סימן תרמא – שאין מברכין שהחינו על עשית הסכה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תרמא – שאין מברכין שהחינו על עשית הסכה

א הָעוֹשֶׂה סֻכָּה, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לְאַחֵר, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל עֲשִׂיָּתָהּ אֲבָל שֶׁהֶחֱיָנוּ הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ כְּשֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ א לְעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים עַל זְמַן שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים עַל הַכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ. { הַגָּה: וְאִם לֹא אָכַל לַיְלָה רִאשׁוֹנָה בַּסֻּכָּה, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּרַךְ זְמַן בְּבֵיתוֹ, כְּשֶׁאוֹכֵל } ב { בַּסֻּכָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ זְמַן מִשּׁוּם הַסֻּכָּה; וְאִם בֵּרַךְ זְמַן בִּשְׁעַת עֲשִׂיָהּ, סַגֵּי לֵיהּ. } (רַ"ן פֶּרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה).

באר היטב – סימן תרמא – שאין מברכין שהחינו על עשית הסכה

א א לעצמו. אבל כשעושה לאחרים היה ראוי שיברך הבע"ה שהחיינו עיין סימן תקפ"ה ס"ב. ודוקא דבר שעושין אותו משנה לשנה אבל שופר ומגילה שעושין אותן לכמה שנים אינו מברך שהחיינו על עשייתן ונר חנוכה נמי אינו מינכר שעושה לשם מצוה. מרדכי מ"א: ב בסוכה. ר"ל ביום צריך לברך זמן וכו' והב"ח בתשו' סי' קל"ב חולק וכ' אם בלילה הראשון ירדו גשמים באופן שלא אכלו בסוכה כל עיקר וקדשו וברכו בבית אין לברך זמן למחר ביום א' כשנכנסין לסוכה לישב בה כדי שלא להכניס עצמו בספק ברכה לבטלה דלא כהרמ"א סי' תרמ"א עכ"ל ע"ש. ומהרמ"י בספר משאת משה סימן ה' דחה דבריו וכתב דצריך לברך וכדברי רמ"א ע"ש. ואם לא אכל גם ביום הראשון בסוכה אז כשאוכל בליל שני בסוכה צריך לברך לישב בסוכה ואח"כ זמן מ"א בסי' תרס"א ע"ש ועיין מ"א בסי' זה ס"ק ב' מש"ש. ואם לא בירך זמן כלל בליל ראשון עיין סימן תע"ג ס"ק א' מש"ש. ובאר היטב אשר לפני כתב כאן דברים אשר לא כדת ע"ש ודו"ק:

מגן אברהם תרמ״א – סימן תרמא – שאין מברכין שהחינו על עשית הסכה

א׳ לעצמו. אבל כשעוש' לאחרים היה ראוי שיברך הבע"ה שהחיינו עסי' תקפ"ה ס"ב ודוקא דבר שעושין אותו משנה לשנה אבל שופר ומגילה שעושין אותן לכמה שנים אינו מברך שהחיינו על עשייתן ונר חנוכה נמי אין מנכר שעושה לשם מצוה [מרדכי]: ב׳ לילה ראשונה. וגם לילה שנייה עיין סי' תרס"א:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תרמ״א

א׳ אינו מברך על עשייתה. בפרק התכלת מסקינן כל מצוה שבעשייתה היא גמר מצוה כגון מילה אע"ג שכשרה אם עשאה עכו"ם אפ"ה אם עשאה ישראל צריך לברך על עשייתה אבל מצוה שאין עשייתה גמר המצוה כגון תפילין אע"ג דפסול בעכו"ם בישראל א"צ לברך וא"כ כ"ש בסוכה שאין עשייתה גמר מצוה שהרי צריך לישב בה והי' כשרה ע"י עכו"ם שהרי סוכת גנב"ך כשירה ודאי א"צ לברך הישראל אם הוא עשה הסוכה:

ספר מחצית השקל על אורח חיים תרמ״א

תרמ״א:ב׳רס״ג א׳ (ס"ק ב) לילה כו' וגם ליל שניה. ר"ל דאל"כ למה יברך זמן דהא כבר בירך בביתו ויצא ידי זמן ברגל. ואי משום זמן דעשיית סכה דלא יצא בזמן שאמר בביתו יש לו להמתק עד ליל ב' ויאמר. זמן בקידוש ויצא גם ידי זמן דעשייתה. דהא. בלא"ה היה ראוי לברך מיד בשעת עשייתה. ומ"מ סמכו על זמן דקידוש. אם כן ה"ה הכא דיש להמתין עד ליל שניה א"ו מיירי שגם ליל שניה לא אכל בסכה:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א