החזרת עדשה למשקפיים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– עדשה של משקפיים שיצאה ממקומה וזקוק למשקפיים מאוד, יחזירה בעדינות ולא בחוזקה למסגרת מבלי להדק את הבורג. (חלק לוי, בית ישראל לנדא, ציץ אליעזר. ה"ע ד רסג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

סימן תרלה – דין סכת גנב"ך ורקב"ש – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרלה – דין סכת גנב"ך ורקב"ש א סֻכָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית לְשֵׁם מִצְוָה, כְּשֵׁרָה; וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה עֲשׂוּיָה א לְצֵל, כְּגוֹן סֻכַּת גּוֹיִים, נָשִׁים, בְּהֵמָה, כּוּתִיִּים, רוֹעִים, קַיָּצִים, בֻּרְגָּנִין, שׁוֹמְרֵי שָׂדוֹת; אֲבָל סֻכָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, פְּסוּלָה, לְפִי שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית לְצֵל. לְפִיכָךְ ב הַחוֹטֵט בְּגָדִישׁ וְעָשָׂהוּ סֻכָּה, אֵינָהּ סֻכָּה, שֶׁהֲרֵי לֹא עוֹמֵד גָּדִישׁ זֶה … להמשך קריאה

סעי' ה' – כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה – ספר מנחת שי

——– במסכת דרך ארץ רבה פ"ו ובפסחים פו: וכ"פ מרן הנכנס לבית כל מה שיאמר לו בעל הבית יעשה . וכתב בביה"ל שיש נוסחאות שכתוב חוץ מצא והפירוש שאם ישלח אותו בעל הבית לאיזה שליחות מחוץ לבית ואין זה מכבודו לצאת לשווקים לא צריך לשמוע לבעל הבית. ובמ"ב (ס"ק טז') כתב שצריך לשמוע לבעל הבית … להמשך קריאה

סימן תרלו – דין סכה ישנה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרלו – דין סכה ישנה א סֻכָּה א יְשָׁנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ ב שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הֶחָג, כְּשֵׁרָה וּבִלְבַד ג שֶׁיְּחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר עַתָּה בְּגוּפָה לְשֵׁם הֶחָג, וַאֲפִלּוּ בְּטֶפַח עַל טֶפַח סַגֵּי אִם הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד; וְאִם הַחִדּוּשׁ עַל פְּנֵי כֻּלָּהּ, סַגֵּי אֲפִלּוּ כָּל דְּהוּ; וְאִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם הֶחָג, אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה, כְּשֵׁרָה … להמשך קריאה

נתינת עדשות בנוזל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להניח עדשות מגע בנוזל, שלא תתייבשנה ותתקלקלנה. ואין בזה משום מתקן כלי, כי רק שומר על המצב הקיים, וכמכניס אוכל למקרר לשמור על טריותו. (שבת ה שנב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

קיפול מפיונים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לכתחילה לקפל מפיונים בצורות שונות לייפות את השולחן לכבוד השבת. ועיין בשו"ת באר משה שטרן (ח"ח סי' קלד) שכתב: האוסר זאת, ידע כי אין לו שום יסוד בהלכה, ואיך יעלה על הדעת שבנייר רך יהיה שייך דין בונה, והוא רחוק מהשכל, וכבר כתבתי שבנייר רך מותר לעשות … להמשך קריאה

סימן תרלז – דין סכה שאולה וגזולה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרלז – דין סכה שאולה וגזולה א מִי שֶׁלֹּא עָשָׂה סֻכָּה, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, עוֹשֶׂה סֻכָּה בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אֲפִלּוּ בְּסוֹף יוֹם שְׁבִיעִי, וְכֵן יָכוֹל לָצֵאת מִסֻכָּה זוֹ וְלִישֵׁב בְּאַחֶרֶת. ב יוֹצְאִין בְּסֻכָּה שְׁאוּלָה וְכֵן יוֹצְאִין בְּשֶׁל שֻׁתָּפוּת. ג סֻכָּה גְּזוּלָה, כְּשֵׁרָה. כֵּיצַד, אִם תָּקַף עַל חֲבֵרוֹ וְהוֹצִיאוֹ מִסֻכָּתוֹ וּגְזָלָהּ וְיָשַׁב בָּהּ, יָצָא, … להמשך קריאה

