ספר העיתים ס״ה

א ת"ר המרבע את העיר וכו' האי שמעתא חזינא בי' כמה שקליא וטריא לכמה רבוותא ורובי' לפרושי שמעתא ולעיקר דינא דתחומין איכא מילי דלא בריר לן שפיר כמדובר למטה, ת"ר המרבע את העיר עושה כטבלה כדי שיהא נשכר את הריבוע וכדקיי"ל דעיר עגולה מרבעין אותה בריבועו של עולם אבל המרובעת א"צ לרבעה כריבועי עולם, המרבע … להמשך קריאה

ספר העיתים ס״ד

א ת"ר הבא לרבעה לעיר מרבעה כריבוע העולם נותן צפונה לצפון העולם ודרומה לדרום העולם והרוצה לכוין צפון העולם יראה מקום העגלה בשמים והוא צפון העולם וכנגדה עקרב בדרום והמכוין ומרבע העיר המקום שהיא תחת העגלה היא הצפון ושתחת העקרב היא הדרום וכשנותן ימינו לדרום ושמאלו לצפון נמצא כנגדו מזרח ואחריו מערב, בא ר' יוסי … להמשך קריאה

ספר העיתים ס״ג

א ת"ר אלו שמתעברין עמה נפש שיש בה ד"א על ד' אמות והגשר והקבר שיש בהן בית דירה ובית כנסת שיש בה בית דירה לחזנין, בית ע"ז שיש בה בית דירה לכומרים והאוריאות והאוצרות שבשדות שיש בהן בית דירה והבורגנין שבתוכה והבית שבים הרי אלו מתעברין עמה, ואלו שאין מתעברין עמה נפש שנפרצה משתי רוחותיה … להמשך קריאה

ספר העיתים ס״ב

א והדר בעיר יכול לילך בשבת אלפים חוץ מכל הבתים שבעיר שמתעברים עמה או בית או גשר שיש בו בית דירה שיוצא חוץ לעיר כמו עיבור הבולט בכריסה של אשה וכשמעברין את העיר מוציאין את המדה בריבוע כנגד אותו יוצא ורואין כאילו נמשכת העיר עד אותו מקום ומשם ולהלן מודדין אלפים אמה תחום שבת וזהו … להמשך קריאה

ספר העיתים ס״א

א מתני' מי שיצא חוץ לתחום ואפי' אמה אחת לא יכנס ר' אליעזר אומר שתים יכנס שלש לא יכנס, מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס ר' שמעון אומר אפי' ט"ו אמה יכנס שאין המשוחות ממצין את המדות מפני הטועין, תנא מפני טועי המדה, והלכתא כת"ק פי' טעמי' דר"ש דקאמר אפילו ט"ז אמה … להמשך קריאה

ספר העיתים ס׳

א מתני' מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה והחזירו חבירו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודא ר' מאיר אומר כל שיכול לערוב ולא עירב ה"ז חמר גמל, פי' מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה שיש לו לילך בה ע"י עירוב והחזירו חבירו הוא מותר לילך שעירב ברגליו וכל בני העיר אסורין … להמשך קריאה

ספר העיתים נ״ט

א מתני' רבי יהודה אומר ר"ה שהי' ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח בשני למערב בראשון למערב בשני למזרח ואם עירובי בראשון בשני הריני כבני עירי ולא הודו לו חכמים ואינון ר' יוסי דסבר דשני ימים של ר"ה קדושה אחת היא וכו', והא מתני' דכתבינן לעיל אם אינו מכיר או … להמשך קריאה

ספר העיתים נ״ח

א מתני', מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו גוים למזרח עירובי למערב ואם באו למערב עירובי למזרח ואם באו לכאן ולכאן למקום שארצה אלך, לא באו לכאן ולכאן הריני כבני עירי, ואם בא חכם למזרח עירובי למזרח למערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא בא לכאן ולכאן הריני כבני עירי רבי … להמשך קריאה

ספר העיתים נ״ז

א נתגלגל חוץ לתחום, נפל עליו גל או נשרף, תרומה ונטמאת, מבעוד יום אינו עירוב, משחשיכה ה"ז עירוב ואם ספק ר' מאיר ור' יהודה אומרים ה"ז חמור גמל ר' יוסי ור' שמעון אומרים ספק עירוב כשר א"ר יוסי העיד אבטולמוס משום חמשה זקנים על ספק עירוב שהוא כשר, נתגלגל חוץ לתחום דקאמר אינו עירוב אמר … להמשך קריאה

ספר העיתים נ״ו

א נתנו בבור האי בור דקאי היכא אילימא דקאי ברה"י פשיטא כי היכא דרה"י עולה עד לרקיע ה"נ נחית לתחת ואלא ברה"ר נתכוין לשבות היכא אי למטה הוא ועירובו במקום אחר הוא אלא הכא בבור העומד בכרמלית עסקינן ונתכוין לשבות למעלה ורבי הוא דאמר כל דבר שהיא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות, נתנו … להמשך קריאה

ספר העיתים נ״ה

א נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב לפי שאין עירובו עמו ברשות אחד אלא העירוב ברשות אחר הוא ובעינן שיהא העירוב במקום שיכול להשתמש בו אבל אם נתנו באילן למטה מיוד טפחים ה"ז עירוב, נתנו בבור אפי' עמוק מאה אמה ה"ז עירוב נתנו בראש הקנה או בראש הקנדס כל זמן שהוא תלוש ונעוץ אפי' … להמשך קריאה

ספר העיתים נ״ד

א תנן בפרק בכל מערבין השולח עירובו ביד חרש שוטה או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב ואם אמר לאחר לקבלו הימנו ה"ז עירוב, השולח את עירובו ביד חרש ש"ו, אוקימנא בעירובי תחומין דאינון דאורייתא אבל בעירובי חצירות דאינון דרבנן ביד קטן הוי עירוב דקיי"ל כרב הונא דאמר קטן גובה את העירוב, ואם אמר … להמשך קריאה

ספר העיתים נ״ג

א מתני' אם אינו מכיר או אינו בקי בהלכה, ואית דגרסי בהולכה, ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח, עגולות דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס וחכ"א מרובעת כטבלא מרובעת כדי שיהי' נשכר את הזויות זהו שאמרו העני מערב ברגליו ר' מאיר אומר אין לנו אלא עני ר' יהודה אומר אחד … להמשך קריאה

ספר העיתים נ״ב

א מתני' מי שבא בדרך והי' ירא שמא תחשך והי' מכיר אילן או גדר ואמר תהא שביתתי תחתיו לא אמר כלום שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים אמה ומעיקרו לביתו אלפים נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה, מאי לא אמר כלום רב אמר לא אמר כלום כל עיקר דאפילו לתחתיו של אילן לא … להמשך קריאה

ספר העיתים נ״א

א מתני' היו שנים מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה מביאין ואוכלין באמצע ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חבירו ואם היו שלשה והאמצעי מובלע ביניהם הוא מותר עמהן והן מותרין עמו ושנים החיצונים אסורין זה עם זה, א"ר שמעון למה הדבר דומה לג' חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות לרה"ר וערבו … להמשך קריאה

ספר העיתים נ׳

א וחכמים אומרים אין לו אלא ד' אמות הני ד' אמות היכין כתיבן כדתני שבו איש תחתיו כתחתיו, וכמה תחתיו גופו ג' אמות ואמה כדי פישוט ידיו ורגליו דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר ג' אמות גופו ואמה כדי לטול חפץ מתחת מראשותיו ומניח תחת מרגלותיו, ומתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו, מאי בינייהו איכא בינייהו … להמשך קריאה

ספר העיתים מ״ט

א מתני' בור של יחיד כרגלי היחיד ושל אותה העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא מי שהיו פירותיו בעיר אחרת וערבו בני אותה העיר לבוא אצלו לא יביאו לו מפירותיו ואם עירב הוא הרי פירותיו כמוהו תני' נהרות המושכין ומעיינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם תני' אחריתא בור של שבטים … להמשך קריאה

