א גרסינן בפרקא קמא דבכורות תנן שהיוצא מן הטמא טמא. ב בעו מיניה מרב ששת מי רגלים הוא דסוסי' וגמלים לא מיבעי להו דלא שתו אנשי פירוש והוו להו פירשו בעלמא כי קא מיבעיא דחמור דהוא דשתו אינשי ומעלו לירקינא מאי. אמר להו תניתוה שהיוצא מן הטמא טמא פירוש לא פשט רב ששת אם מתמצין … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק השוכר את האומנים המלוה את חבירו על המשכון שומר שכר וכו'. ב בדין המלוה את חבירו על המשכון ראיתי חלוקות בין הגאונים רבינו האי גאון זצוק"ל אמר בספר מספרי שבועות שחיבר המלוה את חברו על המשכון ואבד אם קיבל את המשכון בהלואה אנו סומכין אותו בדרך זכרון דברים ואינו מתחייב המלוה באחריותו … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק שבועת העדות משביע אני עליכם מצוה אני עליכם ואוסרכם אני הרי אלו חייבים בשמים ובארץ הרי אלו פטורים בשי"ן דל"ת ביו"ד ה"א בשדי בצבאות וכו'. ב מזו ההלכה מוכיח שכל השבועות אינו חייב עליהם עד שיזכיר את השם או אחד מן הכינויים וכן בשבועת ביטוי בין להתחייב קרבן בין לעבור בבל יחל … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק שבועות בתרא דאיתמר מתפיס בשבועה אביי אמר כמוציא שבועה מפיו דמי. ב אמר רבינו יצחק זצוק"ל וקיימא לן כרבא והיכי דמי מתפיס בשבועה כגון דשמע חברי' דאישתבע דלא ליכול הדין בשרא ואמר איהו אנא נמי דכותך לאו כמוצי' שבועה מפיו דמי אבל מתפיס בנדרים חיל נדרה עליה דתנן הריני נזיר ושמע חבירו … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק התכלת אמר רחבה אמר רב יהודא חוטי צמר פוטרין בשל פשתן וכו'. ב מה שכתבת אלי על טלית של שני מינין כגון צמר גפן ופשתים אי נמי שאר מינין אם היא כשרה אם היא פסולה. ג אודיעך שדבר זה הויא פלוגתא דאמוראי אם שאר מינין שאינן מצמר או מפשתים אם חייבין מדאוריית' … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק הקומץ בתרא אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך וכו'. ב על ענין תפילין שכתבת אלי פירש רבי יהודה חסיד מברך שתים אע"פ שלא סח ורצית לדעת מה דעתי נוטה בזה. ג אודיעך כי בעל הלכות גדולות כתב כשהוא מניח מניח של יד ואחר כך … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק הקומץ בתרא תנו רבנן כיצד סודרן קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל והא תניא איפכא אמר אביי לא קשיא כאן מימין של קורא כאן מימין המניח והקורא קורא כסדרן. ב אמר רב חננאל אמר רב אם החליף פרשיותי' פסולה אמר אביי לא אמרן אלא גוויותא לברייתא וברייתא … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק הקומץ בתרא הא מורידין עושין והא בעיא שירטוט דאמר רב מנימין בר חלקיה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה ורב מנימין בר חלקיה דידיה אמר שירטוט מזוזה הלכה למשה מסיני תנאי היא דתניא רבי ירמיה אמר משום רבינו תפילין ומזוזות נכתבים שלא מן הכתב ואין צריכות … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק הקומץ בתרא הא דעפיצן והא דלא עפיצן מכאן מוכח דאע"ג דלא עפיצן כשרים לספר תורה וכן לתפילין ולמזוזה וכן הקלפין שלנו העשוין בסיד שכך הוא יפה תיקון הסיד שלנו כמו תיקון העפצים שלהם והם נקראים קלפים והמעופצין נקראים גוילים וכמו שהגוי' אינו יכול להזדייף כך הקלף אינו יכול להזדייף ויקרא הקלף ספר … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק המפקיד אמר רבא רישא נעשה [כמי] שהפקידו אצלו בשתי כריכות דהוה ליה למידק סיפא נעשה כמי שהפקידו אצלו בכרך אחד דלא הוה למידק. ב פסק רבינו יצחק זצוק"ל הלכתא כרבא דמשום דפשע ולא כתב שמא דגברא דאפקיד גביה כי היכי דלא ליחליף ליה משלם לזה מזה ולזה מזה. ג ונראה לי דמתוך … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק הגוזל ומאכיל תניא ישראל שאנסוהו עכו"ם והראה ממון חבירו פטור ואם נטל ביד חייב אמר רבא ואם הראה מעצמו כמו שנטל ונתן ביד דמי. ב פירוש האי דקתני אם נטל ונתן ביד חייב דוקא בשאנסוהו עכו"ם והיו שואלין ממנו ממון והוא פדה עצמו בממון חבירו ונטל ממון חבירו ונתנו להם וריצה אותם … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק מרובה אמרי נהרדעי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי אמר לי' רב אסי לאמימר מאי טעמא משום דר' יוחנן דאמר רבי יוחנן גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו. ב איכא דאמרי אמרי נהרדעי לא כתבינן אדרכת' אמטלטלי דכפרי' טעמ' דכפריה דמיחזי כשיקרא אבל לא … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק הגוזל עצים איתמר שליח שעשאו בעדים רב חסדא אמר הוי שליח רבה אמר לא הוי שליח הכי קאמר ליה איניש מהימנא הוא איבעית שדורי לי בידי שדרי. רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו שליח שעשאו בעדים הוי שליח. ב אמר רב יהודה אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני ואפי' עדים חתומים עליה … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק הגוזל עצים תנו רבנן הנותן מעות לשלוחו ליקח חטים ולקח שעורים שעורים ולקח חטים תני חדא אם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לו ותניא אידך אם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע. ב אמר רבי יוחנן לא קשיא הא רבי מאיר והא רבי יהודה הא רבי מאיר דאמר קני להו … להמשך קריאה
