ספר העיתים קמ״ג

א גרסינן בפרק ערבי פסחים ת"ר זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין אין לי אלא ביום בלילה מנין ת"ל את יום השבת, מהדר אליליא ונסיב ליה קרא ליממא ועוד עיקר קידושא בליליא הוא אלא אימא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין בכניסתו אין לי אלא בלילה ביום מנין ת"ל זכור את … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ב

א ואמר מר רב מנחם קידש ושתה כוס של קידוש אם דעתו לשתות עוד יין בסעודתו אין צריך ברכה לאחריו ואם אין דעתו לשתות מברך לאחריו, ואמר מר רב עמרם כוס של קידוש כל זמן שלא בירך ברכת המזון חייב לברך עליו ברכה אחרונה וה"מ היכא דלית ליה כוס לברכת המזון אבל אית ליה כוס … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״א

א ואמר מר רב עמרם כשמסיימין [התפילה] הולכין לבתיהן לקדש במקום סעודה דכתיב וקראת לשבת עונג במקום שקראת לשבת שם יהא עונג מכאן שאין קידוש אלא במקום סעודה, וכסדר הזה [עושה] מקדש בביתו ואומר ויכלו השמים וכל הפרשה ומברך בפה"ג ברישא והדר בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו ושבת וכו' עד מקדש השבת דתנן … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״מ

א וכתב מר רב עמרם הכי ומקדשין על היין בבית הכנסת להוציא אורחין י"ח, ולאחר שמקדשין בבהכנ"ס אומר פרק אחד ממסכתא שבת והיא במה מדליקין ושפיר דמי למיעבד הכי מפני שהיא דבר בעתו לאדכורי הלכות הנר נאה לומר ונאה למימר עליו קדושא דאגדתא ובסדר מר רב עמרם נמי אמר במה מדליקין ואמר ר' אלעזר [אמר … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ט

א ולאחר שמתפללין תפילת לחש יורד ש"צ ואומר ויכלו השמים והארץ וכל הפרשה ואומרים הצבור עמו כל הפרשה דגרסינן בפרק כל כתבי הקודש אמר רב ואיתימא ריב"ל ואפילו יחיד המתפלל בע"ש צריך לומר ויכלו דאמר רב המנונא כל המתפלל ואומר ויכלו מעה"כ כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר ויכלו אל תיקרי ויכלו אלא ויכלו, … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ח

א ועומדין בתפלה ומתפללין ז' ברכות ובסדור מר רב עמרם כתב הכי דבין בערבית בין בשחרית בין במנחה מזכירין במגן כך ורצה והנחיל לבניהם שבתות למנוחה למען שמו באהבה מלך עוזר ומושיע ומגן בא"י מגן אברהם, והא מילתא דכתב מר רב עמרם גאון אנן לעניות דעתן חזי לן דהא מילתא לאו דסמכא היא וליתא כל … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ז

א הלכות קדוש ונר ושביתת עבדים:  ת"ר שבת שחלה להיות בראש חודש או בחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה, ואם לא אמר מחזירין אותו, ר' אליעזר אומר בהודאה, ובמוספין מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע, וכבר פירשנו חיצונה זו בהלכות ראשי חדשים והא דאצטרכינן להכא … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ו

א מתני' כהן שלקה באצבעו כורך עליו גמי במקדש אבל לא במדינה ואם להוציא דם כאן וכאן אסור, בוזקין למלח ע"ג כבש בשביל שלא יחליקו וממלאין מבור הגולה ומבור הגדול בשבת ומבור הקר ביו"ט בוזקין מלח וכו' דרש רבא חצר שנתקלקלה במי גשמים מביא תבן ומרדה בה וכשהוא מרדה לא ירדה לא בסל ולא בקופה … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ה

א מתני' מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור ר' יהודה אומר העליון במקדש והתחתון במדינה, ת"ר ציר של דלת של שידה ושל מגדל ושל תיבה במקדש ובמדינה דוחקין והעליון כאן וכאן לא יחזיר גזירה שמא יתקע ואם תקע חייב חטאת של בור ושל דות ושל יציע לא יחזיר ואם החזיר … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ד

א מתני' נגר שיש בראשו קלוסטרא ר' אלעזר אוסר ור' יוסי מתיר, בנוטל באגדו כ"ע לא פליגו דשרי, כי פליגו בשאין נוטל באיגדו ר' יוסי סבר כיון שיש בראשו קלוסטרא תורת כלי עליו ושרי ור"א סבר כיון שלא ניטל באיגדו לא והלכתא כר' יוסי נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ג

א מתני', לא יעמוד אדם ברה"י ויפתח ברה"ר, ברה"ר ויפתח ברה"י אלא א"כ עשו לו מחיצה גבוה י' טפחים דברי ר' מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמין שהי' בירושלים שהיו נועלין ומניחין מפתח בחלון שע"ג הפתח ר' יוסי אומר בשוק של צמרים היה, פי' שוק של מוכרי עופות כדאמרינן במס' יום טוב הולך אדם … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ב

א מתני' אילין המסיך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ ג' טפחים מטלטלין תחתיו שרשיו אם גבוהין מן הארץ ג' טפחים לא ישב עליהן, הדלת שבמוקצה והדקין שבפרצה ומחצלה אין נועלין בהן אלא א"כ גבוהין מן הארץ, אם אין נופו גבוה מן הארץ ג' טפחים פי' כיון שאין בינו ובין הארץ ג' טפחים … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״א

א מתני' זיז שלפני חלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר, ברה"ר ומטלטל ברה"י ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות לא יעמוד אדם ברה"י וישתין ברה"ר, ברה"ר וישתין ברה"י וכן לא ירוק, ר' יהודה אומר אף מי שנתלש רוקו בפיו לא יהלוך ד' אמות עד שירוק האי זיז דמפיק לרה"ר למעלה … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״ל

א מתני' הקורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע ליוד טפחים גוללו משהגיע ליו"ד טפחים הפכו על הכתב, ר' יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא חוט גוללו אצלו ר' שמעון אומר אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש, הופכו על הכתב ומי … להמשך קריאה

ספר העיתים קכ״ט

א מתני' הבונה עלי' ע"ג שני בתים וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן דברי ר' יהודה וחכמים אוסרין, ועוד אמר ר' יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין וענין המוציא תפילין מה דיני' כבר פירשנוהו היטב בהלכות תפילין לכך לא הוצרכנוה למיכתבי' הכא ר' שמעון אומר נותן לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע לחצר החיצונה וכן בנו נותן … להמשך קריאה

ספר העיתים קכ״ח

א מתני' חצר שנפרצה לרה"ר המכניס מרה"י לתוכה או מתוכה לרה"י חייב דברי ר' אליעזר וחכ"א מתוכה לרה"ר או מרה"ר לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית, אסיקנא דבצידי רה"ר קא מיפלגי ר"א סבר צידי רה"ר כרה"ר דמי ורבנן סברי צדי רה"ר לאו כרה"ר דמי חצר שנפרצה משני רוחותיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שניטל … להמשך קריאה

ספר העיתים קכ״ז

א מתני' גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת והקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה, דריש מרימר גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין וכן הלכתא, בעי רב הושעיא דיורן הבאין בשבת מהו שיאסרו אמר רב חנניא ת"ש חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה … להמשך קריאה

ספר העיתים קכ״ו

א תנן כל גגות העיר רשות אחת הן ובלבד שלא יהא גג גבוה י' או נמוך יו"ד דברי ר' מאיר וחכ"א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו ר' שמעון אומר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית, אמר רב יהודא כשתמצא לומר לדברי ר' מאיר גגות וחצרות רשות … להמשך קריאה

ספר העיתים קכ״ה

א קרפוף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה שמחיצותיו נעשה כדי לדור בתוכו ולא נעשו מפני קרפופת אחרות שסביב לו נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור ניטע רובו הרי הוא כחצר פי' לא אפקי' מתורת חצר דעבדי אינשי דנטעי אילנות בחצר והו"ל חצר ועדיין תורת חצר עליו אבל אם נזרע רובו בא זריעתו ודחה ההקפה שהקיפו … להמשך קריאה

ספר העיתים קכ״ד

א מתני' ועוד אמר ר' יהודה בן בבא הגינה והקרפוף שהיא ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים מוקפת גדר גבוהה י' טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שמירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור שיח ומערה מטלטלין בתוכה ר' עקיבא אומר אפילו אין בה אלא … להמשך קריאה

ספר העיתים קכ״ג

א מתני' ר' יהודה אומר עד בית סאתים אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא בגינה ובקרפוף אבל אם הי' שם דיר או סהר או חצר אפילו בית חמש כורין אפילו בית עשרת כורין מותר ומותר להרחיק כל שהו ובלבד שירבה בפסין, רבי יהודה אומר אם היתה דרך הרבים מפסקתה יסלקנה לצדדין וחכמים אומרים א"צ … להמשך קריאה

ספר העיתים קכ״ב

א תנן עושין פסין לביראות ד' דיומדין נראין כשמונה דברי ר' יהודה ר"מ אומר ח' נראין כי"ב ד' דיומדין וד' פשוטין גבהן יוד טפחים ורחבן ששה ועביין כל שהו, וביניהן כמו שתי רבקות של [שלש] שלש בקר דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר של ארבע ארבע, קשורות ולא מותרת אחת נכנסת ואחת יצאה, מותר להקריב … להמשך קריאה

ספר העיתים קכ״א

א מתני' בור ברה"ר וחולייתה גבוהה יוד טפחים חלון שעל גבה ממלאין ממנה בשבת אשפה ברה"ר גבוהה יוד טפחים חלון שע"ג זורקין לה בשבת, פי' כיון דחולייתה גבוהה י' טפחים וקיי"ל דאין רה"ר למעלה מיוד טפחים אלא מקום פטור היא ולפיכך ממלאין מחלון שע"ג בשבת, וכן באשפה אוקימנא של רבים שאינה עשויה ליפנות אבל אשפה … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״כ

א תנן בהאי פירקא לא יעמוד אדם ברה"ר וישתה ברה"י אלא א"כ הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת וקולט אדם מן המזחילה למעלה מיוד טפחים מן הצנור ומכל מקום ושותה קולט אין אבל מצרף לא, פי' קולט תופש כלומר מקבל מן המים היורדין באויר ושותה אבל לצרף ידו עם המזחילה לא מ"ט אמר … להמשך קריאה

ספר העיתים קי״ט

א מתני' חצר שפחותה מד' אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת אלא א"כ עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה בין מבפנים בין מבחוץ אלא שמבחוץ צריך לקמור מבפנים א"צ לקמור, ר"א בן יעקב אומר ביב שהיא קמור ד' אמות ברה"ר שופכין בתוכו מים בשבת, וחכ"א אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך … להמשך קריאה

ספר העיתים קי״ח

א מתני' גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין ממנה בשבת אא"כ עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים בין מלמעלה בין מלמטה וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו. אמר רבה בר רב הונא לא תימא למלאות היא דשרי אבל לשפוך אסור אלא אפילו לשפוך נמי שרי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן