ספר העיתים קצ״ו

א וקדושא דשבתא דיומא כדקאמרינן אין לי אלא בלילה ביום מנין ת"ל זכור את יום השבת, ביום מאי [מברך] אמר רב יהודא ב"פ הגפן לבד, ומאן דמברך ביום בהדי בפה"ג מקדש השבת טועה וכבר פירשנוה זה בהלכות קדוש, ואיכאן חיצונים נמי דאמרי בבורא פה"ג דקדושא דיומא אשר ברא יין עסיס ותירוש משמח אלהים ואנשים הא … להמשך קריאה

ספר העיתים קצ״ה

א ומבעי ליה לאיניש למטרח בערב שבת לתקוני מגדא ופירי לצורך השבת חדא מפני עונג שבת ועוד להשלים מאה ברכות וכדגרסינן בפרק התכלת חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום אמר רב אויא בשבתות ובימים טובים דלא נפישי ברכות ממליא להו באיספרמקי ומיגדי הלכך באורתא בערב שבת חסרי להו י"א ברכות מתפלת ערבית אייתי חדא … להמשך קריאה

ספר העיתים קצ״ד

א גרסינן בפרק יו"ט שחל להיות בע"ש תנא תחליפא אבוה דרבנאי חוזאה ואמרי לה אחוה דרבנאי כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה ועד ר"ה חוץ מהוצאות שבתות והוצאות ימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה שאם פיחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו. תניא אמרו עליו על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת … להמשך קריאה

ספר העיתים קצ״ג

א אמר ר' יוסי יהי חלקי עם אוכלי ג' סעודות בשבת והואיל וג' סעודות מצוה רבה היא מכל הני אנפי דפרשינן צריך איניש להיות נזהר בהו ולא ליפשע מלמעבידינהו, מיהו אצטרוכינן לפרושי דנהגו בהו עלמא בתרי אנפי, איכא מאן דנהיג למעבדינהו זה אחר זה כגון שיש לאדם שני תבשילין או כפום מאי דאית ליה ומקרב … להמשך קריאה

ספר העיתים קצ״ב

א גרסינן בפרק כל כתבי הקודש מצילין מזון ג' סעודות הראוי לאדם לאדם וכו'. ת"ר שכח פת בתנור וקידש עליו היום מצילין מזון ג' סעודות ואומר לאחרים באו והצילו לכם כשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין ואע"ג דרדיית הפת חכמה ואינו מלאכה אפ"ה כמה דאפשר לשנויי משנינן. ואמר רבא חייב אדם לבצוע על שתי … להמשך קריאה

ספר העיתים קצ״א

א ולאחר שמשלים ש"צ תפלת המוספין אומר קדיש ונפטרין העם לבתיהן מיהו נהגו רבנן וכן כל כנסיות דאית בהו בני תורה דלא נפקי מבי כנישתא לאלתר עד דקבעי פירקא ומקדשי עליו קדושא דאגדתא ומניהו נמי דנהיגי למימר בתר פירקא ובא לציון ואני זאת בריתי אותם וקדושא דסידרא והדר מקדשי קדושא דאגדתא והאי פירקא דקאמרי מאי … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״צ

א גרסינן בפרק תפלת השחר ושל מוספין כל היום רבי יהודא אומר עד שבע שעות ואמרינן בגמ' ושל מוספין כל היום א"ר יוחנן ואעפ"כ אם עיכב כל כך נקרא פושע ר' יהודא אומר עד ז' שעות אריב"ל כל המתפלל תפלת המוספין לאחר ז' שעות לר' יהודא עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי. א"ר יוחנן אסור … להמשך קריאה

ספר העיתים קפ״ט

א ולאחר שמפטירין בנביא ומתרגמינין אי איכא דרושא דדריש בדברי תורה שפיר דמי למידרש מקמי דליהדר ס"ת למקומה דכבוד תורה היא למידרש בדברי תורה קמי ס"ת והדר מפטיר בקידושא דאגדתא והדר פתח בתהלה לדוד ומהדרי ס"ת למקומו ואיכא מקומות טובא דנהגי שלוחא דצבורא לברוכי לצבורא בס"ת ולמבעי עליהון רחמי כפי הזמן והצורך ואנן לעניות דעתן … להמשך קריאה

ספר העיתים קפ״ח

א וכל היכא דמפקין תרי ספרא קרי המפטיר בספרא בתרא ומפטיר באותו ענין וכן נמי בר"ח טבת ור"ח אדר שחלו להיות בשבת דמפקינן תלתא ספרי מפטיר קרא בבתרא שהיא פרשת חנוכה ושקלים ומפטיר בדחנוכה ובשקלים ביהוידע דאמר ר' יצחק נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין ג' תורות וקורין באחד בענינו של היום ואחד בשל … להמשך קריאה

ספר העיתים קפ״ז

א המפטיר בנביא לא יפחות מכ"א פסוקים וה"מ דלא סליק ענינא אבל סליק ענינא פוסק אע"פ שלא קרא כ"א פסוקים ואפילו היכא דלא סליק ענינא נמי הא תנא ר' חלפתא בר' שאול לא שנו אלא במקום שאין מתורגמין אבל במקום שיש מתורגמין פוסק ובירושלמי כתב במקום שאין מתורגמין קורין ג' א"ר חלבו קומי ר' אבהו … להמשך קריאה

ספר העיתים קפ״ו

א ספר העזרה היה נגלל לסופו וס"ת נגלל לאמצעיתו וטעמא מאי ס"ת דעלמא [קורין בו] תמיד יש בו שני עמודים ושתי כריכות מפה ומפה ומקום הנרתיק רחבין הלכך נגלל לאמצעיתו אבל ספר עזרה שלא היו קורין בו תמיד אלא מונח היה במקומו שנאמר ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' נגלל לסופו ועוד שהיה מקומו דחוק … להמשך קריאה

ספר העיתים קפ״ה

א ונשאל רבינו האיי גאון מ"ט לא קרינן מוסף שבת בשבת בס"ת, והשיב אם אתם מקנתרין על הקדמונים בכך יאריך הדבר [אלו] יאמרו למה עזבו קריית עשרת הדברים כמו שהיה במקדש וזה יאמר למה הניחו מעשה בראשית [מלקרות] כדרך שהיו עושין במעמדות וזה יאמר למה אין קורין בכל יום בס"ת או אפילו בשני ובחמישי בפרשת … להמשך קריאה

ספר העיתים קפ״ד

א מתני' הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים ולא יקרא למתורגמין יותר מפסוק אחד ובנביא שלשה ואם היו שלשתן ג' פרשיות קורין אחד אחד מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה עד כמה הוא מדלג בכדי שלא יפסיק המתורגמין, הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים כנגד תורה נ"כ וכו', ואם שלשתן של ג' פרשיות כגון כה אמר … להמשך קריאה

ספר העיתים קפ״ג

א ירושלמי בפרק אין עומדין להתפלל היה קורא בתורה ונשתתק זה שעומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון וא"ת ממקום שפסק הראשון הפסוקים הראשונים נתברכו לפניהן ולא נתברכו לאחריהן והאחרונים נתברכו לאחריהן ולא נתברכו לפניהן וכתיב תורת ד' תמימה שתהא כלה תמימה, תניא המפטיר לא יפחות מכ"א פסוקים כנגד זיין שקראו בתורה ואי סליק ענינא בבציר … להמשך קריאה

ספר העיתים קפ״ב

א תוספתא בתי הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב, ועומד וקורא ויושב אפילו ז' פעמים וא"ת מ"ש דתפל' פוסק ואפילו באמצע ברכה ופירוקא כיון דכתיב והגית בו יומם ולילה כל אימת דקרי קיים מצות והגית בו וחייב לברוכי מקמי המצוה אבל תפלה כיון דצלי לא מחייב ליה לצלוייה כל יומא ועוד … להמשך קריאה

ספר העיתים קפ״א

א הכל עולין למנין שבעה אפילו אשה אפילו קטן אבל אמרו אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד הצבור ובירושלמי ר' זעירא בשם ר' ירמיה העבד עולה למנין שבעה. ואמר מר רב צמח ובפסוקות נמי שיעלה למנין שבעה בעיא היא ולא אפשיטא ועבדינן לחומרא ואינו עולה והיא דאיפסיק ביתגדל בין קורא בתורה למפטיר דכיון דקדיש איפסיקא … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״פ

א ואמר מר רב סעדיה הקורא בתורה לא ישען לכותל לא לעמוד וכן המתרגם, ונשאל ממר רב שרירא ומר רב האיי מהו לתרגומי תרי על חד זה אחר זה כגון שקרא אחד בתורה ותירגם אינש עלי' פסוקא ושתיק והדר תירגם עליו אינש אחרינא והשיבו לא על דרך זה אמרו חכמים שלא יהא אחד קורא ושנים … להמשך קריאה

ספר העיתים קע״ט

א וקורא כל אחד ואחד מן הקורין בתורה פסוקא פסוקא ומתרגם עליו המתרגם כל פסוק ופסוק כדתניא בפרק הקורא הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים ולא יקרא למתורגמין יותר מפסוק אחד ואם מתרגם על כל קורא וקורא מתרגמנו כי היכי דליהוי ז' קורין וז' מתרגמין על כל קורא חד תורגמין שפיר ואי מתרגם [אחד] על … להמשך קריאה

ספר העיתים קע״ח

א וקורא כל אחד ואחד מאלו השבעה בתורה לעצמו ומברך תחלה וסוף. ומה שעושין בני הדור שקורא החזן ושותק העולה לקרות אי נמי קרי בהדיה לאו שפיר הוא ולא נפיק ידי חובתו המברך בתורה בקריאת החזן דלא אשכחן דכה"ג יכול איניש לשוויה שליח ואע"ג דכתבינן לעיל בהלכות ספר תורה דהתירו רבוותא לחזן לסייע את הקורא … להמשך קריאה

ספר העיתים קע״ז

א וקורין שבעה גברי בתורה כהן לוי וחמשה ישראלים ואי בעו לאוסיפו מוסיפין כמה דבעו, ושמע לן דאין מוסיפין בשבת יותר מששה דאינון י"ג וביו"ט נמי מוסיפין ד' כדי שלא יהא התוספת יותר מן העיקר. והא מילתא לא ידעינן לה עיקר שהרי שנינו בפירוש בפרק הקורא את המגילה עומד ביו"ט ה' ביו"כ ו' ובשבת ז' … להמשך קריאה

ספר העיתים קע״ו

א ולאחר שמשלימין את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום לאחר תפילת שחרית באתרא דנהיגין להשלימן בצבור מפטירין בקדיש, ואח"כ מוציאין ס"ת ממקומו ועומדין מפניו עד שהוא מגיע לתיבה שקורין בו, ואלתר יושבין ואין צריכין לעמוד לא עד שעונין הצבור יהא שמי' רבא מברך ולא עד שעונין ברכו ואין בכך לטעות בהאי קרא וכפתחו עמדו כל … להמשך קריאה

ספר העיתים קע״ה

א ומנהג שהיה במקום ראשי ישיבות בהשלמת הפרשיות כן היה הדבר שהיו מתקבצין בשבתות וקובעין מדרשות לריבוץ תורה עד שתי שעות ששאלו מראשי ישיבות והתירו להן לאחר הק"ש משעת הנץ החמה משום ריבוץ תורה ולאחר כך היו מתפללין שחרית ויושבין ומסדרין פרשיותיהן שנים מקרא ואחד תרגום ושוב קורין בתורה ומתרגמין (ומתפללין) ומפטירין בנביא ומתרגמין ומתפללין … להמשך קריאה

ספר העיתים קע״ד

א ונהגו השתא נמי באתרין בשבתות וימים טובים שמשכימין ישראל כשעומדין משנתן ונפנין ונוטלין ידיהן ומברכין על נטילת ידים ואשר יצר עד פרשת התמיד ומשלים כל אחד ואחד בביתו פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואח"כ הולכין לבתי כנסיות ומסדרין תפילתן כלה על הסדר והאי מנהגא נמי לאו שפיר למיעבד הכי ומי שיש יכולת … להמשך קריאה

ספר העיתים קע״ג

א והואיל ודקדקנו בהא מילתא בהכל יודך דנהגו רוב עלמא למימר כש"כ שיש לנו לדקדק ולמעט במנהג הפיוט ולמנוע שלא לאומרו בשום ברכה שבעולם אלא לסדר כל ברכה וברכה כמו שתקנוה חכמים בלא תוספת ובלא גירוע יען שפיוטין אלו שנהגו העולם למימרינון חזי לנא לרבוותא שאמרו שלא נתקן אלא בשעת השמד בלחוד מפני שלא היו … להמשך קריאה

ספר העיתים קע״ב

א ולאחר שעונין ברכו פותחין בפריסות שמע בשתים לפניה בא"י אמ"ה יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל, ונהגו עלמא ברוב מקומות למימר בשבתות הכל יודוך והכל ישבחוך עד שרפים עם אופני הקודש לא' אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי נתעלה וישב וכו' עד בשמים ממעל ועל כל שבח מעשה ידך וגומר את … להמשך קריאה

ספר העיתים קע״א

א ואומר שליח צבור ברכו את ד' המבורך ואומר הצבור בלחש ישתבח ויתפאר ויתרומם וכו' ועונין הצבור ברוך ד' הל"ו והא מילתא נהגו כל ישראל בכל בתי כנסיות לישב בכובד ראשיהן כפופין בשעה שאומר הש"צ ברכו והן אומרין ישתבח ויתפאר ויתרומם וכו' ולאחר שאומרים ישתבח זה עונין ברוך ד' הל"ו וכ"כ נמי רב עמרם גאון, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן