חלק שני, שער היחוד והאמונה י״א – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה גם עשרה מאמרות ג"כ נקראו בשם מאמרו' לגבי הנבראי' בלבד כי כמו שהמדות שבנשמת האדם כשבאות להתגלו' במעשה הן באות מלובשות באותיות המחשבה כגון מדת חסד ורחמים שבנשמה א"א לבא לידי התגלות בפועל ממש כ"א ע"י שמחשב בדעתו ומהרהר מעשה הצדקה וחסד לעשותה בפ"מ כי א"א לעשות בלי מחשבה ואם מצוה לאחרים לעשות … להמשך קריאה

תורה – קל״ב – ספר ליקוטי מוהר"ן

קל״ב:תשכ״ה א׳ יֵשׁ צַדִּיק שֶׁהוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל בִּמְדִינָה אַחַת, וּבַמְּדִינָה הַסְּמוּכָה אֵינוֹ חָשׁוּב כְּלָל, וְשׁוּב בִּמְדִינָה אַחֶרֶת הוּא מְפֻרְסָם. הוּא עִנְיָן הַכָּתוּב בַּזֹּהַר (תצא רפ): מַעְיָן דְּנָפֵק מֵאֲתַר חַד, וְאָזְלִי מִתְּחוֹת לְאַרְעָא, עַד שֶׁנּוֹבֵעַ וְיוֹצֵא בְּרִחוּק בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאַף בַּמָּקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ תְּחוֹת אַרְעָא, הוּא מַשְׁקֶה שָׁרְשֵׁי אִילָנָא: לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קל״ב

א׳ לערוב. את ששאלת שיש חולקין עליך לאמר מי שלא ערב בימי הפסח לכל ‏שבתות השנה שוב אינו יכול לערב לכל השנה אלא לכל שבת ושבת טעם החולקין לא ‏פרשת וגם איני יכול להבין מהיכן (ל׳ א׳) ראיה זו בינהם וכי מה הוזכר והיכן הוזכר פסח ‏לענין ערוב יותר מכל ימות השנה אמנם הורגלו לעשות … להמשך קריאה

חלק שני, שער היחוד והאמונה י״ב – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ פרק יב רק שהברואים מתחלקים למיניהם בכללות ובפרטות ע"י שינויי הצירופים וחילופים ותמורות כנ"ל כי כל אות היא המשכת חיות וכח מיוחד פרטי וכשנצטרפו אותיות הרבה להיות תיבה אזי מלבד ריבוי מיני כחות וחיות הנמשכים כפי מספר האותיות שבתיבה עוד זאת העולה על כולנה המשכת כח עליון וחיות כללית הכולל' ושקולה כנגד כל מיני … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קל״ג

א׳ ‏גזרת צבור. וששאלת על מי ששמע צבור ממשמשין עליו לגזור גזירתם עליו ‏וקפץ ונשבע שלא לקיים גזרתם עליו ואח״כ גזרו עליו צריך לקיים גזירתם או אינה חלה על ‏שבועתו כך ראיתי שהנשבע לעבור על דברי צבור נשבע על שוא הוא ואלו התרו בו חייב ‏מלקות דאורייתא משעת שבועה וצלל במים אדירים והעלה בידו חרס … להמשך קריאה

תורה – קל״ג – ספר ליקוטי מוהר"ן

קל״ג:תשכ״ו א׳ וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם (משלי ד׳:י״ח): ב׳ כִּי הַשֶּׁמֶשׁ בְּעַצְמָהּ מְאִירָה בִּמְקוֹמָהּ בְּשָׁוֶה בִּתְחִלַּת הַיּוֹם וּבְאֶמְצַע הַיּוֹם, רַק הַמְּנִיעָה הוּא מֵחֲמַת הָאָרֶץ הַמַּפֶסֶקֶת בֵּין בְּנֵי אָדָם וּבֵין הַשֶּׁמֶשׁ. עַל כֵּן אֵין הָאוֹר מִתְפַּשֵּׁט כָּל כָּךְ בִּתְחִלַּת הַיּוֹם, רַק מִקְצָת מִקְצָת, עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַל הָאָרֶץ. ג׳ כֵּן הַצַּדִּיק, הוּא … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קל״ד

א׳ דין שותף. וששאל ראובן ושמעון שהלכו לשוק והתנו ביניהם שכל מה שיעלה ‏שכר לאחד מהם בין בסחורה בין במציאה בין בכל דבר יחלוקו זה לזה ובחזרת האחד ‏לבדו עם פרגמטיא שקנו ונתפס בידי גוים ונתן ממון לפדיון ותבע מחבירו לתת חלקו בפדיון ‏שהרי שותפין הם והיתה ביניהם הסחורה לשמרה כדרך השותפין ועוד שהותנו להיות … להמשך קריאה

תורה – קל״ד – ספר ליקוטי מוהר"ן

קל״ד:תשכ״ז א׳ עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה אֲפִלּוּ לְיָחִיד, כָּל־שֶׁכֵּן לְרַבִּים. ב׳ כִּי צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא יֹאמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְשֵׂכֶל הַמְקַבֵּל. כִּי הוּא בְּחִינַת נִאוּף, שֶׁמַּשְׁלִיךְ טִפֵּי הַשֵּׂכֶל בַּאֲתָר דְּלָא אִצְטְרִיךְ, וְנִקְרָא לְבַטָּלָה, כִּי אֵינוֹ מוֹלִיד אֶצְלוֹ כְּלוּם. וְלִפְעָמִים נִקְרָא נִאוּף מַמָּשׁ, שֶׁמּוֹלִיד וּמוֹצִיא פָּסוּל וּפָגוּם, הַיְנוּ שֶׁהַמְּקַבֵּל עוֹשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קל״ה

א׳ ‏לקדש. וששאל ששדך ראובן על בת אחיו את בנו וקיימו דבריהם והניחו ‏תשומת יד ביד קבלנין על מנת שהחוזר בו יפסיד כדרך שהורגלו בשאר מקומות ועברו כמה ‏שנים וחוזר בו ראובן והנה שמעון אחיו תובע הערבון מיד הקבלנין שהחזירוהו לראובן ‏ותלמיד אחר מסייע ליה ואמר קבלן דכתובה לא משתעבד ועוד דאסמכתא הוא ואסמכתא ‏לא … להמשך קריאה

תורה – קל״ה – ספר ליקוטי מוהר"ן

קל״ה:תשכ״ח א׳ כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט (תהילים ע״ה:ג׳): ב׳ סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִגַּדְלוּת – לְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים טוֹבִים, וּלְקַבֵּל יוֹם טוֹב בְּשִׂמְחָה וּבְהַרְחָבַת הַלֵּב כְּפִי יְכָלְתּוֹ. ג׳ כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁזָּכָה לְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי בִּינָה, זָכָה לִהְיוֹת עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם (במדבר י״ב:ג׳). וְיוֹם־טוֹב מֹחִין דְּאִמָּא, שֶׁהִיא בִּינָה. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַבֵּל … להמשך קריאה

תורה – קל״ו – ספר ליקוטי מוהר"ן

קל״ו:תשל״ג א׳ אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ (אבות פ"ב): ב׳ זֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת (שם פ"א). כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל אָדָם, צָרִיךְ לַחֲקֹר לִמְצֹא זְכוּת בַּחֲבֵרוֹ בַּמֶּה שֶׁחוֹלֵק עָלָיו, כְּדֵי לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת. ג׳ כִּי הַמַּחֲלֹקֶת לֹא יִמָנַע מִשְּׁנֵי פָּנִים: אוֹ מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵירוֹ גָּדוֹל … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קל״ו

א׳ עטיפת ראש אבל. עטיפת ראש לאבלים כל שבעה יומם ולילה אבל הרבה ‏יש שאינן נוהגין מפני שהאומות משחקין עליהם ומתוך כך באין לידי שחוק ומחוך ומגנין ‏בשחקם על הבריות ואף בני הבית משחקים עליהם ואמרינן לא יניח אדם תינוק בחיקו מפני ‏שמביאו לידי שחוק ונמצא מתגנה על הבריות.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי … להמשך קריאה

תורה – קל״ז – ספר ליקוטי מוהר"ן

קל״ז:תשל״ד א׳ חֶלְקִי יְיָ אָמַרְתִּי לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ (תהילים קי״ט:נ״ז): ב׳ הַיְנוּ שֶׁהַחֵלֶק אֱלֹקַּי מִמַּעַל שֶׁיֵּשׁ לִי, אוֹמֵר לִי וּמְלַמֵּד אוֹתִי לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ: לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. מקור: rabenubook רשיון: בנחלת הכלל

איסור והיתר לרשי קל״ז

א׳ דין גט. מעשה בתלמיד אחד שנפטר בבית רבי והיתה לו ארוסה ובאתה לבקש ‏פני רבי לקבל לה גיטא שלא תזקק ליבם ולא רצה ר׳ לקבל לה גיטא שלא עשאתו שליח ‏לקבלה ואעפ״י שזכין לאדם שלא בפניו ויש לומר שזכות הוא לה שאינה רוצה שתהא ‏זקוקה ליבם אפילו הכי לא רצה לקבלו, זמנין דחוב הוא … להמשך קריאה

תורה – קל״ח – ספר ליקוטי מוהר"ן

קל״ח:תשל״ה א׳ לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי (תהילים כ״ז:ח׳) ב׳ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: בִּשְׁלִיחוּתְךָ: ג׳ כִּי עִקַּר הָאֱלֹקוּת – בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עג): צוּר לְבָבִי, כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן מט) ד׳ וּמִי שֶׁהוּא בַּר לֵבָב (שם כד), בִּבְחִינַת (שם קט): וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, יוּכַל לֵידַע עֲתִידוֹת, עַל־יְדֵי מַה שֶּׁהַלֵּב אוֹמֵר לוֹ, שֶׁהוּא דִּבְרֵי … להמשך קריאה

תורה – קל״ט – ספר ליקוטי מוהר"ן

קל״ט:תשל״ו א׳ צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו (תהלים פה): ב׳ כִּי יִקְרָא דְּשַׁבַּתָּא הוּא: ג׳ כִּי בַּחֹל, שֶׁיֵּשׁ שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה, אֲזַי יוֹנֶקֶת הַקְּלִפָּה מֵהָרַגְלִין שֶׁל הַמִּצְוָה, כִּי כָּל מִצְוָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה, וַאֲזַי אֵין לְהַמִּצְוָה הַהִיא בְּחִינַת רַגְלִין, לַעֲלוֹת בָּהֶם וְלֵילֵךְ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַקְּלִפָּה לָקְחָה הָרַגְלִין, [בִּבְחִינַת (משלי ה׳:ה׳): רַגְלֶיהָ … להמשך קריאה

תורה – ק״מ – ספר ליקוטי מוהר"ן

ק״מ:תשל״ז א׳ וּבְיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ (איוב ל״ז:ז׳): ב׳ כִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ. רַק עַל־יְדֵי אֲנָשָׁיו הַמְקֹרָבִין אֵלָיו, יוּכַל לְהָבִין מַעֲלַת הַצַּדִּיק. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֲנָשָׁיו, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, וּבָהֶם יֵשׁ לָהֶם תְּפִיסָה וְהַשָּׂגָה, כִּי הָעוֹלָם אֵינָם רְחוֹקִים … להמשך קריאה

תורה – קמ״א – ספר ליקוטי מוהר"ן

קמ״א:תשל״ח א׳ אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ – כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, ב׳ רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גֹּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת. וַאֲזַי מִגֹּדֶל הַחֲרָטָה, יַרְגִּישׁוּ גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ … להמשך קריאה

תורה – קמ״ב – ספר ליקוטי מוהר"ן

קמ״ב:תשל״ט א׳ מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם סֵפֶר, אוֹ שֶׁהוּא בַּמִּדְבָּר, רַק שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בּוֹ וְנִכְסָף מְאֹד לִלְמֹד וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, אֲזַי מַה שֶּׁהַלֵּב חוֹמֵד לִלְמֹד, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר. ב׳ כִּי נִמְצְאוּ בָּעוֹלָם שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה לָזֶה, וְהֵם בְּרִחוּק מָקוֹם זֶה … להמשך קריאה

תורה – קמ״ג – ספר ליקוטי מוהר"ן

קמ״ג:תש״מ א׳ מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים. כִּי כְּשֶׁצָּרִיךְ לְעֵצָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, הִיא בְּחִינַת צִמְצוּם, כִּי נִתְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, וְהוּא בְּחִינַת דִּינִים כַּיָּדוּעַ. ב׳ וְעַל־יְדֵי שֶׁהֶחָכָם נוֹתֵן לוֹ עֵצָה, הוּא מַרְחִיב לוֹ, וּמֵאִיר בּוֹ חָכְמָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת חֲסָדִים, כִּי חֶסֶד הוּא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר … להמשך קריאה

תורה – קמ״ד – ספר ליקוטי מוהר"ן

קמ״ד:תשמ״א א׳ (לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה) אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ: (מ"ר קהלת סדר א) ב׳ כִּי אֵצֶל הַצַּדִּיק אֵין חִלּוּק בֵּין הַחַיִּים וּבֵין לְאַחַר מִיתָה, כִּי גַּם לְאַחַר מִיתָה הוּא עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. ג׳ וְאֵין זֶה הַחִלּוּק. אֶלָּא אֵצֶל זֶה הָאָדָם שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲווֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כָּל יָמָיו, וּלְאַחַר מִיתָה אֵין אוֹכֵל … להמשך קריאה

תורה – קמ״ה – ספר ליקוטי מוהר"ן

קמ״ה:תשמ״ב א׳ אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי וְכוּ': ב׳ זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כְּתַרְגּוּמוֹ (בראשית מ״ט:כ״ג): וָרֹבּוּ בַּעֲלֵי חִצִּים – בַּעֲלֵי פְּלֻגְתָּא. ג׳ וּמִי שֶׁאוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ מִמַּחֲלֹקֶת, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ לֹא מֵת. כְּמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד: אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים (ירושלמי שקלים פ"ב): וְכִי אֶפְשָׁר לָדוּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִשְׁמוֹ וְאָז כְּאִלּוּ לֹא מֵת. ד׳ אֲבָל … להמשך קריאה

תורה – קמ״ו – ספר ליקוטי מוהר"ן

קמ״ו:תשמ״ג א׳ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה וְכוּ': (תהילים י״ט:ח׳) ב׳ כִּי הַדָּבָר קָשֶׁה, אֵיךְ הַתּוֹרָה, הַנִּקְרֵאת אִשָּׁה, יְכוֹלָה לְהָעִיד, הֲלֹא אִשָּׁה פְּסוּלָה לְעֵדוּת. וְהַתֵּרוּץ עַל זֶה, שֶׁהִיא ג׳ מַחְכִּימַת פֶּתִי, בִּשְׁבִיל זֶה יְכוֹלָה לְהָעִיד, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט הִלְכוֹת עֵדוּת סִימָן ל"ה סָעִיף י"ד: תַּקָּנַת קַדְמוֹנִים הוּא, דִּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים רְגִילִים לִהְיוֹת, נָשִׁים נֶאֱמָנוֹת. ד׳ וְזֶה … להמשך קריאה

תורה – קמ״ז – ספר ליקוטי מוהר"ן

קמ״ז:תשד״מ א׳ כְּשֵׁם שֶׁמִּי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים אֵין לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה, ב׳ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יד): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְאֶלֶף דּוֹרוֹת, רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם וּנְתָנָהּ לְעֶשְרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, וְעָמַד וּשְׁתָלָן וְכוּ', וְהֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר. ג׳ נִמְצָא, שֶׁהָעַזֵּי פָּנִים אֵינָם בִּכְלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי הֵם … להמשך קריאה

תורה – קמ״ח – ספר ליקוטי מוהר"ן

קמ״ח:תשמ״ה א׳ מִדַּת הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ הִיא יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם כֵּן יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן יִרְאָה. וְזֹאת הַיִּרְאָה הִיא גַּם־כֵּן יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם כֵּן יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן יִרְאָה. וְכֵן נִכְלָל יִרְאָה אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף. ב׳ וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא ד' א שה"ש רבה סדר א' ירושלמי שבת פ"א … להמשך קריאה

תורה – קמ״ט – ספר ליקוטי מוהר"ן

קמ״ט:תשמ״ו א׳ חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ (תהילים קי״ט:ס״ב): ב׳ חֲצוֹת הוּא מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן, כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים. כִּי צֶדֶק – דִּינָא, וּמִשְׁפָּט – רַחֲמֵי. ג׳ וְזֶהוּ: עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ – הַיְנוּ שֶׁצֶּדֶק גּוֹבֵר עַל מִשְׁפָּט. הַתִּקּוּן לָזֶה: חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם. ד׳ וְעִקַּר חֲצוֹת הוּא תָּמִיד אַחַר שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן