מערכת אתר אשובה א׳ הרבה ענינים מצינו שאסרו הראשונים, וב״ד שלאחריהם התירו דהרי מן התורה חליצה במקום יבום לאו מצוה היא, ובכל זאת מצות חליצה קודם (יבמות ל״ט ע״ב) ואף איסורי תורה התירו לפעמים בשב ואל תעשה, היכי שנראה להם נחיצת השעה וראו החששה קרובה שיעברו העם על איסורים היותר חמורים, ובטלו ע״י זה הרבה, כגון אין תוקעין … להמשך קריאה
א׳ דין ערבה. ערבה צריך לגררה שלא ישאר כזית במקום אחד. פחות מכן בטל במעוטו ואינו עובר בבל יראה כדתנן בצק שבסדקי ערבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער ואם לאו בטל במעוטו. לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל
י״ג:ק״ח א׳ אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה וְכוּ': (תהלים פט) ב׳ א לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן, וּשְׁבִירָתָהּ הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, ג׳ כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר (פנחס דף רכד.): רוּחָא נָחֵת לְשַׁכֵּךְ חֲמִימָא דְלִבָּא, וְכַד נָחֵת רוּחָא, לִבָּא מְקַבֵּל לֵהּ בְּחֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי. ד׳ רוּחָא זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהִיא רוּחַ נְדִיבָה – … להמשך קריאה
——– א׳ (יומא עג:) יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה (שם עו.) מנהני מילי אמר רב חסדא כנגד חמשה עינויין שבתורה בעשור ואך בעשור שבת שבתון ושבת שבתון והיתה זאת לכם לחקת עולם ומקשינן אהילכתא קראי חמשה כתיבי ואנן שיתא עינויי קא חשבינן ומפרקינן שתיה בכלל אכילה היא ומאן דלא … להמשך קריאה
י״ד:קט״ו א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא וְכוּ' (תהלים פא). ב׳ א לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת כְּבוֹד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ח:נ״ח): לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד: י״ד:קט״ז א׳ ב וְאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת אֶת הַכָּבוֹד אֶלָּא עַל־יְדֵי תּוֹרַת חֶסֶד, וְתוֹרַת חֶסֶד – אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:): … להמשך קריאה
——– א׳ (סוכה מו.) תנו רבנן העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה נכנס לישב בה אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה היתה עשויה ועומדת אם יכול לחדש בה דבר כגון למיכנשה ולממך בה בסתרקי מברך שהחיינו ואם אין יכול לחדש בה דבר מברך שתים אחת אסוכה ברישא ואחת אזמן … להמשך קריאה
א׳ דיני לישה. אין לשין בפסח אלא במים שלנו בלילה מפני שבימות הגשמים חמה הולכת בשיפולי רקיע וכל העולם צונן כנגד גבהו של רקיע נמצאו מעיינות שסמוכות לשיפולי רקיע ובניסן לענין הילוך החמה עדין מימות הגשמים הוא שאין החמה הולכת בגבהו של רקיע עד תקופת תמוז, דמעיינות רותחין הילכך חשו חכמים למי רוב מעיינות שאין … להמשך קריאה
א׳ נמצאו כל הענינים אשר באו במשנה ובתלמוד המה על ששה פנים, היינו, א׳) פירושים מקובלים מסיני שאפשר להסמיכם דרך רחוק לתורה שבכתב, ב׳) הלכות מקובלת אשר אין להסמיכם למקרא, ובשני אלו הפנים, לא נמצא אצלנו מחלוקת בשום פעם, ומיד שבא חכם אחד ואמר כך קבלתי, שומעין ואין משיבין עליו: ג׳) דברים הנלמדים מדרשות גמורות … להמשך קריאה
