ספר העיתים ל״ט

א נחמיה ברי' דרב הונא בר חינלאי משכתיה שמעתא בשבת ושגג ונפיק חוץ לתחום א"ל רב חסדא לרב נחמן, נחמיה תלמידך שרוי בצער אמר לו עשה לו מחיצה של בנ"א ויכנס שנמצא כאילו הוא בתוך דיר או בתוך סהר שמותר להלך בו וקיי"ל שמחיצה שנעשית בשבת הויא מחיצה ורב נחמן כשמעתי' דשבת בבקעה, ודוקא שיצא … להמשך קריאה

ספר העיתים ל״ח

א והאי דקאמרינן לעיל דספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו ע"י עירוב וכמו תירוץ רב ספרא משום דהוי כרשות והוי כשנים שדרין ברשות אחד שצריכין עירוב אבל בזמן דליכא עירוב אסור לטלטל מזו לזו, אבל לצאת מזו לזו איכא למ"ד דבזמן שקשורות יוצאין מזו לזו ואפי' בלא עירוב, כי גופו של אדם לצאת מרשות … להמשך קריאה

ספר העיתים ל״ז

א מהאי עובדא דר"ג שמעינן דספינה שנכנסה בתוך התחום מבעוד יום מותר לצאת ממנה בשבת, מיהו איצטריכנן לברורי דאי לא אפשר לי' למיפק אלא דרך דיוטא אסור לפי שאסור לשוט במים בין בשבת בין ביו"ט כדתנן בפרק משילין ולא רוכבין ע"ג בהמה ולא שטין ע"פ המים, וכן נמי איצטריך לן לפרושי דאי הוי ספינה מהלכת … להמשך קריאה

ספר העיתים ל״ו

א פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשכה אמרו לו לר"ג מהו לנו לירד אמר להן מותר שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך בתחום, תנא שפופרת הי' לו לר"ג שהי' מביט וצופה אלפים אמה ביבשה וכנגדן אלפים אמה בים, פי' כעין שפופרת עשויה מנחשת היתה לו לר"ג ושיער בה אלפים אמה ביבשה והיתה אצלו לשער בה … להמשך קריאה

ספר העיתים ל״ה

א אמר לי' רב נחמן בר יצחק לר' חייא בר אבין, לרב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי עושה מקום ד' וממלא ואע"ג דליכא משפת מים עשרה טפחים שופכים דידה להיכא שדי להו וכ"ת דשדי להו באותו מקום מאיסי להו מיא, א"ל שדי להו על דופני הספינה שהיא בכלל רה"י ואע"ג דמכחו קא אזלי בכרמלית, … להמשך קריאה

ספר העיתים ל״ד

א ואשכחן בפסוקות הכי שאילו מקמי רב יהודאי גאון לשון הים הנכנס בישוב ויבשה מכאן ומכאן פחות מאלפים אמה מהו להפליג בו בשבת ואמר אסור, תוב שאילי מקמי' ספינה שנכנסה לנמל והיתה בתוך התחום מבעוד יום מהו לירד הימנו בשבת ואמר מותר, ותו שאילו מקמי' ספינה שבאה מחוץ לתחום בשבת בני העיר מהו לעלות בה … להמשך קריאה

ספר העיתים ל״ג

א הוליכהו לעיר אחרת ונתנהו בדיר או בסהר וכו', מתני' כדכתיבנן לעיל, אמר רב הלכה כר"ג דאמר מהלך את כולה בדיר או בסהר ובספינה. ושמואל אמר הלכה כר"ג בספינה אבל לא בדיר ולא בסהר דכ"ע מיהת הלכה כר"ג בספינה מ"ט רבה אמר הואיל ושבת באויר מחיצות מבעוד יום ור' זירא אמר הואיל וספינה נוטלתו מתחילת … להמשך קריאה

ספר העיתים ל״ב

א אמר רב פפא פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו אפי' במזיד לא הפסידו את מקומן מ"ט אנוסין נינהו כיון דלאו בני דעת נינהו ואף לא דבר שהולך ברגליו אנוסין נינהו בין בהוצאה בין בחזירה ואוקימנא בגמרא כתנאי, אמר רב נחמן אמר שמואל הי' מהלך בבקעה ואינו יודע תחום שבת, ואית דגרסי שבת בבקעה ואינו יודע … להמשך קריאה

ספר העיתים ל״א

א תנן מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ד' אמות, פי' כיון שהוציאוהו גוים חוץ לתחום במקום שהניחוהו שם אין לזוז משם אלא בד' אמות דיהבו לי' רבנן, החזירוהו כאילו לא יצא, הוליכוהו לעיר אחרת ונתנוהו בדיר או בסהר ר"ג ור' אלעזר אומרים מהלך את כולה, ר' יהושע ור"ע אומרים אין לו … להמשך קריאה

ספר העיתים ל׳

א באנו לפרש ענין העירוב, העירובין חלוקין הכא לארבעה ענינים, האחד עירובי תחומין, והשני שתופי מבואות, והשלישי ערובי חצרות, והרביעי ערובי תבשילין, ואיכא נמי בכלל ערובי חצרות ושתופי מבואות עירוב העיר כולה בזמן שהיא מגופפת ומערבין כלהון כחדא והרי אנו מפרשין כל אחד ואחד במקומו, תחלה אצטרוכינן לברורי דאע"ג דערובי חצרות דרבנן [אבל] ערובי תחומין … להמשך קריאה

ספר העיתים כ״ט

א ת"ר הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים, הדודאים נתנו ריח אלו הבחורים שלא טעמו טעם חטא ועל פתחינו כל מגדים אלו הבעולות שמונעת לבעליהן פתחיהן פי' שמגידות כשהן בפתחי נדה פתחיהן לבעליהן, פי' שמצניעות ואוגדות אותן, חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך אמרה כנסת ישראל אני גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי … להמשך קריאה

ספר העיתים כ״ח

א גרסינן בפרק… ת"ר ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש יכול בתשעה ת"ל בערב… משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום… שכן הקודש אין לי אלא לפניו לאחריו מנין ת"ל מערב עד ערב… ת"ל תשבתו כל שביתה שאתה שובת אתה… תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני מלאכי השרת… לביתו אחד טוב ואחד רע … להמשך קריאה

ספר העיתים כ״ז

א ונשאל מר רב האיי מצינו שאמרת בהא דאר"ח בר אבין רב מצלי של שבת בע"ש ור' יאשיה מצלי של מו"ש בשבת דסוף סוף ברכות ובקשות אינון כיון דצלי לי' כל דרמי עליה לשבת הכי אמר שמואל דאי מקדים תפלה אחרת של מו"ש אית לי' אבל הבדלה דמוכחא דבחול נוהלא וקדושה דשבת נמי לא [מיתאמרי] … להמשך קריאה

ספר העיתים כ״ו

א מאי הוה עלה דתפילת שבת בע"ש ת"ש דרב איקלע לבי גניבא צלי של שבת בע"ש אתי ר' ירמי' בר אבא צלי אחוריה סיים רב ולא פסקי' לר' ירמי' אבא, ש"מ דכי אמרינן שאדם מתפלל בפלג האחרון, היכא דע"ש לא תימא כיון דעדיין חול מתפלל של חול וכבר יצא מערבית של שבת אלא ש"מ של … להמשך קריאה

ספר העיתים כ״ה

א גרסינן בברכות פרק תפילת השחר תפילת המנחה עד הערב ר' יהודא אומר עד פלג המנחה א"ל רב חסדא לרב יצחק התם קאמר רב כהנא הלכה כרבי יהודא הואיל ותנן בבחירתא כוותי' הכא מאי אישתיק ולא א"ל ולא מידי א"ל רב חסדא נחזי אנן מדרב צלי של שבת בע"ש ש"מ הלכה כר' יהודא אדרבא מדרב … להמשך קריאה

ספר העיתים כ״ד

א טומנין בשלחין ומטלטלין אותן בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד היא עושה נוטל את הכיסוי והן נופלת ר"א בן עזריה אומר קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר, וחכ"א נוטל ומחזיר, ואם לא כסהו מבעוד יום לא יכסנו משתחשך כסהו ונתגלה מותר לכסותו ממלא אדם את הקיתון ונותן תחת הכר או … להמשך קריאה

ספר העיתים כ״ג

א במה טומנין ובמה אין טומנין, אין טומנין לא בגפת ולא במלח ולא בזבל ולא בסיד ולא בחול בין לחין בין יבשין, אין טומנין בגפת אוקימנא בגפת של שומשמין וכש"כ בגפת של זתים דמסיק נמי הבלא ולא בתבין ולא בזגין ולא במוכין ולא בעשבים בזמן שהן לחין אבל טומנין יבשין, טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה … להמשך קריאה

ספר העיתים כ״ב

א מעשה שעשו אנשי טברי' והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין אמרו להן חכמים בשבת כחמין שהוחמו בשבת ואסורין ברחיצה ובשתי', ביום טוב כחמין שהוחמו ביו"ט ואסורין ברחיצה ומותרין בשתי'. ואע"ג דאמר עולא הלכה כאנשי טברי' דחה רב נחמן ואמר כבר תברינהו אנשי טברי' לסלוניהו לומר שאין הלכה כמותן וקיי"ל דהלכתא כר"נ, איתמר … להמשך קריאה

ספר העיתים כ״א

א תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו, כופח שהסיקוהו בקש או בגבבא הרי היא ככירים בגפת או בעצים הרי היא כתנור, אוקמה אביי לא יסמוך ותני' כוותי' תנור שהסיקוהו בקש או בגבבא אין סומכין לו ואצ"ל בתוכו ואצ"ל על גביו ואצ"ל כשהסיקוהו בגפת או בעצם, כופח שהסיקוהו וכו', א"ל רב … להמשך קריאה

ספר העיתים כ׳

א וב"ה אומרים אף מחזירין אמר רב ששת לדברי האומר מחזירין, מחזירין אפי' בשבת, ואף ר' הושעי' סבר אפי' בשבת דא"ר הושעי' פעם אחת היינו עומדין לעילא מר' חייא רבא והעלינו לו קומקום חמין מדיוטא תחתונה לדיוטא העליונה ומזגנו לו את הכוס והחזרנוהו למקומו ולא אמר לנו דבר, א"ר זריקא א"ר אמי א"ר תדאי לא … להמשך קריאה

ספר העיתים י״ט

א וגאון אחר כתב הכי ועמדה דמתני' להחזיר תנן עכשיו, וכן מי שאומר כיון דלא איפשיט בהדי' להחזיר אשנויי לא סמכינן ומוקמינן למתני' לשהות, ויש מי שאומר הלכה להחזיר תנן ומסייעא מהא דא"ר יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שלא הוחמו כל צרכן ותבשיל שלא בשיל כל צרכו, עקר לא יחזיר קסבר (ועוד) … להמשך קריאה

ספר העיתים י״ח

א וגאון אחרינא כתב הכי ודשאילתן תבשיל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי מהו להטמינו בגחלים מבעוד יום או להטמינו בכירה שאינה גרופה וקטומה, הכין איתחזאת לנא מילתא דכל היכא דבשיל לי' כמאכל ב"ד מותר להשהותה ע"ג כירה אעפ"י שאינו גרופה ואינו קטומה כדקתני אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום וכמה א"ר אלעזר … להמשך קריאה

ספר העיתים י״ז

א שאלה לגאון וששאלתם קדרות שטומנין אותן בחמין מע"ש ומכסין אותן בכסות הראוי כגון בלגופקרין ובסדינין ובשאר כסיות הראויות ומצמקות והולכת בלילי שבת כה"ג שרי או אסור, כאן ראינו שכל הטמנה ברמץ אסור מ"ט דבכל מקום אמרינן גזירה שמא יטמין ברמץ אלא רמץ אין לו היתר בשום אנפא בעולם, והא דתני' לא תמלא אשה קדרה … להמשך קריאה

ספר העיתים ט״ז

א ת"ר שש תקיעות תוקעין ערב שבת תקיעה ראשונה לבטל מלאכה [לעם] שבשדות, שני' לבטל עיר וחניותיה, שלישית להדליק נר דברי ר' נתן, ר' יהודא הנשיא אומר שלישית לחלוץ תפילין, ושוהה כדי לצלות דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת וכו', תני דבי שמואל שש תקיעות תוקעין ערב שבת תקיעה ראשונה … להמשך קריאה

ספר העיתים ט״ו

א ת"ר בין השמשות מן היום ומן הלילה ספק כולו מן היום ספק כולו מן הלילה מטילין אותו לחומרא לשני ימים ואיזו ביה"ש משתשקע החמה וכל זמן שפני מזרח מאדימין הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון ביה"ש, הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה דברי ר' יהודא, ר' נחמי' אומר כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל, ור' … להמשך קריאה

ספר העיתים י״ד

א ספק חשיכה ספק אינו חשיכה וכו' ומערבין וטומנין את החמין אוקימנא מערבין עירובי חצירות אבל לא עירובי תחומין, אמר רבא אמרו לו שנים צא וערב עלינו אחד עירב עליו מבעוד יום ואחד עירב עליו מבין השמשות זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משחשיכה [שניהם] … להמשך קריאה

דילוג לתוכן