א
הנה בבריאת עולם נאסרו כל בעל חי עד נח. כי בכל דבר היתר צריך להיות בו שני דברים, שיולד ממקור טוב, ושיהיה בו מדת צדיק שלא להתפשט ביותר. כי אם יהיה בו רק אחד מאלו השנים אינו מבורר עוד להיתרקמזוהענין, כי דורות הראשונים שלפני המבול, מחמת שהיו קרובים להתחלת הבריאה, נמצא בהם ג"כ חוקים קבועים וכחות עצומים, עד שהיו נעדרי הבחירה. שמפני גודל הבטחון ותקיפות שהיה להם מצד שהיו קרובים למאצילם, לא נתנטע בהם עוד כח הבחירה לצמצם עצמם מתאות נפשם, מאחר שידעו מפורש שכל התשוקות והחמדות שנצמח בנפשם סיבתם הוא הבורא ב"ה, שהרי הקב"ה ברא הכל. ורק אחר חורבן המבול נתנטע יראה בלב הנשארים לאחוז בצמצום ידם, ע"כ ידעו שמעתה בחר השי"ת במשפטים ולא בחוקים, ומשפט נמצא רק בנפש האדם בלבד, והיו כל הברואים רצים אחריו ומסרו עצמם מדעתם ליד האדם. שכאשר השי"ת בוחר בכח של איזה בריה שהוא מדוגל בה, אזי כל הברואים כולם רצים אחר זה ומרוצים להתכלל בצורתו. כמבואר לעיל פ' נח אות מב עיי"ש כל העניין.. כגוונא דמצינו בישמעאל ועשו, שאף כי נולדו משרש טוב מאברהם ויצחק, אכן מפני שלא היה בהם מדת צדיק והתפשטו מצדם אזי אבד מהם כל היחוסקמחאיתא בבית יעקב שמות פרשת בשלח אות קז ד"ה ולהבין וז"ל: ולהבין האיך שיצחק ורבקה צדיקים כמותם, יצא מהם דבר רע כעשו זה, ודאי שיצחק ורבקה לא הולידו רע ח"ו, כי הניחו בו כוונה טובה. אכן הנקודה הראשונה שהולידו התולדה שלו כמו שהם הולידו אותו וכמו שיצא מבטן אמו, זה בודאי היה טוב. אכן מה שנתגדל ונתפשט התולדה מצדו מעצמו וכו' זה הוא רע גמור וכו' והוא התפשט זאת המדה, ונתלבש בהסתעפות לבושים זרים, מה שעשו הוסיף מעצמו, אז נעשה רע גמור. ועיין לעיל פ' תולדות אות נא, פ' וישב אות ח ובהערה עג שם.. עד אשר נולדו שנים עשר בני יעקב, שלידתן הוא משרש טוב יעקב אבינו, ובכל אחד מהשבטים היה כלול מדת יוסף הצדיק, כדכתיב (וישב לז) אלה תולדות יעקב יוסף, שעם כל אחד ואחד מהתולדות היה גם בחינת יוסף הצדיק מדת הצמצום, והם היו בנין שלם מטה שלמה בלי שום פסולת, והיה להם גודל בטוחות ותקיפות ולא נתייראו משום דבר בעולםקמטענין יוסף הצדיק ששומר יחוסן של ישראל נתבאר בארוכה לעיל בפרשת וישב עיין שם אות ו ד"ה וזה הוא, אות ח ד"ה וזהו דכתיב, אות יג, יז.. אכן כל יראתם הוא רק פן יסתר ויתעלם מהם יוסף הצדיק. כמו כאן אחר מכירת יוסף הצדיק, שנעלם מבין השבטי ישרון, אז נתהוה להם כל המיחושים, ונדמה להם שח"ו נאבד יוסף הצדיק לגמרי. אבל אם לא היה בחינת יוסף הצדיק בהעלם, אזי לא היה חולם לפרעה חלום זה. וכדאיתא בכתבי האר"י הק' ז"ל שזה החלום רומז לעלמין דאתחרבו, שהיה בהם מלוכה ומיתה, וימלוך וימת, תחלתן שלוה וסופן יסורין. אבל בעולם התיקון כתיב (בראשית א׳:ה׳) ויהי ערב ויהי בקר, ברישא חשוכא והדר נהורא, וחלום פרעה מרמז על ביטול עלמין דאתחרבו תחלתו שלוה וסופו יסורין, שכן חלם לו מתחלה שובע גדול בלי שום צמצום, ואחר השובע רעב גדול בלי שום זכרון מטובה. אמנם באמת בהסתר היה נמצא יוסף הצדיק עוד בעולם, לזה נתגלגל הסבה שלא הבין שום חכם מחכמי פרעה את החלום, עד שבא יוסף הצדיק, שהוא באמת ההיפך מזה, והבין את החלום על בוריו, ונתן להם עצה והיה האכל לפקדון, שלא יתפשטו את עצמם כ"כ בימי השובע, ויכינו מימי השובע לימי הרעב, ועי"ז יהיה להם הויה והתקיימות אף בימי הרעב. ואח"כ נרקבה תבואתן שהטמינו לעצמם, ואף שהכניס בהם מעט יראה, אכן כל הבנתן בהיראה היה רק בעניני עוה"ז, עת שובע ועת רעב. ועיקר היראה הוא שידע אדם שנמצא עולם אחר, וזה העולם הוא רק מעבר שעל ידו יוכלו לבא לעוה"ב, והם אחזו רק בעולם הזה שהוא רק דמיון וגוון, לכן נרקבה תבואתן ובאו ליוסף שיתן להם לחם, שיהיה להם הויה וקיום בעולם. אמר להם לכו ומולו עצמכם, שיצמצמו את עצמם בשרש צמצום בגוף החיים. ומזה התחילה הגלות, מאחר שעל הגוון נמולו גם המצריים כישראל, ואף שבשרש הוא שישראל נמולים ומוסרים כל כח החיים והרכוש שלהם להש"י ברצון טוב, ואין אומרים לנפשם אני. משא"כ העכו"ם שכל הצמצום שלהם מלא זמה ועצת חטאין בכדי שישיגו כל תאות לבם, לזה הם מצמצמין את עצמם, אבל באמת הם אומרים אני ואפסי עוד, לזה לעתיד כשיפתח השי"ת ויגלה לעין כל ראו עתה כי אני אני הוא, אזי יהיה לישראל הויה וקיום, מאחר שאף בעולם הזה נתנו מקום להכיר שרק השי"ת מנהג כל ונותן להם כח לעשות חיל, אבל העכו"ם יתבטלו לגמרי אז, מאחר שאומרים לנפשם אניקנלעיל פרשה זו אות ט ד"ה וזה הוא וד"ה ולזה יוסף הצדיק, אות כג.. אכן בעולם הזה הדבר צריך בירור, כי על הגוון כך הם נמולים כישראל, ומזה הוא כל הסבלנות, וכדאיתא בזוה"ק (וארא לב.) ששר ישמעאל עומד למעלה וטוען לפני השי"ת, מאחר שאמרת שמי שיהיה בו זו המצוה, היינו ברית מילה, יהיה לו חלק בשורש האור, וישמעאלים ג"כ נמולים כישראל. אמנם כ"ז הוא רק בעולם הזה שצריך בירור, אבל לעתיד יברר הקב"ה ויפתח סגור לבם להראות שבאמת אין בהם כלל מצוה הזאת ורק בישראל היאקנאכמבואר לעיל פרשה זו אות יח ד"ה כי כונת ובהערה קכ שם.:
הסבר על זכויות יוצרים
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.