושה שנמצא באדם אף שלא מדעת, שהורגל כל כך בעבודת השי"ת בדעת … להמשך קריאה
א עם לבן גרתי ואחר עד עתה. במדרש (רבה וישלח פה) ולמה אחר עד עתה שעדיין לא נולד שטנו של אותו האיש אבל עכשיו נולד שטנו של אותו האיש כו' וכדכתיב, והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו. והענין בזה, דהנה כח האש הוא … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. במדרש (תנחומא וישלח) פתח על זה הכתוב. זשה"כ, וה' נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עושה דברו (יואל ב׳:י״א). הענין שפתח בזה הכתוב הוא להבין לנו תיבת לפניו, שלכאורה נראה מיותר. אכן דהנה יעקב אבינו היה מתיירא מעשו, כי … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. במדרש (רבה ויצא עד) ויקרא שם המקום ההוא מחנים, מחנה הרי ששים רבוא מחנים הרי מאה ועשרים רבוא. אמר רבי יודן נטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין לפניו כו'. הענין בזה דהנה מראית פני מלאך אלהים יתחייב לאדם יראה עצומה, וכמו שמצינו בדניאל (דניאל … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. הללויה הללי נפשי את ה' וגו' אל תבטחו בנדיבים וגו' אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו (תהילים קמ״ו:ג׳). הללו מלשון הארה, כמו עטישותיו תהל אור (איוב מ״א:י׳). והענין בזה הוא, דבזה העולם כל היכא דאיכא לברורי מבררינן, ולא יבטח האדם את … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. אשרי אדם עוז לו בך וגו' (תהילים פ״ד:ו׳). איתא על זה בזוה"ק (תולדות קמב.) זכאה בר נש דאתתקף ביה בקוב"ה וישוי תוקפיה ביה, יכול כחנניה מישאל ועזריה דאתתקפו ואמרו הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכיל לשזבותנא מגו אתון נורא יקידתא ומן ידך … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. רבי יהודה פתח, כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך כו' דהא בשעתא דבר נש אתי לעלמא מיד אזדמן בהדיה יצר הרע דאיהו מקטרג ליה לבר נש תדיר, כמד"א לפתח חטאת רובץ כו' ודוד הכי נמי קרייה חטאת כו' ויצר הרע דא לא … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. בזוה"ק (וישלח קסה:) ר' יהודה פתח כי מלאכיו יצוה לך לשמרך כו' דהא בשעתא דבר נש אתי לעלמא מיד אזדמן בהדיה יצר הרע כו' ויצר הטוב אתי לבר נש מיומא דאתי לאתדכאה כו'. יצר טוב לימינא ויצר רע לשמאלא ואלין אינון תרין מלאכין … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. רבי שמעון פתח ואמר (משלי י״ב:ט׳) טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם. האי קרא על יצר הרע אתמר כו' ויצר הרע איהו ארים לביה ורעותיה דב"נ בגאותא ואזיל אבתריה וכו' (זוה"ק וישלח קסו.). הענין בזה, דהנה מהיכן נלקח הכח באדם להתפשט עצמו … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים (ישעיה נו). הטו, היינו התקרבות בכח, והאוזן הוא הכלי קיבול של אדם, וכדאיתא (רבה האזינו) אוזן לגוף כקנקול לכלי, והנביא מזהיר את ישראל בשם ה', שיטו את עצמם בכח … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום וגו' ויצר לו וגו'. מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות וגו' מאד עמקו מחשבותיך וגו' בפרוח רשעים וגו' להשמדם עדי עד ואתה מרום לעולם ה' וגו' יתפרדו כל פועלי און וגו' בלותי בשמן רענן … להמשך קריאה
א עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבור אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבור אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה. והנה גבי אאע"ה ואבימלך מצינו ג"כ שכרתו ברית שלא יבא בגבולו, וכמו דכתיב שם (וירא כא) ויאמר אברהם אנכי אשבע ומזה הלשון אנכי אשבע, משמע כמו שאומר דבר מתוך … להמשך קריאה
א ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך וגו'. הנה זה היה ברצון השי"ת שלא תכניע את עצמה במקום זר, לפי שהיתה מעוברת אז עם בנימין הצדיק, וזה השבט שומר השי"ת תמיד שלא יכפפו ויכניעו את עצמם במקום זררבמבואר בתרגום שני מגילת אסתר פרק ג פסוק ג ויאמרו עבדי המלך … להמשך קריאה
א ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי. הענין שכתוב כאן לשון הצלה, כי כל טובה כשיוצאה מתחת הרע להטוב מרשע לצדיק יש לה הצלה בזה, וכל זמן שהטובה היא תחת העכו"ם הוא בהשחתה, וכשהטובה ביד ישראל יש לה הצלה בזה. כי כל הבריאה לדעתה נבראה כדאיתא (ר"ה יא.) ורוצה להיות תמיד באור, והעכו"ם בחשך … להמשך קריאה