ספר העיתים קי״ז

א מתני' אמת המים שהיא עוברת בחצר אין ממלאין הימנה בשבת אלא א"כ עשו לה מחיצה גבוה יוד טפחים בכניסה וביציאה רבי יהודה אומר כותל שעל גבה תידון משום מחיצה אמר ר' יהודא מעשה באמה של אבל שהיו ממלאין ממנה בשבת עפ"י זקנים אמרו לו מפני שלא הי' בה כשיעור, ת"ר עשו לה מחיצה בכניסה … להמשך קריאה

ספר העיתים קט״ז

א מתני' מתבין שבין שני חצירות גבוה יו"ד טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן נתמעט התבן מיו"ד טפחים מערבין אחד ואין מערבין שנים. אמר רב הונא ובלבד שלא יתן לתוך קופתו ויאכיל ואוקמי שרי הוא והאמר רב יהודא אמר ר' חנינא מעמיד אדם בהמתו ע"ג עשבים בשבת ואין מעמיד … להמשך קריאה

ספר העיתים קט״ו

א מתני' חריץ שבין שתי חצרות עמוק יוד ורחב ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד ואפילו מלא תבן או קש מלא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים נתן עליו נסר שרחב ד' טפחים וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו מערבין אחד ואין מערבין שנים פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין אחד אמר רבא … להמשך קריאה

ספר העיתים קי״ד

א כותל שבין שתי חצרות גבוה יו"ד ורחב ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד, היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה, נפרץ הכותל עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח יותר [מכאן] מערבין אחד ואין מערבין שנים, פי' מפני שהפירצה עושה אותן … להמשך קריאה

ספר העיתים קי״ג

א אמר ר' יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהקיפו כ"ד טפחים ושנים ומשהו מהן בתוך יו"ד שאם ירבענו נמצא משהו בתוך יוד, ולית הלכתא כר' יוחנן דקאמרינן ר"י דאמר כדייני דקיסרי ומפורש בפ"א דסוכה והאי מימרא דר' יוחנן ואותה דסוכה העשויה ככבשן ליתנהו דאליבא דטעותא דדייני קיסרי איתאמרי ואינון דמפרשו דברי ר' יוחנן במס' סוכה, … להמשך קריאה

ספר העיתים קי״ב

א ואלו איכא תרי בתי דסמיכי להדדי וכל אחת ואחת מהן פתוחה לרה"ר ואיכא נמי פיתחא בין הנהו תרתי בתי בההוא כ"ע מודו דלא הויא דריסת הרגל ועוד דקיי"ל דכל כה"ג רצו מערבין שנים ואין אוסרין זו על זו ואם רצו נמי מערבין אחד ואימתי מערבין אחד בזמן דהוי ההוא פיתחא ד' טפחים על ד' … להמשך קריאה

ספר העיתים קי״א

א מתני' המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל אוסר דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר שאין דרך ישראל לבא בשבת, ר' שמעון אומר אף המניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותו העיר אינו אוסר שכבר הסיע מלבו אמר רב הלכה כר' שמעון. ודוקא בתו … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״י

א תנן בפרק כיצד משתתפין אנשי חצר ששכחו ולא עירבו כל שגבוה יוד טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר חוליית הבור והסלע שגבוה יוד טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר בד"א בסמוכה אבל במופלגת אפילו גבוה יוד טפחים לחצר איזה חצר סמוכה כל שאינו רחוקה עשרה טפחים, ת"ר אנשי חצר ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו אנשי חצר … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״ט

א מתני' מאימתי נותנין רשות ב"ש אומרים מבעוד יום ובה"א משתחשך, מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג בין במזיד ה"ז אוסר דברי ר"מ ר' יהודה אומר במזיד אוסר בשוגג אינו אוסר במאי קא מיפלגי ב"ש סוברים ביטול רשות מיקנא רשות הוא ומקנא רשותא בשבתא אסור וב"ה סברי ביטול רשות איסתלוקי היא ואיסתלוקי בשבתא שפיר דמי, … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״ח

א והיכי דדיירי ארבעה או חמשה ישראל בחצר או בפונדק כגון שהיו חלוקין בדירתן כל אחד ואחד בדירתו צריכין לערוב ולהתיר כל אותן בתים של זה לזה ולהתיר נמי חלק החצר של זה לזה ואם שכח אחד מהן ולא עירב בהדייהו אוסר עליהן בחצר וצריך לבטל להם רשות חצירו ומותרין הן לטלטל בכל החצר ומבתיהם … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״ז

א האחין שהיו אוכלין על שלחן אביהם וישנים בבתיהם צריכין עירוב לכל אחד ואחד לפיכך אם שכח אחד מהן ולא עירב מבטל רשותו אימתי בזמן שמוליכין את עירובן למקום אחר אבל אם הי' העירוב בא אצלן או שאין עמהן דיורין בחצר אינן צריכין לערוב, ש"מ מקום לינה גורם, אמר רב יהודא אמר רב במקבלי פרס … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״ו

א נתחיל לפרש ענין עירובי חצרות: אלו היכא דאיכא חצר או דירתא ואפילו אית ביה כמה בתים וחצרות והיא כולה לחד גברא ולא דייר בהנהו בתי אלא ההוא גברא ובני ביתיה דסמיכין עילוהי ואכלין מדידיה על שלחנו לא צריך עירוב, אבל אי דיירי תרי ישראלים בהנהו בתי או בפונדק כל חד וחד לנפשיה צריכין למיעבד עירוב … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״ה

א גרסינן בסוכה בפ"ק ת"ר בית שאין בו ד' אמות על ד"א פטור מן המזוזה ומן המעקה ואינו מטמא בנגעים ואינו נחלט בבתי ערי חומה ואין חוזרין עליה מעורכי המלחמה ואין מערבין ואין משתתפין בו ואין מניחין בו את העירוב ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו, מ"ט הנך כלהו … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״ד

א גרסינן בפרק מי שהוציאוהו אמר רב יהודא אמר שמואל המקפיד על עירובו אין עירובו עירוב מה שמו עירוב שמו פי' המדקדק שלא יתערב לו עם אחרים כדי שלא יקח פחות מעט משלו אינו עירוב לפי שלא נקרא עירוב אלא כשמתערב, ר' חנינא אמר עירובו עירוב אלא שנקרא מאנשי ורדינאה פי' כי אנשי ורדאן היו … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״ג

א תנן בפרק חלון כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני המבוי ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים וע"י עבדו ושפחתו העברים וע"י אשתו אבל לא ע"י בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו, אמר רב יהודא חבית של שתופי מבוי צריך להגביה מן הקרקע … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״ב

א ובפסקא הכי, ואשתו של ישראל מערבת לו שלא מדעתו ומישתרי הוא, ואשתו של גוי משכרת רשותו ושפיר דמי וה"מ דלא ידע גוי כל עיקר א"נ ידע ושתק אבל אם אסר בטלה שכירות שהשכירה אשתו וקיי"ל שכח אחד מבני חצר ולא עירב מותרין כאן וכאן שכח אחד מבני מבוי ולא נשתתף מותרין בחצרות ואסורין במבוי … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״א

א גרסינן בפרק הדר עם הנכרי אמר רב יהודה אמר שמואל גוי שיש לו פתח ארבעה על ארבעה פתוח לבקעה אפי' מכניס ומוציא קרנות כל היום כולה דרך מבוי אינו אוסר על בני מבוי, פי' כגון גוי הדר במבוי שכולו ישראל ואותו גוי ביתו פתוח למבוי ואוסר על בני מבוי עד שישכרו ממנו כמפורש לעיל … להמשך קריאה

ספר העיתים ק׳

א מתני' מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו ג' טפחים שיעור חבלים עביין יותר על טפח כדי שיהא הכל יוד טפחים, מקיפין בקנה ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו ג' טפחים, בשיירא דברי ר' יהודה וחכ"א לא דברו בשיירה אלא בהווה, כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה … להמשך קריאה

ספר העיתים צ״ט

א מתני' בכל עושין לחיים אפילו בדבר שיש בו רוח חיים ור' מאיר אוסר ומטמא משום גולל ורבי מטהר, וכותבין עליו גיטי נשים ור' יוסי הגלילי פוסל, שיירה שחנתה בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא גדר גבוה ד' טפחים ולא יהא פרצות יתרות על הבנין וכל פרצה שהיא כעשר אמות מותרת מפני שהיא … להמשך קריאה

ספר העיתים צ״ח

א מתני' היתה של קש או של קנים רואין אותה כאילו היא של מתכות עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה, עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת אם יש בהקפה ג' טפחים יש בו רוחב טפח, לחיים שאמרו גובהן יוד טפחים ורחבן ועביין כל שהוא ר' יוסי אומר רחבן ג' טפחים, א"ר זירא היא בתוך מבוי … להמשך קריאה

ספר העיתים צ״ז

א מתני', הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח והאריח חצי לבנה של ג' טפחים דיה לקורה שתהא רחבה טפח כדי לקבל אריח לאורכו, רחבה לקבל אריח ובריאה לקבל אריח ר' יהודה אומר אע"פ שאינו בריאה, אמר רב בר רב קורה שאמרו שתהא בריאה כדי לקבל אריח ומעמידי קורה אינן צריכין שיהיו בריאין כדי לקבל קורה … להמשך קריאה

ספר העיתים צ״ו

א אמר רב אסי אמר ר' יוחנן חצר צריכה שני פסין משתי רוחות כל פס במשהו ואם מרוח אחת צריך שיהא הפס ד' טפחים, ת"ר לשון ים שנכנס לחצר אין ממלאין ממנה בשבת אלא א"כ עשו לה מחיצה גבוהה יו"ד טפחים בד"א שפרצותיה ביותר מעשר אבל עשר א"צ כלום, מימלא היא דלא מלינן הא טלטולי … להמשך קריאה

ספר העיתים צ״ה

א מתני' הכשר המבוי ב"ש אומרים לחי וקורה ובה"א או לחי או קורה ר' אליעזר אומר לחיים משום ר' ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני ר' עקיבא וכו'. אמרינן בגמרא כמאן לא כחנניה ולא כת"ק ופלוגתא דחנניה ות"ק לעיל במבוי המפולש ותירץ רב יהודא הכשר מבוי סתם כיצד בש"א וכו' אבל דחנניה במבוי מפולש היא ולא … להמשך קריאה

ספר העיתים צ״ד

א איתמר נראה מבפנים ושוה מבחוץ נדון משום לחי נראה מבחוץ ושוה מבפנים ר' חייא ור"ש בן רבי חד אמר נדון משום לחי וחד אמר אינו נדון משום לחי והלכתא נדון משום לחי, מבוי שהוא רחב כ' אמה אמר אביי עושה פס גבוה יוד טפחים במשך ד' אמות ומעמידו באמצע, א"נ עביד כדרב יהודא דאמר … להמשך קריאה

ספר העיתים צ״ג

א אמר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו לרה"ר חצר מותרת ומבוי אסור חצר מותרת אע"ג דקביעי ביה רבים דתניא חצר שהרבים נכנסות בזו ויוצאין בזו רה"י לשבת ורה"ר לטומאה, ומבוי אסור משום דהו"ל מבוי המפולש לרה"ר, איתמר מבוי העשוי כנדל פי' שרץ שיש לו רגלים הרבה מכאן ומכאן כדתניא עד כל מרבה … להמשך קריאה

ספר העיתים צ״ב

א ת"ר כיצד מערבין מבואות המפולשין לרה"ר כגון מבוי שהיה מעיקרו והיא מפולש בצד צפוני לרה"ר ועתה היא מפולש גם מצד דרומי לרה"ר כיצד מערבין אותו עושה צורות פתח מכאן ולחי וקורה מכאן חנניא אומר ב"ש אומרים עושה דלת מכאן ודלת מכאן וכשהוא יוצא ונכנס נועל, וב"ה אומרים עושה דלת מכאן ולחי וקורה מכאן, איתמר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן