א עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך. דיבור הוא לשון קשה, כי לפעמים נקרא השי"ת בשם עליון, שקשה לו לאדם להבין הנהגת השי"ת להשיגה בשכלו ובתפיסתו כי הוא למעלה משכלו, והבטיחו השי"ת ליעקב לתרץ לו כל מה שקשה בעיניו. וזהו דאיתא ברבה (ויצא סח) עולים תרי ויורדים תרי עולם ושליש עולם הראה לו. … להמשך קריאה
א כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך. והענין בזה, הלא האדם צריך לעזרת השי"ת בכל רגע ורגע הן בעולם הזה והן בעולם הבא, ומהו זה הלשון עד אשר אם עשיתי. אכן כי בעולם הזה יכול האדם לקנות בכל פעם יותר, לכן הבטיחהו השי"ת שכל כמה שיוכל בכחו לקנות ולהרבות הון … להמשך קריאה
א והשיבותיך אל האדמה וגו'. אמר כבוד אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה (מי השלוח ח"א מסכת ברכות (לה.) ד"ה על פירות) החילוק שבין אדמה לארץ הוא. כי אדמה הוא השטח העליון ממעל לארץ, וארץ היינו העומק, ולכן מברכינן המוציא לחם מן הארץ. וכאן שנכנס אבינו יעקב לספיקות, הבטיחהו השי"ת והשיבותיך אל האדמה, היינו היראה הראשונה, ויבררו השי"ת … להמשך קריאה
א והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך. זה הפסוק הוא נגד והנה ה' נצב עליו, כי והנה ה' נצב עליו מורה, שאף אם יעשה כל מה שלבו חפץ יסכים השי"ת עמו. ולזה אמר לו ושמרתיך, היינו שלא אניח להתפשט כל החשק וחמדת לבבך, רק תמיד ימשול שכלו על הגוף וישמרהו לבל להתפשט ביותר, וזהו … להמשך קריאה
א והנה "אנכי" עמך וגו'. הענין בזה, מה זה דכתיב לעיל מיניה אני, כי אני, מורה שהאדם הוא נשלם בשלימות ולא יוכל להפסיד ממה שסיגל ואף לא להרבות הון, זה מורה מה דכתיב לעיל אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק, כי הם כבר נשלמו בשלימות הבירורים, ולכן ייחד שמו עליהם. ואנכי מורה, בעת שהשי"ת … להמשך קריאה
א והנה "אנכי" עמך ושמרתיך בכל אשר תלך. הנה זאת הוא נגד הברכה הראשונה של והנה ה' נצב עליוקכוכמבואר לעיל פרשה זו אות מב.. אכן כאן הבטיח לו השי"ת שכבר הוא מבורר ונקי בזו המדה. מקודם אמר לו השם יתברך, שהן אמת שמצדי אתה מבורר אבל לא מצדך, כי מצדך עדיין צריך להתברר. וכאן הבטיח … להמשך קריאה
א והנה אנכי עמך וגו'. ולמעלה מן הענין כתיב אני. והענין בזה, כי אני מורה על מה שהוא ביד השי"ת ואין לאדם תפיסה בו, וכגוונא דמצות לא תעשה שאין לו להאדם שום תפיסה בהם כלל, רק הוא אור מקיף, כמו קדושת אבות שמסייע לאדם רק לטוב, אבל אם יעשה ההיפך ח"ו אינו יכול לפגום בזו … להמשך קריאה
א והנה אנכי עמך וגו'. היינו על הדרך קודם שנשלם ונתברר בפועל, וכדאיתא בזוהר הקדוש (ויצא קנ.) שאני יעקב דאשתלים לעילא ותתא אבל לא באתגליא כו' אלא חמא דאשתלים לבתר זמנא וכו'. וקודם שנתברר בפועל אזי נתגלה אליו השי"ת בבחינת אנכ"י דהוא עבודה, כי אנ"י מורה שאין השי"ת מגלה את רצונו השרשי לתפיסת האדם, "ואנכי" … להמשך קריאה
א ונברכו בך כל משפחות האדמה. הענין בזה, כי כמו שמנר אחד יכולים להדליק כמה אלפים נרות, כן מאורו של יעקב אבינו ע"ה מתפשט אור אל כל האומות, והם הם הגרים שמתגיירים בהם. והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך וגו'. זהו ברכה שברכו ברכה של גלות, כדמוכח בתיקוני הזוהר (תיקון ל דף עד:) … להמשך קריאה
א ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך. הענין בזה הוא, כי אור אינו חלק מוגבל רק הוא בלי גבול, לכן כל הטובות שיש להאומות, כי גם ביניהם נמצא טובות, ולכן מצינו שנביאי ישראל כשהתנבאו על פורענות איזו אומה התאוננו עליהם, כמו (ישעיהו ט״ז:י״א) מעי למואב ככנור יהמו, וכל זה בשביל הטובה שנמצא בהם. אכן שאצלם … להמשך קריאה
א ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה. ולהלן גבי אברהם כתיב (לך יג) צפנה ונגבה וקדמה וימה. כי ימה היינו שנכנס בההסתר והחשך, ולזה כתיב אחר זה וקדמה שהבטיחהו השי"ת להופיע לו אור. אכן אברהם שלא נכנס מעולם בהסתר וחשך, אך עוד קודם שנכנס בההסתר הופיע לו השי"ת אורו הזך, והראה לו כי לא יפסיד אף … להמשך קריאה
א ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה. לכאורה היה מהראוי לכתוב בהיפך קדמה וימה נגבה וצפנה. אכן השי"ת הראה לו שחפץ ליתן לו טובה לעולמי עד מעתיקא קדישא ולא רק מצד פעולותיו הטובים, כי מצד פעולת אדם שמאיר לעצמו היה מהראוי להקדים מתחלה מזרח ואחר כך דרום שהם מורים על אור, שהאדם מאיר בשכלו ומקיים רצון … להמשך קריאה
א ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה. הענין בזה, שכתוב לשון ופרצת הוא כענין דכתיב (זכריה ג׳:ז׳) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, כי המלאך נקרא עומד, ואף שהולך מדרגא לדרגא, אך הליכתו הוא בהדרגה כפי שהשי"ת מאיר לו כן ביכלתו לעלות, וכדאיתא בזוה"ק (תרומה קע.) משריין עלאין לית להון קפיצין. שאני בני ישראל דכתיב בהו … להמשך קריאה
א ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה. הנה לפי הנראה היה מהראוי לכתוב להיפך תחלה מזרח ואחר כך מערב, כי מזרח הוא אור שממנו אורה יוצא לעולם, היינו שמתחלה צריך האדם לעבוד באור המאיר ובא לעיניו, וכן מהראוי היה להקדים דרום לצפון כי דרום הוא ימין. אכן הענין הוא, כשהבירור הוא מצד האדם צריך מתחלה לברר … להמשך קריאה
א הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. היינו שכל מה שהוא נתייגע בו יתן לו השי"ת בקנין שיהיה שלו, ואף בעת שהוא שוכב יחתום עליו השי"ת. כי שכיבה מורה על מעשים שהאדם עושה שלא מדעת, כמו בשעה שהאדם ישן שאין השכל מושל אז על הגוף, והבטיח לו השי"ת שיהא הכל נמסר לידו בשלימות, … להמשך קריאה
א הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה וגו'. זה המקום הוא שער שיכיר האדם לדעת כי אני ה' מקדשכם (תשא לא), היינו שיהיה ניכר עליך אלהותו ית', כדאיתא (כתובות קי:) כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוהקיבמבואר במי השלוח ח"ב פרשת תבא ד"ה אעברה.. והיה זרעך כעפר הארץ. היינו כי בישראל נמצאים … להמשך קריאה
א ויאמר אני ה' וגו'. אמירה הוא לחישה כדאיתא בזוה"ק (אמור דף פח:) אמור אל הכהנים בלחישו, שהשי"ת לוחש להישראל ונותן בלבו קריאה ותשוקה שירצה להודע שיש בורא בעולם ושליט בו כרצונו. אני ה' אלהי אברהם אביך, היינו במדת אברהם שהוא מדת החסד אתה נקי ומבורר, ולכן כתיב כאן אביך, אכן מצדך אתה צריך להתברר … להמשך קריאה
א ויאמר אני ה' וגו'. זה שאמר הכתוב (שיר השירים א׳:ג׳) שמן תורק שמך, שאז התחיל להתגלות אליו, כי זה המקום הוא נסתר מאד מן האדם, ויעקב אבינו השיג מעט מזה המקום ורק בחלום. וזהו דאיתא בזוהר הק' (ויצא קנ.) ואנכי לא ידעתי כמד"א ופני ה' לא חליתי, היינו שלא הייתי יודע התחברות של השי"ת … להמשך קריאה
א ויאמר אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק וגו'. הענין שלא נאמר אביך ביצחק, כי יעקב אבינו הוא עמודא דאמצעיתא, כדאיתא בזוה"ק (ויצא קנ.) איהו באמצעיתא כגוונא דנר האמצעי של המנורה, שהשלשה נרות שמצד זה והשלשה שמצד זה כולם פונים לנר האמצעי, וכן היה אבינו יעקב צריך להתברר במדות החסד והגבורה שכולם יפנו אליו, … להמשך קריאה
א ויאמר אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק וגו'. איתא בזוה"ק (ויצא קנ.) איהו באמצעיתא. והענין בזה, כי כל הפעולות הטובים הם מבחינת גבורה, שהאור מצטמצם ומתעטף במעשה המצות כמו תפילין וציצית. וכן כל התורה נקרא גבורה, כדאיתא (מכות כד.) כך שמע משה מפי הגבורה, והוא מדת יצחק, והראה לו השי"ת ליעקב, שכל הפעולות … להמשך קריאה
א ויאמר אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק וגו'. איתא על זה בזוה"ק (ויצא קנ.) ימינא ושמאלא ויעקב בגווייהו כו' דיעקב אחיד לתרין סטרין כו' שאני יעקב דאשתלים לעילא ותתא אבל לא באתגליא כו' אלא חמא דישתלים לבתר זמנא כו' אלא אשגחותא דקב"ה ונטירו דיליה לא אשתביק מניה דיעקב לעלמין כו'. היינו שהשי"ת נתן … להמשך קריאה
א והנה ה' נצב עליו וגו'. הנה כאן הראה השי"ת לאבינו יעקב סדר מסודר שלא נתראה עוד לשום בריה בעולם סדר כזה, והוא שהראהו השי"ת שבכל עת שיבוא איש מישראל ויפנה את עצמו להשי"ת, ואזי הנה כבוד אלהי ישראל עומד אצלו וממציא עצמו אליו. ואף שהוא אל מסתתר, מכל מקום מי שפונה את עצמו מעניני … להמשך קריאה
א והנה ה' נצב עליו וגו'. איתא במי השלוח (חלק א' ד"ה והנה [ב]) שזה הפסוק עצמו הוא ברכה מהשי"תצבעיין לעיל פרשה זו אות יח ובהערה עב שם, אות יט ובהערה עז שם. ועיין עוד בדובר צדק למרן רבי צדוק הכהן זי"ע דף יא:.. והענין בזה הוא, כי החילוק בין לשון נצב ובין לשון עומד … להמשך קריאה
א והנה ה' נצב עליו. בזוה"ק (ויצא קנ.) נצב עליו, וכתיב אין מלך באדום נצב מלך. נצב היינו המושל בכח ומכריח שיסורו למשמעתו ומעציר ומושל בעם. וענין ממשלה נמצא אף בכל הברואים שבעולם, כמו שתקנו (בנוסח התפלה של שבת) כח וגבורה נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל. ואף מי שמכריח את הסוס והבהמה במתג ורסן … להמשך קריאה
א והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים. איתא על זה במדרש רבה (ויצא סח) עולם ושליש עולם הראה לו, עולים אין פחות משנים ויורדים שנים, ומנין שהמלאך שלישו של עולם, שנאמר וגויתו כתרשיש. ולהלן גבי אברהם אבינו לא היו רק שלשה מלאכים. והענין בזה, כי לאברהם הראה לו הקב"ה את כל העולם, וכמו שנמצא בעולם שיתא … להמשך קריאה
א והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. איתא על זה (רבה ויצא סח) מלאכי השרת על ידי שגילו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן קל"ח שנה כו' היכן חזרו כאן, עולים ויורדים בתחלה עולים ואח"כ יורדים, והיו מעלים ומורידים ביעקב ושבחו אותו למאד, כמו שאומר במדרש שם מקודם זה המאמר, מעלים ומורידים בו אפזים בו קפזים … להמשך קריאה