איסור והיתר לרשי קי״ב

א׳ דין לונביל. לונביל שבשלו בקדירה ר׳ מתיר והוא שנקרוהו ומלחוהו (כ״ו ב׳) יפה יפה ‏שלפיכך אין בני אדם רגילין לבשלו בקדירה לפי שפניו חלקין פלו״ש בלע׳ ואין המלח נכנס ‏לתוכו כל כך לפיכך אין אוכלין אותו אלא צלי ור׳ אומר אין לך חלק בכל הבשר יותר ‏מחתיכות התולות בעצם השוק שקורין שורי״ץ וגם הבשר … להמשך קריאה

תורה – קי״ב – ספר ליקוטי מוהר"ן

קי״ב:ת״ש א׳ צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים תַּעֲשֶׂהָ (בראשית ו ט״ז): ב׳ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: צֹהַר – יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלוֹן: ג׳ הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי: סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן (תהילים י״ב:ט׳); כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְסַבֶּבֶת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה. ד׳ וּבִפְרָט מִי … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים נ״ב – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ וכמו שבנשמת האדם, עיקר גילוי כללות החיוּת הוא במוחין, וכל האיברים מקבלים אור וכוח לבד, המאיר להם ממקור גילוי החיוּת שבמוחין. ככה ממש על דרך משל, עיקר גילוי כללות המשכת החיוּת להחיות העולמות והברואים שבהם, הוא מלובש ונכלל ברצונו וחכמתו ובינתו ודעתו יתברך, הנקראים בשם מוחין. והן הן המלובשים בתורה ומצוותיה. וגילוי כללות המשכה … להמשך קריאה

תורה – קי״ג – ספר ליקוטי מוהר"ן

קי״ג:תש״ו א׳ וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ (אבות פ"ג): ב׳ כִּי שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, כִּי קֹדֶם כָּל גְּזַר דִּין שֶׁבָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מְאַסְּפִין כָּל הָעוֹלָם אִם מַסְכִּימִין לְהַדִּין הַהוּא. וְאַף אֶת הָאִישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּגְזַר עָלָיו הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ אִם הוּא מַסְכִּים – אֲזַי נִגְמָר הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם. ג׳ וְהָעִנְיָן, כִּי בְּוַדַּאי אִם … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קי״ג

א׳ היולדת זכר או נקיבה מותרת לביתה ואוכלת בתרומה אחר ז׳ ימים לזכר ואחר י״ד לנקבה ‏ובתשמיש המטה לבעלה ובלבד שתטבול אבל ראתה דם תשב עליו שבעה נקיים.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

חלק ראשון, ספר של בינונים נ״ג – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה, כשהיה בית ראשון קיים, שבו היה הארון והלוחות בבית קדש הקדשים, היתה השכינה, שהיא מלכות דאצילות, שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא שורה שם ומלובשת בעשרת הדיברות, ביתר שאת ויתר עז, בגילוי רב ועצום, יותר מגילויה בהיכלות קדשי הקדשים שלמעלה בעולמות עליונים. כי עשרת הדיברות הן כללות התורה כולה, דנפקא מגו … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קי״ד

א׳ דין זמון. הורה רבי מותר לאדם להזמין בסעודה איש שמת לו מת ואינו יודע ‏ואף על פי שהמזמינו יודע לפי שאבלות מן התורה אינו חל עליו עד שעת אנינות הלב ותדע ‏לך שהרי שבעה ושלשים אינו מתחיל אלא משעת שמועה.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

תורה – קי״ד – ספר ליקוטי מוהר"ן

קי״ד:תש״ז א׳ הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר וְכוּ' (תהילים קמ״ז:ח׳) ב׳ כִּי טוֹב מְאֹד מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים, שֶׁהֵן יְכוֹלִין לְקַבֵּל שֶׁפַע וְרֹב טוֹבָה לְהַמְשִׁיךְ לְהָעוֹלָם, וְאֵינָם שׁוֹאֲלִים עֲלֵיהֶם, וְאֵינָם מְקַטְרְגִים עֲלֵיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם גְּנוּזִים וְאֵינָם מְפֻרְסָמִים. ג׳ אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת הוּא תֹּעֶלֶת לָזֶה, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת מְכַסָּה עָלָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קט״ו

א׳ מותר לחוף ולסרוק את הראש בחולו של מועד ואין לאסרו משום תלישת שער דהשתא ‏גלוח שרי לבא מבית השביה ועל כל אדם לא נאסר אלא שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין ‏לחוף ולסרוק מיבעיא.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

תורה – קט״ו – ספר ליקוטי מוהר"ן

קט״ו:תש״ח א׳ וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק, וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹֹקִים (שמות כ): ב׳ כִּי מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל יָמָיו, וְאַחַר כָּךְ נִתְלַהֵב וְרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עָלָיו, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעָה. ג׳ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל … להמשך קריאה

תורה – קט״ז – ספר ליקוטי מוהר"ן

קט״ז:תש״ט א׳ הַנּוֹתֵן צְדָקָה נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת. ב׳ כִּי כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם (שבת קנא:), וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו (ברכות לג); וְכֵיוָן שֶׁמְּרַחֲמִין עָלָיו, בְּהֶכְרֵחַ נוֹתְנִין לוֹ דַּעַת. ג׳ וַאֲזַי נִצּוֹל מִלָּבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג), … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קט״ז

א׳ הקורא את המגילה בצבור קורא וכורך כספר תורה ורשאי לפסוק בכל מקום שירצה בין ‏סוף פסוק בין באמצע פסוק וכן מנהג בשתי ישיבות.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

איסור והיתר לרשי קי״ז

א׳ ותשעה באב שחל להיות לאחר השבת במוצאי שבת אינו יכול לברך להבדיל אבל ‏כשרואה את האור מברך עליו ובמוצאי תשעה באב היה מבדיל.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

תורה – קי״ז – ספר ליקוטי מוהר"ן

קי״ז:תש״י א׳ הָעִנְיָן שֶׁקָּשֶׁה לִישֹׁן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת – ב׳ כִּי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין מג:), שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּעֶרֶב־שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת יוּכַל לָבוֹא, וְעַל כֵּן מֵאָז מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ. ג׳ וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עדיות פ"ח): אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ, וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ; וְהַיְנוּ … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קי״ח

א׳ אשה שמת בעלה. אשה שמת בעלה והניחה מעוברת אם יצא הילד ובוכה ‏ושהה שעה אחת אינה צריכה חליצה ואם יצא מת או חולצת או מתיבמת ואם ילדה בנים [בס' האורה וכלם מתו] ‏בחיי הבעל ואחר כך מת הוא יש עליה מצות יבום ואם תבקש לחלוץ הרשות בידה ותטול ‏כתובתה ואם היה לו בן או … להמשך קריאה

תורה – קי״ח – ספר ליקוטי מוהר"ן

קי״ח:תשי״א א׳ כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמֵּבִין, [וְהוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם]. ב׳ וְהָעִנְיָן – כִּי כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ט:י׳): עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה; הַיְנוּ מָשִׁיחַ. וְ"שִׁילֹה" בְּגִימַטְרִיָּא "מֹשֶׁה". וְעַל־כֵּן קָרְאוּ הַתַּנָּאִים אֶחָד לַחֲבֵרוֹ מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (שבת קא:): מֹשֶׁה שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ. ג׳ וּכְשֶׁמְּחַדֵּשׁ … להמשך קריאה

תורה – קי״ט – ספר ליקוטי מוהר"ן

קי״ט:תשי״ב א׳ הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת, אוֹמֵר: יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם (שבת יב): ב׳ כִּי כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ לְרַחֲמִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ רַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא יְרַחֵם עַל אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְרַחֲמִין עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י״ג:י״ח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחֲמְךָ. ג׳ וּמִדַּת הָרַחֲמָנוּת תָּלוּי … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קי״ט

א׳ דין משכון. ואם ישראל נותן משכונו למשכנו לישראל אחר תחת יד גוי אם ‏מותר אותו ישראל אחר לגבות הריבית מן הגוי אף על פי שיוצא מכיסו של ישראל אסור ‏ואם לאו מותר והמונע עצמו הרי זה חסיד שוטה ובלבד שלא יתכוון מתחילה על כך אבל ‏הכיר במשכונו של ישראל בתחילה קנסינן ליה וכשישראל נותן … להמשך קריאה

תורה – ק״כ – ספר ליקוטי מוהר"ן

ק״כ:תשי״ג א׳ הָעִנְיָן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, וְלֹא דַּי בְּסִפְרֵי מוּסָר, ב׳ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (שמות י״ז:י״ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ; כִּי אַף שֶׁאָמַר לוֹ לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, וְצִוָּה לוֹ: וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ – שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה. כִּי הָעִקָּר – מַה … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ק״כ

א׳ ‏דין גט. בכך וכך בשבת בכך וכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת עולם ‏למנין שאנו רגילין למנות כאן בכרך פלוני או במדינת פלונית היושב על נהר פלוני אנא ‏פלוני דבמקום פלוני היושב על נהר פלוני והנני היום בכרך פלוני או במדינת פלונית וכל שום ‏וחניכה דאית ליה ולאבהתי ולאתראי ולאתר אבהתי צביתי … להמשך קריאה

חלק שני, שער היחוד והאמונה א׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ שער היחוד והאמונה להבין מעט מזעיר מה שכתוב בזהר דשמע ישראל כו' הוא יחודא עילאה וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הוא יחודא תתאה: ב׳ וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. וצריך להבין וכי תעלה על דעתך שיש אלהים נשרה במים מתחת לארץ שצריך … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קכ״א

א׳ ‏וזה תקון הגט. מפי מר רב יהודה. כך ינתן הגט תופס האיש הקולמוס ונותנו ‏לסופר וכותב הסופר הגט ונותנו לאיש ואותו האיש נותנו לאשתו ואומר לה הא ליך גט זה ‏על מנת אם אבוא עד שנה או עד שנתים או עד כך וכך זמן שאבוא יהא הגט פסול ותהא ‏אשתי כמקדם ומקבלת הגט ונותנת … להמשך קריאה

תורה – קכ״א – ספר ליקוטי מוהר"ן

קכ״א:תשי״ד א׳ אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְכוּ' (תהילים מ׳:ח׳-ט׳): ב׳ כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה וְלוֹמֵד בְּסֵפֶר, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹאֶה וְלוֹמֵד, מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁלּוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ מוּסָר, וְרוֹאֶה פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, בְּכָל מָקוֹם בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁהוּא בָּא וּמְעַיֵּן שָׁם, זֶה סִימָן שֶׁחָפֵץ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. ג׳ וְזֶה: אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי … להמשך קריאה

חלק שני, שער היחוד והאמונה ב׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה מכאן תשובת המינים וגילוי שורש טעותם הכופרים בהשגחה פרטית ובאותו' ומופתי התורה שטועי' בדמיונם הכוזב שמדמין מעשה ה' עושה שמי' וארץ למעשה אנוש ותחבולותיו כי כאשר יצא לצורף כלי שוב אין הכלי צריך לידי הצורף כי אף שידיו מסולקות הימנו והולך לו בשוק הכלי קיים בתבניתו וצלמו ממש כאשר יצא מידי הצורף כך … להמשך קריאה

תורה – קכ״ב – ספר ליקוטי מוהר"ן

קכ״ב:תשט״ו א׳ וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר (ש"א טו): ב׳ כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן אֵינָהּ סוֹבֶלֶת הָאֱמֶת, כִּי אַף אִם יֵרָאֶה לָעֵינַיִם דְּבַר אֱמֶת, יִדְחֶה אוֹתוֹ מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן, וְזֶה מְבֹרָר מְאֹד. ג׳ אַךְ לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַף בְּהַנִּצָּחוֹן הוּא אֱמֶת, וְאֵינוֹ מְשַׁקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם. ד׳ וְזֶהוּ: וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי קכ״ב

א׳ כבשה מעוברת חשש בכור. מעשה בא לפני רבי על אחד מבני העיר שקנה ‏כבשה אחד מגוי כשהיא מעוברת ונכר לעולם שמבכרת היא ומסרה לרועה לא שיש גוי ‏שותפות בה אלא כדי לרעותה מסרה וילדה זכר בביתו של גוי לימים נצטרך הבעל לכבשים ‏והביא אותו השה ושחטו שלא נתן דעתו לבכור (כ״ח ב׳) ואחר שחיטה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן