סעי' א' – שניים מזמנים על שלישי אפילו בעל כרחו שלא עונה, ולא אחד על כורחם של שניים. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מה: שלושה שאכלו כאחד אחד מפסיק לשניים ואין שניים מפסיקים לאחד. ורש"י פירש דרך ארץ הוא שיהא אחד מפסיק סעודתו לשניים עד שיזמנו. אבל רבינו יונה כתב שאחד חייב להפסיק לשניים. והראב"ד הוסיף שמזמנים עליו בעל כרחו אע"פ שדעתו להמשיך לאכול. וכ"כ הרשב"א וז"ל אחד מפסיק לשנים שנים אין מפסיקין לאחד נראה דהכי … להמשך קריאה

בסיס לדבר האסור והמותר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כלי היתר שהונח עליו מערב שבת מוקצה [מחמת גופו או חסרון כיס], וגם דבר היתר, הרי הוא: "בסיס לדבר האסור והמותר". ודינו כך: אם האיסור חשוב בעיניו יותר מההיתר, אסור לטלטל את ההיתר. אך אם ההיתר חשוב יותר או שהם שווים, מותר לטלטלו. (שבת ג קל) למשל: מגירה … להמשך קריאה

סעי' ב' – מפסיק לזימון עד ברוך שאכלנו משלו וכו' וחוזר לאכול בלא ברכה ראשונה – ספר מנחת שי

——– בגמ' מו. עד היכן ברכת הזימון, רב נחמן אמר עד נברך, רב ששת אמר עד הזן. ורש"י פירש עד היכן ברכת הזימון שאם הם שניים לא יאמרוה, רב ששת אומר עד ברכת הזן, שאם הם שניים מתחילים בברכה שניה שברכה ראשונה ברכת הזן שייכת לזימון. ודחו דבריו התו"ס והרא"ש ורבנו יונה שברכת הזן היא … להמשך קריאה

טלטול פמוטים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– פמוטים שהדליקו בהם נרות – הרי הם בסיס לשלהבת שהיא דבר האסור, ולכן אף לאחר שתכבה השלהבת עדיין אסורים הם בטלטול. ואף אם יניח על הפמוט לפני שבת דבר היתר, עדיין אין הפמוט נחשב כבסיס לדבר האסור והמותר, אלא כבסיס לדבר האסור בלבד, כיון שהפמוט נעשה במיוחד לצורך … להמשך קריאה

בהמשך – זימן עם שניים יכול להצטרף לשניים אחרים שאכלו איתו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור כתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל ושאלתיו עוד (לרא"ש) מי שהפסיק פעם אחת אם יכול להפסיק פעם שנית והשיבני שכן: וכתב המ"ב (ס"ק ט') כתבו הפוסקים דאחד המפסיק לשנים יכול להפסיק כמה פעמים כגון שמתחלה אכלו ג' והפסיק להם א' ואח"כ באו שנים אחרים ואכלו עם האחד יכול זה עוד הפעם להפסיק לשנים … להמשך קריאה

בגדים שהתייבשו בשבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בגדים שתלו אותם ביום שישי על חבל הכביסה לייבשם, ובבין השמשות היו רטובים, ובמשך השבת התייבשו, מותר להורידם בשבת לצורך לבישתם בשבת או מפאת שחושש שמא יתרטבו שוב בגשם. ויש לשאול, הלא בגדים אלו היו מוקצים בבין השמשות, שהרי כל בגד רטוב הוא מוקצה מחשש שמא יסחטהו, והיאך … להמשך קריאה

הגדרת מוקצה מחמת מצוה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– דבר המיוחד לשימוש של מצוה, כגון: סכך, דפנות, ארבעת המינים וכיוצא, הרי הוא מוקצה מחמת מצוה, ואסור להשתמש בו בזמן מצותו לשימוש אחר. (שבת ג קמה, קסא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

סעי' א' – גדול מברך ורשאי הגדול לתת לקטן ואם יש אורח יברך הוא ויברך לבעה"ב – ספר מנחת שי

——– בגמ' מז. הלכתא גדול (בתורה) מברך אע"ג שבא בסוף הסעודה. וכתבו התוס' שיכול הגדול לתת רשות לקטן לברך. וכתב הטור אם יש שם אורח הוא מברך אפילו הוא קטן כדי שיברך לבעל הבית ומה ברכה מברכו יהי רצון וכו' כנזכר בגמ' מו. וכתב הרא"ש אפילו בעה"ב גדול מהאורח יתן לאורח כמו שרבי נתן רשות … להמשך קריאה

סעי' ב' – מי שהוא תלמיד חכם לא יתן לברך לכהן עם הארץ רק משום שהוא כהן. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור גרסנין בפרק בני העיר מגילה כח. אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן כל ת"ח שמברך לפניו (פירוש שנותן לאחר לברך), אפילו כהן גדול עם הארץ, אותו ת"ח חייב מיתה בידי שמים שנאמר משנאי אהבו מות, אל תקרי משנאי אלא משניאי. ובגמ' נט: אבל כהן תלמיד חכם צריך להקדימו שנא' וקדשתו לכל דבר שבקדושה … להמשך קריאה

קישוטי סוכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– קישוטים או רימונים שתלה אותם בסוכה לנוי, הרי הם מוקצים מחמת מצוה [שהרי מצוה לייפות הסוכה, שנאמר: "זה אלי ואנוהו" – התנאה לפני ה' במצוות (שבת קלג ע"ב)], ואסור ליהנות מהם עד לאחר החג. אבל מותר להעבירם מסוכה אחת לשניה. (שבת ג קמו) לא רק בשבעת ימי חג … להמשך קריאה

הגדרת איסור "נולד"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– דבר שלא היה בעולם ונוצר בשבת, הריהו מוקצה הנקרא: "נולד". כגון, ביצה שהטילה התרנגולת בשבת. (ביצה ב ע"א. שבת ג קמ) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד … להמשך קריאה

סעי' ג' – מי שנותנים לו לברך ואינו מברך מקצר ימיו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בגמ' נה. שלשה דברים מקצרין ימיו של אדם, וחד מינייהו מי שנותנים לו לברך ואינו מברך. וכ"פ מרן מי שנותנים לו לברך ואינו מברך, מקצרים ימיו. וכתב המ"ב (ס"ק יד') רוצה לומר אורח שנותנים לו לברך בהמ"ז ואינו מברך מקצר ימיו משום דבדין כשהאורח מברך לבעה"ב וכנ"ל ובזה שנמנע לברך את בעה"ב … להמשך קריאה

סעי' ד' – צריך לחזר שיתנו לו כוס של ברכה לברך. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ולא עוד אלא שצריך לחזור אחריו כדאמרינן בגמ' נג: אמר ליה רב הונא לרבה בריה, חטוף ובירך. וכתב הב"י פירש רש"י כשמושיטין כוס של ברכה הוי מחזר שיתנוהו לך, ותברך. וכ"פ מרן צריך לחזור שיתנו לו כוס של ברכה לברך. וכתב המ"ב (ס"ק טו') שאף ששומע כעונה, ועונה אמן כמוציא ברכה מפיו, … להמשך קריאה

גשם ושלג

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– גשם ושלג היורדים בשבת, אינם מוקצה ואין בהם איסור "נולד". כיון שהמים היו בעננים קודם השבת. [ואינם קונים שביתה שם, כיון שהם נעים ונדים ולא נחים. (עירובין מו ע"א)] על כן, מותר ומצוה לפנות שלג לצדדים במגרפה או כף גדולה, כדי לפנות מעבר לבני אדם. ואם השלג הגליד … להמשך קריאה

מי מזגן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מים הנוטפים בשבת מצינור המזגן, הרי הם אסורים משום "נולד", ואסורים בטלטול. ואין זה דומה לגשם היורד בשבת, כי מי הגשמים היו בעננים קודם השבת, אבל מי המזגן לא היו בעולם כלל קודם השבת, ורק בשבת נוצרו על ידי פעולת המזגן. (שבת ג קמד) ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

נתינת צינור מי מזגן בדלי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין לתת בשבת את צינור המזגן לתוך דלי שיטפטף בתוכו, לפי שנמצא "מבטל כלי מהיכנו". [כמבואר לעיל בדיני "ביטול כלי מהיכנו", שאסור להניח מוקצה חשוב בכלי על דעת שישאר שם כל היום. והרי מי המזגן הם מים מזוקקים, ויש דרך להשתמש בהם לגיהוץ וכיוצא, וכשנותנם בדלי, אוסרו בטלטול.] … להמשך קריאה

סעי' א' – יין בין חי בין מבושל בין קונדיטון מברך בורא פרי הגפן. – ספר מנחת שי

——– במשנה לה. על פירות האילן אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שמברך עליו בורא פרי הגפן, וכתב הטור בין חי ובין מבושל ברכתו הגפן וכתב הב"י שכן דעת התוס' והרא"ש הר"ן הסמ"ג והרב המגיד בשם הרמב"ן, והרשב"א והמרדכי והגהומ"י ותרומת הדשן, ושבולי הלקט כתב שכן מפורש בירושלמי. וכתב הב"י שכן הלכה, ודלא כרש"י … להמשך קריאה

סעי' ב' – אין מברכים העץ על ענבים עד שיהיו גדולים ביותר ושאר כל האילנות משיוציאו ויהיו ראויים לאכילה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לו: הביאה משנה במסכת שביעית ממתי יש איסור להפסיד פירות שביעית בית הלל אומרים החרובין משישרשרו והגפנים משיגרעו והזיתים משיניצו ושאר כל האילנות משיוציאו. ואמר רב אסי הוא בוסר הוא כפול הלבן הוא גרוע. וכתבו התוספות (ד"ה שיעורו) והרא"ש (סי' ה) והרשב"א (שם ד"ה ואמר) מכאן יש ללמוד שאין מברכין בורא פרי העץ … להמשך קריאה

נתינת משחקים לקטן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לילד קטן [שלא הגיע לגיל 13] לשחק במשחקים שאינם פועלים באמצעות סוללה או חשמל. ומותר לגדול לתת לו בידיו את המשחק. (שבת ג קג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

אבני פלא SOלגוSC

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לשחק באבני פלא, ולבנות מהם צורות בנינים ומגדלים ולפרקם. ואין לחוש משום בונה או סותר, כיון שצורות אלו עשויות להתפרק ולא לקיום. (שבת ג קא. שבת ה רצב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

סעי' ג' – גרעיני פירות מתוקים העץ, מרים לא מברך כלל, מתקן מברך שהכל. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לו : קליפי אגוזים והגרעינים חייבים בערלה. וכתבו התוס' כיוון שחייבים בערלה שמע מינא גרעיני הפירות נחשבים פירות ולכן יברך עליהם בורא פרי העץ, וכ"כ הרא"ש ורבנו יונה וכתבו שבתנאי שלא יהיו מרים שאם הם מרים לא מברך עליהם כלל שהרי לא נהנה מהם, והרשב"א חולק על זה וסובר שגרעיני הפירות לא חשובים … להמשך קריאה

סעי' ד' – שמן זית לבדו מזיק ולא מברך, ועם אניגרון אם לרפואה מברך העץ, ואם לאכילה מברך שהכל, שהסלקא עיקר. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בגמ' לה : שמן זית מברכין עליו בפה"ע ומוקמינן לה בחושש בגרונו שזו היא רפואתו שנותן שמן (ס"א הרבה) לתוך אניגרון ובולעו דהשתא הוי ליה שמן עיקר אבל אי אכיל ליה ע"י פת הוה ליה פת עיקר ומברך על העיקר ופוטר הטפלה. ואי שתי ליה בעיניה אזוקי מזיק ליה ולא יברך עליו … להמשך קריאה

בלון

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לנפח בלון בשבת. ובטעם הדבר, עיין להלן בניפוח כרית בשבת לשבת עליה (שבת ג שע, שעג). אך אסור לקושרו, כיון שלא עשוי לפותחו [כמבואר לעיל במלאכת קושר] { ,} אבל רשאי ללפף עליו סרט נייר או לסוגרו בגומיה. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

סעי' ה' – שקדים מרים, אוכלם בקטנותם העץ, בגדלותן לא מברך. מתוקים קטנים שהכל, גדולים העץ. – ספר מנחת שי

——– (טבע השקד, בצעירותו מחופה בקליפה ירוקה בשרנית, והיא נאכלת יחד עם השקד שעדיין הוא לבן ורך, ואח"כ נוצרת קליפה קשה סביב השקד והקליפה הירוקה מתייבשת, ואז פשוט שאי אפשר לאכול את הקליפה רק את השקד הבשל, אם הוא מתוק נאכל כמות שהוא ואם הוא מר ממתקו ע"י האור). כתב הטור שקדים המרים קטנים בפה"ע … להמשך קריאה

כלי שיר לתינוק

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כתב מרן בשלחן ערוך (סימן שלט ס"ג): אסור לקשקש באגוז לתינוק או לשחק בו בזוג [פעמונים] כדי שישתוק, כל זה וכיוצא בו אסור, גזירה שמא יתקן כלי שיר. עכ"ל. על כן, אין לקשקש ברעשנים וכלי נגינה שונים לתינוק. ומכל מקום, אין צריך להסיר את הפעמונים התלויים בעריסת התינוק, … להמשך קריאה

רכבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת לילדים לשחק ברכבת [בלי סוללות] המשמיעה קול בהליכתה, אם אינו קול של שיר. וכן מותר למתוח את הקפיץ שגורם להסיע את הרכבת. (אגרות משה, באר משה, מנחת שלמה, אור לציון, משנה הלכות, נחלת לוי, אדני פז. ה"ע ד רמא. שבת ג קג. שבת ה רנט) ——– … להמשך קריאה

דילוג לתוכן