ספר העיתים מ״ח

א מתני' השואל כלי מחבירו מעיו"ט כרגלי השואל ביו"ט כרגלי המשאיל האשה ששאלה מחברתה תבלין מים ומלח לעיסתה הרי הן כרגלי שתיהן ר' יהודא פוטר במים מפני שאין בהם ממש, מעיו"ט כרגלי השואל פשיטא לא צריכא שלא מסרו לו אלא ביו"ט מסייע לי' לר' יוחנן דאמר ר"י השואל כלי מחברו מעיו"ט אע"פ שלא נתנו לו … להמשך קריאה

ספר העיתים מ״ז

א תנן בפרק משילין הבהמה והכלים כרגלי הבעלים המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי הוא כרגליו כלים המיוחדין לאחד מן האחין שבבית הרי הן כרגליו ושאינן מיוחדין למקום שכלן הולכין, המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי הוא כרגליו אוקימנא בשני רועים דלא קנה אחד ולפיכך הרי הוא כרגליו אבל מסרה לרועה אחד הרי הוא כרגלי … להמשך קריאה

ספר העיתים מ״ו

א ואשכחן בפסקא בהאי לישנא ועירובי תחומין ושתופי מבואות מערבין בין בפת בין בפירות ונשאל גאון בהאי ענינא אם אי אפשר לו בלא חביות או דילמא בכל מנא דבעי מנח לי' והשיב כך ראינו שכך היו רגילין להניח שתוף מבוי בחביות דתנן כיצד משתתפין בתחומין מניח את החביות וכיצד משתתפין במבוי מניח את החביות של … להמשך קריאה

ספר העיתים מ״ה

א במסכת יו"ט פרק משילין ת"ר שנים ששאלו חלוק אחד זה לילך בו שחרית לביהמ"ד וזה לילך בו ערבית לביהכנ"ס זה עירב עליו לצפון וזה עירב עליו לדרום זה שעירב עליו לצפון מהלך לצפון כרגלי מי שעירב עליו לדרום וזה שעירב עליו לדרום מהלך לדרום כרגלי מי שעירב עליו לצפון ואם מיצעו את התחום ה"ז … להמשך קריאה

ספר העיתים מ״ד

א וענין עירובי תחומין כך היא דינא, כל אדם שדר בעיר יכול לילך בשבת או ביו"ט מעבור העיר כגון שיש לה בית או נפש או גשר שיש בהן בית דירה או כל דומיהן ונקרא על שם אותה העיר מחשבין אותה שתהא ישיבתה מיושבת עד אותה העיבור היוצא ולכך נקרא עיבורה של עיר שעושין אותה כמין … להמשך קריאה

ספר העיתים מ״ג

א אמר רב יהודה אמר שמואל חפצי גוי אין קונין שביתה והשואל חפץ מן הגוי ביו"ט הרי הוא כרגלי השואל ור' חייא בר אבין א"ר יוחנן חפצי גוי קונין שביתה גזירה דגוי אטו בעלים דישראל הנהו דיכרי דאתו למברכתא ביו"ט פי' מברכתא שם הכפר והביאו שם הגויים אילים בשוק להמכר ביו"ט שרא להו רבא לבני … להמשך קריאה

ספר העיתים מ״ב

א מתני' מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר' יוחנן בן נורי כלומר שקונה שביתה במקומו ואפי' הי' ישן בעת שנכנסה השבת כדרך שקונה שביתה מי שהוא ניעור ואומר כאן תהא שביתתי, וחכ"א אין לו אלא ד"א בלבד כלומר כיון שהי' ישן ולא קנה שביתה אין לו … להמשך קריאה

ספר העיתים מ״א

א מתני' מי שישן בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר יכנס אמר ר' יהודה מעשה ונכנס ר' טרפון בלא מתכוין ופי' ר"ח ז"ל הכי כיון שהי' בדעתו בתחלה לילך לזו העיר אעפ"י שעכשיו לא הוזכר כלום אמר ר' יהודה דינו כדין מי … להמשך קריאה

ספר העיתים מ׳

א מתני' מי שיצא ברשות ואמרו לו כבר נעשה מעשה יש לו אלפים אמה לכל רוח ואם הי' בתוך התחום כאלו לא יצא שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן, מאי קאמר אמר רבה ה"ק אם הי' בתוך התחום שלו כאילו לא יצא מביתו דמי, פשיטא מהו דתימא הואיל ועקר עקר קמ"ל. רב שימי בר חייא אמר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן