מערכת אתר אשובה א׳ הרבה גזירות נמצא אצלנו במשנה בסתם. ולא נחלק בהם אדם מעולם. ולא נוכל לברר מאיזה זמן באו אלינו. ומתי עמדו חכמי הדור למנין על גזירות אלו. ובלי ספק כלם באו אלינו מן ב״ד הגדול. אשר נגזרו מהם במעמד שלם. אחר שעמדו עליהם למנין וראו הנחיצה לעשות סייגים אלו. משום משמרת וגדר לעניני תורה עצמם. … להמשך קריאה
א׳ שור או כשב.[א] צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה וג' (תהלים לו:ז). ר' ישמע' ור' עקיב'. ר' ישמע' או', הצדיקים שהן עושין את התורה שניתנה מהררי אל, הקב"ה עושה עמהם צדקה כהררי אל, צדקתך כהררי אל (שם). אבל רשעים שאינן עושין את התורה שניתנה מהררי אל, הקב"ה מדקדק עמהם עד תהום רבה, משפטיך תהום … להמשך קריאה
ט׳:ע״ו א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת וְכוּ' (שמות ט״ו:ה׳). ב׳ א כִּי עִקַּר הַחִיּוּת מְקַבְּלִין מֵהַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ב:ט׳): תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי, וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ, כִּי כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ וּמַכְנִיס כֹּחוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ כֹּחוֹ שָׁם, בִּבְחִינַת (איכה ג׳:כ״ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים [רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ] וְכוּ'. כִּי אֱמוּנָה … להמשך קריאה
א׳ ריחים של ברזל. שקורין מולני״ר צריכין טבילה דמתכות שלהן עיקר ולא אמרו אלא בכלי מתכות וכלי סעודה וכמעשה שהיה במדין שאותה טבילה בין חדשים בין ישנים אבל אם ישראל עשאן אפי׳ חדשים אין צריכין טבילה כל שכן אם היו שלו ישנים ולבנן באור ולהוציא מאותן המצריכין טבילה לכלים לאחר געולן לפסח. לעילוי נשמת רבי … להמשך קריאה
——– א׳ פרק במה מדליקין ב׳ (שבת כא:) תנו רבנן בעשרים וחמשה בכסליו יומי חנוכה תמניא אלין די לא למספד בהון שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברו בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו כדי להדליק אלא יום אחד נעשה נס והדליקו … להמשך קריאה
——– א׳ שור או כשב.[א] צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה וג' (תהלים לו:ז). ר' ישמע' ור' עקיב'. ר' ישמע' או', הצדיקים שהן עושין את התורה שניתנה מהררי אל, הקב"ה עושה עמהם צדקה כהררי אל, צדקתך כהררי אל (שם). אבל רשעים שאינן עושין את התורה שניתנה מהררי אל, הקב"ה מדקדק עמהם עד תהום רבה, משפטיך … להמשך קריאה
א׳ ברכת טבילה. הבא להטביל כלים קודם טבילתן ברוך אתה ד׳ אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על טבילת כלים. ויש אומרים על הטבלת כלים דכל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן ואחר כך טובלן פעם אחת במים ודיו. קוניא שקורין פלומב״ר בלע״ז הואיל ומתיכין עליהן עופרת ושועין עליהן ככלי מתכות דמו ובעו טבילה … להמשך קריאה
א׳ עשר תעשר.[א] נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו (משלי כח:כב). ר' חנינה פתר קרייה בעפרו', דא' ר' חנינה כל שקלים שנאמרו בתורה סלעים, ובנביאים ליטרין, ובכתובין קינטרין. א"ר יודה ברבי פזי חוץ משקלי עפרון דהוון קינטרין, הד' דכת' בכסף מלא יתננה לי וגו' (בראשית כג:ט). ועל ידי שהכניס עין צרה … להמשך קריאה
י׳:פ״ב א׳ וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם וְכוּ'. (שמות כ״א:א׳): ב׳ א כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, דִּינִים עַל יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי רִקּוּדִים וְהַמְחָאַת כַּף אֶל כַּף נַעֲשֶׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִין: י׳:פ״ג א׳ ב כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא, שֶׁגַּם הָעַכּוּ"ם יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (יתרו דף סט:): כַּד אֲתָא יִתְרוֹ וְאָמַר: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי … להמשך קריאה
——– א׳ עשר תעשר.[א] נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו (משלי כח:כב). ר' חנינה פתר קרייה בעפרו', דא' ר' חנינה כל שקלים שנאמרו בתורה סלעים, ובנביאים ליטרין, ובכתובין קינטרין. א"ר יודה ברבי פזי חוץ משקלי עפרון דהוון קינטרין, הד' דכת' בכסף מלא יתננה לי וגו' (בראשית כג:ט). ועל ידי שהכניס עין … להמשך קריאה
א׳ משה רבינו תקן שבעת ימי׳ המשתה ושבעת ימי אבלות (ירושלמי פ״ק דכתובות ורמב״ם פ״א מה׳ אבל): משה רבינו תקן ברכת הזן (ברכות מ״ח ע״ב). משה רבינו תקן שיהי׳ קורין הלכות חג בחג. עצרת בעצרת וכו׳ (מגילה ל״ב ע״ב): משה רבינו תקן שמונה משמורת בתי כהונה (תענית כ״ז ע״א): משה רבינו תקן שיהי׳ קורין בשבת … להמשך קריאה
——– א׳ פרק מי שהוציאוהו ב׳ ראו כי ה' נתן לכם את השבת (מכילתא בשלח) אמר להם משה לישראל הזהרו שהמקום נתן לכם את השבת לשמרה. על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים מלמד שבכל יום ויום היה המן יורד לישראל פרודות פרודות ובערב שבת היה יורד להם זוגות. ג׳ (שם ועירובין נא.) … להמשך קריאה
——– א׳ ויהי בשלח.[א] ברצות י"י דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי טז:ז). ר' מאיר או' זה הכלב. ר' יהוש' בן לוי או' זה הנחש. ר' מאיר או' זה הכלב, רעייה חלבון חלב, אתא חיויא ואכל מינה, חמתיה כלבא, יתבון למיכול שרי נבח בהון ולא אתבוננון, לסופא קם ואכל מינה ומית, וקברוניה ועבדון לה … להמשך קריאה
א׳ קדרות של חרס שנשתמשו בהן לפני הפסח מניחן עד לאחר הפסח ושוב עושה בהן ואפי׳ במינן ואין צריך לשברן ואע״ג דקיימא לן דהלכתא כרב באיסורי בעלמא הכא הלכתא כשמואל דאמר לא ישברו הואיל וכולהו תנאי קימא (ג׳ א׳) כותיה ומסקנא הלכתא כותיה דאמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בפסח בין במינו בין שלא במינו מותר … להמשך קריאה
א׳ ויהי בשלח.[א] ברצות י"י דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי טז:ז). ר' מאיר או' זה הכלב. ר' יהוש' בן לוי או' זה הנחש. ר' מאיר או' זה הכלב, רעייה חלבון חלב, אתא חיויא ואכל מינה, חמתיה כלבא, יתבון למיכול שרי נבח בהון ולא אתבוננון, לסופא קם ואכל מינה ומית, וקברוניה ועבדון לה נפש, … להמשך קריאה
אין לאכול מצת עשירה המיוצרת היום במפעלים השונים לפי פסיקת הרב מרדכי אליהו והרב יעקב יוסף (בנו הבכור של הרב עובדיה יוסף) זיע"א א׳ פרק אור לארבעה עשר ב׳ (פסחים ה') ומיחייבין בישראל לבעורי חמירא בארבסר בניסן שנאמר שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון מאי ראשון אילימא ראשון דחג והכתיב שבעת ימים שאר לא … להמשך קריאה
א׳ ועתה נתחיל להציג לפני הקורא תקנות נשיאים וראשי סנהדרין לפי סדר זמניהם: ב׳ יוחנן כהן גדול בטל את העוררין והנוקפין, ותקן טבעות שיהי׳ מוכשרים להכניס בהם צוארי הקרבנות (סוטה מ״ח ע״א): ג׳ בית דין של חשמונאים תקנו להדליק נרות חנוכה שמונה ימים, וגם לומר הלל והודאה באלו הימים (שבת כ״א ע״ב): וגם התחילו בתקון … להמשך קריאה
י״א:צ״ג א׳ אֲנִי יְיָ הוּא שְׁמִי, וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים: (ישעיהו מ״ב:ח׳) ב׳ א כִּי יֵשׁ יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, הַיְנוּ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", וּ"בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" (זוהר בראשית דף יח:), וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה זֹאת עַל־יָדוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ; ג׳ כִּי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, … להמשך קריאה
——– א׳ (מנחות סה:) ומיהייב איניש למימנא שבעה שבועות מאורתא דחמיסר בניסן נגהי שיתסר דכתיב וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד ממחרת השבת ממחרת יום טוב דהוא שיתסר בניסן דבגויה מקרבינן עומר. (שם סו.) אמר אביי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי. והיכא דאנשי ולא בריך על ספירת העומר מאורתא מברך למחר. (שם סח:) … להמשך קריאה
י״ב:ק״ב א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ וְכוּ': (תהילים קמ״ה:א׳) ב׳ א מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁעַל־פִּי הָרֹב הַלּוֹמְדִים חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים, וְדוֹבְרִים עַל הַצַּדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז, זֶהוּ מְכֻוָּן גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. ג׳ כִּי יֵשׁ בְּחִינַת יַעֲקֹב וְלָבָן; יַעֲקֹב הוּא הַצַּדִּיק, הַמְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא וְלוֹמֵד תּוֹרָתוֹ לִשְׁמָהּ, וְטוּבוֹ גָּנוּז וְשָׁמוּר וְצָפוּן לֶעָתִיד, … להמשך קריאה
א׳ עוד נמצאו אצלנו במשנה וברייתא ובשני התלמודים, מצות דרבנן ותקנות קבועות וכוללות, ולא שמענו בהם מחלוקת מעולם, רק זאת ידענו שנתפשטו באומה מני אז, וכלם כאחד קבלו קיום אלו הדברים עליהם לחוב. וכבר ידועים דברי הראב״ד בספר הקבלה, שכתב כיוצא בזה לענין אחדות בפינות הראשית. למשל הדלקת נר שבת אינינה רק תקנה דרבנן משום … להמשך קריאה
א׳ בחדש השלישי.[א] ר' יודה בר' סימון פתח רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה (משלי לא:כט). אדם הראשון נצטווה על שש מצות, ואילו הן, על עבודה זרה ועל ברכת השם ועל הדיני' ועל שפיכות דמים ועל גילוי עריות ועל הגזל, וכולהם בפסוק אחד, הד"ה דכת' ויצו י"י אלהים על האדם לאמר מכל עץ … להמשך קריאה
——– א׳ בחדש השלישי.[א] ר' יודה בר' סימון פתח רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה (משלי לא:כט). אדם הראשון נצטווה על שש מצות, ואילו הן, על עבודה זרה ועל ברכת השם ועל הדיני' ועל שפיכות דמים ועל גילוי עריות ועל הגזל, וכולהם בפסוק אחד, הד"ה דכת' ויצו י"י אלהים על האדם לאמר מכל … להמשך קריאה
א׳ והני מאני דצביעי בצריף שקורין אלו״ם בין שחורים בין ירוקים בין לבנים אסורים בפסח אפי׳ חלקים דאמר אמימר חזינא למאני דקוניא דמדייתי ומדמדייתי ודאי בלעי מעיקרא אע״ג דשיעו דהתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דפיו לעולם. לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל
א׳ דברי ירמיהו.[א] ר' אבא בר כהנא פתח צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות (ישעיה י:ל). צהלי קולך, לבלין בקליך. בת גלים, מה הגלים הללו מסויימים בים, כך אבותיכם מסויימים בעולם. ד"א בת גלים, בת גולים. ברתהון דגילוליא. ביתו של אברהם, מה כת' בו, ויאמר י"י אל אברם לך לך מארצך וגומ' (בראשית … להמשך קריאה
——– א׳ דברי ירמיהו.[א] ר' אבא בר כהנא פתח צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות (ישעיה י:ל). צהלי קולך, לבלין בקליך. בת גלים, מה הגלים הללו מסויימים בים, כך אבותיכם מסויימים בעולם. ד"א בת גלים, בת גולים. ברתהון דגילוליא. ביתו של אברהם, מה כת' בו, ויאמר י"י אל אברם לך לך מארצך וגומ' … להמשך קריאה