א
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי תנה את נשי ואת ילדי וגו'. איתא במדרש רבה על זה (ויצא עג) כיון שנולד יוסף שטנו של עשו שנאמר ויאמר יעקב אל לבן שלחני וגו' מסורת היא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, וכדכתיב ג"כ (עובדיה א׳:י״ח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש. הענין בזה, כי באמת הוא עיקר הכח באש, כי להבה בלבד בלא אש אינו שורף כלל, רק שאש בלא להבה אינו שולט למרחוק. והיינו, כי יעקב אבינו ע"ה דבוק באשא חוורא ויוסף באשא תכלא, וכדאיתא בזוה"ק (בראשית נא.) החילוק שבין אשא חוורא לאשא תכלא, שתכלא אשתני לגוונין אלין לזמנין תכלא או אוכמא ולזמנין סומקא ונהורא חוורא לא אשתני לעלמיןקפחעניין האש מבואר בבית יעקב שמות פרשת תרומה אות נד, סוד ישרים שמיני עצרת אות א בסופו.. אשא תכלא הוא ששורף ומכלה לכל מי שנוטל כח לעצמו ואומר שיש לו הוות כדכתיב (תהלים צב) היחברך כסא הוות, והאומות אומרים שיש להם כח בפני עצמם מהרוח חיים שניתן להם, ויוסף הצדיק הוא העומד לנגד זה ומכלה זה הכח. ויעקב אבינו הוא אשא חוורא שהוא גבוה למעלה מאשא תכלא, שאשא תכלא הוא שניכר קצת גוון בו מדבר שנשרף בתוכו, וכדאיתא בזוה"ק שם, והאי כרסיא תכלא אוכמא אתאחד במלה אחרא לאתדלקא דהוא מתתא וההוא אתער ליה לאתאחדא בנהורא חוורא וכו' אבל האי תכלא אשתני לגוונין אלין לזמנין תכלא או אוכמא ולזמנין סומקא. אבל יעקב אבינו אין שום דבר מתנגד להאור שלו, כי הוא מביט להעומק ולהשרש, ובאמת הוא שבכל מקום נעשה רצון השי"ת אפילו ע"י מי שנדמה לו שעובר רצונו ית', וכדכתיב (מלאכי א׳:י״א) בכל מקום מוקטר מוגש לשמי וגו', היינו השי"ת מנהג למעלה מהשגתו, ובאמת אינו יכול לעבור על רצונו, ואף אם יאמר שכחו ועוצם ידו עשה לו חיל לא יתנגד לאור שלו. אבל יוסף אינו מסכים על זה, ורוצה לברר גם בהלבוש האחרון ועל הגוון החיצון שמקיים רצון השם יתברך בפועל טוב, אכן להבה בלבד גם כן אינה יכולה לשלוט בהם ולכלה, רק שניהם יחד אוכלים ודולקים בהם:
הסבר על זכויות יוצרים
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.