ספר העיתים ק״ע

א ובשבת מסדר כל הברכות כולן כמו בחול ומוסיף על פרשת התמיד פרשת שבת תרין פסוקי, ומסדר איזהו מקומן, ומוסיף במזמורים של תהלים כמה דבעי, ונהוג עלמא נמי לאוסופי בפסוקא דזימרא לאחר ברוך שאמר מזמור שיר ליום השבת ואע"ג דכל מאי דבעי אוסופי שפיר דמי לאוסופי מקמי ברוך שאמר כי היכי דלא לידלוג איניש בפסוקי … להמשך קריאה

ספר העיתים קס״ט

א ואמר מר רב האיי לענין ואפילו עטרות ודיבון כך מנהג בישיבה שקורא אותן הקורא וחוזר המתרגם ואומר את שמות הללו כתיקנן וכן ראובן שמעון לוי ויהודה וגם זולתן יש רובי פסוקי שמות והמשלים פרשיותיו אף כאן צוהו לקרות שנים בתורת מקרא ואחד בתורת תרגום ואלה אי אפשר לתרגמן כל עיקר אבל ברכת כהנים אפשר … להמשך קריאה

ספר העיתים קס״ח

א הלכות ברכת ועונג של שבת:  ת"ר ביום טוב (האחרון) מאחרין לבוא וממהרין לצאת בשבת ממהרין לבוא וממהרין לצאת, ביום הכפורים ממהרין לבוא ומאחרין לצאת, כלומר ביו"ט לא קרו פרשה אלא בחמשה גברי וליכא סדרא מאחרין למיעל לבי כנישתא דלא צריכי למיעל בהשכמה אלא מאחרין לבוא ומשום כבוד שמחת יום טוב ממהרין לצאת, ובשבת דאיכא … להמשך קריאה

ספר העיתים קס״ז

א גרסינן בפרק יום טוב שחל להיות בע"ש תני תחליפא אבוה דרבנאי חוזאה ואמרי לה אחוה דרבנאי חוזאה כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה לר"ה חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה שאם פיחת פוחתין לו ואם מוסיף מוסיפין לו, תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת … להמשך קריאה

ספר העיתים קס״ו

א גרסינן בפרק כל כתבי הקודש אמר ר' אלעזר לעולם יסדר אדם שלחנו בע"ש ובמוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית, וגרסינן נמי התם עשירים שבא"י במה הן זוכין בשביל שמעשרין דכתיב עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר ועשירים שבבבל במה הן זוכין בשביל שמכבדין את התורה ובשאר ארצות במה הן זוכין בשביל שמכבדין את השבת … להמשך קריאה

ספר העיתים קס״ה

א ענין שביתת עבדים וראינו לאחד מן המחברים קצת תשובות מענין עבדים בשמירות שבת וראינו לכתבן הנה, ואלו נוסחיהן, וששאלתם חכם שצריך לפתוח פרק בשבת והוצרך לעיין בספר לאור הנר ואחרים [עומדין] על גביו אסור או מותר, כך ראינו שאם אדם חשוב היא שאינו רגיל לתקן את הנר מותר ואם אינו [אדם] חשוב [אם] אחד עומד … להמשך קריאה

ספר העיתים קס״ד

א נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות והא קא מבטל כלי מהיכנו אמר רב הונא ברי' דר"י ניצוצות אין בהם ממש ושרי לטלטולי ולא מבטל ליה מהיכנו, ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה, תניא נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות בשבת ואצ"ל בע"ש, ולא יתן לתוכו מים מפני שהיא מכבה מע"ש ואצ"ל בשבת, ובפסקא … להמשך קריאה

ספר העיתים קס״ג

א פיסקא, ואין נאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן, ת"ר מותר השמן שבנר ושבקערה אסור להסתפק ממנו ור' שמעון מתיר, מטלטלין נר חדש וכו' ת"ר מטלטלין נר חדש אבל לא ישן דברי רבי יהודה ר' מאיר אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בו באותו שבת ור"ש אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר … להמשך קריאה

ספר העיתים קס״ב

א תנן בפרק כירה אין נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ואם נתנו מבעוד יום מותר, ואין נאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן, מטלטלין נר חדש אבל לא ישן, ר' שמעון אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדלוק בשבת ונותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה, אמר רב … להמשך קריאה

ספר העיתים קס״א

א מתני' נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה וכו', אר' אמי בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד, ת"ר מעשה ונפלה דליקה בחצר של ר' סימאי ובאו אנשי קיסטרא של צפורי לכבותה מפני שאפטרופא של מלך היה ולא הניחן מפני כבוד שבת ונעשה לו נס וירדו גשמים וכיבוה ולערב שיגר לכל אחד … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״ס

א תנן בפרק כל כתבי הקודש ר' שמעון בן ננס אומר פורסין עור של גדי ע"ג שידה תיבה ומגדל שאחז בהן האור מפני שהוא מחרך, ועושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים בשביל שלא תעבור הדליקה ר' יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאים מים מפני שאינן יכולין לקבל את האור ומתבקעין ומכבין את האור, … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ט

א תנן בסוף פרק כל כתבי הקודש נכרי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל, ואם בשביל ישראל אסור, מילא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל אסור, עשה גוי כבש לירד בו ירד אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור, מעשה בר"ג וזקנים וכו', ת"ר גוי שילקט עשבים מאכיל אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור מילא מים … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ח

א לא יקרא לאור הנר דייקינן ממתניתן חד הוא דלא יקרא אבל שנים קורין וה"מ בענין אחד אבל בשתי ענינות אפי' שנים אין קורין דחיישינן שמא יטה ואפילו אדם חשוב אסור ממעשה דר' ישמעאל אמר רב אשי ובמדורה אפילו עשרה בנ"א קורין כאחד אסור, ירושלמי אמר שמואל לא שנו אלא אחד אבל שנים מאחר שיכולין … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ז

א ולאחר שמקדש על הכוס על השלחן נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים. וחייב לבצוע על שתי ככרות בשבת ומברך המוציא דגרסינן בפרק כיצד מברכין אמר ר' אבא חייב לבצוע על שתי ככרות בשבת שנא' לקטו לחם משנה ואמר רב אשי חזינא לרב כהנא דנקיט תרתי ובצע חדא, נקיט תרתי דכתיב לקטו לחם משנה ובצע … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ו

א ובשאלתות דמר רב אחא נשי נמי מיחייבינן לקדושי ביממא דשבתא דאמר רב אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה ואמאי מ"ע שהז"ג היא ונשים פטורות אמר אביי מדרבנן א"ל רבא והא דבר תורה קאמר ועוד אי הכי כל היכא דפטירין מדאורייתא ליחייבינהו מדרבנן אלא אמר רבא זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כל … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ד

א גרסינן בפרק ערבי פסחים רב חיננא [בר] שלמיה ותלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא הוה קאי עלויהו רב המנונא סבא אמרי ליה אזיל עיין אי נגה יומא ונפסיק ונקבעיה לשבתא אמר להו לא צריכתו למקבעיה דהיא קבעה נפשה דהכי אמר רב כשם שהשבת קובעת למעשר כך קובעת לקידוש, פי' כל דבר שאוכל ממנו בחול עראי … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ג

א וכתב הרב בהלכות דיליה הכי ת"ר בני חבורה שהיו מסובין וקידש עליהן היום מביאין כוס ראשון ואומר עליו קדושת היום והשני אומר עליו ברהמ"ז דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אוכלין והולכין עד שתחשך גמרו כוס ראשון מברך עליו ברהמ"ז והשני אומר עליו קדושת היום, הא מתניתא כבר אידחיא לה דאמר רב יהודא א"ש … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ב

א תניא לא יאכל אדם בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה דברי ר' יהודה, ואית דגרסי בתאוה, בירושלמי לתאוה אבל כשהוא מתאוה שכשהא הוא ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך והלכתא כר' יוסי דקיי"ל הלכה כר' יוסי מחבירו, ומתני' דערבי פסחים דברי הכל היא דמודה ר' יוסי … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״א

א בפ' המוכר פירות אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב אין קידוש אלא על היין הראוי לנסך ע"ג מזבח לאפוקי שריחו רע ולאפוקי מגולה ואע"ג דעבריה במסננת אפ"ה הקריבהו נא לפחתך, אבל יין מגיתו מקדשין עליו דתני ר' חייא יין מגיתו לא יביא ואם הביא כשר וכיון שאם הביא כשר אנן אפילו לכתחלה מקדשין … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״נ

א ואמר מר רב האיי כך היו הראשונים נוהגין לענין קידוש היו מחזירין וטורחין הרבה להביא יין שראוי לברך עליו בפה"ג והיה אצלם מצוה שראוייה לחזור אחריה ואם אין להם היו מקדשין על הפת בשבת ויו"ט חוץ מלילי פסח לפי ששנינו לא יפחתו לו מד' כוסות של יין ואפילו מן התמחוי והיו רואין לקדש על … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ט

א גרסינן בפרק ערבי פסחים אמר רב ברונא אמר רב נטל ידיו לא יקדש וכן אמר רב אדא בר אהבה אמר רב נטל ידיו לא יקדש אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא אכתי לא נח נפשיה דרב ושכחינן לשמעתתיה זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב זימנין דהוה חביבא עלי' ריפתא מקדש אריפתא וזימנין … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ח

א גרסינן בפרק במה מדליקין אמר רב הונא הרגיל בנר שבת הויין לו בנים תלמידי חכמים, הרגיל במזוזה זוכה לדירה נאה, הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה, הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין גרסינן בפרק בני העיר שאלו תלמידיו את ר' זכאי במה הארכת ימים אמר להן מימי לא השתנתי מים בתוך ד"א של תפילה, … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ז

א ובגדולות קדיש ואתעקרא ליה שרגא מעיילין ליה מאני לאתרי דאיכא שרגא והדר מקדיש וטעים מידי כמעשה דרב הונא דאמר מר רב יהודאי הלכתא כמעשה דרב הונא וכי אמרינן הלכה כר' יוחנן דאמר בין שינוי יין בין שינוי מקום א"צ לברך ה"מ לברכת יין אבל לקידוש לא וקיי"ל דאי אישתני מחמרא בישא לחמרא טבא אומר … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ו

א ואמר מר רב יהודא מי שקידש לאנשי ביתו ובא אצל אנשים שיודעין לקדש אינו רשאי לקדש להם, וכתב הנגיד הכי ולי אית מרבנן דאמרי דהה"ד להבדלה ולכל ברכת המצות והוא שיצא והוא שיודעין [לקדש] [לברך], ועוד כתב נמי אית מרבנן דאמרי אונן אע"ג דאסור בשתיות יין בקידוש ובהבדלה מותר דתניא בספרי דבי רב מיין … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ה

א גרסינן בסוף ראהו ב"ד תני אהבה בריה דר' זירא כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא חוץ מברכת הלחם וברכת היין שאם יצא אינו מוציא ואם לא יצא מוציא, בעי רחבא ברכת הלחם של מצה שהיא המוציא וברכת היין של קידוש היום שהיא בפה"ג מאי כיון דחובה היא מפיק או דילמא ברכה לאו חובה היא … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ד

א ובפסוקות ובגדולות אע"פ שקדשו בבית הכנסת לא יצא ידי קידוש עד שיקדש בביתו דהלכתא כשמואל דאמר אין קידוש אלא במקום סעודה דכתיב וקראת לשבת עונג במקום שקראת לשבת שם תהא עונג הלכך בדוכתא דמקדשי מיבעי' להו למיכרך ריפתא אפילו מארעא לאיגרא הדר מקדש, ובפסוקות נמי קדיש באושפיזא ואיתרמו ליה אינשי דלא ידעו לקדושי אזיל … להמשך קריאה

דילוג לתוכן