סעי' ו' – צלף, על העלים התמרות והקפריסין האדמה, על האביונות העץ. – ספר מנחת שי

——– (כיוון שלמדנו בסעי' ב' משביעית שכל האילנות משיוציאו הפרי יש עליהם שם פרי ולכן לענין הברכה אפשר לברך על אותו הפרי העץ, וכל שאין עליו שם פרי לעניין שביעית כמו בוסר בענבים ברכתו אדמה. ולמדנו מערלה בסעי' ג' שכל הטפל לפרי דהיינו גרעינים וקליפות הנאכלים גם נחשבים פרי לברך עליהם בורא פרי העץ. ולמדנו … להמשך קריאה

סעי' ז' – תמרים שמיעכן לא נשתנית ברכתם, ומברך העץ. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י מגמ' לח. והלכתא תמרי ועבדינהו טרימא מברכין עלייהו בורא פרי העץ מאי טעמא במילתייהו קיימי כדמעיקרא. ופירש רש"י טרימא דבר הכתוש קצת ואינו מרוסק ומשמע מדבריו שאם היה מרוסק לגמרי אין מברכין עליו בורא פרי העץ וכן נראה מדברי רבינו וכן כתוב בתרומת הדשן סימן כ"ט. אבל הרמב"ם (שם ה"ד) כתב תמרים … להמשך קריאה

ארגז חול

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חול, הוא מוקצה מחמת גופו. אולם, אם ייחדוהו לשימוש מסויים, מותר לטלטלו. ולכן רשאי הקטן לשחק בארגז חול ים שהוא יבש. אך בחול שיש בו לחות, אם הוא קטן שהגיע לגיל חינוך, יפרישהו אביו שלא ישחק בו כלל. (סימן שמג ס"א. ב שסג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

סעי' ח' – על דבש הזב מהתמרים ושאר מיץ פירות מברך שהכל. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לח. דובשא דתמרי מברכים עליו שהכל וכתבו התוס' שכן הדין על שאר משקים היוצאים מהפירות מברך שהכל חוץ מיין ושמן. וכ"כ הרא"ש ורבינו יונה והרמב"ם ודלא כדעת הבה"ג שסובר שברכת הדבש הזב מהתמרים העץ ורק אם עירבו במים מברך שהכל. וכתב הרא"ש אפשר שבשאר פירות שסוחט ומוציא משקה גם בה"ג מודה לברך שהכל … להמשך קריאה

פזל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לשחק בפזל של תמונות וציורים שונים כיציאת מצרים, מועדי ישראל ועוד, וכן פזל עם אותיות וכיתובים שונים. (כמבואר לעיל במלאכת כותב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה

גולות. חמש אבנים.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לילדים לשחק בגולות או חמש אבנים על גבי קרקע מרוצפת, אבל לא על עפר, שמא יחפרו או ישוו את הגומות שבעפר. (כמבואר לעיל במלאכת חורש) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

סעי' ט' – על סופי ענבים ונובלות מברך שהכל. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לח. יין תפוחים וחומץ סופניות ושאר מי פירות זיעה בעלמא הם וברכתם שהכל כדובשא דתמרי. ופרש"י סופי ענבים שאין מתבשלים עולמית ועושים מהן חומץ, וכתב הטור בשם המהר"מ מרוטנבורג שמברכים גם על הסופי ענבים עצמם שהכל, וכתב הטור ונראה לי שמברכים עליהם אדמה כמו על הבוסר. עוד כתב הב"י בריש הסימן (אות ב') … להמשך קריאה

חֶבֶל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לילדים לקפוץ בחבל על גבי קרקע מרוצפת (ה"ע ד רמא). ועיין בשולחן ערוך (סימן שא ס"ב) שכתב: "בחורים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם, מותר." ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות … להמשך קריאה

סעי' י' – בישל פירות מברך על המים שהכל, והרא"ש מסתפק לברך העץ. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור אם בשל הפרי ונכנס טעם הפרי במים כתב הרשב"א שמברך עליו שהכל, ולא דומה למי שלקות שרוב אכילתם על ידי שליקה לכן מי שליקתן כמותם ומברך אדמה, אבל בפירות העץ שאין דרך לשולקן ולסוחטן לא אומרים שיהא מימיהן כמותם. אבל הרא"ש כתב שאם סוחט משקה אין טעם המשקה כטעם הפרי לכן מברך … להמשך קריאה

סעי' יא' – מי שריית תאנים וצימוקים שהכל, וברכה אחרונה ספק להרא"ש. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י ומכאן דלדעת הרא"ש (הנ"ל) מי שריית צמוקים ותאנים או בישולם מספקא לן אם יש להם דין הפרי עצמו לענין ברכה ואף על גב דלענין ברכה ראשונה לא נפקא לן מידי דהא תנן (ברכות מ.) על כולם אם אמר שהכל יצא נפקא מינה לענין ברכה אחרונה שאם יש להם דין הפרי עצמו מברך … להמשך קריאה

נדנדה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– נדנדה שהחבל שלה קשור ישירות לעץ, אסור להתנדנד עליה, אבל אם היא תלויה במסמר התקוע בעץ, מותר להתנדנד עליה, ובלבד שהאילן חזק ולא יתנדנד. (כמבואר לעיל במלאכת קוצר) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

סעי' יב' – פירות שאין דרך לאוכלם חיים אכלם חיים מברך שהכל מבושלים העץ. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בגמ' לח: אסיקנא כל שתחילתו בורא פרי אדמה שלקו שהכל וכל שתחלתו שהכל שלקו בורא פרי האדמה. ופירש רש"י כל הירק הנאכל חי שתחלתו בורא פרי האדמה שלקו אפקיה ממילתיה לגריעותא ומברך שהכל, וכל ירק שאין דרכו ליאכל חי שמתחלתו אם אכלו חי הוא מברך שהכל שלקו והביאו לדרך אכילתו הוא עיקר … להמשך קריאה

אופניים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ילדים קטנים שלא הגיעו לגיל חינוך [פחות מגיל 6], רשאים לנסוע על בימבה או על אופניים עם שלושה גלגלים, שהכל יודעים שהם למשחק הילדים בלבד, אבל לגדולים כבר התבאר לעיל (דיני הליכה וריצה בשבת) שאין להתיר. (שבת ד מ) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

כדור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כתב מרן בשלחן ערוך (סימן שח סעיף מה): "אסור לשחק בשבת ויום טוב בכדור". על כן, יש להזהיר את אותם התועים, ומבלים את זמנם ביום שבת הקדוש במשחקי כדורגל וכדורסל. ["כדורגל" גימטריא = 372, "וילכו אחרי ההבל ויהבלו" עם האותיות = 372]. ואמרו בתלמוד ירושלמי: "עיר שמעון חרבה, … להמשך קריאה

סעי' יג' – אגוז גמור המטוגן בדבש מברך עליו בורא פרי העץ. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור אגוז המטוגן בדבש בורא פרי העץ. וכתב הב"י שכן כתבו התוס' וה"ר יונה והרא"ש והגה"מ בשם הר"מ. והרא"ש כתב ויש רוצים לומר (כתב הב"י שהוא ברוקח סי' שמב') דכיון דאילו בשלו בלא דבש נשתנה לגריעותא והיה ראוי לברך עליו שהכל נמצא מעליותא ע"י הדבש והדבש עיקר ומברך עליו שהכל, ולא מסתבר, שאע"פ … להמשך קריאה

סעי' יד' – אגוז שטרם התבשל ובשלו בדבש מברך שהכל. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י אגוז רך שמטגנים בדבש ונקרא נואי"ז מושקאד"ה פשיטא שאין מברכים עליו אלא שהכל כיוון דלא נטעי להו אינשי אדעתא דהכי, אפילו אם היו ראויים לאכילה בלא דבש, וכדין שקדים הרכים שברכתם שהכל שהם קטנים. וכ"כ רבינו ירוחם. (עיין בסעי' ה' שכתבנו כיון שאוכל השקד עם הקליפה לכן מברך על הקליפה שהיא עתה … להמשך קריאה

רכיבה על בהמה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לרכב על בהמה בשבת. שמא יחתוך ענף מהאילן להכותה כדי להנהיגה, ויעבור על מלאכת קוצר. [ואינו עובר משום שביתת בהמתו כמו שנאמר: "למען ינוח שורך וחמורך", משום שחי נושא את עצמו.] ואם עלה, ירד ממנה מיד. ומה שלא קנסוהו שישאר שם כל השבת כמו שקנסו למי שעלה … להמשך קריאה

סעי' טו' – על הסוכר שהכל וכן המוצץ קני הסוכר שהכל. – ספר מנחת שי

——– כתב הרא"ש והטור בשם בה"ג שעל הסוכר מברך בורא פרי העץ. וכתב הטור והרמב"ם ז"ל כתב קנים מתוקין שסוחטין אותן ומבשלין מימיהן עד שיקפו וידמו למלח כל הגאונים כתבו שמברך בפה"א, וי"א בפה"ע וכן אומרים המוצץ אותן קנים מברך בפה"א, ואני אומר שאין זה נקרא פרי ומברכין עליהם שהכל, לא יהא דבש של אלו … להמשך קריאה

טלטול ושימוש בבעלי חיים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בעלי חיים אסור לטלטלם, כי הם מוקצים מחמת גופם. וכן אסור להשתמש בהם, כגון להישען על בהמה וכיוצא. (ועיין לעיל בהרחבה בדיני "מוקצה מחמת גופו".) ואסור אפילו להשתמש בצידיה, אבל בצידי צדדיה מותר, כדין השימוש באילן, { כמבואר לעיל במלאכת קוצר. (סימן שה סי"ח. שבת ד צו)} ——– … להמשך קריאה

סעי' טז' – על פלפל וזנגביל יבש, ושאר תבלינים לא מברך כלום. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לו : פלפלי רב ששת אמר שהכל רבא אמר ולא כלום מיתיבי היה רבי מאיר אומר ממשמע שנאמר (ויקרא יט כג) וערלתם ערלתו את פריו איני יודע שעץ מאכל הוא, אלא מה תלמוד לומר עץ מאכל, להביא עץ שטעם עצו ופריו שוה ואיזה זה הפלפלין, לא קשיא, הא ברטיבתא הא ביבישתא. וביבש פסקו … להמשך קריאה

בעלי חיים מאולפים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כלב או קוף המאולפים לעשות מלאכות לבעליהם על ידי רמזים, אסור לרמוז להם לעשות מלאכות האסורות בשבת כהדלקת אור וכיוצא. (ב רלא, רמה. ח"א רי) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

סעי' יז' – על אגוז מושקא"ט בורא פרי העץ ועל קינמון אדמה. – ספר מנחת שי

——– כתבו התו"ס שם לו: ד"ה ברטיבא, עץ של קינמון שקורין קאניל"ה מברכין עליו בורא פרי האדמה מפני שרגילין לאכלו ביובש וגם הוא גדל על הארץ כמו קנים. ואגוז שקורין מושקאד"ה מברכין בורא פרי העץ שגם נוהגים לאכול אותו ביובש. והשיבולי הלקט כתב כיוון שהקינמון הוא קליפת עץ אין מברכים עליו אלא שהכל אפילו כשהוא … להמשך קריאה

נתינת מאכל לבעלי חיים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בעלי חיים שברשותו של אדם, כתרנגולים ואפרוחים שמוטל עליו להאכילם, נותן לפניהם לאכול. אבל בעלי חיים של הפקר כחתולים ברחוב, אין לטרוח לתת לפניהם לאכול, שכיון שמאכלם מצוי, נמצא שטורח בשבת שלא לצורך. אולם אם אינם מוצאים לאכול, מותר לתת לפניהם, שנאמר: "ורחמיו על כל מעשיו". (שבת ג … להמשך קריאה

סעי' יח' – פלפל וזנגביל שהם רטובים מברך בורא פרי אדמה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' לו: מה שנחלקו רב ששת ורבא בברכת הפלפל שלרב ששת ברכתו שהכל ולרבא לא מברך כלל, זה דווקא אם הפלפל יבש אבל לא ברטוב. וכתב הרשב"א בשם הראב"ד שהפילפל הרטוב ברכתו בורא פרי העץ שהרי לדעת ר"מ חייב בערלה. וכ"כ הרא"ש, אולם לדעת הרי"ף וכתב הרשב"א שכן דעת רב האי גאון, וכן דעת … להמשך קריאה

אקווריום

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת אוכל לדגים או להוסיף להם מים, משום שמזונותיהם מוטלים עליו. אבל לא יחליף את המים בשבת אלא על ידי גוי, מפני שהם מוקצה. ואם המים שבאקווריום עכורים וסרוחים, רשאי להעביר את הדגים בזהירות ובזריזות לכלי שיש בו מים צלולים וזכים. ואין בזה משום נטילת נשמה, שכל … להמשך קריאה

שבת שירה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– נוהגים בשבת פרשת בשלח לתת מעט לחם או חיטים לפני הציפורים. והטעם למנהג, כי כשירד מן לעם ישראל במדבר, ציוה הקב"ה את משה רבנו לתת מן בצנצנת למשמרת, כמו שנאמר (שמות טז לב): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן