חלק שני, שער היחוד והאמונה ג׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה אחרי הדברי' והאמת האלה כל משכיל על דבר יבין לאשורו איך שכל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש לגבי כח הפועל ורוח פיו שבנפעל המהוה אותו תמיד ומוציאו מאין ממש ליש ומה שכל נברא ונפעל נראה לנו ליש וממשו' זהו מחמת שאין אנו משיגים ורואים בעיני בשר את כח ה' ורוח … להמשך קריאה

תורה – קכ״ג – ספר ליקוטי מוהר"ן

קכ״ג:תשט״ז א׳ הָעִקָּר וְהַיְסוֹד, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ – לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטֹן וְדָבָר גָּדוֹל. וְלִבְלִי לִנְטוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי פ' שופטים): אֲפִלּוּ אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שְׂמֹאל וְכוּ'; וּלְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קכ״ג

א׳ ומעשה היה באחד משכניו של ר׳ שנתן לו גוי מבכרת ובא ושאל את פיו וצוה רבי עליו ‏למכור את העובר או כלו או מקצתו בפרוטה קודם שיצא לאויר העולם כדי שתהא יד גוי ‏באמצע להפטר מן הבכורה וחזר האיש ואמר קבלתי עלי חצי פשוט מן הארוס ויגדלנו ‏לחצאין אם זכר ואמר לו ר׳ לכשיולד … להמשך קריאה

תורה – קכ״ד – ספר ליקוטי מוהר"ן

קכ״ד:תשי״ז א׳ שִׁיר מִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ – זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ (פסחים קיט): ב׳ כִּי כְּשֶׁמְּדַבֵּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בִּטְעָנוֹת וּבַקָּשׁוֹת, רוֹצֶה לְנַצֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּבְיָכוֹל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ תַּעֲנוּג מִזֶּה. עַל כֵּן שׁוֹלֵחַ לוֹ דִּבּוּרִים, שֶׁיּוּכַל לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ, כִּבְיָכוֹל, כְּדֵי לְקַבֵּל הַתַּעֲנוּג. כִּי בְּלֹא זֶה בְּוַדַּאי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לְנַצֵּחַ … להמשך קריאה

חלק שני, שער היחוד והאמונה ד׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ כי הנה כתיב כי שמש ומגן ה' אלהים פי' מגן הוא נרתק לשמש להגן שיוכלו הבריות לסבלו כמארז"ל לעתיד לבא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה רשעים נידונין בה כו' וכמו שהנרתק מגין בעד השמש כך שם אלהים מגין לשם הוי"ה ב"ה דשם הוי"ה פירושו שמהוה את הכל מאין ליש והיו"ד משמשת על הפעולה שהיא בלשון … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קכ״ד

א׳ ועל עשרה שהתפללו ושמעו כולם ברכו וקדושה וכל סדר התפילה אומר ר׳ שיכולין ‏להמנות למנין אחר בשביל אחד שלא התפלל כמו שעושין לחתן או למי שלא השכים ‏לבית הכנסת ואפילו אחד מאותן שהתפללו כבר יכול לחזור ולהתפלל כדי להוציא את ‏החייב וסמך רבי ומראה פנים מהצבור שמתפללין ונמנין למנין על הקדושה לבדה נענה כל … להמשך קריאה

חלק שני, שער היחוד והאמונה ה׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה על זה אמרו רז"ל בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שתף בו מדת רחמים דהיינו התגלות אלהות על ידי צדיקים ואותות ומופתים שבתורה. והנה על זה אמרו בזהר דלעילא בסטרא דקדושה עילאה אית ימינא ואית שמאלא דהיינו חסד וגבורה פי' דשתיהן הן מדות אלהות למעלה משכל הנבראים והשגתם … להמשך קריאה

תורה – קכ״ה – ספר ליקוטי מוהר"ן

קכ״ה:תשי״ח א׳ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַייָ וְכוּ' (שמות ט״ז:כ״ה): ב׳ וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיז:) מִכָּאן, שֶׁחַיָּב לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת, כִּי תְּלָתָא "הַיּוֹם" כְּתִיבִי. ג׳ נִמְצָא שֶׁעַל כָּל סְעֻדָּה מִשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת כְּתִיב "הַיּוֹם", לְרַמֵּז שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בַּסְּעֻדָּה שֶׁל שַׁבָּת, רַק בִּשְׁבִיל הַיּוֹם. כִּי לִפְעָמִים אוֹכְלִים בִּשְׁבִיל שֶׁרָעֵב מֵאֶתְמוֹל, וְלִפְעָמִים … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קכ״ה

א׳ דין עבריין. עבריין שעבר על גזרת צבור אם לא נדוהו הצבור נמנה למנין ‏עשרה וחייב בכל המצות שכן נאמר בעכן חטא ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא ‏אלמא בקדושתיה קאי ולא יצא מכלל (כ״ט א׳) ישראל אלא שנחשד על השבועה אבל אם ‏נדוהו מאחר שיבדל מן הקהל הגולה אם יצרפוהו עמהם היכן הוא … להמשך קריאה

תורה – קכ״ו – ספר ליקוטי מוהר"ן

קכ״ו:תשי״ט א׳ בַּזֹּהַר, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, אִיתָא: וַי לְדָרָא כַּד תִּסְתַּלֵּק, פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח. ב׳ וְהוּא בְּחִינַת (שמות ל״א:י״ז): שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ – כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ (ביצה טז). הַיְנוּ, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּג שֶׁל הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁבָּא בְּשַׁבָּת, עַל־כֵּן מַתְחִילִים תֵּכֶף לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִצְטַעֵר עַל אֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת; ג׳ כֵּן … להמשך קריאה

חלק שני, שער היחוד והאמונה ו׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה שם אלהים הוא שם מדת הגבורה והצמצום ולכן הוא גם כן בגימטריא הטבע לפי שמסתיר האור שלמעלה המהוה ומחיה העולם ונראה כאילו העולם עומד ומתנהג בדרך הטבע ושם אלהים זה הוא מגן ונרתק לשם הוי"ה להעלים האור והחיות הנמשך משם הוי"ה ומהוה מאין ליש שלא יתגלה לנבראים ויבטלו במציאות והרי בחי' גבורה זו … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קכ״ו

א׳ א. לעסוק בתורה. חצות לילה כשרוצה עומד לעסוק בתורה נוטל את ידיו ‏ומברך על נטילת ידים ואשר יצר את האדם בחכמה אם נפנה וכל הברכות של אחריו ‏ומברך על התורה ואומר איזהו מקומן ור׳ ישמעאל וכשהולך לבית הכנסת להתפלל תפילת ‏צבור מתחיל ברבון העולמים.‏ ב׳ ב. ספירת העומר. בין פסח לעצרת בצבור ממהרין תפילת … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קכ״ז

א׳ קרית שמע. פעם אחת היה תינוק מורכב על כתיפו של ר׳ בבית הכנסת עד ‏הגיע לקרוא קרית שמע אמר להוריד התינוק מעליו משום דסתם תינוק באשפה ואין ראוי ‏לקרות קרית שמע אצלו.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

תורה – קכ״ז – ספר ליקוטי מוהר"ן

קכ״ז:תש״כ א׳ הַבְּגָדִים הֵם בְּסוֹד הַחַשְׁמַ"ל, שֶׁהוּא שְׁמִירָה, וְעַל כֵּן הַבְּגָדִים יִהְיוּ שְׁלֵמִים תָּמִיד, וְלֹא קְרוּעִים, כִּי הוּא קִלְקוּל הַשְּׁמִירָה. ב׳ הַבְּגָדִים בְּעַצְמָן תּוֹבְעִין אֶת הָאָדָם אִם לֹא נִזְהָר בִּשְׁמִירָתָן לְכַבְּדָן כָּרָאוּי וּלְהַחֲזִיקָן בִּנְקִיּוּת: (גֹּדֶל אַזְהָרָה זֹאת לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים מִכְּתָמִים, עַיֵּן לְעֵיל בְּסִימָן כט) לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל … להמשך קריאה

חלק שני, שער היחוד והאמונה ז׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ ובזה יובן מ"ש בזהר הקדוש דפסוק שמע ישראל הוא יחודא עילאה וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הוא יחודא תתאה כי ועד הוא אחד בחלופי אתוון כי הנה סיבת וטעם הצמצום וההסתר הזה שהסתיר והעלים הקדוש ברוך הוא את החיות של העולם כדי שיהיה העולם נראה דבר נפרד בפני עצמו הנה הוא ידוע לכל … להמשך קריאה

חלק שני, שער היחוד והאמונה ח׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה מ"ש הרמב"ם ז"ל שהקב"ה מהותו ועצמותו ודעתו הכל אחד ממש אחדות פשוטה ולא מורכבת כלל כן הענין ממש בכל מדותיו של הקב"ה ובכל שמותיו הקדושים והכינויים שכינו לו הנביאים וחז"ל כגון חנון ורחום וחסיד וכיוצא בהן וכן מה שנקרא חכם דכתיב וגם הוא חכם וגו' וכן רצונו כי רוצה ה' את יראיו וחפץ … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קכ״ח

א׳ לתפלה. פעם אחת היה מיסך מים על רגליו בבית הכנסת ראה ר׳ ופסק ‏תפילתו ויצא עד שנטהר המקום ולא רצה להרחיק ארבע אמות דאמרינן גבי צואה כוליה ‏ביתא כארבע אמות דמיא ושב וחזר לראש דר׳ אבהו הוה אזיל בתריה דר׳ יוחנן וקא קרי ‏קרית שמע כי מטא למבואות המטונפות פסק וכו׳ אם שהות [שהית] … להמשך קריאה

תורה – קכ״ח – ספר ליקוטי מוהר"ן

קכ״ח:תשכ״א א׳ אִיתָא בַּגְּמָרָא (יומא סט:) לְעִנְיַן הַיֵּצֶר הָרָע דַּעֲבֵרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁל תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל: כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵה וּשְׁבָקוּהוּ. נִמְצָא, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁסִּמּוּ אֶת עֵינֵי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל נִאוּף, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִשְׁאָר. ב׳ וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמְצָא לִפְעָמִים בָּאֲנָשִׁים הַכְּשֵׁרִים קְצָת, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁנּוֹגֵעַ יִרְאַת הַשֵּׁם בְּלִבּוֹ, הוּא מַשְׁפִּיל עֵינָיו וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא גּוֹנֵב אֶת הָעַיִן כִּלְאַחַר יָד, … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קכ״ט

א׳ מותר לחתוך. העיר ר׳ על אדם גדול ר׳ שניאור ב״ר יהודה בר ברוך שראהו ‏בשבת שחתך קשרי הכבש שהוא מקושר בשפוד כשהוא צלי.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

חלק שני, שער היחוד והאמונה ט׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ אבל לגבי הקדוש ברוך הוא מדרגת החכמה שהיא תחלת מחשבה וראשיתה היא סוף מעשה אצלו דהיינו שנחשבת כאילו היא בחי' ומדרגת עשייה לגבי הקדוש ב"ה כדכתיב כולם בחכמה עשית והיינו לומר שכערך החיות שבעשיה גופנית וגשמיית לערך חיות החכמה שהיא ראשית ומקור החיות באדם וכל הברואים גשמיים שהוא כאין לגבי חיות שבאותיות הדבור שהוא … להמשך קריאה

תורה – קכ״ט – ספר ליקוטי מוהר"ן

קכ״ט:תשכ״ב א׳ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ (במדבר י״ג:ל״ב): ב׳ כְּשֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק, אַף שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּלָל, הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד, וְהָאֱמוּנָה לְבַדָּהּ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק, מוֹעִיל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. ג׳ כִּי טֶבַע הָאֲכִילָה – שֶׁהַמָּזוֹן נִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן, כְּגוֹן כְּשֶׁהַחַי אוֹכֶלֶת צוֹמֵחַ, כְּגוֹן עֲשָׂבִים, נִתְהַפְּכִין הָעֲשָׂבִים לְחַי, כְּשֶׁנִּכְנָסִין בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. וְכֵן מֵחַי לִמְדַבֵּר, כְּשֶׁהַמְדַבֵּר אוֹכֵל הַחַי, נִתְהַפֵּךְ … להמשך קריאה

תורה – ק״ל – ספר ליקוטי מוהר"ן

ק״ל:תשכ״ג א׳ כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ (סוכה נב): ב׳ עַל־יְדֵי עֲנָוָה נִצּוֹל מִנִּאוּף, וְזוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ד:): כָּל הַמִּתְגָּאֶה, לַסּוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָּצוּד. ג׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ הַסְּמִיכוּת (במדבר י״ב:ג׳): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד וְכוּ', לַפָּסוּק: וַתְּדַבֵּר אַהֲרֹן וּמִרְיָם בְּמשֶׁה. כִּי הֵם … להמשך קריאה

חלק שני, שער היחוד והאמונה י׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ אך מכל מקום הואיל ודברה תורה כלשון בני אדם לשכך את האזן מה שהיא יכולה לשמוע לכך ניתן רשות לחכמי האמת לדבר בספירות בדרך משל וקראו אותן אורות כדי שעל ידי המשל הזה יובן לנו קצת ענין היחוד של הקדוש ב"ה ומדותיו שהוא בדרך משל כעין יחוד אור השמש שבתוך גוף כדור השמש עם … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ק״ל

א׳ דין פקדון. מעשה באשה אחת שהפקידה טבעת לבת ר׳ הקטנה ונאבדה ‏הימנה אמר ר׳ בדין שאין לי ליפרע אבדת בתי הקטנה דאמרינן נשים ועבדים וקטנים ‏פגיעתן רעה אם הזיקו לאחרים אין משלמין והחובל בהן חייבין אבל על ידי בני ביתי נזוקה ‏אפרע לה דמי הטבעת ולא יותר שאם שוה ששים זוז ובעלים מעלים אותו … להמשך קריאה

תורה – קל״א – ספר ליקוטי מוהר"ן

קל״א:תשכ״ד א׳ צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִן הַכָּבוֹד, כִּי כָּבוֹד הוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה, סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת, כִּי הוּא דָּן אֶת כָּל הַדִּינִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ד:ז׳): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי כָּבוֹד הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הַדָּן אֶת הַכֹּל. וַאֲזַי הַכֹּל חוֹקְרִים וְשׁוֹאֲלִין: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אִם הוּא רָאוּי לָזֶה. ב׳ וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ט:מ״ג): וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי – … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קל״א

א׳ ‏לרחוץ. כשהוא רוחץ במים חיים או בחמין מהרהר בהן ומברך ופעמים שעוכר ‏ברגליו אם צלולין הם כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה ואם אין המים צלולין אין עוכרן ‏דהא לא צריך ואם יש כילה מוציא ראשו חוץ לכילה ומהרהר ואף על פי שהמים צלולין אין ‏צריך לעוכרן ובית המרחץ שאמרו שאסור לו להרהר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן