סימן תקעב – באיזה ימים אין גוזרים תענית צבור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקעב – באיזה ימים אין גוזרים תענית צבור

א אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בִּתְחִלָּה בְּיוֹם חֲמִישִׁי, שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ (פי' שֶׁלֹּא לְיַקֵר הַשַּׁעַר) שְׁעָרִים; וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם א שֶׁאֵין לָחוּשׁ לְכָךְ. ב אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אוֹ בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים, אוֹ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד; וְאִם הִתְחִילוּ לְהִתְעַנּוֹת עַל הַצָּרָה, אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, וּפָגַע בָּהֶם יוֹם (אֶחָד) מֵאֵלּוּ, ב מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין הַיּוֹם בְּתַעֲנִית. ג ג צִבּוּר שֶׁבִּקְּשׁוּ לִגְזֹר תַּעֲנִית שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, וּפָגַע בַּתַּעֲנִית ט"וּ בִּשְׁבָט, הַתַּעֲנִית נִדְחֶה לְשַׁבָּת הַבָּאָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְזְרוּ תַּעֲנִית בְּט"וּ בִּשְׁבָט שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת; { הַגָּה: מִיהוּ אִם הִתְחִילוּ לְהִתְעַנּוֹת, אֵין מַפְסִיקִין, כְּמוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹל הַמּוֹעֵד } (בֵּית יוֹסֵף).

באר היטב – סימן תקעב – באיזה ימים אין גוזרים תענית צבור

א א שאין. כגון עיר שרובה עכו"ם. ואפשר במדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין. מ"א: ב ב מתענין. והאידנא נוהגין להפסיק ודוחין התענית ליום אחר. ב"ח ועיין בספר גבורת אנשים: ג ג צבור. פעם אח' גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בערב יה"כ ובסעודת מצוה מותר בבשר ויין ע"ש וכתב מ"א ונ"ל כיון שהוא גזר בכוונתו תליא מלתא שלא נתכוון לאסור בערב יום כפור ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו דאין מחויב לאכול בשר אפי' בשבת וי"ט ע"ש:

מגן אברהם תקע״ב – סימן תקעב – באיזה ימים אין גוזרים תענית צבור

א׳ שלא להפקיע שערים. כשיראו כשיקנו ב' סעודות גדולות לצורך הלילה ולצורך שבת יסברו שרעב בא לעולם ויפקיעו השערים: ב׳ שאין לחוש לכך. כגון בעיר שרובם עכו"ם ואפשר שבמדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין: ג׳ בר"ח. ובווירמיישא מתענין על הגזירה בר"ח סיון (ב"י סימן תקע"ט בשם רוקח) ומ"ע בתשוב' כתב דלא ילפי' מנייהו בעלמא ועמ"ש סימן תק"ע: ד׳ מתענין ומשלימין. אף על גב דר"ח איקרי מועד מ"מ לא מקרי יום משתה ושמחה (רש"י) כ' בפסקי תו' האידנא ציבור דינם כיחיד ומפסיקין בר"ח ומשלימין יום אחר (ב"י) וכמדומה שכן נוהגין (ב"ח) עס"ג: ה׳ ציבור שבקשו כו'. פעם א' גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בעי"ה מותר ע"ש ה' עי"ה ובה' פדיון הבן כ' שהתיר לאכול בפדיון הבן בשר ויין עכ"ל, ונ"ל כיון שהוא גזר בכוונתו תליא מלתא שלא נתכוין לאסור בט"ו באב ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו חל עליו דאין מחויב לאכול בשר אפי' בשב' וי"ט כמ"ש בי"ד סי' שמ"א ולעיל סתקנ"ב ס"י:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תקע״ב

אין

ספר מחצית השקל על אורח חיים תקע"ב

אין

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א