א ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וגו'. פתח על זה בתנחומא (ויצא) ילמדנו רבינו נר שיש עליו צורת עבודה זרה כו'. הענין שפתח כאן בזו ההלכה, כי עבודה זרה מרמז על דבר שנתרוקנה ממנו הקדושה מכל וכל, זה נקרא עבודה זרה. והנה כתיב (קהלת ב׳:כ״ו) כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת … להמשך קריאה
א וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וגו'. בתנחומא (ויצא) פתח על זה ילמדנו רבינו, נר שיש עליו צורת עכו"ם מהו שידליק ישראל ממנו את הנר, כך שנו רבותינו כו' אסור לישראל להדליק בו כו'. הענין שפתח המדרש בזו ההלכה כאן, הוא מפני … להמשך קריאה
א ויקח לו יעקב מקל וגו' ויפצל בהן וגו' ויצג את המקלות וגו' ברהטים בשקתות המים. איתא ע"ז בזוה"ק בסתרי תורה (ויצא קסב.) נטל אינון מקלות תפלין דרישא ברהטים אתר ודוכתא לדיורי תפלין. הענין בזה, כי עיקר טענת לבן עם יעקב ודאי לא היה על הכבשים של יעקב שהם שלו, שהרי הוא עצמו הודה ליעקב … להמשך קריאה
א ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי תנה את נשי ואת ילדי וגו'. איתא במדרש רבה על זה (ויצא עג) כיון שנולד יוסף שטנו של עשו שנאמר ויאמר יעקב אל לבן שלחני וגו' מסורת היא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, וכדכתיב ג"כ (עובדיה … להמשך קריאה
א ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי וגו'. איתא ברבה (ויצא עג) כיון שנולד יוסף שטנו של עשו שנאמר ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי כו' מסורת היא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל כו' וכדכתיב והיה בית יעקב אש ובית יוסף … להמשך קריאה
א תני נא לי מדודאי בנך וגו'. איתא על זה בזוה"ק (ויצא קנו:) לאו דודאים אולידו לה לרחל אלא קוב"ה קא גלגל מלה ע"י דאינון דודאים בגין דיפוק יששכר כו'. הענין בזה, כי בעומק ובשרש אין שום פעולה יכולה לשנות כלל, אך כל פעולתם הוא רק למהר ההריון, דהיינו דבר שצוה לאלף דור שהוא בהדרגה … להמשך קריאה
א ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי וגו'. להבין מפני מה היתה התשובה של יעקב אליה על זה האופן, הלא היא לא רצתה ממנו רק שיתפלל בעדהקסחכמו שהקשה במי השלוח ח"א פרשת ויצא ד"ה ותאמר: כאשר בקשה מיעקב אבינו שיתפלל בעדה חרה אפו עליה. ולהבין זאת כי הלא כדין עשתה, כי מי שיש … להמשך קריאה
א איתא בש"ס (מגילה ו:) אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין לא יגעתי ומצאתי אל תאמין. איתא על זה במי השלוח (ח"א פרשת ויצא ד"ה ותאמר) על הפסוק ותהר עוד, שזה קאי על רחל ולאה, שרחל אמרה יגעתי ולא מצאתי, שמאד יגעה את עצמה ובקשה כמה תפלות וכמה בקשות שיושיע לה ה' … להמשך קריאה
א ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה. הנה זה השם מורה כמאמר הכתוב (ישעיהו ס״ו:ב׳) ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי. כי בשם יהודה יש בו כל השם הוי"ה. והד' שבשמו מורה על שאין לו מצדו כלום רק מה שהשי"ת משפיע לו, וכאשר … להמשך קריאה