סעי' ו' – לא יהא קפדן בסעודה – ספר מנחת שי

——– במסכת דרך ארץ רבה פ"ו לא יהא קפדן בסעודתו ומעשה בהלל הזקן שעשה סעודה לאדם אחד ובא עני וישב על פתחו אמר (ליה רבי) אשה אני צריך להכניס היום ואין לי (פרוסה) [פרנסה] כלום לסעודת נישואין אז נטלה אשתו כל הסעודה ההיא ונתנה לו ואחר כך לשתה עיסה אחרת ובשלה אילפס אחר ובאה והניחתו … להמשך קריאה

קילוף שעוה מהכתב

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם נטפה שעוה עבה על אותיות שבספר תורה, אף אם אין האותיות ניכרות, מותר לקלף את השעוה, ואין זה נחשב כמתקן את הספר. שהרי לדעת רבים מהפוסקים גם כשאין האותיות ניכרות, הספר כשר [והיינו דוקא כשהשעוה על אותיות מפרשה אחרת, שהרי אסור לקרוא אפילו אות אחת שלא מן … להמשך קריאה

סעי' ז' – לא יאחז פרוסה כביצה – ספר מנחת שי

——– במס' דרך ארץ סוף פ"ו לא יאחז פרוסה כביצה בידו בפעם אחת והעושה כן הרי זה רעבתן וגרגרן. וכתב הב"י ומשמע מלשון הברייתא שאם אוחז פרוסה כביצה אע"פ שאינו אוכל אלא קצת ממנה נקרא רעבתן. וכ"פ בשו"ע לא יאכל אדם פרוסה כביצה ואם אכל הרי זה גרגרן. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

סימן תרלח – סכה ונויה אסורין כל שבעה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרלח – סכה ונויה אסורין כל שבעה א עֲצֵי סֻכָּה אֲסוּרִים כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, בֵּין עֲצֵי דְּפָנוֹת בֵּין עֲצֵי סְכָךְ { וַאֲפִלּוּ קֵיסָם לַחֲצֹץ בּוֹ שִׁנָּיו אָסוּר } (מַהֲרִי"ל), וְאֵין נֵאוֹתִין מֵהֶן לְדָבָר אַחֵר כָּל שְׁמוֹנַת הַיָּמִים, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם הַז' כֻּלּוֹ הַסֻכָּה מֻקְצֶה עַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְהוֹאִיל וְהֻקְצָה לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל שְׁבִיעִי הֻקְצָה … להמשך קריאה

סעי' ח' – לא ישתה כוס גדולה של יין חזק בבת אחת – ספר מנחת שי

——– במסכת דרך ארץ שם וביצה כה: ולא ישתה אדם כוסו בבת אחת ואם שתה הרי זה גרגרן, וכמה ישהה וישתה שניים מדרך ארץ, שלושה מגסי הרוח. ובפסחים פו: רבי ישמעאל ברבי יוסי איקלע לבי רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא יהבון ליה כסא קבליה בחד זימנא ושתייה בחד זימנא אמרי ליה לא סבר לה … להמשך קריאה

עשיית זר פרחים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לקבץ פרחים המפוזרים בבית לעשותם זר לנוי. ואין בזה חשש עשיית כלי, כי אפילו אם הפרחים נחשבים כלי, הרי גם כל פרח בפני עצמו נחשב כלי, וכשמחברם יחד, לא עשה כלי, אלא צירף כמה כלים יחד. (שבת ג כו, שבת ד קג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

סימן תרלט – דיני ישיבת סכה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרלט – דיני ישיבת סכה א כֵּיצַד מִצְוַת א יְשִׁיבָה בַּסֻכָּה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה { וְיָשֵׁן } ב { וּמְטַיֵּל } (טוּר) וְדָר בַּסֻכָּה כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא דָּר בְּבֵיתוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. וְכָל שִׁבְעַת יָמִים עוֹשֶׂה אָדָם אֶת בֵּיתוֹ עֲרַאי וְאֶת סֻכָּתוֹ קֶבַע. כֵּיצַד, כֵּלִים הַנָּאִים וּמַצָּעוֹת הַנָּאוֹת, … להמשך קריאה

סעי' ט' – לא יאכל בצל ירוק מראשו – ספר מנחת שי

——– במסכת דרך ארץ רבה פ"ו. וביצה כה: וכ"פ מרן לא יאכל אדם שום ובצל מראשו אלא מעליו ואם אכל הרי זה רעבתן. כתב הטור ממסכת ד"א שם מעשה ברבי עקיבא שעשה משתה לתלמידיו הביאו לפניהם ב' תבשילין אחד חי ואחד מבושל בתחלה הביאו לפניהם קלח של כרוב בא הפקח שבהם אחז הקלח בידו ותלשו … להמשך קריאה

סימן תרמ – מי הם הפטורים מישיבת סכה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרמ – מי הם הפטורים מישיבת סכה א א נָשִׁים, וַעֲבָדִים, וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִן הַסֻכָּה; טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס, חַיָּבִים מִסָפֵק; וְכֵן מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, חַיָּב. ב קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ, שֶׁהוּא כְּבֶן ב חָמֵשׁ, כְּבֶן שֵׁשׁ, חַיָּב בְּסֻכָּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת. ג חוֹלִים וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶן פְּטוּרִים מִן הַסֻכָּה; וְלֹא חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ … להמשך קריאה

סעי' י' וטו' – לא ישוך פרוסה ויניחנה על השולחן – ספר מנחת שי

——– כתב הטור וכ"פ מרן ולא ישוך פרוסה ויניחנה ע"ג השולחן (ואולי המקור לזה ממסכת דרך ארץ פ"ט "ולא יניח אדם פירורים ויניח ע"ג השולחן מפני שהוא ממחה דעתו של חבירו"). ופירש הפרישה הביאו המ"ב (ס"ק לו') שלא יוציא מפיו הפרוסה שנשך ויניחנה על השולחן. ויותר מזה כתבו הטור והשו"ע בסעי' טו' ממסכת דרך ארץ … להמשך קריאה

סימן תרמא – שאין מברכין שהחינו על עשית הסכה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרמא – שאין מברכין שהחינו על עשית הסכה א הָעוֹשֶׂה סֻכָּה, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לְאַחֵר, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל עֲשִׂיָּתָהּ אֲבָל שֶׁהֶחֱיָנוּ הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ כְּשֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ א לְעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים עַל זְמַן שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים עַל הַכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ. { הַגָּה: וְאִם לֹא אָכַל לַיְלָה רִאשׁוֹנָה בַּסֻּכָּה, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּרַךְ זְמַן בְּבֵיתוֹ, כְּשֶׁאוֹכֵל … להמשך קריאה

קופסאות שימורים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לכתחילה לפתוח קופסאות שימורים של סרדינים, זיתים, תירס וכיוצא. ואין בזה חשש איסור של עשיית כלי, שכיון שאחר השימוש זורקים אותן, אין שם כלי עליהן. ואפילו היה מתכוין לעשות פתח יפה, כיון שזה כלאחר יד [שאין זו דרך עשיית כלי על ידי קריעה או שבירה], מותר. (הרא"ה, … להמשך קריאה

סימן תרמב – אם חל יום ראשון של סכות להיות בשבת לענין ברכת מעין שבע – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרמב – אם חל יום ראשון של סכות להיות בשבת לענין ברכת מעין שבע א אִם חָל יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת לִהְיוֹת א בְּשַׁבָּת, אוֹמְרִים בְּעַרְבִית בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע וְחוֹתֵם בָּהּ בְּשַׁבָּת בִּלְבַד. באר היטב – סימן תרמב – אם חל יום ראשון של סכות להיות בשבת לענין ברכת מעין שבע א א … להמשך קריאה

סעי' יא' – לא ישתה ב' כוסות בסוף הסעודה – ספר מנחת שי

——– במסכת דרך ארץ (רבה פ"ו) וכ"פ מרן לא ישתה אדם ב' כוסות בבת אחת בתוך סעודתו ויברך ברכת המזון מפני שנראה כגרגרן. ובמ"ב (ס"ק כז') כתב הטעם דנראה כששותה אותם בב"א שעושה לשרות המאכל כדי שיוכל לחזור ולאכול אחר ברהמ"ז עוד הרבה. ובשעה"צ בשם מחצית השקל כתב שמשמע שבתוך הסעודה מותר לשתות שתי כוסות … להמשך קריאה

בקבוקים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לכתחילה לפתוח בקבוקי שתיה בשבת. ומסופר על הגאון רבי יעקב ישראל פישר זצ"ל שכאשר היה רואה משהו שחושש מפתיחת הבקבוקים בשבת, היה אומר לו תן לי ואני יפתח. וכן המנהג בשלחן מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א לפתוח את הבקבוקים בשבת. אף שמפריד את הטבעת מחלקו … להמשך קריאה

סעי' יב' – שהגדול פושט ידו תחילה – ספר מנחת שי

——– במסכת ד"א פ"ז. וכ"פ מרן שנים שיושבין על השלחן, הגדול פושט ידו תחלה; והשולח ידו בפני מי שגדול ממנו, הרי זה גרגרן. וכתב המ"ב (ס"ק כח') אפילו בדאיכא קערות טובא לא יפשוט ידו לקערה שלפניו עד שהגדול יפשוט תחלה לקערה שלפניו וה"ה במניחין פירות לפני כאו"א שיפשוט הגדול ידיו תחלה: ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

סימן תרמג – סדר הקדוש – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרמג – סדר הקדוש א סֵדֶר הַקִּדּוּשׁ: יַיִן, קִדּוּשׁ וְסֻכָּה וְאַחַר כָּךְ זְמַן, לְפִי שֶׁהַזְּמַן חוֹזֵר עַל קִדּוּשׁ הַיּוֹם וְעַל מִצְוַת סֻכָּה. ב לְהָרַמְבָּ"ם, א מְקַדֵּשׁ מְעֻמָּד וּמְבָרֵךְ: לִישֵׁב בַּסֻכָּה, וְיוֹשֵׁב, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ זְמַן { וְאֵין נוֹהֲגִים כֵּן, אֶלָּא מְקַדְּשִׁין מְיֻשָּׁב וְכֵן דַּעַת הָרֹא"שׁ. } ג בִּשְׁאָר יָמִים מְבָרֵךְ עַל הַסֻכָּה קֹדֶם בִּרְכַּת … להמשך קריאה

חוט בבקבוק שמפניה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חוט ברזל שמסובבים אותו סביב כיסוי בקבוקי שמפניה, מותר לפותחו ולקושרו. ואף שהשוזר חבלים או הפותל פתילות, עובר על תולדת קושר, וכן המפריד את הפתיל או החבל עובר על תולדת מתיר, אין זה דומה לחוט שסביב הבקבוק, כי דוקא בשוזר ופותל, החבל נעשה על ידי התקשרות של חלקי … להמשך קריאה

שקיות מאכל ופחיות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לכתחילה לפתוח מעדנים, שקיות חלב, פחיות. חבילות מזון של מצות, סוכר, קפה וממתקים. חבילות כלי חד פעמי, מפיונים, טישו, טיטולים וכיוצא בהם לצורך השבת, הן ביד והן במספריים, ואפילו במקום האותיות והסימונים. על פי הנ"ל שלא אסרו מקלקל לצורך שבת. וגם דומה למה שכתב השלחן ערוך (שיד … להמשך קריאה

דילוג לתוכן