א ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם וגו' ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך וגו' והשיבני דבר וישלחהו מעמק חברון. באותו היום התחילה גלות מצרים. כאשר השכים יעקב אבינו בבוקר ותתפעם רוחו בקרבו ולא ידע מה זה, וחשב אולי יש לבניו איזה צער שמצטערים, לזה יש גם לו … להמשך קריאה
א ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני. הענין בזה, דאיתא בזוה"ק (חיי קכה.) שדוד מלכא אתחבר באבהן. והוא שבחינת מלך הוא שמכוון לרצון השי"ת אף בפעלו שלא מדעת, כדכתיב (משלי ט״ז:י׳) קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו. קסם מורה על דבר שהוא בלא דעת וחשבוןקעטכמבואר … להמשך קריאה
א ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני וגו'. איתא ע"ז בספר הלקוטים להאר"י ז"ל (פ' ויחי ד"ה ואני נתתי לך שכם) שראשי תיבות בשכ"ם הוא ב'רוך ש'ם כ'בוד מ'לכותו. והוא כענין דאיתא בזוה"ק (בשלח מח:) בגין דבהאי מטה כתיב רגליה יורדות מות שספירת מלכות נקראת מטה, ובהאר"י … להמשך קריאה
א ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשול בנו וגו'. החילוק שבין מלוכה לממשלה. מלוכה הוא שממליכין את המלך עליהם בבחירה ברצון ודעת בלי שום הכרחה, וכדאיתא בפרקי דר"א (פרק יא). וממשלה הוא שמכריח את האדם באונס ומושל עליו ורודה בו. וכמו שמצינו לשון ממשלה אף בכל בעלי חיים שאין בהם שום דעת, … להמשך קריאה
א ויחלם יוסף חלום וגו' והנה אנחנו מאלמים אלמים וגו' והנה תסבינה אלמותיכם ותשתחוין לאלמתי וגו' והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. הענין בזה, דהנה אלו השני חלומות של יוסף היו צודקים, מפני שכל הברואים וכל העולמות צריכין למדת יוסף הצדיק, שעל ידה מתעלים ומעלים זה את זה, כגוונא דהקרבת הקרבן, כי מזה … להמשך קריאה
א ויחלם יוסף חלום וגו' והנה אנחנו מאלמים אלמים והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמותיכם ותשתחוין לאלמתי. הענין בזה, דהנה מדת יוסף הצדיק הוא ספירת יסוד רזא דברית, שעיקר הזווג הוא על ידה. כי הארץ מוציאה כל הטובות באביה ופרחיה למיניהם, ועיקר הגרעין שזורעין בארץ נרקב כמעט כולו ולא נשאר רק הקורט וממנו … להמשך קריאה
א ויחלם יוסף חלום וגו' והנה אנחנו מאלמים אלמים וגו' והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמותיכם ותשתחוין לאלמתי וגו' ויחלום עוד חלום וגו' והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי וגו'. ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת. הענין בזה, כאשר שמע יעקב אבינו מיוסף אלו השני חלומות, החלום … להמשך קריאה
א ועשה לו כתנת פסים. איתא על זה בש"ס (שבת י:) לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. הענין בזה, שכל עיקר הגלות באה רק מזה שישראל דבוקים בהשי"ת, ונראה עי"ז גודל אהבתו שיש לו עם … להמשך קריאה
א וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו. בן זקונים נקרא על שכלכל את אביו לזקנתו, כי אברהם אבינו ויצחק אבינו היה להם עסקים לברר את עצמם נגד האומות כסף מסיגים, אבל ביעקב אבינו לא היה שום פסולת במטתו, ולא היה צריך לברר טוב מרע, כי היה כולו טוב בלי שום … להמשך קריאה
א וישראל אהב את יוסף מכל בניו. הענין שיעקב אהב את יוסף מכל בניו, כי אמר, מאחר שהשי"ת נתן דעת באדם שיתנהג תמיד באור הדעת, א"כ מי שיש בו אור יותר הוא גדול מאחיו. וכמו שהשי"ת בחר בי מעשו אחי מפני שהוא מתפשט עצמו בלא דעת, מה שאין בי זאת התפשטות, רק אני מצמצם את … להמשך קריאה
א וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים. הענין בזה הוא, שכל הקנינים של יעקב אבינו נתבררו ונתבסמו ברזא דיוסף הצדיק, וכדאיתא בזוה"ק (וישלח קפ.) אע"ג דאתקריב שמשא בסהרא לא עביד איבין בר ההוא דרגא דאקרי צדיק. ויוסף איהו דרגא דיעקב למעבד איבין ולאפקא תולדין לעלמא וכו'. … להמשך קריאה
א וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים. בן זקונים מרמז, על שיעקב אבינו צפה וקוה עליו תמיד, כמו שדרשו בתנחומא (וישב) וברבה (וישב פד) בן איקונים, שהיה דומה לו ובא לו ע"י יגיעה רבה, וע"ז מרמז לשון זקן כדאיתא בש"ס (קידושין לב:) אין זקן אלא מי … להמשך קריאה
א יוסף בן שבע עשרה שנה וגו' והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה. הענין בזה, שזה היה ראשית דעת אצלו להבין איך שכל מעשה ישראל הם מהשי"ת, שזהו בחינת יעקב ויוסף. וזאת היה קשה להם להבין, איך שמכל מעשה ישראל נהיה כבוד שמים, ואף כי על הגוון נדמה שהוא ההיפך מכבוד שמים. וזה … להמשך קריאה
א יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן. בצאן מורה על השבטים, שישראל נמשלו לצאן. והענין שלא נאמר את הצאן רק בצאן, משמע מזה שיוסף הנהיג את אחיו במורשי לבבם. שמדת יוסף הוא, שאם נסתר השי"ת כרגע מנכח פניו היה צועק להשי"ת על הגיון לבו ומחשבותיו, אמרי האזינה ה' בינה הגיגי, והשגיח … להמשך קריאה
א איתא בזוה"ק (וישב קפד.) ובתקונים (הקדמה ב:) שמדת יוסף הצדיק רזא דברית נקרא אות דכורא, ויוסף בעצמו הוא רזא דדכורא, כדאיתא בזוה"ק (מקץ ר.) אמר ההוא יודאי ודאי שמענא דיוסף איהו בעלמא דדכורא וכלהו שבטין בעלמא דנוקבא. והענין בזה, מפני שזה האות קבוע בגוף האדם בתמידות ואי אפשר לשכוח ממנה, לכן נקרא אות דכורא, … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף וגו'. הענין בזה הוא, שתעלומות הלב מהאבות הם הבנים אשר יולידוקיזכמבואר במי השלוח ח"ב פרשת ויחי ד"ה ויחי: כי תעלומות לב האדם נתראה ביוצאי חלציו שעל ידם נתגלה מחשבותיו. וכן מבואר בח"א עדויות (ד.) ד"ה במשנה, והובא גם בדובר צדק למרן רבי צדוק … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמוד (תהילים קמ״ז:י״ז). הענין בזה, דהנה בזו הפרשה מבאר והולך איך שהשי"ת השליך קרירות ביעקב אבינו ובניו השבטי ישרון, ונתקיים בהם הכתוב (איוב ט׳:ז׳) האומר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתום. חרס מדבר ביעקב אבינו ע"ה וכוכבים אלו שבטיו. וכמו שדרשו … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. הענין שלא נאמר לשון ישיבה עד עתה. כי בפרשיות שקדמו לזו הפרשה מדבר מעניני מלחמות שהיה ליעקב אבינו, שבירר את עצמו נגד האומות, לזה לא היה לו נייחא עוד, כי היה לו עוד מיחושים פן הוא נעתק מהשרש ח"ו. אכן אחר שנקרא בשם ישראל כדכתיב בסוף הפרשה … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף וגו'. והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה י״ד:ט׳). הענין בזה, כמו שדרשו ע"ז בש"ס (פסחים נ.) אטו האידנא לאו אחד הוא. אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא העוה"ז על בשורות טובות … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף וגו'. הענין שהמקום נקרא על שם אביו יצחק ולא על שמו. אכן דהנה מדת אאע"ה היתה מדת החסד, והיה מכיר חסדי השי"ת בכל דבר בראותו אותו, ראה פת ראה אילן היה אומר כמה נאה זאת ברוך המקום שבראה, ונתברך בברכת בכל כדכתיב (חיי … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף וגו'. ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד (ירמיהו מ״ו:כ״ז). הכתוב הזה מדבר בישועה העתידה לבא ב"ב, שרק אז יתקיים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד, שיתחברו ויתאחדו … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף. ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר (ישעיהו ס׳:כ״א). צדיק, היינו שמכריח את עצמו בכח להטות עצמו לדרך הטוב ואינו מטריד את עצמו בתאות עוה"ז, וכענין דאיתא בש"ס (סנהדרין לג:) הרי שיצא מב"ד זכאי ואמר אחד יש לי ללמד … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים (תהילים קכ״ו:א׳). הענין בזה, שהחיים מעוה"ז הם כמו חלום שיחלום לאדם בשעת שינה, שאין לו אז ברשותו שום דעת ובחירה לבחור ברצונו באיזה דבר, וכל מחשבותיו שרעיוניו יחשבו אז הם רק מהש"י, ואין לו מצדו שום חלק בהם, … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף וגו' וישראל אהב את יוסף מכל בניו וגו' ועשה לו כתונת פסים. שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים (תהילים קכ״ו:א׳). הענין בזה הוא, שהשי"ת הציב גבולים בעוה"ז, וכולם מכוונים לעומת הטובות שעתיד השי"ת להנחיל לעמו ישראל לעתיד לבא, וכל הטובות … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה (משלי ח׳:י״ד). עצה, היינו מה שאדם מכיר בתפיסת שכלו שזה טוב לו לילך בדרך טובים ולא בשטף התאות וכדומה, כי אם לא יברר וינקה את עצמו מלא תנאף, אזי אם ירצה לעשות דבר מה אף שידמה לו שזהו טוב בעיני … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף וגו'. אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר וגו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר (ישעיהו נ״ח:י״ג). אם תשיב משבת רגלך, היינו שיהיה מורגל כ"כ בקדושה עד … להמשך קריאה