א יש מי שהולך אצל זווגו ויש מי שזווגו בא אצלו (רבה ויצא סח). הנה תורה שבעל פה הוא זווגא מתורה שבכתב, כי תורה שבכתב, הוא בבחינת דכורא ותורה שבעל פה הוא בבחינת נוקבא. כי תורה שבכתב הוא מצות עשה ולא תעשה, ותורה שבעל פה הוא להוסיף גדרים וסייגים על האדם שלא יבוא לעבור על … להמשך קריאה
א ויאהב יעקב את רחל וגו'. איתא (מועד קטן יח:, רבה ויצא סח) מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש. מן התורה דכתיב (חיי כד) מה' יצא הדבר, מן הנביאים דכתיב (שופטים י״ד:ד׳) ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא. מן הכתובים דכתיב (משלי י״ט:י״ד) בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת. יש … להמשך קריאה
א וישא יעקב רגליו. היינו שהגביה את הרגלים עד הראש, היינו שכל הדרגין שלו הגביה להשכל והדעה שבראש, וזהו יקרות גדול, שכל כך קבע בנפשו עד שהכניס עבודה אף לכלי הפעולה שבגוף, וכדאיתא בירושלמי ברכות (פ"ב) נחזיק טיבותא לרישא דכד מטי למודים מנפשיה כרעקנחעיין לעיל פרשה זו אות א ובהערה א שם. ועיין בסדרי טהרות … להמשך קריאה
א וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ילפינן מזה בגמרא (כתובות נ.) המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, ולמה חלקו יעקב לשני מעשרות. אכן הענין בזה, שיש בכל דברי עוה"ז שמתנהגת אחר ד"ת שתי קליפות, כמו דאיתא בזוה"ק (תרומה קלא.) וזרח משעיר למו ולא כתיב לשעיר בגין דרזא דמהימנותא הכי איהו דרגין מגו דרגין אלין … להמשך קריאה
א מה נורא המקום הזה וגו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. נורא היינו במקום השלימות הגמור, וכדאיתא בזוה"ק (יתרו עט.) באתר דשלימו תמן דחילו אשתכח. וכן כתיב (תהילים ל״ד:י׳) יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו, מחמת שאין מחסור לכן צריך ליראה. וכן מצות מעשר הוא אחר שנתמרח בכרי ונגמר מלאכתוקנבונאמר בפרשת … להמשך קריאה
א ושבתי בשלום אל בית אבי. הענין בזה, דהנה המלאכים יש בהם כח גדול, כדאיתא (ברכות ד:) מיכאל באחת ואליהו טס העולם בארבע טיסות, ומכירים בארבע טיסות שמלא כל הארץ כבודו. ועצום מהם האדם עושה דברו, כי השלימות הגמור הוא באדם, ושלום הוא שמו של הקב"ה שהוא כולל הכל, ולכן אמר יעקב ושבתי בשלום, כי … להמשך קריאה
א ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשונה. איתא (בכורות ח.) שאילן הלוז נגמר פריו לכ"א יום, בגימטריא שם אקי"ק, שמרמז אנא זמין לאולדא כדאיתא בזוה"ק (אחרי סה:), וזהו עלמא דאתכסייא שאין בתפיסת האדם. וכינה יעקב את שם העיר בית אל, שזה המקום יהיה מקום המקדש מקום מיוחד לעבודת ה' … להמשך קריאה
א ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשונה. לוז הוא דבר סתום וחתום שאין בה תפיסה להבריאה, כי השי"ת הסתיר דרכו והנהגתו שלא ידעו מה הוא עומק המכוון שלו ומה הוא בונה, על זה מורה השם לוז, וכדכתיב (שופטים א׳:כ״ד) הראנו נא את מבוא העיר, שלא ידעו איך לכנוס בה, … להמשך קריאה