א גרסינן בסיפרא פרשת ויקרא דבר אל בני ישראל וסמך בני ישראל סומכים ואין בנות ישראל סומכות רבי יוסי ורבי שמעון אומרים נשים סומכות רשות. ב אמר רבי יוסי אמר לי אבא אלעזר פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והוציאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים ושחטנוהו ולא מפני שיש סמיכה בנשים אלא כדי … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק מצות חליצה אמר אמימר האי מאן דמסגי אליחתא בכרעיה לא יחלוץ אמר רבינו חננאל זצוק"ל יש מי שאומרים לית הלכתא כאמימר ומדקאמר רב אשי למאי דאמר אמימר מכלל דאיהו לא סבירא ליה ותנן נמי מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה ורמינן עלה רגלי' פרט לבעלי קבין כלומר מי … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק החובל אלא כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא ואית בה חסרון כיס וכו' עד כי קאמר רבא בשן ועבד דמועדין מתחלתן נינהו. ב כתב רבינו חננאל זצוק"ל כל שהוא ביוצא בשן ורגל גובין אותו בבבל כגון אבות נזיקין דשור בשן ורגל ובור במבעה והבער ושאר אבות דרבי חייא ודרבי אושעיא וכגון ארבע שומרים … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק הכונס צאן לדין איתמר שומר אבדה רבה אמר כשומר חנם דמי ורב יוסף אמר כשומר שכר דמי. ב כתב רבינו יצחק זצוק"ל וקיימא לן בהא כרב יוסף דאמרינן בפרק השוכר את האומנין ובפרק שבועת הדיינים דכולי עלמא אית להו דרב יוסף אלמא הלכתא כוותיה וכך כתב גם רבינו יצחק זצוק"ל וקיימא לן … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק שור שנגח ארבע וחמשה שוורים ההוא גברא דתקע ליה לחבריה שלח רב טובי בר מתנה לקמיה דרב יוסף וכו' עד אמר ליה זיל הב ליה פלגא דזוזא אמר ההוא גברא הואיל ופלגא דזוזא הוא ניתבי לעניי הדר אמר להו ניתביה ניהלאי ואיזל איברי ביה נפשאי אמר ליה רב יוסף כבר זכו ביה … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק כל הבשר איתמר כבדא עילויה בישרא שרי דמא מישרק שריק פירוש בישרא עילויה בישרא פשיטא דשרי ואע"ג דדמא דעילאי אזיל על גבי תתאי שרי דכל זמן שהוא טרוד לפלוט אינו בולע וכדאמרינן נמי בהלכתין לקמן גבי מליחה דלא שנא גרמ' גרמא לא שנא בהדי הדדי שרי למימליחינהו וטעמא דמילתא דכל זמן שהן … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק כל הבשר כבדא מה אתון ביה וכו'. ב לפום מסקנא דהלכתא וסוגי' דשמעתא משמע דהכי הלכתא דכבד אע"פ ששלקוה בקדרה לבדה מותרת ואינה נאסרת בדם היוצא ממנה דאפילו אם תמצא לומר דדם הנפלט ממנה אוסר היא עצמה אינה נאסרת מפני שתדיר היא עשויה לפלוט ואינה בולעת והכי פשיטא ליה לאביי דאמר למיסר … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק ערבי פסחים תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין בכניסתו וכו'. ב מכאן למדנו שקידוש היום הוא מן התורה והכי נמי אמרינן בפרק מי שמתו מוטל אמר רב אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה אמאי מצות עשה שהזמן גרמא היא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק כל הבשר אמר ליה רבי אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול. ב מאי קמ"ל מתני' היא הא קמ"ל דלא בעינן שתי וערב אי נמי לקדרה כך מצאתי כתוב בספרים והכי גרי' רבי' יצחק זצוק"ל והכין פירושא קמ"ל רבי אלעזר דלא בעינן שתי וערב אלא בקריעה בעלמא סגי אי נמי הא קמ"ל דבקריע' … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק כל הבשר כגון שנפל לתוך יורה רותחת דמיבלע בלע מיפלט לא פליט. קשיא לי טובא בהא דא"כ חתיכת הנבילה שנפלה לתוך תבשי' רותח וקדם וסלקיה קודם שינוח התבשיל מרתיחתו לא נאסר התבשיל דאמרינן חתיכה דנבילה מיבלע בלע מן התבשיל מיפלט לא פלטא ואם כן אמאי נקט כזית בשר שנפל לתוך יורה של … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק כל הבשר אמר רב כיון שנתנה טעם בהחתיכ' חתיכה עצמה נעשת נבלה ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה. ב כתב המורה ועבדינן כרבי יהודה בין בטיפת חלב שנפלה על החתיכה ולא ניער ויש בה כדי ליתן טעם באותה החתיכה בין בחלב הדבוק בחתיכה בשר ויש בו כדי ליתן טעם ואפילו אין … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק גיד הנשה אמר ליה שקול אכול האידנא דהתירא שכיח טפי. ב כתב המורה רב הונא כרב סבירא ליה דאסר בהעלמה ולא קיימא לן כוותיה בהא אלא אמתנייתא סמכינן נמצא בגבולין ומצא בה בשר ואע"ג דשנינהו בעומד ורואהו שינויא דחיקא נינהו וכי קיימא לן הלכתא כרב באיסורי גבי פלוגתא דשמואל הוא דאמרינן הכי … להמשך קריאה