ספר העיתים י״ג

א אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט וכו'. אין מדליקין בעטרן, מ"ט אמר רבה מפני שריחו נודף גזירה שמא יניחנה ויצא א"ל אביי ויצא, א"ל שאני אומר הדלקת נר בשבת חובה דאמר רב נחמן בר רב חסדא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית רשות ואני אומר מצוה, מאי מצוה דאמר רב … להמשך קריאה

ספר העיתים י״ב

א ובשאלה ששאלתם אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך וכו' הלכה כמאן אי כת"ק או כחכמים או כר' טרפון כך ראינו שהלכה כחכמים כש"כ שקרובין דבריהם ודברי ת"ק להיות שוין דאמרינן חכמים היינו ת"ק, איכא בינייהו דרב ברונא אמר רב ולא מסיימי, אבל ר' טרפון פליגא כל תנאי עלי' ור' יוחנן [בן נורי] … להמשך קריאה

ספר העיתים י״א

א תני רמי בר חמא פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן במקדש משום שנאמר להעלות נר תמיד הוא תני לה והוא אמר לה כדי שתהא שלהבת עולה מאליה ולא ע"י דבר אחר אמר רבא פשיטא נר חנוכה ונר ביתו, נר ביתו עדיף משום שלום ביתו, נר ביתו וקידוש היום נר ביתו … להמשך קריאה

ספר העיתים י׳

א אמר רבא פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן מאי טעם לפי שהאור מסכסכת בהם שמנים שאמרי חכמים אין מדליקין בהן מאי טעם לפי שאין נמשכין אחר הפתילה, בעי מיני' אביי מרבה שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן מהו שיתן לתוכן שמן כל שהו וידליק מי גזרינן דילמא אתי לאידלוקי בעינייהו או לא, א"ל אין … להמשך קריאה

ספר העיתים ט׳

א במה מדליקין ובמה אין מדליקין, אין מדליקין לא בלכש ולא בחסן ולא בכלך, לכש שוכא דארזא, שוכא דארזא עץ בעלמא היא בעמרינתא דאית בה, ולא בחסן כיתנא דדייק ולא נפיץ, ולא בכלך אמר שמואל שאלתינהו לכל נחותי ימא ואמרו לי כולכא שמי', ר' יצחק בר זעירי אמר קושקרא שמי', ובלשון ערב א"ל לאסי"ן אלד"י … להמשך קריאה

ספר העיתים ח׳

א ושוין ב"ש וב"ה שטוענין בקורות בית הבד ובעיגולי הגת מאן תנא דכל מידי דאתי ממילא שפיר דמי א"ר יוסי ב"ר חנינא דבי ישמעאל הוא דתנן השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום ר' ישמעאל אומר יגמור משתחשך ר' עקיבא אומר לא יגמור ואיתמר עלה אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן בצריך דיכה כ"ע לא פליגו דאסור … להמשך קריאה

ספר העיתים ז׳

א ב"ש אומרים אין מוכרין לנכרי וכו' ת"ר לא ימכור אדם חפצו לגוי ולא ישאילנו ולא ילונו ולא ימשכנו ולא יתן לו במתנה אלא כדי שיגיע למקום קרוב, ובה"א עד שיגיע לבית הסמוך לחומה, ר' עקיבא אומר כדי שיצא מפתח ביתו, ר' יוסי ב"ר יהודא אומר הן הן דברי ב"ה ולא בא ר' עקיבא אלא … להמשך קריאה

ספר העיתים ו׳

א ת"ר פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה והיא מתמלאת והולכת כל היום כולו, ומניחין מוגמר תחת הכלים ומתגמרין והולכין כל השבת כולה ומניחין גפרית תחת הכלים ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור ע"ג העין ואיספלנית ע"ג מכה ומתרפאין והולכין כל השבת כולה, ואין נותנין חטים לתוך הריחיים של מים אלא כדי שיטחנו … להמשך קריאה

ספר העיתים ה׳

א ב"ש אומרים אין שורין דיו וסממנים וכרשינין אלא כדי שישורו מבעוד יום וב"ה מתירין, ב"ש אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיבהילו ולא את הצמר ליורה אלא כדי שיקלוט העין וב"ה מתירין. בש"א אין פורשין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום וב"ה מתירין בש"א אין נותנין עורות … להמשך קריאה

ספר העיתים ד׳

א תנן בהאי פירקא לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא ולא הלבלר בקולמוסו, גרסינן בירושלמי ממה דתנינן מנחה ותני לה ר' חייא חשיכה הדא אמרה אפילו חשיכה דתנינן מנחה היא, תנא דבי שמואל ערב שבת עם חשיכה יוצא אדם בתפיליו מ"ט כיון דאמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפיליו כל … להמשך קריאה

ספר העיתים ג׳

א גרסינן בפרק כל כתבי הקודש ת"ר שכח פת בתנור וקידש עליו היום מצילין מזון ג' סעודות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם וכשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין, ואע"ג דרדיית הפת חכמה היא ואינה מלאכה אפיה כמה דאפשר לשנויי משנינן, אמר רב חסדא לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר והי' ביום הששי והכינו את … להמשך קריאה

ספר העיתים ב׳

א ת"ר אין צרין על עיירות של גויים פחות מג' ימים קודם לשבת ואם התחילו אין מפסיקין אפילו בשבת וכך היה שמאי דורש עד רדתה אפילו בשבת, גרסינן בפסחים בפרק מקום שנהגו בני בישן נהגו דלא אזלי מצור לצידן במעלי שבתא ואתו בנייהו לקמי' דר' יוחנן ואמרו אבהתון הוו אפשר להו אנן לא אפשר לן … להמשך קריאה

ספר העיתים א׳

א הלכות ערבי שבתות:  האידנא דכולה עלמא בעי לענוגיא לשבתא ואין זה דומה לדין תפילה, ואפשר דאפילו שאר עמא וא… עונג שבת ל… תפלה, ומשום האי טעמא נמי אמרינן אין צרין על עירות של גויים פחות מג' ימים קודם השבת לפי שהלב מתפחד ומהרהר וחושש מפני פחד המלחמות לקרבתם [אל המצור] וכל פחות מג' ימים … להמשך קריאה

ספר החינוך תרי״ג

א לִכְתֹּב כָּל אֶחָד סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לִהְיוֹת לְכָל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה (עי' ספהמ"צ להרמב"ם עשה יח), אִם כְּתָבוֹ בְּיָדוֹ הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח וְנֶאֱהָב מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות ל, א) כְּתָבוֹ כְּלוֹמַר בְּיָדוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִבְּלוֹ מֵהַר סִינַי. וּמִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְכָתְבוֹ בְּיָדוֹ יִשְׂכֹּר מִי שֶׁיִּכְתְּבֶנּוּ לוֹ, … להמשך קריאה

ספר החינוך תרי״ב

א לְהַקְהִיל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּחַג הַסֻּכּוֹת – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ שֶׁיִּקָּהֵל עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף, בְּמוֹצָאֵי שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת בְּיוֹם שֵׁנִי בֶּחָג וְלִקְרֹא קְצָת מִסֵּפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה בְּאָזְנֵיהֶם, שֶׁהוּא אֵלֶּה הַדְּבָרִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים לא, יב) הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגוֹמֵר. וְזֹאת הִיא מִצְוַת הַקְהֵל הַנִּזְכֶּרֶת בַּגְּמָרָא, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ בָּרִאשׁוֹן שֶׁל … להמשך קריאה

ספר החינוך תרי״א

א מִצְוָה לָלֶכֶת וּלְהִדַּמּוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂינוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב בְּכָל כֹּחֵנוּ, וּלְהַטּוֹת כָּל דְּבָרֵינוּ אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ וּבֵין זוּלָתֵנוּ, עַל דֶּרֶךְ הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, כַּאֲשֶׁר יָדַעְנוּ מִתּוֹרָתֵנוּ שֶׁזֶּהוּ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם וְזֶה חֶפְצוֹ מִבְּרִיּוֹתָיו, לְמַעַן יִזְכּוּ לְטוּבוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כח ט) וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו. וְנִכְפְּלָה הַמִּצְוָה עוֹד … להמשך קריאה

ספר החינוך תר״י

א שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה – שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא בְּצָרְכֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כו, יד) וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְיָ אֱלֹהָי, כְּלוֹמַר, לֹא הוֹצֵאתִי מִמֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת הַגּוּף. ב בְּשֹׁרֶשׁ מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר רְאֵה אָנֹכִי (מצוה תעג) תָּבִין טַעַם … להמשך קריאה

ספר החינוך תר״ט

א שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה וַאֲפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם עַד שֶׁיִּפָּדֶה (רמב"ם בספהמ"צ ל"ת קנ), שֶׁהָעִקָּר אֶצְלֵנוּ שֶׁמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמָא פּוֹדִין אוֹתוֹ וַאֲפִילּוּ בִּירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת (יט, ב), וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כו יד) לֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, וְהוּא כְּאִלּוּ אָמַר לֹא תְּבַעֵר מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, כְּלוֹמַר לֹא תֹּאכַל … להמשך קריאה

ספר החינוך תר״ח

א שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת. וְעִנְיַן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּתַבְתִּיו בְּסֵדֶר רְאֵה אָנֹכִי (מצוה תעג). וְעִנְיַן הָאֲנִינוּת דְּאוֹרָיְתָא הוּא, מִי שֶׁמֵּת לוֹ אֶחָד מִקְּרוֹבָיו שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם, אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיָּמוּת וְיִקְבְּרֶנּוּ נִקְרָא אוֹנֵן, וּבְפֵרוּשׁ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁיּוֹם מִיתָה וּקְבוּרָה בִּלְבַד הוּא עִקַּר הָאֲנִינוּת דְּאוֹרָיְתָא, וּבַיּוֹם דַּוְקָא וְלֹא … להמשך קריאה

ספר החינוך תר״ז

א מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא וּלְהַגִּיד בְּפִינוּ בְּבֵית מִקְדָּשׁוֹ, שֶׁהוֹצֵאנוּ חֻקֵּי הַמַּעַשְׂרוֹת וְהַתְּרוּמוֹת מִתְּבוּאוֹתֵינוּ וּמִפֵּרוֹתֵינוּ, וְשֶׁלֹּא נִשְׁאַר כְּלוּם מֵהֶם בִּרְשׁוּתֵנוּ שֶׁלֹּא נָתַנּוּ אוֹתוֹ, וְזֶה נִקְרָא מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כו יג) וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגוֹ'. ב מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁסְּגֻלַּת הָאָדָם … להמשך קריאה

ספר החינוך תר״ו

א מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בַּהֲבִיאֵנוּ הַבִּכּוּרִים לַמִּקְדָּשׁ לִקְרוֹת עֲלֵיהֶם הַכְּתוּבִים אֵלּוּ הַנִּזְכָּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ, וְהֵן, מֵאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי עַד הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יְיָ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כו ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'. וְזֹאת הַמִּצְוָה יִקְרְאוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לב א) מִקְרָא בִּכּוּרִים. וּמִצְוַת … להמשך קריאה

ספר החינוך תר״ה

א שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ מָה שֶׁעָשָׂה לָנוּ – שֶׁנִּמְנַעְנוּ מִלִּשְׁכֹּחַ מָה שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ עֲמָלֵק, כְּלוֹמַר, הַתְחָלָתוֹ לְהַזִּיק לָנוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ שֶׁל עֲמָלֵק (דברים כה יט) לֹא תִּשְׁכָּח. וְכָתוּב בְּסִפְרֵי זָכוֹר בַּפֶּה, לֹא תִּשְׁכָּח בַּלֵּב, כְּלוֹמַר לֹא תַּשְׁלִיךְ שִׂנְאָתוֹ וְלֹא תְּסִירָהּ מִנַּפְשְׁךָ בְּעִנְיָן שֶׁתִּשְׁכַּח אוֹתָהּ. ב מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה וְכָל עִנְיָנָהּ כָּתוּב בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ … להמשך קריאה

ספר החינוך תר״ד

א לִמְחוֹת זַרְעוֹ מִן הָעוֹלָם – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לִמְחוֹת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וּלְאַבֵּד זִכְרוֹ מִן הָעוֹלָם, זָכָר וּנְקֵבָה, גָּדוֹל וְקָטָן, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כה יט) "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק", שֶׁבִּכְלַל זֵכֶר הוּא הַכֹּל. וּכְבָר טָעָה בְּנִקּוּד תֵּבָה זוֹ גְּדוֹל הַדּוֹר, וְהוּא יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, וְהִשְׁאִיר מֵהֶם הַנְּקֵבוֹת, לְפִי שֶׁרַבּוֹ לֹא הִשְׁגִּיחַ יָפֶה עָלָיו כְּשֶׁלִּמְּדוֹ מִקְרָא … להמשך קריאה

ספר החינוך תר״ג

א לִזְכֹּר מָה שֶׁעָשָׂה לָנוּ עֲמָלֵק – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לִזְכֹּר מָה שֶׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהִתְחִיל לְהִתְגָּרוֹת בָּם בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, בְּטֶרֶם נָשָׂא גּוֹי וּמַמְלָכָה יָדוֹ עֲלֵיהֶם, וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (במדבר כד, כ) רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק. וְתַרְגּוּמוֹ, רֵישׁ קְרָבַיָּא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה עֲמָלֵק, שֶׁהַכֹּל הָיוּ יְרֵאִים מֵהֶם בְּשָׁמְעָם הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם הַשֵּׁם בְּמִצְרַיִם, וְהָעֲמָלֵקִים בְּרֹעַ לִבָּם וּבְמִזְגָּם הָרַע … להמשך קריאה

ספר החינוך תר״ב

א שֶׁלֹּא לְהַשְׁהוֹת מִשְׁקָלוֹת וּמִדּוֹת חֲסֵרוֹת – שֶׁנִּמְנַעְנוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁהוֹת אֶת הַמִּשְׁקָלִים וְהַמֹּאזְנַיִם הַחֲסֵרִים בְּבָתֵּינוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בְּמִקָּחֵנוּ וּבְמִמְכָּרֵנוּ בָּהֶן, פֶּן יִהְיֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כה יג) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. וְכֵן (דברים כה יד) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם … להמשך קריאה

ספר החינוך תר״א

א שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף – שֶׁנִּמְנַעְנוּ מִלַּחְמֹל עַל נֶפֶשׁ הָרוֹדֵף, וּבֵאוּר זֶה הָעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ שֶׁבְּסֵדֶר זֶה (מצוה תר), שֶׁבָּאָה הַקַּבָּלָה עָלֵינוּ בִּשְׁתֵּי עֲבֵרוֹת, שֶׁהֵן רְצִיחָה וַעֲרָיוֹת, שֶׁכֹּל שֶׁנִּרְאֵהוּ רוֹדֵף לַעֲשׂוֹת אַחַת מֵהֶן שֶׁנִּמְנָעֵהוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת הָעֲבֵרָה בִּדְבָרִים וְנוּכַל לְהַצִּיל מִיָּדוֹ הַנִּרְדָּף אוֹ הַנִּרְדֶּפֶת בְּאֶחָד מֵאֵיבָרָיו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן