א הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו בין משם אחד בין משני שמות בכל לשון חייב אמר ר' יוסי לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם שכן כותבין על קרשי המשכן וכו' ומאן דכתב אע"פ דאין דרכו בכך חייב דאע"ג דלא מיחייב משום כותב מיחייב משום רושם וכר' יוסי, ושולט בשתי ידיו מיחייב נמי … להמשך קריאה
א רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המכה בקורנס על הסדין בשעת מלאכה חייב אע"פ שלא הכה בו כלום גם זה כמכה בפטיש דמי, [מאי קא עביד] רבה ורב יוסף דאמרי תרויהו מפני [שמאמן] את ידו [וקסברי בני רחבה] דהאי [מאמן] מלמד את ידו אומנות [הכאה היא] ומחייב, [ומקשו] אלא מעתה [חזי אומנתא בשבתא וגמר] … להמשך קריאה
א הבונה כמה יבנה ויהא חייב הבונה כל שהו והמסתת והמכה בפטיש והמעצד והקודח כל שהו חייב זה הכלל כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת [בשבת] חייב רשב"ג אומר אף המכה בקורנס על הסדין בשעת מלאכה חייב מפני שהיא כמתקן מלאכה, ואוקימנא דבנין כל שהוא חזי ואף במשכן נמי הוי בנין כל שהו. אמר שמואל המצדד … להמשך קריאה
א והבונה והסותר והמכבה והמבעיר והמכה בפטיש רבא ור"ז דאמרי תרויהו כל מידי דאית ביה גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש: הסבר על זכויות יוצרים ספר העיתיםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א והכותב שתי אותיות, והמוחק ע"מ לכתוב שתי אותיות, ת"ר כתב אות אחת גדולה ויש במקומה כדי לכתוב שתים פטור, מחק אות אחת גדולה ויש במקומה כדי לכתוב שתים חייב, אמר ר' מנחם בר' יוסי זה חומר במוחק מבכותב: הסבר על זכויות יוצרים ספר העיתיםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א והמוחקו. אמר רב אחא בר חיננא השף בין העמודים חייב משום ממחק, השף בין העמודים שעושה כדי להחליקן וכן הממרח את הרטיה ופי' בירושלמי מה מחיקה היתה במשכן העיד בר חיננא בשם ר' חנינה שהיו שפין את העור ע"ג העמוד, השף את העור ע"ג העמוד ר' יוסי בשם ר' יהודה בר לוי ר' אחא … להמשך קריאה
א הצד צבי והשוחטו והמפשיטו והמולחו והמעבדו וכו'. היינו מעבד היינו מולח ר' יוחנן ורשב"ל דאמרי תרויהו אפיק חדא מיניהו ואעיל שרטוט. ובתלמוד ירושלמי פירשו עיבוד שרטוט והכי אמרין מה עבודה היה במשכן שהיו משרטטין מסרגלין, מליחות בשר שהיא עיבוד דקאמר רבה בר רב הונא נקרא בלשון ישמעאל א"ל קרי"ר ובמקום צינה דעבדי אינשי לביתהו … להמשך קריאה
א הגוזז את הצמר והמלבנו והמנפצו והצובעו והטווהו, ת"ר התולש את הכנף והקוטמו והמורטו חייב חטאת, והקושר והמתיר והתופר שתי תפירות, התופר שתי תפירות הא לא קיימא אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן והוא שקושרן, והקורע ע"מ לתפור שתי תפירות, רבא ור"ז דאמרי תרויהו שכן יריעה שנפל בה דורנא קורעין אותה ותופרין אותה, אמר רב זוטרא … להמשך קריאה
א אמר רבה בר בר חנה הטווה את הצמר מע"ג בהמה בשבת חייב ג' חטאת וכתב רבינו האי גאון ודרב כהנא דאמר אין דרך גזיזה בכך והוה מחזיא מילתא שאין זה מוציאו מכלל מלאכה אע"פ שאין זה דרך כל אדם והוה אמרינן דאי רב כהנא קא פטר לי' לגמרי ומוקי ליה בפטור אבל אסור מרחקא … להמשך קריאה
א הלש והאופה אמר רב אדא בר אהבה האי מאן [דשדי] סיכתא לאתונא חייב משום מבשל, פי' סכתא כלי בהמה דקיקין ויש או' גללי בהמה, אמר רב הונא האי מאן דארתיח כופרא חייב משום מבשל, אמר רבא האי מאן דעביד חביתא חייב שבע חטאת, הכין פירושו רבוותא משכחת להו. א) כשנוטל גבשושית העפר מיפה וחייב … להמשך קריאה
א והטוחן אמר רב פפא האי מאן דפרים סילקא בשבתא שהיא כעין כתישה ואינו בעי חיתוך חייב משום טוחן. אמר רב מנשי האי מאן דסלית סילתא [חייב משום טוחן] אלו עצי דקלים שעומדים שיבי שיבי כנימין נימין וכשמפרק אותן הנימין יוצא מביניהם כגון קמח דק ומתוך כך נחשב כטוחן, אמר רב אשי ואי האי דסלית … להמשך קריאה
א ת"ר היו לפניו שני מיני אוכלין בורר ואוכל בורר ומניח לא יברור ואם בירר חייב חטאת, ואמרינן מאי קאמר ונדחו דברי כולן ובמסקנא פירשה אביי ואמר ה"ק בורר ואוכל לאלתר בורר ומניח לאלתר ולבו ביום לא יברור ואם בירר נעשה כבורר לאוצר וחייב חטאת, אמרוה קמיה דרבה אמר שפיר קאמר נחמני, היו לפניו שני … להמשך קריאה
א הזורה והבורר והטוחן והמרקד כלן העברת פסולת שהיא מעורבת באוכל ואינה מחוברת ואינה דומה לקלופה שצריכה פירוק או עפרורית שצריכה ניפוץ אלא שכל אחת מהן יש לה דרך כל דבר שהיא משלימו להפרחת הרוח חייב עליו משום זורה ואלו נטל אדם בידו אוכל שיש בו פסולת או עפר ונפחו בפיו זה זורה, אבל הבורר … להמשך קריאה
א והדש, תנא הדש והמנפץ והמנפט כולן משום מלאכה אחת. הדש הוא המפרק מן האוכל פסולת שהיא מחוברת לו ומכין אותה לברירה בין בברירה בין בהרקדה וכן מי שהוא מפרק את האוכל מדבר שהיא מחובר לו כדי שיהא נכון לאכילה והמנפץ את האוכל מן עפרורתו חייב משום דש וכן המנפט: הסבר על זכויות יוצרים ספר … להמשך קריאה
א והמעמר, אמר רבה האי מאן דכניף מילחא ממילחא חייב משום מעמר. אביי אמר אין עימור אלא בגידולי קרקע. וקאמרי רבנן דליתא לדרבה אלא כאביי דאמר אין עימור אלא בגידולי קרקע אבל מאן דכניף מילחא גבי מילחא כמעביר הוא ואי ברה"ר העביר דינו כמעביר ברה"ר ואי בכרמלית או ברה"י דינו הכין: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א תנא הקוצר והבוצר והגודד והמוסק והאורה כולן מלאכה אחת הן. אמר רב פפא האי מאן דשדא פיסא לדיקלא ואתיר תמרי חייב שתים אחת משום תולש ואחת משום מפרק רב אשי אמר אין דרך תלישה בכך וכדרב אשי קיי"ל ולא היא מאבות מלאכות דאינו תולש בעצמו אלא מכחו קא אתי פי' פיסא צרור של אדמה. … להמשך קריאה
א תנא החופר והחורש והחורץ כלן מלאכה אחת הן, החורש אע"פ שיש חפירה וחרץ ונעיצה וצריך לייפות בקרקע שהיא צריך לה בשדה בכלל חורש היא וכל חפירה וחרץ ונעיצה שהיא צריך להן בבית בכלל בונה הן אלא שכל השוואת פני קרקע בשדה משום חורש היא כגון המדייר המעדר והמכבד שהיא משווה גומות המפעפע גושים המסקל … להמשך קריאה
א אמר ר' אבא אמר ר' חייא בר אישי אמר רב זומר חייב משום נוטע והנוטע והמבריך והמרכיב חייב משום זורע ופי' המברך דמקבר קיברא בארעא ובא להודיע שכולם מלאכה אחת הן ואם עשאן כולן אינו חייב אלא אחת מיהו אשמועינן שיש תולדה לתולדה וכולן חוזרין אל עיקר האב, זומר הרי המוטעת מגדלת במקום שזומר … להמשך קריאה
