ספר העיתים רכ״ב

א תנא הקוצר והבוצר והגודד והמוסק והאורה כולן מלאכה אחת הן. אמר רב פפא האי מאן דשדא פיסא לדיקלא ואתיר תמרי חייב שתים אחת משום תולש ואחת משום מפרק רב אשי אמר אין דרך תלישה בכך וכדרב אשי קיי"ל ולא היא מאבות מלאכות דאינו תולש בעצמו אלא מכחו קא אתי פי' פיסא צרור של אדמה. … להמשך קריאה

ספר העיתים רכ״א

א תנא החופר והחורש והחורץ כלן מלאכה אחת הן, החורש אע"פ שיש חפירה וחרץ ונעיצה וצריך לייפות בקרקע שהיא צריך לה בשדה בכלל חורש היא וכל חפירה וחרץ ונעיצה שהיא צריך להן בבית בכלל בונה הן אלא שכל השוואת פני קרקע בשדה משום חורש היא כגון המדייר המעדר והמכבד שהיא משווה גומות המפעפע גושים המסקל … להמשך קריאה

ספר העיתים ר״כ

א אמר ר' אבא אמר ר' חייא בר אישי אמר רב זומר חייב משום נוטע והנוטע והמבריך והמרכיב חייב משום זורע ופי' המברך דמקבר קיברא בארעא ובא להודיע שכולם מלאכה אחת הן ואם עשאן כולן אינו חייב אלא אחת מיהו אשמועינן שיש תולדה לתולדה וכולן חוזרין אל עיקר האב, זומר הרי המוטעת מגדלת במקום שזומר … להמשך קריאה

ספר העיתים רי״ט

א מתניתין, אבות מלאכות מ' חסר אחת הזורע והחורש והקוצר והמעמר והדש והזורה והבורר והטוחן והמרקד והלש והאופה, הגוזז את הצמר והמלבנו והמנפצו והצובעו והטווהו והמסיך והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חיטין והבוצע שני חוטין והקושר והמתיר והתופר שתי תפירות והקורע על מנת לתפור שתי תפירות, הצד את הצבי והשוחטו והמפשיטו והמולחו והמעבדו והמוחקו … להמשך קריאה

ספר העיתים רי״ח

א אתחיל הלכות מלאכות ואיסורי שבת בסייעתא דשמיא:  כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה [מלאכות הרבה] בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת, והיודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת והיודע שהיא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל מלאכה ומלאכה, והעושה מלאכות הרבה … להמשך קריאה

ספר העיתים רי״ז

א ב"ה אומרים מגביהין מעל השלחן קליפין ועצמות. אמר רב נחמן אנו אין לנו אלא ב"ש כרבי יהודה וב"ה כר"ש וכי שרי ר"ש לטלטולי כגון עצמות דחזיין לכלבים וקליפין דחזיין למאכל בהמה אבל מידי דלא חזי לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה לא קא שרי ר"ש, ות"ר מטלטלין את העצמות מפני שהן מאכל לכלבים בשר … להמשך קריאה

ספר העיתים רט״ז

א נוטל אדם את בנו והאבן בידו כלכלה והאבן בתוכה, אמר רבא הוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום כיס תינוק מת וכיס תלוי בצוארו פטור, פי' תינוק מת שהוציאו לקברו והכיס עמו כדאמר ריש לקיש פוטר הי' ר"ש [אף] במוציא את המת לקברו והלכתא כרבא דקאי כר"ש דאמר מלאכה שא"צ לגופה פטור עליה … להמשך קריאה

ספר העיתים רט״ו

א אמר רב חסדא לא שנו [אלא אם נתן שמן מעט שיעור לצחצחו] אבל [שיעור לעבדו היא אסור] אבל לצחצחו אסור [וכש"כ לעבדו, ומותר לשכשך את המנעל במים אבל לכבסו אסור] דגרסינן בזבחים בפרק דם חטאת דרש [רבא מותר לכבס את המנעל] א"ל רב פפא לרבא והא זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה [דרבה ושיכשכו ליה … להמשך קריאה

ספר העיתים רי״ד

א ואלו היכא דאוגרה ישראל לבהמתו לגוי לד' או לה' ימים כי היכי דליהדריה גוי ניהליה בע"ש עם חשיכה ועבר האי גוי על דעתיה או דאזיל ליה לאתרא רחיקא ולא מצי ישראל למיסבה מיניה בההוא שבתא איצטרכינן לפרושי אי שרי לי' לישראל למישקל מיניה דגוי שכר שבת בכלל שאר יומי או לא שיש שמורין למישקל … להמשך קריאה

ספר העיתים רי״ג

א והואיל וקיי"ל דישראל מצווה על שביתות בהמה חיה ועוף דיליה גם הם כרגלי הבעלים שאין להם רשות להניחן לילך ולשתות ולא לשום מידי חוץ לתחום כדתנן במסכתא יום טוב הבהמה והכלים הרי הן כרגלי הבעלים, מיהו איצטרכינן לפרושי ולארווחי במילתא היכא דאושיל או אוגרה ישראל לבהמתם קודם שבת מה דיניה, דכלים [אי] איגרינהו ואושלינהו … להמשך קריאה

ספר העיתים רי״ב

א מתני' אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינו קשורה לו ולא בזוג אע"פ שהיא פקוקה ולא בסולם שבצוארו ולא ברצועה שברגלו, ואין התרנגולין יוצאין בחוטין ולא ברצועות שברגליהן ואין הזכרים יוצאין בעגלה שתחת האליה שלהן ואין הרחלים יוצאות חנונות, ואין העגל יוצא בגימון, ולא פרה בעור הקופד ולא ברצועה שבין קרניה פרתו של ר' אלעזר … להמשך קריאה

ספר העיתים רי״א

א מתני' ובמה אינה יוצאת לא יצא הגמל במטוטלת לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל בהמה לא יקשור גמלים זה לזה וימשך אבל מכניס חבלים בתוך ידו ובלבד שלא יכרוך, תנא לא יצא הגמל במטולטלת התלויה בחוטרתו שיכנס בו הרוח אבל יוצא הוא בזנבו הקשורה בחוטרתו שלא תכנס בו הרוח, אמר רבה בר ר"ה … להמשך קריאה

ספר העיתים ר״י

א מתני' חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה לו, הזכרים יוצאין לבובין והרחלים יוצאת שחוזות כבולות וכבונות והעזים צרורות ר' יוסי אוסר בכולן חוץ מן הרחלים הכבונות ר' יהודה אומר עזים יוצאין צרורין ליבש אבל לא לחלב. חמור יוצא במרדעת אמר שמואל והיא שקשורה בו מע"ש וכן הלכה תנ"ה יוצא חמור במרדעת בזמן שהיא קשורה … להמשך קריאה

ספר העיתים ר״ט

א במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה, יוצא הגמל באיפסר והנקה בחטם והלבדקים בפרומביא והסוס בשיר וכל בעלי שיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר ומזין עליהן וטובלין במקומן, מאי נאקה בחטם אמר רבב"ח חמארא לובא בפגא דפרזלא פי' חמור ממקום ששמו לובו כדכתיב ולובים וכושים במצעדיו וגרסינן בירושלמי גרים הבאים מליבו מהו להמתין להן ג' דורות, … להמשך קריאה

ספר העיתים ר״ח

א גרסינן בעירובין בפרק הדר עם הנכרי אמר עולא אמר ר' יוחנן קרפוף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אפילו כור אפילו כורים וזרק מרה"ר לתוכו חייב מ"ט מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין ואמרינן עלה מתיב רב הונא בר חיננא סלע שבים שגבוה יו"ד ורחב ד' אין מטלטלין לא מן הים לתוכו ולא מתוכו לים … להמשך קריאה

ספר העיתים ר״ז

א אמר רב חסדא נעץ קנה ברה"י וזרק ונח על גביו אפילו גבוה ק' אמה חייב שרה"י עולה עד לרקיע ואמרי' נימא כרבי אמרה דתניא זרק ונח ע"ג זיז כל שהו רבי מחייב וחכמים פוטרים, אמר אביי ברה"י דכ"ע לא פליגו דרה"י עולה עד לרקיע והכא באילן העומד ברה"י ונופו נוטה לרה"ר וזרק מרה"ר ונח … להמשך קריאה

ספר העיתים ר״ו

א ת"ר מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע ד' אמות חייב פחות מד"א פטור מאי קמ"ל רשויות מצטרפות ולא אמרינן קלוטה כמי שהונחה כגון דקאים ברה"ר בקצהו במקום שאין לפניו מרה"ר אלא מעט לבד ורה"י סמוכה לה ורה"ר אחרת סמוכה לאותה רה"י וזרק מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע ועבר החפץ בזריקה אמה אחת ברה"ר האחרת או שתים בזו … להמשך קריאה

ספר העיתים ר״ה

א פשיטא נתכוין לזרוק ח' וזרק ד' הרי כתב שם משמעון דעביד לי' מקצת מחשבתו צריך הוא להגיע את החפץ לח' אמות וכיון שקרבה ד' הרי היא בעצמה מלאכה וגם מלאכת מחשבת קרינן בי' שהרי קירב את החפץ למקום מחשבתו ודמי כמאן דכתב נח מנחור וחייב אבל אם חשב לזרוק ד' אמות וזרק ה' שהרי … להמשך קריאה

ספר העיתים ר״ד

א הזורק מרה"ר לרה"י או מרה"י לרה"ר חייב מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע ר' עקיבא מחייב וחכמים פוטרין והוצאה דזריקה תולדה דהוצאה והוצאה כתיב וקרוייה מלאכה כדכתיב לעיל בירושלמי ובדידן נמי אמרינן זריקה תולדה דהוצאה הוצאה גופה היכא כתיבא אמר ר' יונתן דאמר קרא ויצו משה ויעבירו קול במחנה וגו' משה היכא הוה יתיב במחנה לוייה … להמשך קריאה

ספר העיתים ר״ג

א גירסא ירוש' מנין שהוצאה קרויה מלאכה ר' יוסי בשם ר' יונתן ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ויכלא העם מהביא נמנעו העם מלהוציא מבתיהן ולתת לגזברין, ר' אחא בשם ר' חייא אפילו הכנסה את שמע מינה כשם שנמנעו העם מלהוציא ולתת לגזברין כך נמנעו הגזברין לקבל … להמשך קריאה

ספר העיתים ר״ב

א וקיי"ל דבשבת כל המוציא מרשות לרשות הוי לה מאבות מלאכות וכדתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הלכך כל בר ישראל דמפיק מידי מרה"י לרה"ר חייב בר [דמפיק] מידי דלית לי' שיעור כמו שאנו עתידין לפרש בשיעורי הוצאה, ומאן דמפיק מרה"י לרה"ר או דמעייל מרה"ר לרה"י במזיד חייב סקילה בשוגג חייב חטאת, והיא דעביד עקירה … להמשך קריאה

ספר העיתים ר״א

א גרסינן בפרק אלו דברים בפסח למחר מי שפסחו טלה תוחב לו הסכין בצמר גדי תוחבו לו בין קרניו ומקשי עלה התם והלא מחמר ופרקינן מחמר כלאחר יד היא שהיא שלא כדרך המחמרין שכל העושה בשבת שלא כדרך מלאכה כלאחר יד מיקרי וכן המחמר נמי בגדי וטלה מה שאין דרכן לעשות כן כלאחר יד מיקרי … להמשך קריאה

ספר העיתים ר׳

א מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי אם אין עמו נכרי מניחו על החמור הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלין בשבת ושאין ניטלין מתיר את החבלים והשקין נופלין, מ"ט שרו לי' רבנן למיתן כיסו לנכרי קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד על ממונו ואי לא שריית ליה אתי לאתויי ד' אמות ברה"ר, אמר … להמשך קריאה

ספר העיתים קצ״ט

א הלכות הילוך וזריקה והוצאה וטלטולי שבת:  ת"ר לדעת כי אני ד' מקדישכם א"ל הקב"ה למשה משה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה להן לישראל לך והודיע אותם מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו, אר' יוחנן משום ר"ש בן יוחאי כל מצות שנתן להם הקב"ה לישראל נתן … להמשך קריאה

ספר העיתים קצ״ח

א [גרסינן] בירושלמי פרק אלו קשרים ר' חגי בשם ר', לא נתנו ימים טובים ושבתות אלא לאכילה ולשתיה ועל ידי שהפה סריח התירו לו לעסוק בדברי תורה, ר' ברכיה בשם ר' חייא בר אבא לא נתנו ימים טובים ושבתות אלא לעסוק בדברי תורה בחול על ידי שהוא סרוח ואין לו פנאי בחול נתנו לו ימים … להמשך קריאה

ספר העיתים קצ״ז

א תפילת מנחה דשבת נהגו כל ישראל להקדימה ולהתפללה משבע שעות ולמעלה כדמתרמי עונה דידה. תנן בשבת כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן. ומפרש שקורין בהן בצבור תורה ונביאים דקרינן ספרא ואפטרתא ושאין קורין בהן כתובים ופירש לקמן מפני מה אין קורין בהן כיון דתנא בתורה ובנביאים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן