מערכת אתר אשובה א׳ עוד יש לנו הרבה ענינים בתורה שבע״פ. אשר לא באו אלינו באחד מאלו אופנים השלשה שהצגנו למעלה רק דרך סברא משקול דעת האדם. וכחו של הלכות אלו גם כן דין תורה ממש להם. כמו דאמרינן ריש זבחים, ובשאר מקומות, אי בעית אימא סברא, ואי בעית אימא קרא ראינו דקרא וסברא שניהם שקולים הם. הדברים … להמשך קריאה
——– א׳ (חלה פ"א) אלו דברים שחייבין בחלה החטין והשעורין והכוסמין ושבולת שועל ושפון. ושיעור עיסה דמיחייב לאפרושי ממנה חלה קפיזא בדפירי דהאוי מקוק וארבע כולי בדבצרה דהאוי ארבעין ותלת ביעי וחומשא דביעתא. והיכא דאפה פלגיה ופלגיה דקפיזא ונסחנון ורממן לחד סלא מיחייבי בחלה דתנן (פסחים מח:) רבי אליעזר אומר הרודה ונותן לסל הסל מצרפן … להמשך קריאה
——– א׳ החדש הזה.[א] עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו (תהלים קד:יט). א"ר יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, יהי מאורות (בראשית א:יד) מארת כתב. אם כן למה נבראת הלבנה, אלא לקדש בה ראשי חדשים וראשי שנים. ר' שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנ' אף על פי כן, שמש ידע מבואו (תהלים שם), … להמשך קריאה
א׳ ועכשיו אנו רגילין להגעיל את הקערות בכלי ראשון לפי שאף הם פעמים שבולעות בכלי ראשון שהרי אנו מכסין התבשיל באלפס כדי שתתבשל מהר, וסכין נמי כל זמן שלא נגעל לא עלתה לו טבילה, והני מילי כשהסכין מן הגוי שנשתמש בו חמין אבל כשהוא שלו אין צריך טבילה אלא געול. לעילוי נשמת רבי שלמה בן … להמשך קריאה
ה׳:ל״ה א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי וְכוּ': (תהילים צ״ח:ו׳) ב׳ א כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר: כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי (סנהדרין לז). נִמְצָא, כְּשֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִילִי, צָרִיךְ אֲנִי לִרְאוֹת וּלְעַיֵּן בְּכָל עֵת בְּתִקּוּן הָעוֹלָם, וּלְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם, וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרָם. ג׳ וְעִנְיַן הַתְּפִלָּה הֵן בִּשְׁנֵי פָּנִים, הַיְנוּ קֹדֶם גְּזַר … להמשך קריאה
א׳ החדש הזה.[א] עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו (תהלים קד:יט). א"ר יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, יהי מאורות (בראשית א:יד) מארת כתב. אם כן למה נבראת הלבנה, אלא לקדש בה ראשי חדשים וראשי שנים. ר' שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנ' אף על פי כן, שמש ידע מבואו (תהלים שם), מיכן … להמשך קריאה
——– א׳ (כלאים פ"ח) כלאי הכרם אסורין לזרוע ולקיים ואסורין בהנאה כלאי זרעים אסורין לזרוע ולקיים ומותרין באכילה כלאי בגדים מותרין לכל דבר ואינן אסורין אלא ללבוש כלאי בהמה מותרים לגדל ולקיים ואינן אסורין אלא להרביע כלאי בהמה אסורין זה עם זה בהמה עם בהמה ובהמה עם חיה וחיה עם חיה וחיה עם בהמה טמאה … להמשך קריאה
א׳ דברים הנלמדים מדברי קבלה. היינו משאר ספרי קודש נביאים וכתובים. דינם על פי הרוב כדבר הנלמד מן התורה ממש. כמו שכתבתי בספרי מאמר תורת נביאים בארוכה. וחז״ל קראו את ענינים אלו ג״כ בל׳ דבר תורה. או דאורייתא. ע׳ (יבמות ד׳ ע״ב) סמוכים מן התורה מנין שנאמר סמוכים לעד לעולם. הביא מקרא בכתובים ומכנה אותו … להמשך קריאה
