א מתני' שלו חטין ושל חבירו מין אחר מותר לסמוך מאותו המין. פי' בעל השדה של חטין מותר לסמוך חטין אצל שדה מין אחר של חבירו ואין נראה בכלאים בשדה חבירו אלא נראה בסוף שדה חטין ל"א מותר לסמוך אצל שדה חטין שלו מאותו המין של שדה מין אחר דאין נראה ככלאי' בשדהו משום דנרא' … להמשך קריאה
א מתני' הי' ראש תור חטין נכנס לתוך של שעורין מותר מפני שהוא נראה בסוף שדהו. פי' כגון שדה חטין אצל שדה שעורין ושורה אחרונה יוצאה ממנה ונכנסת לתוך שדה שעורין מותר מפני שאותה שורה נראית בסוף שדה חיטין: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה
א מתני' הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין ומין בש"א ג' תלמים של פתיח ובה"א מלוא העול השרוני וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו. פי' משר מלשון רב זרע לה לגינתא רבי רב משרי משרי ספ"ק דקידושין כלו' ערוגות ערוגות מינים הרבה כל ערוגה ממין אחד. שלשה תלמים של פתיח כלומר עושה המשר רחב … להמשך קריאה
א מתני' תבואה שעלו בה ספיחי אסטיס וכן מקום הגרנות שעלו בה מינין הרבה וכן תלתן שהעלה מיני עשבים אין מחייבין אותו לגבש ואם ניכש או כסח אומרי' לו עקור או הכל חוץ ממין אחר. פי' אסטיס כמו סטיס גישרא בלע"ן שצובעין בה. ומקום הגרנות שדשין בה תבואה וקטנית. תלתן פנגרין בלע"ז. אין מחייבין אותו … להמשך קריאה
א מתני' היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף לא יהא זורע ובא על גביהן שאינן עושין אלא לשלש שנים. פי' רבינו אפרים ב"ר יצחק מריגנשפוד"ק זצ"ל דהכי קאמר [שאע"פ] שאינן עושין אלא לשלש שנים. פי' שאין צומחין עד שלש שנים משעת זריעה אפ"ה אין יכול לזרוע מין אחר למעל' ומתוך כך פי' הקונבס אין זה … להמשך קריאה
א מתני' זרועה ונמלך לנוטעה לא יאמר אטע ואח"כ אופך אלא הופך ואח"כ נוטע. פי' היתה שדהו זרועה תבוא' ונמלך לנוטע' גפנים נטועה ונמלך לזורע' לא יאמר אזרע ואח"כ אשרש אלא משרש ואח"כ זורעו אם רצה גומם עד פחות מטפח וזורע ואח"כ משרש. גומם מלשון גומם עם השופי דפ' גיד הנשה כלו' כורת הגפן סמוך … להמשך קריאה
א היתה שרהו זרועה חטין ונמלך לזורעה שעורין ימתין לה עד שתתליע ויופך ואח"כ יזרע ואם צמחה לא יאמר אזרע ואח"כ אופך אלא הופך ואח"כ זורע וכמה יהא חורש כתלמי הרביעה אבא שאול אומר עד כדי שלא ישייר רובע לבית סאה: ירושלמי עד כמה מתלעת עד שתהא בארץ שלשה ימים במקום הטינה ולא במקום הגריד … להמשך קריאה
א מתני' הזורע חטה ושעורה באחת ה"ז כלאים ר' יהודה אומר אינו כלאים עד שיהא שתי חטים ושעורה או חטה ושתי שעורים או חטה ושעורה וכוסמת. פי' רבינו שמשון דבקרא לא תזרע כלאים פליגי. דרבנן סברי דבשני זרעים הוי זריעה ור' יהודה לא חשיב זריעה פחות משלשה וכי האי גוונא פליגי שלהי פ' בתרא גבי … להמשך קריאה
א מתני' הטומן לפת וצנונית תחת הגפן אם היו מקצת העלין מגולין אינו חושש לא משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשר ונטלין בשבת. פי' הטומן לפת להשתמר בקרקע שכן דרכן ובטומן אגורין מיירי כדתני ר' חייא בירושל' כגון אגודה לפת ואגודה של צנון דהיינו שלא כדרך שתילה דגלי דעתיה שאינו רוצה בהשרשתן. אם … להמשך קריאה
א מתני' אין נוטעין ירקות לתוך סדן של שקמה. פי' סדן השקמה עד שלא נקצצה נקראת בתולת שקמה משנקצצה נקראת סדין השקמה הכי מוכח בפרק המוכר את הספינה דת"ר הלוקח אילן מחבירו בתולת השקמה מגביה ג' טפחים וקוצץ ובסדן השקמה מגביה שני טפחים וקוצץ דהיינו לאחר שנקצץ שלשה טפחים קורא סדן השקמה ובערוך פירש סדן … להמשך קריאה
א מתני' ר' יהודה מתיר ירק באילן. ירושלמי מוחלפת שיטתי' דר' יהודה תמן אמר נוטל אדם מעה מפיטמא של אבטיח ומעה מפיטמא של תפוח ונותן לתוך הגומא ומתאחין ונעשין כלאים וכה אמר הכין תמן נותנן זה בצד זה ומתאחין ונעשין כלאים ברם הכא ירק באילן הוא פי' קשי' לי' הא דאסר ר' יהודה לעיל קישות … להמשך קריאה
א מתני' אין מביאין אילן באילן ולא ירק בירק ולא אילן בירק ולא ירק באילן. ר' יהודה מתיר ירק באילן. פירוש אין מרכיבין אילן באילן אחר שאינו מינו וכן לא ירק בירק אחר שאינו מינו: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה
א מתני' הזאב והכלב. כלב הכופרי והשועל העזים והצביים היעלים והרחלים הסוס והפרד הפרד והחמור. החמור והערוד אע"פ שהומין זה לזה כלאים זה בזה. פי' רבינו שמשון כלב כופרי קטן כעין שועל ומגדלין אותו בני הכפרים. יעלים מין חיה שדומה לרחל כדכתיב עת לדת יעלי סלע והוא אקו דמתרגמינן יעלא אבל יעל דפ' ראוהו ב"ד … להמשך קריאה
א מתני' הצנון והנפוץ והחרדל והלפסן ודלעת יוונית עם המצרית והרמוצה אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה. ירושלמי אמר ר' יונתן יש מהן שהלכו בהן אחר הפרי ויש מהן שהלכו אחר העלין הלפת והצנון הלכו אחרי הפרי הלפת והנפוס הלכו אחר העלין התיבון הרי צנון ונפוס הפרי והעלין דומין ואת אמרת כלאי' אמר ר' … להמשך קריאה
א מתני' ובאילן הגסין והקרוסטומלין והפרישין והעוזדדין אינו כלאים זה בזה. התפוח והחיזרת הפרסקין והשקדים השיזפון והרימין אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה. קרוסטמלין מין אגסין הוא ופי' בערוך תפוחים קטנים שדומין לעפצים הנקראים מילין פרישין אמר ר' יונה אספרגילין ולמה נקרא שמן פרישין שאין לך מין אילן פריש לקדרה אלא זה בלבד עוזרדין … להמשך קריאה
א מתני' הלפת והנפוץ. הכרוב והתרובתר התרדין והלעונין אינן כלאים זה בזה הוסיף ר' עקיבא השום והשומנית הבצל והבצולצל התורמוס והפליסילוס אינם כלאים זה בזה. ירושלמי תרובתר כרוב דקיק. לעונין המעמץ. בצלצול פגלג. פלוסלוס פרמוטה ובירושלמי שלפני לא מצאתי זה. תורמס מין קיטנית ושולקין אותו שבע פעמים ואוכלין אותו בקינוח סעודה כדאי' פ' אין צדין. … להמשך קריאה
א מתני' חזרת וחזרת גלין עולשין ועולשי שדה כרישין וכרישי שדה כוסבר וכוסבר שדה. חרדל וחרדל מצרי. ודלעת המצרי והרמוצה ופול המצרי והחרוב אינם כלאים זה בזה. בפרק כ"ש מייתי לה. ואמר רב עלה זוגות זוגות שנו חזרת וחזרת גלים לא הוו כלאים אבל חזרת ועולשין הוו כלאים וכן כולם בפרק כ"ש מפרש חזרת חסא … להמשך קריאה
א מתני' הקישות והמלפפון אינן כלאי' זב"ז ר' יהודה אומר כלאים ירושל' א"ר יודן בר מנשה דברי חכמים אדם נוטל מעה א' מפיטמ' של קישות ונוטעה והיא נעשית אבטיח אדם נוטל מעה א' מפיטמא של אבטיח ונוטעה והיא נעשית מלפפון ר' יהודה אומר עיקרן כלאים אדם נוטל מעה מפיטמא של אבטיח ומעה מפיטמא של תפוח … להמשך קריאה
א מתני' החטים והזונין אינם כלאים זב"ז השעורים ושבולת שועל הכוסמין והשיפון הפול והספיר הפורקדן והטופח ופול הלבן והשעשועית אינם כלאים זב"ז. ירוש' החטים והזונין אינם כלאים זב"ז הא עם השעורים כלאים דבר שאינו אוכל הוינן מטעי ומתני כלאים א"ר בא בר זבדא שכן מקומו' מקיימין אותן ליונים א"ר בא ב"ז כר"א דתנינן תמן המקיים … להמשך קריאה
א מתני' רבן גמליאל אומר שלש ארצות לחלה מא"י עד כזיב חלה אחת וכזיב עד הנהר עד אמנה שתי חלות אחת לאור ואחת לכהן של אור יש לה שיעור ושל כהן אין לה שיעור מן הנהר ומן אמנה ולפנים שתי חלות אחת לאור ואחת לכהן של אור אין לה שיעור ושל כהן יש לה שיעור … להמשך קריאה
א מתני' ישראל שהיו אריסים לעכו"ם בסוריא ר' אליעזר מחייב פירותיהם במעשרות ובשביעית ור"ג פוטר. ר"ג אומר שתי חלות בסוריא ר' אליעזר אומר חלה אחת אחז קולא של ר"ג וקולו של ר"א חזרו לנהוג כדברי רבן גמליאל בשתיהן. ירושלמי ר' אבהו בשם ר' יוחנן לא חייב ר"א אלא בחכירי בתי אבות כגון מהלין דבית ר' … להמשך קריאה
א מתני' נוטל אדם כדי עיסה של חלה מעיסה שלא הורמה חלתה לעשות' בטהר' להיות מפריש עליה והולך. פי' כגון שלש עיסה בעריס' שהיא טבולת יום ועתה אם קורא לה שם חלה בעריב' נמצאת החלה טמאה דטבול יום פוסל את התרומ' מה יעשה נוטל כדי חלה כו': הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א מתני' שני קבין שניטל' חלתו של זה בפני עצמו ושל זה בפ"ע וחזר ועשאן עיסה אחת ר' עקיבה פוטר וחכמים מחייבין. נמצא קולו חומרו. פי' ר' עקיבה פוטר דסבר איפטרת לה דשקל מנהון חלה וחכמים מחייבין פי' חלה דשקל לאו כלום הוא ועתה צריך להפריש נמצא לחכמים קילו שאמרו אינה חלה חומרו שאומרים שחייב … להמשך קריאה
א מתני' הנוטל חלה מן הקב ר' עקיבה אומר חלה וחכ"א אינה חלה. פי' רבינו יצחק דסימפו"נט ר' עקיבה אומר חלה פי' קדושה משום חלה וה"מ דיעבד אבל לכתחלה לא דבהדיא תנן לעיל בפרק פירות מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קביים ואל יעשנה בטומאה. רע"א יעשנה בטומאה ואל יעשנה קביים שכשם שהוא קורא … להמשך קריאה
א מתני' קב חרש וקב ישן שנשכו זה בזה ר' ישמעאל אומר יטול מן האמצע וחכמים אוסרין. ירושלמי יאות אמר רבי ישמעאל כוסמין וחטין שני מינין הן על ידי שהוא מדמה לו את אמר מצטרף חדש וישן מבעיא אמר ר' עילא טעמא דרבנן כוסמין וחטין שני מינין הן ואין בני אדם טועין לומר שתורמין ומעשרין … להמשך קריאה
א מתני' דבר שניטלה חלתו באמצע מצטרפין שבבר נתחייב בחלה. פי' קב מיכן וקב מיכן וקב עיסה שהורמה חלתה באמצע עומד באמצע מצטרפ' שכבר נתחייב בחלה פי' והוא שנושכו' כולן זו לזו. ירושלמי קב אורז אינו מצטרף קב מדומע אינו מצטרף קב תרומה אינו מצטרף קב העכו"ם אינו מצטר' קב חדש וקב א' מן המינין … להמשך קריאה