א ויצק שמן על ראשה וגו'. הענין בזה, כי שמן מרמז על אור וטובת עין, כמו שמנר אחד יכולים להדליק כמה נרות ואין האור חסר כלום, כן הוא השמן, כדכתיב (מלכים ב ד׳:ב׳) אין לי כי אם אסוך שמן, ואמר אלישע שמזה יוכל להתרבות ההשפעה והברכה, וכדאיתא בזוה"ק (יתרו פז:) ודאי הא ברכתא שלימתא בהאי … להמשך קריאה
א וזה שער השמים. הענין בזה, כי זה המקום היה נראה גבוה מאד, ממקום שהשי"ת נקרא עתיקא קדישא, והוא שמלא כבודו את כל הארץ ואין לשום אדם תפיסה בו. ולזה אמר וזה שער השמים, היינו שהשי"ת נקרא זעיר אפין ג"כ, שהציב לעצמו גוון לפי תפיסת האדם שיוכל להשיג בתפיסת שכלו, כמו שנאמר לפעמים בהשי"ת לשון … להמשך קריאה
א מה נורא המקום הזה וגו'. איתא בזוה"ק (יתרו עט.) באתר דשלימו תמן דחילו אשתכח כו'קמדעיין לקמן פרשה זו אות ס ובהערה קנג שם.. וזה שער השמים, היינו זה המקום הוא שער שנתקשר ומתחבר מדת "אתה" לבחינת "הוא", כי שם הוא האבן שתיה שנשתת ונתיסד ממנה העולם כדאיתא (יומא נד:), וזה המקום הוא בית קדש … להמשך קריאה
א מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים. איתא ע"ז בזוה"ק (ויצא קנ:) אין זה למהוי בטיל כו' אלא לאשתמשא ביה ולמעבד ביה פירין כו'. והוא, כאשר ראה יעקב השלימות כזה, שהראה לו הש"י שהוא שוכן בו תמיד אף בלי שום עבודה, שזה הוא בבחינת בן, אז אמר אבינו יעקב, שמעתה טוב … להמשך קריאה
א ויאמר מה נורא המקום הזה וגו' וזה שער השמים. היינו שהראה לו הש"י שזה המקום הוא המרכז והנקודה האמצעית בין עלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא, והוא מקום המקדש, ושם הוא האבן שתיה שממנה הושתת העולם ונתיסדה כדאיתא (יומא נד:), היינו שהוא ההתחלה מרצון השי"ת, ומשם והלאה מתחיל כח עבודהקמבוכן מבואר בתפארת יוסף מסכת חגיגה (ג:) … להמשך קריאה
א ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. הענין בזה, מהו דין דכתיב ויאמר. היינו, כי ארץ ישראל ומקום הנורא הזה היה כבוש עדיין ומוקף בהקליפה סביב, וכאן התחיל להתגלות קצת ולצאת לאור, וע"ז מרמז האמירה, כי ע"י האמירה אדם מגלה מה שבלבו, וכן הם דרכיו של הקב"ה, שהמקום שהניח בו השי"ת קדושה … להמשך קריאה
א וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. איתא בזוה"ק (ויצא קנ.) וכי תווהא הוא דלא ידע אלא מאי ואנכי לא ידעתי כמד"א (שמואל א יג) ופני ה' לא חליתי כו'. וכי תווהא הוא דלא ידע, היינו כי הלא השי"ת יוכל לדבר עם האדם מבין שערות ראשו, וכדאיתא במדרש רבה … להמשך קריאה
א וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. איתא על זה בזוה"ק (ויצא קנ.) וכי תווהא הוא דלא ידע, אלא מאי ואנכי לא ידעתי כמד"א ופני ה' לא חליתי כו'. הענין בזה, כי אות כ' מרמז על עבודה, כי רשותו של אדם הוא עד עשרה טפחים, וכנגד זה מאיר אורו … להמשך קריאה
א וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. הענין בזה, וכי איזה מקום הוא אשר יאמרו עליו שח"ו אין שם כבודו ית', הלא מלא כבוד ה' את כל הארץ. אכן, דהנה אבינו יעקב ע"ה ראה והבין בבינה ידועה שזה המקום הוא מנושא ויקר ביותר, ועיקר השגחת השי"ת אינו אלא במקום … להמשך קריאה