א׳ שמעו.[א] לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול (איוב לד:י). ר' עזריה ר' יונתן בר חגי בשם ר' שמואל בר רבי יצחק קופדנותן של אבות ולא ענותנותן של בנים. קפדנותן של אבות מאבינו יעקב, ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב וג' (בראשית לא:לו). ולא ענותנותן של בנים מדוד, ויברח דוד מניות … להמשך קריאה
——– א׳ שמעו.[א] לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול (איוב לד:י). ר' עזריה ר' יונתן בר חגי בשם ר' שמואל בר רבי יצחק קופדנותן של אבות ולא ענותנותן של בנים. קפדנותן של אבות מאבינו יעקב, ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב וג' (בראשית לא:לו). ולא ענותנותן של בנים מדוד, ויברח דוד … להמשך קריאה
א׳ איכה.[א] ר' אבהו בשם ר' יוסי בר חנינה פתח והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי (הושע ו:ז). והמה כאדם, זה אדם הראשון, א' הקב"ה אדם הראשון הכנסתי אותו בגן עדן וציויתיו ועבר על ציוויי, ודנתי אותו בגירושין ודנתי אתו בשילוחין וקוננתי עליו איכה. היכנסתי אותו לגן עדן, ויקח י"י אלהים את האדם וג' … להמשך קריאה
——– א׳ פרק לולב הגזול ב׳ דמיחייבינן למעבד הושענא ואתויי אתרוגא בחמשה עשר בתשרי וברוכי עלייהו שבעה יומי דכתיב דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר וגו' וכתיב בתריה ולקחתם לכם ביום הראשון מאי טעמא אמר רחמנא עבידו הושענא בחג הסוכות. ג׳ (תענית ב:) תניא רבי אליעזר אומר הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא … להמשך קריאה
ט״ו:קכ״ח א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְכוּ': (שמות י״ט:ו׳) ב׳ א מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מִדַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ: ט״ו:קכ״ט א׳ ב וּבַמֶּה מַעֲלִין אֶת הַיִּרְאָה, בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כט): מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאֶרֶץ הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב … להמשך קריאה
א׳ ואין לשין בפסח שתי מדות כדי שלא יבוא לידי חמוץ ואף אין מקטפין והלש אותן אינו יודע למה הוא מודד ומה לנו מדה בפסח. ולא ילוש פחות משיעור מ״ג ביצים וחומש ביצה כדי שלא יפקיע תורת חלה ממנה ששיעור חלה בכך. וכך עולה חלה בגימטריא (ג׳ ב׳) מ״ג אבל אם היתה יתירה ה׳ ביצים … להמשך קריאה
——– א׳ איכה.[א] ר' אבהו בשם ר' יוסי בר חנינה פתח והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי (הושע ו:ז). והמה כאדם, זה אדם הראשון, א' הקב"ה אדם הראשון הכנסתי אותו בגן עדן וציויתיו ועבר על ציוויי, ודנתי אותו בגירושין ודנתי אתו בשילוחין וקוננתי עליו איכה. היכנסתי אותו לגן עדן, ויקח י"י אלהים את האדם … להמשך קריאה
א׳ עוד נמצאו עפ״י הרוב בסדר נזיקין, ענינים שונים, אשר אין להסמיכם לדברי תורה, וג״כ לא אמרו בהם חז״ל דהי׳ להם הלכות מקובלות באלו הדברים, והמה רק מנהגי המדינה לבד, כמו שמצינו ריש פ׳ שביעי וריש פ׳ תשיעי דבבא מציעא, וריש פ״א דבבא בתרא דסיימה המשנה, הכל כמנהג המדינה, וגדולה מזו תראה לפעמים, שכינו חז״ל … להמשך קריאה
א׳ לווה ככר. אשה שלוותה ככר מחברתה קודם הפסח צריכה לפרעה אחר הפסח ואין אסורה משום חמץ שעבר עליו הפסח הואיל ולא היה בעין בשעת בעור חמץ. ויש בה משום גזל ומשום לווה ואינו משלם. שהרי דבי ר׳ ינאי יזפי פירי מעניים בשביעית קודם זמן הביעור ופרעו להו לאחר הביעור בשמינית ואמר ר׳ יוחנן יאות … להמשך קריאה