ו׳:מ״ב א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ': (דברים לא) ב׳ א כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם, כִּי מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד אֵינוֹ זוֹכֶה לִכְבוֹד אֱלֹקִים, אֶלָּא לְכָבוֹד שֶׁל מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (משלי כ״ה:ב׳): כְּבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר; וְהַכֹּל חוֹקְרִים אַחֲרָיו וְשׁוֹאֲלִים: מִי הוּא … להמשך קריאה
א׳ והנה כל ההלכות, הן במשנה והן בגמרא, אשר באו על האופנים הנזכרים למעלה, היינו הן אותן שבאו דרך פירוש להבין כוונת איזהו פסוקים סתומים. או שבאו לבאר פרטים ותנאים ממצות התורה. או שבאו דרך דרשות במדות המקובלות. או שיש להם מקור מכח הסברא. או נלמדים מדברי נביאים, בכל אלו דין תורה יש לאלו ההלכות … להמשך קריאה
——– א׳ את קרבני לחמי.[א] אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה (תהלים נ:יב). א"ר סימון שלש עשרה מידות של רחמים כתוב בו בהק', הד"ה דכת' ויעבר י"י על פניו ויקרא י"י י"י אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה (שמות לד:ז). וכי יש … להמשך קריאה
——– א׳ ואסיר לאתהנויי מאיסורי הנאה ופירי דערלה דאסר רחמנא לא שנא באכילה ולא שנא בהנאה אסירי כדתניא (פסחים כב:) ערלים לא יאכל אין לי. אלא איסור אכילה מנין שלא יהנה ממנו ולא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר תלמוד לומר וערלתם ערלתו ערלים לרבות את כולם וכי אסירי פירי אבל לולבי גפנים ואטרפא … להמשך קריאה
א׳ וכלי זכוכית ואבן מלח הדחתה מטהרתה וכלי זכוכית שהוא כלי מתכות שלקחן מן הגוי מטבילן במים חיים כדאמרינן בע״ז אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אפילו כלים חדשים צריכין טבילה דילפינן ממעשה דמדין ואותה טבילה לאו משום טהרה הואי דהני כלים ישנים לאחר שנתלבנו טהורים הם מן האסור וכחדשים דמיין ואפי׳ הכי בעו … להמשך קריאה
א׳ את קרבני לחמי.[א] אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה (תהלים נ:יב). א"ר סימון שלש עשרה מידות של רחמים כתוב בו בהק', הד"ה דכת' ויעבר י"י על פניו ויקרא י"י י"י אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה (שמות לד:ז). וכי יש רחמן … להמשך קריאה
——– ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות … להמשך קריאה
א׳ משה רבינו רבן של ישראל גם הוא גזר גזירות לא מצד הנבואה. רק מפי עצמו. אמרו חז״ל (שבת למ״ד ע״א) משה רבינו גזר כמה גזירות ותקן כמה תקנות, ופירש״י שהתקין שיהיו דורשין בענינו של יום. הלכות חג בחג וכו׳. והקשה מהרש״א תינח תקנות. אבל גזירות לא מצינו מן משה רבינו ע״ש. אכן באמת אמרינן … להמשך קריאה
ז׳:נ״ז א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: (שמות כ״א:א׳) ב׳ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לה. ב"ק טו.): הֻשְׁווּ אִשָּׁה לְאִישׁ. וְאִיתָא בִּמְכִילְתָּא: יָכוֹל יִהְיוּ הַתַּלְמִידִים לוֹמְדִין וְאֵינָם מְבִינִים – תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, עָרְכֵם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ: ג׳ א דַּע, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כְּמוֹ … להמשך קריאה
——– א׳ ויהי בחצי הלילה.[א] ר' תנחום דיפו בשם ר' נוניא דקיסרי' פתח ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני (תהלים עג:טז). אמ' דוד אין בריה יכולה לעמוד על חצי הלילה אלא הקב"ה, אבל אני, עמל היא בעיני, ולפי שאין בריה יכולה לעמוד על חצי הלילה אלא הוא, לפי' אמ' ויהי בחצי הלילה (שמות יב:כט). ב׳ … להמשך קריאה
א׳ ויהי בחצי הלילה.[א] ר' תנחום דיפו בשם ר' נוניא דקיסרי' פתח ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני (תהלים עג:טז). אמ' דוד אין בריה יכולה לעמוד על חצי הלילה אלא הקב"ה, אבל אני, עמל היא בעיני, ולפי שאין בריה יכולה לעמוד על חצי הלילה אלא הוא, לפי' אמ' ויהי בחצי הלילה (שמות יב:כט). ב׳ [ב] … להמשך קריאה
א׳ כפות של כסף וכפות של גוים שהן של כסף שנשתמשו בהן חמין צריכין געול ברותחין וצריכין טבילה. לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל
א׳ וכוסות של כסף כיון שאין שמושו במידי דמרתח סגי ליה בטבילה לחודה והני מילי בלקוחין וכגון מעשה שהיה במדין שהן שלו (ב׳ ב׳) אבל שאולים שהשאילום מגוי אין צריכין טבילה וכלים של כסף הממושכנין מיד גוי אין צריכין טבילה. ואם ישראל רואה לפי דעתו שיניחם הגוי [מאחר שדעתיה לשקועי כזבינתא] דמי וצריכין טבילה. לעילוי … להמשך קריאה
א׳ מצות העומר.[א] מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש (קהלת א:ג). א"ר בנימן בר לוי בקשו חכמי' לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהן מטים לצד המינות. אמרו, כך שלמה צריך לומר, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש (שם), יכול אף עמילה של תורה בכלל, חזרו ואמרו אילו אמ' בכל עמל … להמשך קריאה
——– א׳ פרק רבי אליעזר דמילה ב׳ כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת מילה שאי אפשר לה לעשותה מערב שבת דוחה את השבת. (שבת קלג.) אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי עקיבא. ומנין למילה עצמה שדוחה רב בפירקא דריש הלכה כרבי יהודה דאמר בשוגג יאכל למוצאי … להמשך קריאה
א׳ ומן הנשיאים וראשי סנהדרין ואבות ב״ד. אשר הכח והמשרה בידם על פי התורה. לתקן ולפעול פעולות טובות לצורך עמם. לגדור גדר ולעמוד בפרץ. נמצאו היום אצלנו. גזירות קבועות וקיימות. הן מאותן הנשיאים וראשי אבות ב״ד. אשר הי׳ עדיין בזמן בית שני. והן מאותן הנשיאים אשר הי׳ אחר חורבן בית אלהינו ע״י טיטוס. וחשבו מחשבות … להמשך קריאה
ח׳:ס״ה א׳ רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְכוּ': (זכריה ד' ב׳ והוא הפטרת שבת חנוכה) א הִנֵּה יָקָר גְּנּוּחֵי וְנֹהַ (שֶׁקּוֹרִין קְרֶעכְץ) מֵאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, כִּי הוּא שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁהוּא הָרוּחַ חַיִּים, נִבְרָא הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ג:ו׳): וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם; וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת הָרוּחַ, כְּמוֹ … להמשך קריאה
——– א׳ מצות העומר.[א] מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש (קהלת א:ג). א"ר בנימן בר לוי בקשו חכמי' לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהן מטים לצד המינות. אמרו, כך שלמה צריך לומר, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש (שם), יכול אף עמילה של תורה בכלל, חזרו ואמרו אילו אמ' בכל … להמשך קריאה