א מתניתין, אבות מלאכות מ' חסר אחת הזורע והחורש והקוצר והמעמר והדש והזורה והבורר והטוחן והמרקד והלש והאופה, הגוזז את הצמר והמלבנו והמנפצו והצובעו והטווהו והמסיך והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חיטין והבוצע שני חוטין והקושר והמתיר והתופר שתי תפירות והקורע על מנת לתפור שתי תפירות, הצד את הצבי והשוחטו והמפשיטו והמולחו והמעבדו והמוחקו … להמשך קריאה
א אתחיל הלכות מלאכות ואיסורי שבת בסייעתא דשמיא: כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה [מלאכות הרבה] בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת, והיודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת והיודע שהיא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל מלאכה ומלאכה, והעושה מלאכות הרבה … להמשך קריאה
א ב"ה אומרים מגביהין מעל השלחן קליפין ועצמות. אמר רב נחמן אנו אין לנו אלא ב"ש כרבי יהודה וב"ה כר"ש וכי שרי ר"ש לטלטולי כגון עצמות דחזיין לכלבים וקליפין דחזיין למאכל בהמה אבל מידי דלא חזי לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה לא קא שרי ר"ש, ות"ר מטלטלין את העצמות מפני שהן מאכל לכלבים בשר … להמשך קריאה
א נוטל אדם את בנו והאבן בידו כלכלה והאבן בתוכה, אמר רבא הוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום כיס תינוק מת וכיס תלוי בצוארו פטור, פי' תינוק מת שהוציאו לקברו והכיס עמו כדאמר ריש לקיש פוטר הי' ר"ש [אף] במוציא את המת לקברו והלכתא כרבא דקאי כר"ש דאמר מלאכה שא"צ לגופה פטור עליה … להמשך קריאה
א אמר רב חסדא לא שנו [אלא אם נתן שמן מעט שיעור לצחצחו] אבל [שיעור לעבדו היא אסור] אבל לצחצחו אסור [וכש"כ לעבדו, ומותר לשכשך את המנעל במים אבל לכבסו אסור] דגרסינן בזבחים בפרק דם חטאת דרש [רבא מותר לכבס את המנעל] א"ל רב פפא לרבא והא זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה [דרבה ושיכשכו ליה … להמשך קריאה
א ואלו היכא דאוגרה ישראל לבהמתו לגוי לד' או לה' ימים כי היכי דליהדריה גוי ניהליה בע"ש עם חשיכה ועבר האי גוי על דעתיה או דאזיל ליה לאתרא רחיקא ולא מצי ישראל למיסבה מיניה בההוא שבתא איצטרכינן לפרושי אי שרי לי' לישראל למישקל מיניה דגוי שכר שבת בכלל שאר יומי או לא שיש שמורין למישקל … להמשך קריאה
א והואיל וקיי"ל דישראל מצווה על שביתות בהמה חיה ועוף דיליה גם הם כרגלי הבעלים שאין להם רשות להניחן לילך ולשתות ולא לשום מידי חוץ לתחום כדתנן במסכתא יום טוב הבהמה והכלים הרי הן כרגלי הבעלים, מיהו איצטרכינן לפרושי ולארווחי במילתא היכא דאושיל או אוגרה ישראל לבהמתם קודם שבת מה דיניה, דכלים [אי] איגרינהו ואושלינהו … להמשך קריאה
א מתני' אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינו קשורה לו ולא בזוג אע"פ שהיא פקוקה ולא בסולם שבצוארו ולא ברצועה שברגלו, ואין התרנגולין יוצאין בחוטין ולא ברצועות שברגליהן ואין הזכרים יוצאין בעגלה שתחת האליה שלהן ואין הרחלים יוצאות חנונות, ואין העגל יוצא בגימון, ולא פרה בעור הקופד ולא ברצועה שבין קרניה פרתו של ר' אלעזר … להמשך קריאה