——– א׳ מיחייבינן לקדושיה ליומא טבא (מכילתא יתרו) דכתיב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש. ומיחייבינן לאדכורי קדושתא בצלותא ועל כסא דאמר רבא (פסחים קיז:) אשכחתינון לסבי דפומבדיתא דיתבי וקאמרי בשבתא בין בקידושא ובין בצלותא מקדש השבת ביומא טבא בין בקידושא ובין בצלותא מקדש ישראל והזמנים והלכתא כסבי דפומבדיתא דאמר רבינא איקלעי לסורא … להמשך קריאה
ט״ז:קל״ו א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזֵינָא הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא, וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי, וְנָפִיץ מַיָּא מִתַּרְתֵּי אוּסְיָא כִּתְרֵי מַבְרֵי דְסוּרָא (בבא בתרא דף עד.). ב׳ וַחֲזֵינָא הַאי כַּוְרָא, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם דָּג, כַּיָּדוּעַ. ג׳ דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא, וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי, וְנָפִיץ מַיָּא … להמשך קריאה
א׳ עוד היה להם עקר גדול. שהתורה לא תצוה לעשות שום פעולה שיוכל להסתבב מזה רעה קלה לאיש פרטי ומכ״ש להכלל. ועל ידי כלל זה הוציאו ג״כ הרבה דינים. והלכות קבועות. וראינו אף בעונש מיתה להחוטאים, אשר ידענו כי האכזריות על הפושעים רחמים וחמלה בעולם (רמב״ם פי״א מה׳ סנהדרין ה״ח). ובכל זאת גם בעונשים של … להמשך קריאה
א׳ נחמו.[א] האנוש מאלוה יצדק אם מעושהו יטהר גבר (איוב ד:יז). וכי יש אדם צדיק מבוראו, אלא מעשהו יטהר גבר, א' הקב"ה בועז מנחם ואני איני מנחם. בועז מנחם, ויען בועז ויאמר לה הגד הוגד (רות ב:יא), ולמה הוגד הוגד שתי פעמים, אמ' לה הוגד לי בבית והוגד לי בשד'. את אשר עשית את חמותך … להמשך קריאה
——– א׳ נחמו.[א] האנוש מאלוה יצדק אם מעושהו יטהר גבר (איוב ד:יז). וכי יש אדם צדיק מבוראו, אלא מעשהו יטהר גבר, א' הקב"ה בועז מנחם ואני איני מנחם. בועז מנחם, ויען בועז ויאמר לה הגד הוגד (רות ב:יא), ולמה הוגד הוגד שתי פעמים, אמ' לה הוגד לי בבית והוגד לי בשד'. את אשר עשית את … להמשך קריאה
——– א׳ (ר"ה לב.) סדר ברכות של ראש השנה שליח צבור אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת השם ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים. ת"ר מנין שאומר אבות שנאמר הבו לה' בני אלים ומנין שאומר גבורות שנאמר הבו לה' כבוד ועוז ומנין שאומר קדושות שנאמר הבו לה' כבוד … להמשך קריאה
——– א׳ ותאמר ציון.[א] אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי (תהלים עז:ז). ר' אייבו ור' יודה בר' סימון. ר' אייבו א', אמרה כנסת ישר' לפני הק' רבון העולמים נזכרת אני שבר שהושברתי במלכיות, כמה דאת או' אשר מגן צריך בידך (בראשית יד:כ). ור' יודה בר' סימון א', אמרה כנסת ישר' לפני הק' רבון … להמשך קריאה
י״ז:קל״ז א׳ וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ, וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה (בראשית מ״ב:ל״ו). ב׳ א כִּי יִרְאָה וְאַהֲבָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר, כִּי הַצַּדִּיק הַדּוֹר הוּא הַמְגַלֶּה הַיִּרְאָה … להמשך קריאה
א׳ ותאמר ציון.[א] אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי (תהלים עז:ז). ר' אייבו ור' יודה בר' סימון. ר' אייבו א', אמרה כנסת ישר' לפני הק' רבון העולמים נזכרת אני שבר שהושברתי במלכיות, כמה דאת או' אשר מגן צריך בידך (בראשית יד:כ). ור' יודה בר' סימון א', אמרה כנסת ישר' לפני הק' רבון העולמים … להמשך קריאה