ספר המכריע י׳

א גרסינן בריש פרק אלו טריפות תניא ניקבה הקיבה ניקבו הדקין ר' יוסי בר' יהודה אומר אף ניקבה המרה אמר רב יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי בר' יהודה. ב תשובה זו מצאתי לחכמי צרפת זכרונם לברכה על שתי מרות שאין שופכות זו לזו חזרנו בכמה צדדין על המשנה ועל הגמרא ולא … להמשך קריאה

ספר המכריע ט׳

א גרסינן בפרק איזהו נשך אמר רב פפא עבד רבינא עובדא ואפיק פירי דלא כרבה בר רב הונא וכו' עד עבד רב אשי עובדא ביתומי' קטנים כגדולים. ב אמר רבינו יצחק מפאס זצוק"ל האי משכנתא דרב אשי משכנתא בנכיתא כי היכי דלא תוקשי הילכתא אהילכתא דהא משכנתא בלא נכיתא קיימא לן בה כרבינא דריבית קצוצה … להמשך קריאה

ספר המכריע ח׳

א גרסינן בשילהי פרק הערל אמרי בבי רב משמיה דרב הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה ושמואל אמר בקושי ובקידוש וכו' עד קידוש דתנן המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו הרי זה קדש וחייב באחריותו ר' יוסי ור' שמעון אומרי' אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. ב ואמרינן איבעיא להו בקידוש מה לי אמר רב … להמשך קריאה

ספר המכריע ז׳

א גרסינן בפרק השוחט אמרי במערבא משמיה דר' יוסי בר' חנינא כדי שיגביהנה וירביצנה וישחוט דקה לדקה וגסה לגסה. ב כתב המורה ואע"ג דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן כיון דקם ליה ר' יוסי בר' חנינא כשיטתיה דרב דאמר דקה לדקה וגסה לגסה ממילא שמעינן ועוף לעוף ועבדינן לחומרא. ג ואינו נראה לי דכיון דעיקר … להמשך קריאה

ספר המכריע ו׳

א גרסינן בפרק הזהב אלו דברים שאין להם אונאה הקרקעות והעבדים והשטרות וההקדשות אמר רבא אמר חסא בעי רבי אמי אונאה אין להם ביטול מקח יש להן או אין להם אמר רב נחמן הדר אמר חסא פריש רבי אמי אונאה אין להם ביטול מקח יש להם רבי יונה אמר אהקדשות רבי ירמיה אמר אקרקעות ותרוייהו … להמשך קריאה

ספר המכריע ה׳

א גרסינן בפ' השוחט בעי רב פפא החליד במיעוט סימנים מהו. ב פירוש המורה לאחר ששחט רובה בהכשר מי אמרינן הא אישתחיט שפי' ברוב סימנין או דילמא כולה חדא שחיטה היא והא אית בה חלדה ובמיעוט קמא פשיטא לן דנבלה ודאי וכל תיקו דאיסורא לחומרא. ג ולגבי הגרמה נמי דפירקין קמא בין שחט שליש והגרי' … להמשך קריאה

ספר המכריע ד׳

א גרסינן בפרק השוחט אמר רב יהודה אמר רב השוחט בשנים ושלשה מקומות שחיטתן כשרה. פי' המורה שחתך כאן וחזר והתחיל למעלה או למטה. ב וקשיא לי טובא בהאי פירושא דכיון דאיכא שיעור שחיטה במקום אחד פשי' דכשרה אטו משום דחתך למעלה ממקום שחיטה או למטה איטרפא לה דאי בדליכא שיעור שחיטה בחד דוכתא הויא … להמשך קריאה

ספר המכריע ג׳

א גרסינן בפ' יום טוב דף כ"א א' עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומזמנין עליה ומברכין עליה ונאפת בי"ט ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. ב ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה ואין מערבי' בה ואין משתתפי' בה ואין מזמנין עליה ואין מברכין עליה ואינה נאפת … להמשך קריאה

ספר המכריע ב׳

א גרסינן בפ' יום טוב דף י"ז ב' אמר רבא הלכה כתנא דידן ואליבא דבית הלל. ב כתב המורה הלכה כתנא דידן דמתניתין דקתני ובית הלל מתירין בתבשיל אחד וכך השיב הרב ר' יצחק ב"ר יהודא דפת בלא תבשיל לא סגי. אבל בתבשיל בלא פת סגי דהלכה כתנא דידן ואליבא דב"ה. ג אבל מורי נוהג … להמשך קריאה

ספר המכריע א׳

א גרסינן בפרק ביצה דף ח' ע"ב אמר רבא שחט צפור מעי"ט אין מכסין דמו בי"ט גלגל עיסה מעי"ט מפריש ממנה חלתה בי"ט. אבוה דשמואל אמר אפילו גלגל עסה מערב י"ט אין מפריש ממנה חלתה בי"ט. ב כתב רבינו יצחק מפאס זצוק"ל והילכתא כאבוה דשמואל דגרסי' בפרק משילין ולא מגביהין תרומה ומעשרות ואפילו ליתנן לכהן … להמשך קריאה

ספר המחכים

א ספר המחכים ב מעולם לא עברתי על דעת חבירי והם בקשו ממני לסדר סדר התפלה יחד למען ירוץ קורא בו, למען לדעת במה יעבוד בוראו שהרי כתיב שויתי י"י לנגדי תמיד, פי' כשאדם מתפלל יהיה כאלו שכינה לנגדו, ואין מעמידין לפני מלך אלא מי שיודע בתכסיסי מלכות, על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי … להמשך קריאה

ספר העיתים רל״ז

א הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו בין משם אחד בין משני שמות בכל לשון חייב אמר ר' יוסי לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם שכן כותבין על קרשי המשכן וכו' ומאן דכתב אע"פ דאין דרכו בכך חייב דאע"ג דלא מיחייב משום כותב מיחייב משום רושם וכר' יוסי, ושולט בשתי ידיו מיחייב נמי … להמשך קריאה

ספר העיתים רל״ו

א רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המכה בקורנס על הסדין בשעת מלאכה חייב אע"פ שלא הכה בו כלום גם זה כמכה בפטיש דמי, [מאי קא עביד] רבה ורב יוסף דאמרי תרויהו מפני [שמאמן] את ידו [וקסברי בני רחבה] דהאי [מאמן] מלמד את ידו אומנות [הכאה היא] ומחייב, [ומקשו] אלא מעתה [חזי אומנתא בשבתא וגמר] … להמשך קריאה

ספר העיתים רל״ה

א הבונה כמה יבנה ויהא חייב הבונה כל שהו והמסתת והמכה בפטיש והמעצד והקודח כל שהו חייב זה הכלל כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת [בשבת] חייב רשב"ג אומר אף המכה בקורנס על הסדין בשעת מלאכה חייב מפני שהיא כמתקן מלאכה, ואוקימנא דבנין כל שהוא חזי ואף במשכן נמי הוי בנין כל שהו. אמר שמואל המצדד … להמשך קריאה

ספר העיתים רל״ג

א והכותב שתי אותיות, והמוחק ע"מ לכתוב שתי אותיות, ת"ר כתב אות אחת גדולה ויש במקומה כדי לכתוב שתים פטור, מחק אות אחת גדולה ויש במקומה כדי לכתוב שתים חייב, אמר ר' מנחם בר' יוסי זה חומר במוחק מבכותב:   הסבר על זכויות יוצרים ספר העיתיםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר העיתים רל״ב

א והמוחקו. אמר רב אחא בר חיננא השף בין העמודים חייב משום ממחק, השף בין העמודים שעושה כדי להחליקן וכן הממרח את הרטיה ופי' בירושלמי מה מחיקה היתה במשכן העיד בר חיננא בשם ר' חנינה שהיו שפין את העור ע"ג העמוד, השף את העור ע"ג העמוד ר' יוסי בשם ר' יהודה בר לוי ר' אחא … להמשך קריאה

ספר העיתים רל״א

א הצד צבי והשוחטו והמפשיטו והמולחו והמעבדו וכו'. היינו מעבד היינו מולח ר' יוחנן ורשב"ל דאמרי תרויהו אפיק חדא מיניהו ואעיל שרטוט. ובתלמוד ירושלמי פירשו עיבוד שרטוט והכי אמרין מה עבודה היה במשכן שהיו משרטטין מסרגלין, מליחות בשר שהיא עיבוד דקאמר רבה בר רב הונא נקרא בלשון ישמעאל א"ל קרי"ר ובמקום צינה דעבדי אינשי לביתהו … להמשך קריאה

ספר העיתים ר״ל

א הגוזז את הצמר והמלבנו והמנפצו והצובעו והטווהו, ת"ר התולש את הכנף והקוטמו והמורטו חייב חטאת, והקושר והמתיר והתופר שתי תפירות, התופר שתי תפירות הא לא קיימא אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן והוא שקושרן, והקורע ע"מ לתפור שתי תפירות, רבא ור"ז דאמרי תרויהו שכן יריעה שנפל בה דורנא קורעין אותה ותופרין אותה, אמר רב זוטרא … להמשך קריאה

ספר העיתים רכ״ט

א אמר רבה בר בר חנה הטווה את הצמר מע"ג בהמה בשבת חייב ג' חטאת וכתב רבינו האי גאון ודרב כהנא דאמר אין דרך גזיזה בכך והוה מחזיא מילתא שאין זה מוציאו מכלל מלאכה אע"פ שאין זה דרך כל אדם והוה אמרינן דאי רב כהנא קא פטר לי' לגמרי ומוקי ליה בפטור אבל אסור מרחקא … להמשך קריאה

ספר העיתים רכ״ח

א הלש והאופה אמר רב אדא בר אהבה האי מאן [דשדי] סיכתא לאתונא חייב משום מבשל, פי' סכתא כלי בהמה דקיקין ויש או' גללי בהמה, אמר רב הונא האי מאן דארתיח כופרא חייב משום מבשל, אמר רבא האי מאן דעביד חביתא חייב שבע חטאת, הכין פירושו רבוותא משכחת להו. א) כשנוטל גבשושית העפר מיפה וחייב … להמשך קריאה

ספר העיתים רכ״ז

א והטוחן אמר רב פפא האי מאן דפרים סילקא בשבתא שהיא כעין כתישה ואינו בעי חיתוך חייב משום טוחן. אמר רב מנשי האי מאן דסלית סילתא [חייב משום טוחן] אלו עצי דקלים שעומדים שיבי שיבי כנימין נימין וכשמפרק אותן הנימין יוצא מביניהם כגון קמח דק ומתוך כך נחשב כטוחן, אמר רב אשי ואי האי דסלית … להמשך קריאה

ספר העיתים רכ״ו

א ת"ר היו לפניו שני מיני אוכלין בורר ואוכל בורר ומניח לא יברור ואם בירר חייב חטאת, ואמרינן מאי קאמר ונדחו דברי כולן ובמסקנא פירשה אביי ואמר ה"ק בורר ואוכל לאלתר בורר ומניח לאלתר ולבו ביום לא יברור ואם בירר נעשה כבורר לאוצר וחייב חטאת, אמרוה קמיה דרבה אמר שפיר קאמר נחמני, היו לפניו שני … להמשך קריאה

ספר העיתים רכ״ה

א הזורה והבורר והטוחן והמרקד כלן העברת פסולת שהיא מעורבת באוכל ואינה מחוברת ואינה דומה לקלופה שצריכה פירוק או עפרורית שצריכה ניפוץ אלא שכל אחת מהן יש לה דרך כל דבר שהיא משלימו להפרחת הרוח חייב עליו משום זורה ואלו נטל אדם בידו אוכל שיש בו פסולת או עפר ונפחו בפיו זה זורה, אבל הבורר … להמשך קריאה

ספר העיתים רכ״ד

א והדש, תנא הדש והמנפץ והמנפט כולן משום מלאכה אחת. הדש הוא המפרק מן האוכל פסולת שהיא מחוברת לו ומכין אותה לברירה בין בברירה בין בהרקדה וכן מי שהוא מפרק את האוכל מדבר שהיא מחובר לו כדי שיהא נכון לאכילה והמנפץ את האוכל מן עפרורתו חייב משום דש וכן המנפט:   הסבר על זכויות יוצרים ספר … להמשך קריאה

ספר העיתים רכ״ג

א והמעמר, אמר רבה האי מאן דכניף מילחא ממילחא חייב משום מעמר. אביי אמר אין עימור אלא בגידולי קרקע. וקאמרי רבנן דליתא לדרבה אלא כאביי דאמר אין עימור אלא בגידולי קרקע אבל מאן דכניף מילחא גבי מילחא כמעביר הוא ואי ברה"ר העביר דינו כמעביר ברה"ר ואי בכרמלית או ברה"י דינו הכין:   הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן